השופט בדימוס עודד אל-יגון סגר את כל הודעותיו בפייסבוק לחברים בלבד, כולל הפוסט בו ליגלג על מראה של לינור אברג׳יל בטקס הדלקת המשואות, אשר הוביל לביקורת ציבורית חריפה נגדו
עד לפני שנתיים, נשים קיבלו את המשמורת העיקרית על הילדים בגירושים, ואבות שילמו מזונות ● אבל פסיקה תקדימית - שנועדה דווקא לקדם שוויון בין המינים - הפכה את המצב ● בפועל נשים עדיין נושאות בנטל גידול הילדים, אבל התשלומים הופחתו דרמטית ● הח"כיות שפעלו לשיפור המצב כבר לא בכנסת ● "אם רוצים שוויון, יש לבטל את הדין הדתי בגירושים ונישואים"
"בבוקר היא שותה שוקו, תפוח היא אוכלת בלי הקליפה. צריך לקנות לה ויטמינצ'יק בטעם תות ומשחת שיניים בטעם ענבים".
הרשימה הארוכה והקפדנית שהכינה מיטל, בת 36 ממרכז הארץ, מתארת את ההרגלים היומיומיים של בתה נעה בת ה-8.
זהו היום הראשון, שבסופו נעה תישן אצל אביה, הגרוש הטרי של מיטל, במסגרת הסדרי ראייה מורחבים, שקבע בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב. נעה תשהה אצל אביה פעמיים באמצע שבוע, ובכל סוף שבוע שני (השמות של נעה ומיטל, כמו של שאר ההורים והילדים בכתבה בדויים, כדי להגן על פרטיותם).
מיטל נשמעת מודאגת: "נעה צריכה את השגרה שלה. היא אוהבת את הדברים שהיא רגילה אליהם. ויותר מזה, מאחר שהיא נולדה עם בעיה רפואית, עליה להקפיד על התזונה, ואבא שלה בכלל לא מכיר את ההרגלים שלה.
"שאלתי אותו איך הוא מתכוון לטפל בה, כשאפילו את הדברים הכי בסיסיים הוא לא יודע? אז הוא ביקש שאכין לו רשימה של כל מה שחשוב".
אולי הוא באמת רוצה לבלות יותר עם הילדה אחרי הגירושים?
"הלוואי, הלוואי שהוא באמת היה מתעניין בה. קשה לי להאמין שזו הסיבה שהוא ביקש משמורת משותפת. כל השנים הוא לא טיפל בילדה, לא התעניין בה ולא לקח אותה לרופאים. פתאום הוא רוצה לבלות איתה יותר?"
"זה מצב אבסורדי", אומר עו"ד ד"ר יאיר שיבר, שמייצג את מיטל. "האב התעקש על משמורת משותפת, וקיבל הסדרי שהות מורחבים. זאת, כשהוא מתגורר אצל הוריו, שלהערכתי ייקחו חלק מרכזי בגידול הילדה".
האם יש פסול בכך שסבא וסבתא יעזרו בגידול הילדה?
"ממש לא, אבל לדעתי התנהגות האב במשך כל שנות הנישואים, וגם בתקופת הגירושים, מעידה על כך שהוא לא מעוניין לבלות הרבה עם הילדה. אולי כל מה שעניין אותו אלו תשלומי המזונות? להערכתי, אילו זוג כזה היה מגיע לבית המשפט עד לפני שנתיים, האם הייתה מקבלת את המשמורת העיקרית, והאב היה משלם יותר מזונות. אבל הפסיקה של העליון שינתה את פני הדברים".
עד לפני שנתיים, הייתה לנשים שמתגרשות בארץ ודאות מסוימת: המשמורת העיקרית ניתנה לרוב לאם, ורק במקרים מועטים נקבעה משמורת משותפת.
בנוסף לכך, האב חויב בתשלום מזונות לילדיו עד גיל 18 (ומגיל 18 עד 21 הוא חויב לשלם שליש מהסכום שנקבע). החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), התשי"ט – 1959 קבע כי חובת התשלום נקבעת על פי דין אישי, כלומר לפי דתם של בני הזוג.
על פי הדין האישי בדת היהודית, האם הייתה מקבלת מזונות עבור ילדיה מהאב, בלי להביא בחשבון את רמת ההכנסה של בני הזוג ואת זמני השהות שלהם עם הילדים. הלכה זו הייתה תקפה בכל ערכאות השיפוט – האזרחיים והרבניים.
שוויוני? לא, אבל תשלומי המזונות היו למעשה הסעיף היחיד שבו הגבר היה "מופלה לרעה" בתחום הגירושים בישראל, שכל כולו מושתת על הדין הדתי, ובבסיסו אי שוויון מהותי הרבה יותר: האישה תלויה בנכונות בעלה לתת לה גט.
בנוסף, הדין הדתי הנהוג דווקא תאם את המציאות ברוב המשפחות בישראל, שבהן נטל גידול הילדים נופל לרוב על האם. לראייה, מחקר שערך ד"ר אור ענבי מאוניברסיטת בר אילן בשנת 2016 בקרב 705 אבות לילדים עד גיל 6, העידו 93% מהם כי חלקם במטלות הקשורות בגידול הילדים קטן מזה של בנות הזוג שלהם.
ביולי 2017 קבע ביהמ"ש עליון כי הנטל במזונות לילדים מגיל 6 ועד 15 יתחלק בין שני ההורים באופן יחסי להכנסות וזמני השהות עם הילדים. ההחלטה התקבלה פה אחד, בהרכב של שבעה שופטים, בראשות המשנה לנשיאה סלים ג'ובראן.
"על פי הדין הקיים", כתבו השופטים בהחלטתם, "חרף התנאים האמורים, הגבר מחויב להעביר לידי האישה תשלום מזונות חודשי קבוע בסכום לא מבוטל, אשר אינו מביא בחשבון את היקף ההוצאה שבה הוא נושא בעצמו עבור כלכלת הילדים עת הם שוהים עמו. כתוצאה מכך עלולים משאביו של הגבר להצטמצם עד כדי פגיעה ממשית ביכולתו לספק רמת חיים נאותה לילדיו ולו עצמו. על רקע זה נטען, כי הדין הקיים אינו שוויוני ומביא לפגיעה בילדים ובאבותיהם".
בתיאוריה, הפסיקה הייתה אמורה לאזן כוחות בין בני הזוג. ואולם, בחינת תחום הגירושים שנתיים אחורה, מצביעה על הפחתה דרמטית בדמי המזונות שנפסקו לילדים בכל הגילאים, ועל חוסר עקביות בהחלטות השופטים – חלקם פוסקים לפי החוק היבש, וחלקם בהתאם לרוח החדשה שנשבה מבית המשפט העליון.
"במקרים של משמורת משותפת וחלוקת זמן דומה עם הילדים, נהגו השופטים בעבר לפסוק דמי מזונות בסיסיים של כ-1,000 שקל לילד, והאב תמיד חויב במזונות", מסבירה עו"ד אורית דרור הראל, מומחית לדיני משפחה המייצגת גברים ונשים בתיקי הפחתת מזונות.
"כיום נפסקים לעתים דמי מזונות של 300-500 שקל לילד, ולעתים כלל לא נפסקים מזונות. הכל תלוי בתפיסת עולמו של השופט שדן בתיק".
"בתי המשפט היום הם קזינו, אין דוקטרינה אחת שעל פיה פוסקים", אומר ח"כ יואב קיש (הליכוד), יו"ר הוועדה למען זכויות הילד, שפעל בכנסת היוצאת להשגת שוויון עבור גברים בתחום הגירושים, "הכל תלוי על איזה שופט תיפול".
ואכן, חלק מהקושי במציאות החדשה נובע מכך שהפסיקה ההיסטורית לא התייחסה לסכומים, אלא השאירה לבתי המשפט לענייני משפחה את הסמכות לפעול בשיקול דעת, ולאזן בין הכנסות ההורים. "שופט אחד יכול לפסוק 2,200 שקלים בסיס לילד, כלומר הוצאות מזון וביגוד לא כולל חינוך ובריאות, ושופט בחדר ליד יכול לפסוק 500 שקלים על אותו הליך", אומרת עו"ד דרור הראל.
