הינו "כְּפֶסַע" משלטון אוטוריטרי והסכנה טרם חלפה. השאלה היא כיצד ניתן יהיה בעתיד למנוע הישנות ניסיון סילוף הדמוקרטיה הישראלית. זאת מתוך הנחה שדמוקרטיה מעוצבת על ידי שתי שכבות: האחת התחתונה, המורכבת מציבור הבוחרים (העם) והשנייה העליונה, המורכבת מנבחריו (הממשל), כשביניהם מקשרת השיטה (שיטת הממשל). כאן אתייחס בעיקר לרובד הראשון – פלח מהציבור, המהווה חלק ניכר מהתשתית העממית שאפשרה להנהגה לנסות לקדם את ההפיכה המשטרית.

*  *  *

בנאום השבטים שנשא לראשונה הנשיא לשעבר ראובן ריבלין ב"כנס הרצליה" בשנת 2015 נאמר:

מירון מנור צוקרמן התמחה בביטחון לאומי ובתוך כך שימש בעבר ובמשך שנים כסגן ראש המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן וכמנהל "כנס הרצליה השנתי על מאזן הביטחון והחוסן הלאומי". בתוקף רקעו היה גם עוזר מזכיר "פורום אירופה-ישראל" ופעיל ב"פורום נאטו-ישראל".

על פי סקר לא מדעי אבל בהחלט אמין, מעולם לא היה פער כזה בין דברי מנהיג למעשים שהוא אחראי עליהם. בנימין נתניהו הכריז כמעט מעל כל במה בישראל ובעולם כי ישראל לא תאפשר לאיראן להיות בעלת יכולת גרעינית צבאית. העובדה – האיראנים "מטרים" מיכולת כזו.

ביבי יכול להתנחם בכך שלא מדובר רק בו – כל המערב חירש ועיוור למתרחש, ואיראן משתמשת בעובדה זו כדי לרכוש יכולת גרעינית צבאית.

אריה אגוזי הוא כתב לענייני ביטחון. עבד בעבר בידיעות אחרונות. מתמחה בדיווח על טכנולוגיות ביטחוניות ישראליות ועל האתגרים עימן צריכות טכנולוגיות להתמודד, בעיקר מול האיומים החדשים.