גם שופטי ביהמ"ש לענייני משפחה הביעו לאחרונה תרעומת על הפסיקה התקדימית, שמחייבת אותם לחשב את המזונות על פי "מזונומט", מחשבון שמשכלל את שכר בני זוג ואת זמני השהייה של הילדים אצל כל אחד מהם, כך שחלוקת הנטל תהיה על פי מצבם הכלכלי של ההורים – ללא קשר למגדר.
חלק מהשופטים, אף הביעו חשש מפני מניפולציות שעלולים לנקוט בני הזוג, כגון הפחתת שעות עבודה ובהתאם צמצום המשכורת, כדי להפחית את המזונות.
בשנתיים האחרונות הגיעו לבתי המשפט גם לא מעט בקשות לפתוח הסכמי מזונות חתומים. אנשי מקצוע בתחום הגירושים, כמו עורכי דין ומגשרים, מדברים על גל תביעות של ממש – בעיקר מצד גברים.
"מספר הפניות של גברים בעקבות הפסיקה הוא אדיר", אומרת עו"ד דרור הראל. "אם לפני כן, פניות מצד אבות שרצו לפתוח הסכמי גירושים היו נדירות ביותר, היום אחד מכל ארבעה לקוחות שמגיעים אלי, הוא אב שמבקש לפתוח את ההסכם ולהפחית את תשלום המזונות שהוא חויב בהם".
גם עו"ד פנינה יחזקאל-כחלון, המתמחה בדיני משפחה, מעידה על עלייה דרמטית: "בעוד שלפני הפסיקה ההיא הגיע אלי אולי תיק כזה אחת לשנה, מאז הפסיקה פנו אלי 40 גברים לפחות".
גליה, 43, גרושה בשלוש השנים האחרונות, ומוכרת על ידי הרשויות כאם יחידנית המגדלת שני ילדים קטינים. הגרוש שלה משלם לה מדי חודש 4,200 שקל מזונות, ורואה את הילדים פעמיים בשבוע וכל סוף שבוע שני.
"בזמנו, הוא חתם על הסכם מרצון כי הוא מרוויח יותר מפי 3 ממני", היא מספרת. "פתאום הוא הגיש תביעה למשמורת משותפת ולהפחתת מזונות. אם השופט יקבל את עמדתו, לא אוכל לכלכל את ילדיי ברמת החיים שהם רגילים אליה.
"השינוי אצלו התחיל ברגע שסוגיית הפחתת מזונות עלתה על הפרק. מאז שהגיש את התביעה הוא נהפך ל'אב השנה', ומתייצב כמו שעון לכל דבר, כנראה בהמלצת עורכי הדין שלו. אני בטוחה שכאשר התביעה תיגמר, הוא יחזור לסורו.
"תחשבי כמה עולה לשכור עורכי דין ולהגיש תביעות, ומה המשמעות הכלכלית של ההליך הזה עבורי, שמשתכרת הרבה פחות ממנו", מוסיפה גליה.
"בישראל יש עדיין דפוסים של חלוקת תפקידים מסורתית", מסבירה פרופ' רות הלפרין קדרי, ראשת מרכז רקמן לקידום מעמד האישה באוניברסיטת בר-אילן, "כך שנטל הטיפול והגידול היומיומי בילדים מונח על כתפיה של האם. זו הסיבה שבגללה היא תתקדם פחות, וכמובן גם תרוויח פחות.
"העליון חתך בגיליוטינה את האיזון במערך הכוחות שהיה כאן, מבלי שהמציאות החברתית השתנתה. התוצאה המתקבלת היא קשה ומעוותת, משום שהעוני של נשים מעמיק, וכתוצאה ישירה מכך גם העוני של הילדים מעמיק.
"עצם הפתיחה של תיקים משפטיים מאלצת נשים להיכנס להליכים משפטיים מבלי שיש להן את היכולת הכלכלית לשלם לעורכי דין, והן מוותרות מראש. בעצם, יש כאן ניסיון להחדיר בכוח עקרונות שוויוניים, במציאות בלתי שוויונית בעליל".
בכנסת הקודמת נעשה מאמץ לכונן רפורמה אמיתית בתחום הגירושים, כזו שתיטיב עם הנשים גם בפועל, ולא תאמץ את השוויון כאידאולוגיה בלבד.
אחד המהלכים הבולטים בנושא היה הגשת הצעת חוק שמבטלת את הסמכות המקבילה שיש לבתי הדין הרבניים ולבתי המשפט לענייני משפחה, וקובעת שתיק גירושים ייפתח אך ורק בהסכמה לגבי מקום פתיחת התיק (במקרים שבהם בני הזוג לא יגיעו להסכמה, קובעת ההצעה, הדיון יתקיים בבימ"ש לענייני משפחה).
ח"כ לשעבר ד"ר עליזה לביא (יש עתיד), שעמדה מאחורי הצעת החוק, אומרת כי "נושא המזונות הוא רק מלמלה על השמלה של הרפורמה שצריכה להתחולל כאן. בכנסת ה-19 קידמתי את הרפורמה אולם בכנסת ה-20 זה נתקע. החרדים הטילו וטו על כל הנושא של הפרדת דת מהמדינה. אני לא מאמינה שבכנסת הזו, שהיא חרדית אף יותר, מישהו ירים את הכפפה".
קיש, שכן שמר על מושבו גם בכנסת הנוכחית, מקווה להעביר כעת הצעת חוק "שמעגנת את השוויון בתשלומי המזונות בחקיקה", כפי שהוא מגדיר זאת.
"החקיקה מסתכלת על התא המשפחתי, ומביאה בחשבון הכנסות הורים בכל מקרה ספציפי. ואם האישה מרוויחה יותר מגבר? למה שהיא לא תשלם מזונות? למה קשה לך להגיד שאישה תשלם מזונות לבעלה אם היא מרוויחה יותר? תהיי פמיניסטית", אומר לי חבר הכנסת קיש.
וכשהוא נשאל אם הוא לא חושש שהחקיקה הזו תביא לגל נוסף של תביעות להפחתת מזונות, הוא משיב שהצעת החוק שלו צופה פני עתיד, ולא תחול רטרואקטיבית: "אני חושב שגל התביעות להפחתת מזונות של גברים הוא אבסורדי. החקיקה לא צריכה לשנות מצב רטרואקטיבית ולפתוח הסכמים ישנים".
מדוע לא העברת את החוק הזה בכנסת הקודמת?
"לא הצלחנו להעביר את חוק השוויון המזונות בגלל התנגדותן של חברות כנסת כמו שולי מועלם, רחל עזריה, מרב מיכאלי וזהבה גלאון. אולם כל אותן מתנגדות לא יכהנו כחברות כנסת במושב הנוכחי, כך שהמחנה שלנו התחזק מאוד.
"הקושי היחיד הוא לשכנע את החרדים להצביע לחוק, מכיוון שהם רואים את האב כאחראי הבלעדי על ילדיו, על פי ההלכה".
ח"כ מיכל רוזין, מרצ, אולי את תיכנסי לנעליה של לביא?
"אם רוצים כאן שוויון, חייבים לבטל את הדין הדתי בכל תחום הגירושים והנישואים בישראל – ולהפוך אותו לאזרחי. רק כשבית הדין הרבני יפסיק להיות מעורב בדיני אישות, ניתן יהיה לדבר על שוויון גם בתחום המזונות. המהפכה צריכה להגיע בצורה יותר כוללת. אני לא מאמינה שבכנסת החדשה, שהיא חרדית יותר מהכנסת הקודמת, נוכל לקדם את הנושא".
אגב, דווקא בני הזוג הספציפיים שהגיעו עד לבית המשפט העליון ושלגביהם נפסקה הפסיקה ההיסטורית ששינתה את פני הדברים – לא מתחרטים.
ההליך השפטי נמשך לא פחות משש שנים, ועלה להם עשרות אלפי שקלים, אבל יגאל, אב לשלושה שנלחם על עקרון השוויון בגירושיו, מספר: "הפסדתי יותר מ-100 אלף שקל על הוצאות משפט. נכון שיכולנו לחסוך את הכסף הזה לילדים אם היינו מגיעים להבנות בגישור, אבל כל צד משך לכיוון שלו".
לא היה עדיף פשוט לשלם את הכסף הזה במזונות ולהשאיר אותו במשפחה?
"ברור שלא. אם הייתי צריך לשלם את מה שגרושתי תבעה ממני על שלושה ילדים, 9,000 שקל בחודש, היה נשאר לי 3,000 שקל נטו לחיים, הייתי מתדרדר לעוני".
"מהרגע הראשון האמנתי בצדקת האב", מספרת עו"ד מאיה רוטנברג שייצגה את יגאל. "חשבתי שחייבים לטעון כאן לעקרון השוויון. הבנתי את ההשלכות של התיק, והאמנתי במהפכה שיביא". ואכן, בית המשפט דחה את תביעתה של האם, וקבע כי יגאל לא חייב במזונות על פי עקרון השוויון.
ידעת שהפסיקה בעניין שלכם תביא לגל של תביעות משפטיות מצד אבות?
"כן, ידעתי. מגיעות אלי לפעמים נשים שמבקשות ממני 'בואי, תצילי אותי ממה שאת יצרת', ואני מצילה אותן ולא מאפשרת לפתוח הסכמים ישנים.
"עם זאת, אני נלחמת היום גם עבור גברים שפסקו להם בעבר מזונות לא שוויוניים, על אף שהאישה מרוויחה יותר מהם – ומפחיתה להם מזונות".
אל רשימת שונאי רשויות החוק שמקיפים את נתניהו מצטרף יו״ר יהדות התורה, שגם לו יש חשבון פתוח עם רשויות האכיפה ● כשהוא מוקף בנחקרים, חשודים ואסירים לשעבר, נתניהו מעולם לא היה בעמדה חזקה יותר להעביר את חוק החסינות ולפורר את בית המשפט
במהלך החקירות האחרונות של סגן שר הבריאות יעקב ליצמן במשרדי יחידת לה"ב 433 בלוד, התעמת יו״ר הבית היהודי עם אחד החוקרים. ליצמן חשוד שסייע לבעל עסק לקבל אישור תברואתי שלא כדין, אבל הוא מכחיש את הטענות נגדו. "אתה יודע מה?", הוא הטיח בחוקר המשטרתי. "כל עוד אני גר בדירה של 57 מ"ר ואתה גר ב-200 מ"ר, אני יותר ישר ממך. תאמין לי".
ליצמן גר עשרות שנים בדירת חדר וחצי ברחוב אבן האזל בירושלים, אבל זה לא העניין. הסיפור האמיתי הוא ההתייצבות המוחלטת של ליצמן ושמונת המנדטים של יהדות התורה מאחורי ראש הממשלה בנימין נתניהו והתכניות שלו להעביר את חוק החסינות, לחוקק את פסקת ההתגברות ולפורר את מערכות החוק והמשפט, שהעזו להגיש נגדו כתב חשדות בשלושה תיקים של עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים.
"אחרי שאני יושב כאן ושומע אתכם, אני מבין את נתניהו", אמר ליצמן לחוקריו המופתעים. עמיתו, חבר הכנסת משה גפני, התראיין אתמול (שלישי) בכאן ב׳ והודה כי חוק החסינות לא מעניין את יהדות התורה ויש לה תביעות אחרות מראש הממשלה.
למזלו של נתניהו – ויש יוסיפו, לדאבונה של המדינה – הוא מוקף בראשי מפלגות שהתעמתו עם רשויות החוק כמוהו, ומבקשים לנקום בהן.
אביגדור ליברמן סוחב על גבו 20 שנה ויותר של חקירות ומעקבים, חשדות אינסופיים בעבירות חמורות ומשפט על עבירות מרמה, שממנו זוכה. אין לו שום רצון להגן היום על רשויות החוק.
למזלו של נתניהו – ויש יוסיפו, לדאבונה של המדינה – הוא מוקף בראשי מפלגות שהתעמתו עם רשויות החוק כמוהו, ומבקשים לנקום בהן
בישיבת סיעת ישראל ביתנו שלשום (שני), הציג ליברמן חמישה תנאים להצטרפות לקואליציה, ולא אמר מילה נגד חוקי החסינות הפרסונליים שנרקמים בחדרי המשא ומתן הקואליציוני ובפגישות הארוכות בין נתניהו ובין בצלאל סמוטריץ׳, מראשי איחוד מפלגות הימין.
ליברמן תבע חוק גיוס בלי שינויים, הכרעה בעזה, שינו בבדיקות הד.נ.איי., פנסיה מורחבת לקשישים ואת ראשות ועדת הפנים.
גם יו״ר ש״ס אריה דרעי, אסיר לשעבר, לא יחמול על רשויות החוק. גם הוא בטוח שצריך להגביל את כוחן אחרי שנגרם לו עוול משווע, על פי טענתו.
היחידי שפעם צייץ והתייצב נגד השאיפה לפגוע במעמד השופטים ובית המשפט העליון הוא משה כחלון, שר האוצר. אבל ברגע זה יו״ר כולנו שואף כנראה לתיק החוץ, ואחרי שאיבד 60 אחוזים מכוחו וירד מ-10 לארבעה מנדטים, גם הוא לא מעמיד את המלחמה בחוקי נתניהו בפסגת הדרישות שלו.
וכך, נתניהו עוטף את עצמו בחגורה קואליציונית מרשימה שרואה איתו עין בעין את שלטון החוק כאויב הציבור. גם בליכוד אין מי שייצא נגד נתניהו – גם שם יש שרים וחברי כנסת בעלי השפעה שעומדים לפני כתב אישום, דוגמת חיים כ״ץ ודוד ביטן. הם ישמחו לרכוב על עגלת החסינות האוטומטית שרותם להם נתניהו, יחד עם פסקת ההתגברות שתחלץ אותו (ואותם) מבית המשפט.
בכלל, נתניהו הוא שליט כל-יכול בליכוד: פופולרי וחסין מביקורת. הוא גם מחזיק תחת ידיו לפחות עשרים חברי כנסת שמחכים למוצא פיו ומייחלים למינוי או לקידום מיניסטריאלי. איש מהם לא ידבר היום. נתניהו עצמו יודע להחזיק אותם קצר, לפחות בשבועיים הקרובים, עד שיחלק להם את התפקידים ברגע האחרון ממש, כדי למנוע איחוד כוחות של ממורמרים.
הבכירים הללו, לפחות חלקם, מרגישים שבויים בידיו של ראש הממשלה. הם כלואים בתוך סבך אינטרסים מנוגדים. נתניהו מוביל את הליכוד לסירוגין כבר 26 שנה. הם יודעים שאם הם מעבירים את חוק החסינות הם מנציחים של שלטונו גם ב-20 השנים הבאות, ובעצם תוקעים את עצמם עמוק באדמה. בבוא היום נתניהו ייפטר גם מהם, כפי שעשה עם כל צמרת הליכוד שצמחה לאורך השנים. האינטרס שלהם הפוך.
אבל הם לא יאמרו מילה, גם אם הם רואים מול עיניהם את מערכת האיזונים הדמוקרטית מתרסקת. הם יביטו ימינה ושמאלה ויחפשו את הנחשון בן-עמינדב שיקפוץ ראשון למים הסוערים וישחה נגד הזרם.
האם זה יהיה גדעון סער? חלוץ אחר? ואם כן, האם יצטרפו אליו אחרים ויפילו את חוקי נתניהו? ברגע זה הכל תיאורטי ונדמה אבוד. אבל ראש הממשלה לא יכול להיות לגמרי רגוע. יש גם מי שחושב שהמלך הוא עירום. השאלה היא, אם ביום הדין, הוא גם יאמר זאת בקול רם.
הפלסטינים מדווחים על 60 פצועים בהפגנות בגבול הרצועה ● במהלך היום הפגינו ליד הגדר כ-10,000 פלסטינים ● בצה"ל מדווחים על מספר נסיונות של פלסטינים לחצות את הגדר ● צה"ל תיגבר את כוחותיו בגבול הרצועה והחמיר את הוראות הפתיחה באש
אלפי פלסטינים מרצועת עזה מפגינים ליד גדר המערכת בין ישראל לרצועה לרגל "יום הנכבה". במהלך היום הפגינו ליד הגדר כ-10,000 פלסטינים, וכעת חלקם מתחילים לחזור לבתיהם. בצה"ל מדווחים כי נעשו מספר ניסיונות של מפגינים פלסטינים לחצות את הגדר.
צה"ל הפעיל אמצעים לפיזור הפגנות וירה על מספר מפגינים. במשרד הבריאות הפלסטיני מדווחים על 60 אזרחים פלסטינים שנפצעו עד כה במהומות.
פלסטינים תושבי הרצועה הפריחו בלון תבערה לעבר המועצה האזורית שער הנגב, שגרם לשריפה. השריפה כובתה בידי צוותי קק"ל וכוחות הכיבוי. צוות כיבוי נוסף הוזעק לכבות שריפה באזור נתיבות, אך עדיין לא ידוע אם היא נגרמה כתוצרה מירי בלון תבערה מהרצועה או מסיבה אחרת.
צלפים הוצבו על גדר המערכת ובמוקדים מרכזיים וסוללות כיפת ברזל עדיין בשטח לאחר שהוצבו שם בסבב ההסלמה האחרון. גם בגדה המערבית תוגברו הכוחות ומג"ב מתגברים את המעברים גם בירושלים וסביבותיה.
נהלי הפתיחה באש עודכנו והסמכות לפתיחה באש תינתן למפקדי חטיבות ולא מפקדי גדודים. בזרוע הצבאית של חמאס הכחישו דיווח על כוונה לפעולה צבאית. הערכות הן, שההפגנות יהיו מתונות יותר מאשר בשנה שעברה, אז ניסו המפגינים לחצות את הגדר, השליכו מטעני נפץ לעבר החיילים ואף ירו עליהם. הפגנות אשתקד היו הקטלניות ביותר מאז 2014: 62 פלסטינים נהרגו ב-14 במאי 2018.
הפגנות יום הנכבה מציינות את העקירה של הפלסטינים מבתיהם לאחר הקמת המדינה ב-15 במאי 1948. במערכת הביטחון מעריכים שאם תהיה הסלמה בזמן האירוויזיון, היא תקבל סיקור עולמי נרחב. בתחילת החודש התקיים סבב אלימות בן יומיים בעזה בין ישראל לחמאס והג'יהאד האיסלאמי: כ-700 רקטות נורו לישראל והרגו ארבעה ישראלים. צה"ל ירה לעבר כ-300 מטרות בעזה ו-25 פלסטינים נהרגו.
בתוך כך נמשכים המאמצים הישראליים למנוע קריסה כלכלית של הרשות הפלסטינית. משלחת מהרשות הגיעה ביום ראשון לפגישה עם שר האוצר משה כחלון ומנכ"ל משרדו. הפסלטינים מסרבים לקבל את כספי המסים שישראל מעבירה להם מאז שהוחלט על קיזוז כספי משפחות מחבלים והחשש הוא שזה יביא לקריסה כלכלית של הרש"פ.
אלבמה העבירה את החוק המחמיר ביותר שנחקק בארה"ב נגד הפלות ● ההפלות במדינה ייאסרו גם במקרה של הריון מאונס וגילוי עריות, ורופאים יסתכנו במאסר עולם ● ארגונים ליברליים: נעתור לבית המשפט העליון
הסנאט המקומי של מדינת אלבמה בארה "ב העביר אמש את החוק המחמיר ביותר נגד הפלות שקיים כיום בארה"ב.
החוק אוסר על נשים במדינה להפיל באופן גורף, למעט במקרה של סכנת חיים רצינית לאם או לעובר, כולל במקרים של הריון כתוצאה מאונס וגילוי עריות.
החוק מטיל תקופות מאסר ארוכות על רופאים שיבצעו הפלות, כולל מאסרי עולם של עד 99 שנה בכלא.
החוק עבר ביוזמתה של מושלת אלבמה הרפובליקנית, קיי אייוי, ולמרות התנגדות חריפה של המחוקקים הדמוקרטים במדינה. מתנגדי החוק ניסו להכניס לו סעיף שיתיר הפלות במקרה של הריון מאונס, שקיים בחוקים נגד הפלות שחוקקו מדינות אחרות בארה"ב, אך נכשלו. החוק אמור להיכנס לתוקף בעוד חצי שנה, במידה והעתירות שיוגשו נגדו לא יצליחו לבטל אותו.
החוק עורר תגובות נזעמות והפגנות של הדמוקרטים ושל פעילים למען ההפלות. מנהיג הדמוקרטים בסנאט של אלבמה, בובי סינגלטון, קרא עם אישור החוק: "אנסתם את מדינת אלבמה".
האגודה האמריקנית לזכויות האזרח, הארגון האמריקני הלאומי לנשים (NOW) וארגוני רופאים הודיעו שיגישו עתירות לבית המשפט העליון לביטול החוק.
בית המשפט העליון בארה"ב ביטל ב-1973 חוק של מדינת טקסס שאסר על הפלות בפסק הדין ההיסטורי "רו נגד וייד" שקבע כי חוקים נגד הפלות מנוגדים לחוקה הפדרלית האמריקנית ולכן אינם חוקיים. הפסיקה הפכה לתקדים ולאחר מכן בולטו חוקים רבים שנחקקו נגד הפלות בארה"ב. הנושא נחשב לאחד הנוסעים המסעירים ביותר את הציבור האמריקני.
בשנה האחרונה חוקקו מדינות רבות בארה"ב חוקים חדשים נגד ההפלות, אף שאף אחד מהם אינו מחמיר כמו החוק שהועבר אמש באלבמה. המחוקקים מקווים כי בית המשפט ישנה את גישתו לנושא ויאשר את החוקים החדשים, לאחר שהנשיא דונלד טראמפ מינה לעליון שופטים שמרנים.
מניית טבע צנחה בכ-21% מאז תביעת הענק שהוגשה נגדה בארה"ב בטענה לתיאום מחירים ● שלשום הוגשה נגד החברה תביעה גדולה נוספת בישראל בטענה שהונתה משקיעים ● מאז 2015 התרסקה מניית ""מניית העם" בכ-80% ●
מניית טבע צונחת היום (ד') בכ-7.5% במסחר בבורסה לניירות ערך בתל-אביב. בכך היא משלימה ירידה של 21% בארבעה ימים, מאז הוגשה נגדה התביעה בגין תיאום מחירים בארה"ב.
כ-40 מדינות בארה"ב הגישו בסופ"ש שעבר תביעת ענק נגד יצרניות חברות התרופות הגנריות, וטבע בראשן, בטענה שתיאמו ביניהן מחירים של עשרות תרופות ובכך העלו את מחיריהן ביותר מ-1000 אחוזים.
אם לא די בתביעה האמריקנית, שלשום הגישה קבוצה גדולה של חברות ביטוח ובתי השקעות ישראלים גדולים תביעה נגד טבע ובכיריה בטענה שניפחה את רווחיה, בכ-2.3 מיליארד דולר, ובכך הונתה, לכאורה, את המשקיעים.
מניית טבע, שנסחרת במקביל בתל אביב ובניו-יורק, צנחה שלשום ב-15% במסחר בבורסת נאסד"ק בניו-יורק ואתמול צנחה במסחר בארה"ב ב-2% נוספים.
בנק ההשקעות HSBC פרסם היום סקירה שבה העריך כי טבע תיאלץ לשלם 3 מיליארד דולר במזומן עקב התביעה שהוגשה נגד החברה בארה"ב. הבנק הוריד היום את מחיר היעד למניית טבע –ל-10 דולרים למניה, כלומר, נמוך בכ-17% עוד יותר מהמחיר שבו המניה נמכרה אתמול בגמר המסחר בניו-יורק שבו ספגה ירידות תלולות.
מאז השיא שאליו הגיעה מניית טבע ב-2015, ירדה המניה בבורסה בתל-אביב כ-80%.
בשוקי ההון בעולם ובישראל מתרחשת בשבוע וחצי האחרונים טלטלה על רקע ההחרפה ב"מלחמות הסחר" בין נשיא ארה"ב דונאלד טראמפ לנשיא סין שי ג'ינפינג. שתי המעצמות העלו את המכסים בשיעור של עשרות אחוזים על סחורות שהן רוכשות זו מזו בהיקפים של מאות מיליארדי דולרים.
המסחר בבורסה בתל-אביב מתנהל בירידות שערים קלות. מדד ת"א 35 יורד בכ1.1%, מדד ת"א 25 יורד בכ-0.1%. מדד הדאקס הגרמני יורד היום בכ-0.7% ואילו מדד הפוטסי הבריטי עולה בכ-0.1%. הבוקר נסגרו מדדי המניות העיקריים בבורסות מזרח אסיה בעליות קלות: מדד ההאנג-סאנג של הונג-קונג עלה בכ-0.52% ומדד הניקיי היפאני עלה בכ-0.58%.
כל עוד לא עמד על הפרק שינוי יסודי באופיה של מדינת ישראל, אף אחד לא התעניין בפרוצדורה. ברמה התאורטית, כפי שטען בצלאל סמוטריץ', למנחם בגין ויצחק שמיר היה קל בהרבה מלקואליציית נתניהו להפוך את ישראל לדמוקרטיה בנוסח טורקי, הונגרי או פולני. עוד לא הייתה מהפכה שיפוטית. ובכל זאת, מעולם עד לשנים האחרונות, לא היה בישראל ראש ממשלה ששקל ברצינות לבטל את הביקורת השיפוטית על החלטות מנהליות. גם קמפיין ברוטלי ומקיף כל כך לערעור אמון הציבור ברשויות אכיפת החוק לא עלה על הדעת.
כך שהפרוצדורה אינה המהות – היא רק הכלי שבאמצעותו מנסים הצדדים הנצים לשפר עמדות. אלה טוענים שעקרון הרוב הוא החשוב ביותר בדמוקרטיה, המאפשר תאורטית אפילו להחליט על ביטולה, ואלה טוענים שאי אפשר להשתמש בעקרונות דמוקרטיים כדי לפרק את הדמוקרטיה עצמה. הוויכוח חשוב מאוד, קריטי ממש, ואולי חד פעמי – כי לאחר התפרקות הדמוקרטיה הוויכוחים נגמרים – אבל הוא מרוחק מעט מהמהות הגרעינית, והיא השאלה איזו מדינה העם רוצה כאן: דמוקרטיה-ליברלית, או דמוקרטיה שמרנית-סמכותנית.
טענת קואליציית הימין שהיא המייצגת הבלעדית והמוחלטת של "העם" אינה נכונה. העם מורכב גם מאופוזיציה גדולה. אך מפלגות הימין אינן מייצגות אפילו את רוב העם. אם זה היה המצב, היו בישראל תחבורה ציבורית בשבת, נישואים אזרחיים, זכויות מלאות ללהט"ב, שוויון כערך חוקתי, הגבלות כהונה של נבחרי ציבור, חוק המרכולים לא היה עובר, החרדים היו מגויסים, והפערים החברתיים היו קטנים בהרבה. כל הסקרים מלמדים שגם סמכויות בג"ץ היו נשמרות במלואן ואולי אף מורחבות, ברוב של כ-60% מהאזרחים.
פרופ' עמיחי כהן, מרצה בכיר למשפטים בקרייה האקדמית אונו וחוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, מסביר שהפער בין רצונות הציבור לפעולות הממשלה נובע יותר מכל מ"בעיית הנציג", כלומר נטייתם של פוליטיקאים לשרת את עצמם קודם לשירותם את הציבור. מדדי הדמוקרטיה מלמדים כל שנה מחדש שכ-80% מהאזרחים מזהים זאת וסבורים שזוהי המציאות.
איך זה מתאפשר? לאחר שערך מחקר משווה בין 66 מדינות דמוקרטיות, הגיע כהן למסקנה ברורה: "גם לאחר הטלת המגבלות מכוח חוקי-היסוד, נותרה ממשלת ישראל המוסד הנבחר החזק ביותר בעולם הדמוקרטי". הסיבה לכך היא שבשונה ממדינות אחרות, אין בישראל מנגנונים המאזנים את כוחה של הממשלה, כמו שני בתי נבחרים, חוקה המשריינת ערכים מוגנים, מבנה פדרטיבי, בחירות אזוריות, מגבלות על הליך שינוי החוקה ועוד.
המצב בישראל הפוך: הממשלה שולטת בכנסת באופן מוחלט באמצעות הסכמים קואליציוניים דרקוניים, המבטלים למעשה את הפרדת הרשויות בין הרשות המבצעת למחוקקת. בכל הקשור לערכים חוקתיים, לא רק שחלק נכבד מהם לא מעוגן, גם הליכי שינוי החוקה פשוטים ותלויים אך ורק ברצונה של הקואליציה. ניתן להעביר בישראל חוק יסוד בתוך יממה וברוב של 1-0. בארה"ב, להשוואה, נדרש רוב של שני שליש בכל אחד מבתי הקונגרס, ואשרור של 75% מהמדינות.
רגע לפני שהממשלה מקדמת שינוי משטרי, המבטל את כוחו של הגורם האחרון היכול לאזן אותה, נדרשת האופוזיציה, ובעיקר כחול לבן, לחשוף את שקר "זה מה שהעם רוצה". חשיפת השקר יכולה להיעשות באמצעות מהלך פשוט, המבטא הסכמה נדירה – ואולי זמנית – בין הימין, המרכז והשמאל, על כך שמקור הסמכות הוא העם. המהלך הזה הוא ייזום של "חוק משאל עם: אופיה של מדינת ישראל".
מטרתו הרשמית של החוק היא לאפשר לעם לקבוע אחת ולתמיד באיזו מדינת ישראל הוא רוצה לחיות, במנגנון שאינו סובל מהמגבלות של בחירות כלליות, שכשמן הן כלליות מדי. צריך לתת לישראלים לבחור בין אפשרויות ברורות: האם אתם רוצים לחיות באלבאמה או בקליפורניה? האם אתם מעדיפים דמוקרטיה ליברלית או דמוקרטיה לא ליברלית? הפרדת דת ומדינה – כן או לא? הפרדת רשויות, הכוללת שחרור הכנסת משליטת הממשלה וסמכויות רחבות לבג"ץ – כן או לא? הגבלת כהונה – כן או לא?
חוק משאל עם יקבע מנגנונים לניסוח השאלה או השאלות, ויכלול מחויבות של הכנסת בשבתה כאסיפה מכוננת לעגן את הכרעת העם בחוק יסוד קשיח, שניתן יהיה לשנות אך ורק במשאל עם.
משום שנתניהו ושותפיו יודעים שלפחות שליש ממצביעי הימין יצביעו עם המחנה הליברלי, הם לא יתנו יד לקידום החוק, ויש לקוות שהוא יתקבל בעידן שאחרי נתניהו.
בטווח המידי, חשיבותו של החוק היא בשיח הציבורי הער שהוא יחולל. מדובר בחשיבות דרמטית: בתוך זמן קצר מיום שיעלה על סדר היום הציבורי, יהיה ברור לכל אזרח ואזרחית שטענת נתניהו ושליחיו לייצוג מלא של העם בכל תחום שהוא שקרית. אבדן הלגיטימציה יקטין משמעותית את סיכוייהם להתנקש בדמוקרטיה הישראלית.
השיחה בעקבות תקיפת שגריר פולין בת"א אתמול ● החשוד בתקיפה נעצר ושוחרר ● רוה"מ פולין: התקיפה נובעת מ"שנאת זרים"
שגרירת ישראל בוורשה זומנה לשיחת הבהרה בעקבות תקיפת השגריר הפולני בישראל אתמול. השגרירה אנה אזארי הסבירה לפולנים שהתקיפה שאירעה אתמול חמורה ונמצאת בחקירת משטרה.
אתמול הותקף בצעקות ויריקות השגריר הפולני מארק מגיירובסקי ליד שגרירות פולין בתל אביב. השגריר הפולני צילם את התוקף והוא נעצר ושוחרר היום. מדובר בתושב הרצליה בן 65 שטען כי לא ידע שמדובר בשגריר. משרד החוץ הביע "זעזוע" מהאירוע והצהיר על מחוייבות לביטחון של אנשי השגרירויות הזרות.
ראש ממשלת פולין מתיאוש מורבייצקי החריף את הטון ואמר כי התקיפה היא על רקע גזעני ונובעת מ"שנאת זרים". התקיפה היא על רקע מתיחות ביחסים עם פולין, כאשר ביום שני דווח על ביטול משלחת ישראלית שהיתה אמורה להגיע לפולין. הנימוק לביטול היה חשש פולני מכך שהישראלים ייבקשו לדון בהשבת רכוש ליהודים שחיו בפולין עד מלחמת העולם השניה.
״לא חדשה בחיים הפוליטיים״ ומאמינה לביבי? גברת, את כמעט חדשה בחיים עצמם.
השרה לשעבר לימור לבנת ל-@golan_aryeh, על חוק החסינות: "24 שעות לפני הבחירות נתניהו אמר בצורה ברורה שהוא לא מתכוון לעשות שינוי בשום חוק. אני לא חדשה בחיים הפוליטיים, ויכול להיות שהוא אמר את הדברים כי לחצו עליו, ובכל זאת חשבתי שיש בדברים האלה ממש"
(צילום: יונתן זינדל, פלאש 90) pic.twitter.com/e6nPfzg1tu— כאן חדשות (@kann_news) May 15, 2019
ירי טיל נ"ט ממנו נהרג אזרח בהסלמה האחרונה בעזה, הפתיע את הצבא. כמענה, הציב חומות בטון במרחב. אבל ביום הקרב או הפיגוע הבא, צה"ל לא יוכל להמשיך להחליף יריות וטילים עם חמאס, כפי שעשה בימי השהייה בלבנון. הוא יצטרך לתקוף, קרקעית.
אחת ההצלחות המבצעיות של החמאס במהלך ההסלמה האחרונה ברצועה, ימי הקרב שבצבא מכנים "גן סגור", הוא ירי טיל הנ"ט (נגד טנקים) שפגע במכוניתו של משה פדר בכניסה לקיבוץ ארז, והרג אותו.
גורם צבאי שנפגש עם תושבי הקיבוץ הודה שצה"ל לא צפה את יכולתו של הארגון להוציא לפועל פיגוע שכזה. הפתרון – הקמת חומת בטון בסמוך למקום האירוע. זהו פתרון נקודתי שמעיד, יותר מכל, על זיכרון ארגוני קצר של הצבא.
כמעט עשרים שנים קודם לכן, בחצי השנה שקדמה לנסיגת צה"ל מלבנון, הפעיל חזבאללה חולית כווני נ"ט יעילה במיוחד. בארבעה אירועים שונים ירו פעילי חזבאללה טילי נ"ט מדויקים מטווח רחוק לעבר עמדות צה"ל במוצבים, שהצליחו לחדור את המיגון ולהרוג בסך הכל שישה חיילים, ובהם סמל צחי איטח ההרוג האחרון של צה"ל בתקופת השהייה בדרום לבנון.
תא"ל (מיל') משה "צ'יקו" תמיר, יוצא חטיבת גולני שפיקד על החטיבה המרחבית חירם באותה עת, כתב לימים בספרו "מלחמה ללא אות" (הוצאת משרד הביטחון, 2005) ש"מכת הטילים" וכמות הנפגעים הרבה יחסית שגבתה בפרק זמן קצר, הממה את שכבת הפיקוד הבכיר של צה"ל ואת דעת הקהל הישראלית ושכנעו בנחיצות הנסיגה. בצבא, כתב תמיר, הצליחו אלוף הפיקוד גבי אשכנזי ומפקד האוגדה משה קפלינסקי, בקור רוח וניהל נכון, לייצב את המערכת.
"שירתתי שנים ארוכות בלבנון והכרתי היטב את קצב ההתמודדות של הצבא עם איומים חדשים. כאשר, לדוגמה, החל החזבאללה להשתמש במרגמות כנגד מוצבי צה"ל עברו כמה שנים עד אשר מיגנו את המוצבים בהתאם. מאז ששימשתי מפקד פלוגה ועד שהתמניתי מפקד גדוד חיינו במוצבים ממוגנים בצורה חלקית וספגנו לא מעט נפגעים בשל כך" (עמוד 251). הפעם, כתב, מיהר צה"ל לספק מענה ולמגן את המוצבים בבטון מזוין, ברשתות נ"ט ובמערכות תצפית משופרות.
עד כאן להגנה. כשזה מגיע להתקפה, התשובה היתה פחות נחושה ונחרצת. אגדה צה"לית סיפרה אמנם שאת החשבון עם מפקד חולית הנ"ט סגרה לימים סיירת מטכ"ל (או יחידה מובחרת אחרת), שהתנקשה בחייו. אבל צה"ל הגדול, נמנע ככל האפשר מאז ועד לנסיגה, מפעולות קרקעיות יזומות שמטרתן פגיעה באויב.
צריך לומר שבתחום הטילנות (ירי טילי נ"ט, בעגה הצבאית) צה"ל הקדים את חזבאללה. כלקח ממלחמת יום הכיפורים רכש צה"ל מערכות נ"ט רבות לחיל הרגלים והקים מספר יחידות מובחרות שזהו תחום התמחותן, ובהן מגלן, מורן ופלוגות הנ"ט החטיבתיות, אשר הפגינו רמת מיומנות גבוהה.
תחילה צדו אנשיהן טנקים. במלחמת של"ג השמיד גדוד נ"ט מחטיבת הצנחנים מילואים 409 עשרות טנקים ורכבים ממוגנים ושלושה מסוקי קרב מסוג גאזל של הצבא הסורי. בהמשך התמחו היחידות בפגיעה בחוליות חזבאללה, כשניצלו את יכולות הנ"ט לפגיעה מדויקת וארוכת טווח.
בשנת 1997, למשל, במבצע "סחרור מסוכן" ירה כוח מפלוגת הנ"ט של הצנחנים, בפיקוד גיא חזות (לימים תא"ל), מספר טילים מסוג טאו לעבר עמדת חזבאללה בבית סמוך למוצב ריחן, והרג מספר פעילים.
אבל חזבאללה היה תלמיד טוב, כפי שהוכיח בטרם נסיגת צה"ל מלבנון, וכן במלחמת לבנון השנייה. ב-2006 חוליות נ"ט של חזבאללה פגעו בטנקים מחטיבה 401 בקרב הסלוקי, וחולית פעילים מהארגון ירתה שני טילי נ"ט לעבר כוח מילואים בכפר דבל, ממנו נהרגו תשעה לוחמים ונפצעו נוספים.
ב-2015, לאחר פעולת סיכול ממוקד בסוריה שיוחסה ע"פ פרסומים זרים לישראל, בה נהרגו מספר פעילי חזבאללה, ובהם בנו של עימאד מורנייה וקצין איראני בכיר, הגיב הארגון (באירוע שזכה בצה"ל לכינוי "שמש חורפית") בירי טילי נ"ט לעבר סיור של צה"ל בהר דב. מהירי נהרגו מ"פ בגבעתי וחייל, ונפצעו שבעה נוספים.
הטיל שבו השתמשו פעילי החזבאללה במלחמה ובהר דב, כמו גם זה שירו פעילי חמאס בשורה של אירועים בגזרת הרצועה, ובהם הטיל שפגע ברכבו של משה פדר והרגו, היה טיל נ"ט מסוג קורנט. זהו טיל מתקדם מתוצרת רוסיה, מדויק ומונחה קרן לייזר, שמגיע לטווח של חמישה וחצי קילומטרים וחודר שריון בעובי 1,000–1,200 מ"מ פלדה.
נראה שגם הפעם שב צה"ל ליישם במהירות את לקח המיגון. אבל בלחימה עצמה, נמנע שוב, מליזום פעולה קרקעית, ואפילו תהיה זו פשיטה בהיקף פלוגתי או גדודי.
וכדאי לקחת בחשבון עוד עניין. בהסלמה האחרונה בעזה נהרגו ארבעה אזרחים ואף לא חייל אחד. אמנם הקטליזטור להסלמה היה פציעתם של שני חיילים בידי צלף, אולם במבחן התוצאה האזרחים מקדימה, חוטפים, וצה"ל מאחורה, מנהל מלחמת טילים ורקטות עם חמאס.
בתקופה שקדמה למבצע "חומת מגן" באינתיפאדה השנייה, שאל תמיר, מח"ט גולני דאז, את הרמטכ"ל מופז, מדוע אם הפיגועים יוצאים ממחנה הפליטים ג'נין, צה"ל לא פועל שם. "איך זה שאנחנו חיים עם שניים-שלושה פיגועים ביום? אני מתבייש להיות קצין בצבא כזה", אמר.
תחושת המסוגלות ששידרו תמיר ועמיתיו, מפקדי חטיבות החי"ר המקבילים, לפיקוד הבכיר הביאה לשינוי המדיניות ולראשיתן של הפשיטות הקרקעיות שהגיעו לשיא ב"חומת מגן", נמשכו גם אחר כך ולבסוף הכריעו את הלחימה באינתיפאדה השנייה.
הרמטכ"ל אביב כוכבי, אז מח"ט הצנחנים, היה אולי פחות בוטה מתמיר, אך שידר נחישות זהה ופיקד על שורת מבצעים ופשיטות מוצלחות כנגד ארגוני הטרור הפלסטיניים.
מדיניות הפעלת הכוח נקבעת אמנם בדרג המדיני, אבל הנוחות הזו, שבמסגרתה מממש הצבא את יתרונותיו באש, מודיעין וטכנולוגיה, מונעים מהצבא לממש את ייעודו ולחצוץ בין האזרחים לאיום. הסבב (סליחה, ימי קרב) הבא מעבר לפינה. כשהוא יקרה, הדרג המדיני לא יכול להשאיר את החיילים מאחורי מחסה.
הסגל הזוטר יחזור לעבוד מ-12 בצהריים ● במהלך הלילה הושגו הבנות עם הנהלת האוניברסיטה ● הצדדים ינסו לחתום על הסכם קיבוצי חדש
הלימודים באוניברסיטת תל אביב יתחדשו היום בצהריים לאחר שבמהלך הלילה הושגו הבנות ראשוניות בין ארגון הסגל הזוטר להנהלה. המרצים הזוטרים המהווים 80% מהנהלת האוניברסיטה יחזרו לעבוד היום ב-12 בצהריים.
שני הצדדים סיכמו להמשיך את המשא ומתן לאחר שביתה של כשבועיים. חברי הסגל הזוטר התחייבו להשלים את השיעורים שהחסירו. השביתה פרצה על רקע היעדר הסכם עבודה קיבוצי חתום.
עיקר המחלוקת נגעה לדרישת המרצים להרחיב את הזכאות לבטחון תעסוקתי מוגבר, תשלום מעונות יום לילדים, הגבלת ההעסקה לפי שעות ודרישה להשלים ימי מחלה בלא תוספת תשלום. השאיפה של הסגל הזוטר היא כאמור לחתום על ההסכם הקיבוצי החדש, לאחר שתוקף ההסכם הקודם פג.
האתר של "כאן" נפרץ אתמול במהלך שידור חצי הגמר ● ההאקרים שתלו באתר סרטון של 2 דקות המאיים על שיגור רקטות לתל אביב
חצי הגמר הראשון של האירוויזיון נערך אתמול במתחם אקספו בגני התערוכה בתל אביב. במהלך המשדר של התחרות נפרץ האתר של כאן על ידי האקרים פלסטינים, ששתלו בו סרטון המאיים בשיגור רקטות לתל אביב. בסרטון מוזהרים הצופים מסכנה למתקפת טילים והם מתבקשים להגיע למקלטים, כביכול.
כמו כן מציג הסרטון לוגו של צה"ל ומנסה לדמות תקיפות של מבנים בתל אביב. מנכ"ל תאגיד השידור "כאן" היפנה אצבע מאשימה לחמאס ואמר בראיון לגלי צה"ל כי התקיפה נוטרלה בתוך דקות.
בתחרות עצמה, 10 מדינות מתוך 17 שהתמודדו הבטיחו את השתתפותן בגמר הגדול שייערך בשבת: יוון, בלרוס, סרביה, קפריסין, אסטוניה, צ'כיה, אוסטרליה, איסלנד, סן מרינו וסלובניה.
חודשים ארוכים של הכנות התנקזו למשדר טלוויזיוני מושקע (למרות תקיפת הסייבר), וחצי הגמר השני יתקיים מחר. המקום של המשלחת הישראלית וקובי מרימי בגמר כבר מובטח הודות לזכייה של נטע ברזילי אשתקד. אתמול ברזילי פתחה את האירוע בביצוע של השיר toy שזכה בשנה שעברה בליסבון.
במתחם האקספו בתל אביב תיערך היום חזרה גנרלית לקראת חצי הגמר השני שיתקיים כאמור מחר וישתתפו בו 18 מדינות. חמש המדינות הגדולות באירופה, (איטליה, גרמניה, ספרד, צרפת ובריטניה) עולות ישר לגמר, בין היתר, מאחר שהן המממנות הגדולות של התחרות. מדונה הגיעה הלילה לישראל ותופיע בגמר, למרות הלחץ הכבד שהופעל עליה לא להגיע מצד תומכי ה-BDS.
דנה אינטרנשיונל חזרה אתמול לאירוויזיון. הזוכה של התחרות ב-1998, ביצעה את השיר Just The Way You Are של ברונו מארס. במהלך האירוע הוקרן גם סרטון של אמן הווידאו קותימאן.
אירוע דקירה שהתרחש אתמול בהלסינבורג בשוודיה הותיר אישה יהודיה פצועה קשה, ונחשד כאירוע תקיפה אנטישמית. האישה, מיכל בת רות, נדקרה אתמול (ג') בבוקר 9 פעמים והתוקף נמלט. המשטרה השוודית מתייחסת לאירוע כניסיון רצח ופתחה במצוד אחר החשוד.
החשוד זוהה על ידי מצלמות האבטחה ולפי דיווחים, הוא מוסלמי ומוכר למשטרה. במהלך הלילה נעצר חשוד בתקיפה בדנמרק ולפי דיווח בעיתון "הלסינבורג דיילי", הוא יובא לשוודיה. בין שוודיה לדנמרק יש גבול ימי.
בקהילה היהודית בשוודיה ובמשרד החוץ הישראלי מעריכים שמדובר בתקיפה על רקע אנטישמי אם כי הרשויות במדינה מהססות לתייג את האירוע ככזה. נשיא המדינה ראובן ריבלין אמר כי האירוע הוא תזכורת לכך שלא ניתן לסמוך על זכרון השואה המתעמעם באירופה, ולא די בו כדי לשמור על מוסדות הקהילה שהופכים למבצרים.
הפוסט הזה נכתב במושב 30j באיירבאס 340 של חברת איבריה בטיסה 6842 מבואנוס איירס למדריד. אם כתב היד שלי לא מובן הרי זה רק בגלל שמושב 30j נוח לכתיבה בדיוק באותה מידה שהוא נוח לאכילה.
אכילה היא פעילות חברתית, תענוג הדוניסטי, נושא מועדף לשיחה וויכוח והרבה פעמים פרמטר מצוין להגדרה עצמית. מה אומר משפט כמו "אני לא אוכל חומוס" על המשמיע אותו? משהו אחד בישראל ומשהו אחר לגמרי בשוודיה אני מניח.
ישנן שתי דרכים עיקריות ליהנות מארוחה. הראשונה היא הבישול בבית, בין אם תוך השקעת מאמצים ויצירתיות ובין אם על ידי חימום במיקרו של שניצלים מהפריזר. הדרך השנייה היא "היציאה" לאכול במסעדה. גם כאן יש כמובן אינסוף אופציות לכל חיך ולכל כיס.
רחוק משתי האופציות הסטנדרטיות קימות הארוחות המיוחדות שמצדיקות ניתוח נפרד. יש אוכל של בתי חולים, אוכל של חתונות, אוכל של חדר אוכל צבאי וכמובן אוכל של מטוסים.
הפוסט הזה נכתב במושב 30j באיירבאס 340 של חברת איבריה בטיסה 6842 מבואנוס איירס למדריד. אם כתב היד שלי לא מובן הרי זה רק בגלל שמושב 30j נוח לכתיבה בדיוק באותה מידה שהוא נוח לאכילה.
עם טעם הלוואי האגרסיבי של היין הזול בבקבוק הירוק, עם הפקק המתברג שנוכח עדיין בפה לאחר ארבע שעות, בין צרחות של התינוק מאחור והנחרות שמגיעות מן השורה שלפני, עולים בראשי מספר רעיונות לדיון בנושא העצוב של חווית האכילה בגובה 30,000 רגל.
ברור שבכל סיטואציה נורמלית, בין אם בבית ובין במסעדה, לא היינו מעלים על דעתנו לבלוע את העיסה הפושרת של מרכיבים תפלים, דחוסים במיומנות בקופסת אלומיניום, אבל כאן למעלה אנחנו מחסלים את הבליל הבלתי מזוהה עד לגרגר האורז הצהוב האחרון.
אנחנו טורפים תוך כדי שהרכבת האנושית דוהרת במעברים: זקנות חביבות נשענות לנו על הכתף בניסיון מעורר חמלה לגרור את גופן העייף לכיוון השירותים, משפחה חרדית בהרכב מלא של 11 ילדים בגילאי שנתיים עד שבע (איך עושים את זה?) מתרוצצת מצד לצד עד שאחד מהם מצליח להתנגש לך במרפק ולקשט את החולצה שלך באטריות ברוטב שמנת עם פטריות.
מה גורם לנו לשבור את השיניים בניסיון נואש לפתוח את שקית הניילון של הסכו"ם ולהשתתף בטקס המשפיל הזה? איך אנחנו מצליחים לאכול תוך הפגנת גמישות שלא הייתה מביישת לוליין של הסירק דו סוליי? ולמה לעזאזל אנחנו סולחים לאוכל מטוסים את מה שהיה גורם לנו לקטר אפילו בבית חולים?
האוכל במטוסים ממלא עבורנו את אותה הפונקציה של הסרטים בטיסה. מצונזרים, בלי תרגום ובכלל כבר ראינו את אותם בטיסה הקודמת – הפונקציה של שרפת זמן. זו פעולה טקסית שגורמת לנו לשכוח לרגע את שתיים עשרה שעות הסבל שמחכות לנו.
כשאנו פותחים בזהירות רבה את שקית המלח המיקרוסקופית, התקווה הנאיבית לשפר במעט את הטעם של הארוחה העלובה שלנו מקלה לרגע על הכאב הנורא בעצם הזנב, על זרימת הדם המופחתת ברגלינו ועל הפחד הבלתי נשלט שהמשופם המתעטש מאחורה הוא מקסיקאי נגוע בשפעת החזירים.
אם השאלה "בשר או פסטה?” מככבת גם אצלכם בסיוטים כמו אצלי, יש לי טריק לחלוק אתכם. לא, אני לא מתכוון להמליץ לכם לשלם שלושת אלפים דולר ולטוס במחלקת עסקים, ככה כל אחד יכול ליהנות בטיסה, מדובר בטריק קטן שעשוי להפוך את החוויה לקצת יותר נסבלת.
בתור נוסע מתמיד (מאד..) למדתי שהדרך הטובה ביותר לאכול במטוס היא להזמין מראש ארוחה מיוחדת. זו יכולה להיות ארוחה נטולת גלוטן לחולי צליאק, ארוחה צמחונית, ארוחה נטולת מלח או כל דבר אחר שמציעה חברת התעופה.
בנוסף להיות הארוחות האלה קצת יותר נסבלות מן הרגילות היתרון הגדול שיש בהן הוא העובדה שבדרך כלל הן מוגשות לפני הארוחות הרגילות והן מזכות אותך ביחס מיוחד מן הדיילת – אתה כבר לא "אדון בשר או פסטה" אתה "אדון אוכל מיוחד”. לפעמים הם אפילו יקראו לך בשמך ויהפכו אותך מסרדין אנונימי לבן אדם עם זהות, זה הבדל גדול.
בנוסף אתה זוכה לאכול תוך שימוש בשתי ידיך, בלי להתנגש במרפק של השכן שלך, שנועץ בך מבטים ספוגי רעב וקנאה בעוד הוא מחכה למגש שלו יחד עם שאר בני התמותה שלא הזמינו אוכל מיוחד. התענוג הגדול ביותר הוא בכלל לראות את הפנים המופתעות של הדילת כשאתה מבקש ממנה תוספת לחם לאוכל נטול הגלוטן שלך. התענוגות הקטנים האלה מנעימים מעט סיטואציה בלתי אפשרית.
אנחנו נוסעי מחלקת התיירים חולמים קבוע על upgrade למחלקת עסקים. “מר נבו" תלחש הדילת בקול מפתה, רציתי להזמין את אדוני להצטרף אלינו למחלקת עסקים. “סוף סוף" אתה אומר בליבך, סוף סוף הם הבינו שאני לא שייך לכאן, זה לא בשבילי. קבלו את פני עם כוס שמפניה צוננת, שקדים חמים ובלאדי מרי כמתאבן ואחר כך אבחר מן התפריט את המנה החביבה עלי. די כבר עם "בשר או פסטה" הבו לנו שאטובריאן עם עשבי תיבול אקזוטיים.
בעשר שנים כנוסע מתמיד, החלום התגשם לי פעם או פעמיים, אבל בהזדמנויות אחרות ובנסיבות שמעורבות בהן כמויות מסחריות של "מיילים" זכיתי להשתייך לא אחת לכת הנוסעים המאושרים של מחלקת עסקים. הנוסעים האלה שנראים מגוהצים ומסורקים אחרי עשר שעות טיסה, אוכלים אוכל איכותי ומלווים אותו במבחר יינות איכות.
יש לי סוד לגלות לכם – שום מסעדת יוקרה לא מסתתרת לה בקדמת המטוס. נוסעי הביזנס לא יודו בכך לעולם, מכיוון שחלק גדול מההנאה בלטוס ביזנס היא לחוש את הקנאה מן השורות האחוריות, אבל מנה כמו שיגישו לכן במחלקת עסקים הייתה מוחזרת למטבח בשאט נפש ברוב המסעדות הסבירות שאני מכיר.
החוויה הכללית במחלקת עסקים נעימה הרבה יותר, לא אשקר לכם בעניין הזה, אבל האוכל עדיין טעון שיפור ברוב המקרים. זה לא קל כנראה לבשל אוכל ברמה בתנאים שיש במטוסים המסחריים, ואפילו היין המשובח ביותר מאבד ארומה וטעם בקבינה מווסתת הלחץ.
בכל מקרה, מנקודת המבט של מושב 30j האוכל הבינוני של מחלקת עסקים נראה כמו התגשמות כל המאוויים. אני מבקש מהדיילת עוד כוס מהיין האיום בבקבוק הירוק. זה לא שהוא מצא חן בעיני חס וחלילה, זה רק כדי לשטוף פנימה את שני כדורי השינה שאני הולך לבלוע.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם