מאמר לעניין, צריך להביט למציאות בעניים. עד היום חיינו בסרט והגנו בגופנו על כולם ויפרנסו את כולם. עכשיו ברור שאנחנו רק הבנקט, שותים מאיתנו את החיים, חינם אין כסף. ועוד אומרים שה׳ עוזר להם.
הנאשם שמחולל הפיכה משטרית ומסית באמצעות כזבים נגד מערכת המשפט כדי לקבל תמיכה ציבורית לכינון הדיקטטורה, שיתף סרטון של התנועה לדמוקרטיה ולמשילות, שלפיו הפוליטיקאים בוחרים בשופטים ברוב המדינות הדמוקרטיות. נו, אז אם ככה אפשר להיות רגועים, לא?
לא. צריך להיות מבועתים. מדובר בסרטון מסוכן מטעם תנועת ימין קיצונית מסוכנת שמופץ בידי ראש ממשלה שהוא שקרן פתולוגי ומסית כפייתי.
הנאשם שיתף סרטון של התנועה לדמוקרטיה ולמשילות, שלפיו הפוליטיקאים בוחרים בשופטים ברוב המדינות הדמוקרטיות. נו, אז אם ככה אפשר להיות רגועים, לא? לא. צריך להיות מבועתים
שתפו את האמת >> pic.twitter.com/hRlTJoK93y
— Benjamin Netanyahu – בנימין נתניהו (@netanyahu) March 24, 2023
מדובר באלפית מהאמת שהיא גרועה משקר:
1. בכל המשטרים הדמוקרטיים, למעט בריטניה וניו זילנד, ישנה חוקה דמוקרטית שמשריינת זכויות אדם אוניברסליות בהן לא ניתן לפגוע או שניתן לפגוע בהן בזהירות ברוב מיוחס. בהקבלה למדינת ישראל: למשל 100 חברי כנסת מתוכם 30 מהאופוזיציה.
2. במדינת ישראל לא קיימת חוקה שמשריינת זכויות אדם. במדינת ישראל נמנעו הממשלה והכנסת מהגנה חוקתית על זכויות האדם בכוונה תחילה.
3. אפילו חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו נחקק ללא הגנה כתובה על זכויות יסוד חוקתיות:
חופש הביטוי, חופש ההפגנה, חופש העיתונות, חופש המצפון, חופש הדת והזכות לשוויון – כולן זכויות יסוד חוקתיות שמוגנות בידי החוקות במשטרים הדמוקרטיים, אך במדינת ישראל הן אינן מצוינות בשום חוק יסוד.
4. בג"ץ נאלץ להגן על זכויות היסוד הללו מפני דורסנות השלטון הן באמצעות קביעה שהן זכויות יסוד שנגזרות ממגילת העצמאות (שקבעה שהמשטר במדינת ישראל הוא משטר דמוקרטי שיגן על זכויות אדם לרבות הזכות לשוויון) והן באמצעות קביעה שהן נגזרות של חוק היסוד: כבוד האדם וחירותו לאחר חקיקתו.
5. הזכות לשוויון נגזרה בבג"ץ מהזכות לכבוד האדם. הזכויות האחרות דלעיל נגזרו הן מהזכות לחירות והן מהזכות לכבוד האדם. אלמלא בג"ץ – לא הייתה שום הגנה על זכויות היסוד הללו.
חופש הביטוי, חופש ההפגנה, חופש העיתונות, חופש המצפון, חופש הדת והזכות לשוויון – כולן זכויות יסוד חוקתיות שמוגנות בידי החוקות במשטרים הדמוקרטיים, אך בישראל הן אינן מצוינות בשום חוק יסוד
6. בניגוד לכל הדמוקרטיות הליברליות – לרבות בריטניה וניו זילנד משוללות החוקה – במדינת ישראל מדובר בממשלה שכל רכיביה מתנגדים לכינון חוקה דמוקרטית, מתנגדים לשריון זכויות אדם חוקתיות, סולדים מעיקרון השוויון, סולדים מהדמוקרטיה הליברלית ומצהירים שחזונם הוא משטר אפרטהייד (חזון מפלגות הנציונל וגם חזון הליכוד: סיפוח 3 מיליון פלסטינים ללא אזרחות וללא זכויות אזרח) ולכל הפחות משטר ללא שוויון לנשים ולהט"ב (המפלגות החרדיות שאדישות לחלוטין לגורל הפלסטינים משוללי האזרחות במקרה הטוב ומשתפות פעולה בהעמקת משטר האפרטהייד בגדה במקרה המדויק יותר).
7. בכל הדמוקרטיות הליברליות לא קיימות ממשלות שכל רכיביהן מתנגדים לדמוקרטיה הליברלית. אפילו המשטר הניאו פשיסטי באיטליה אינו כולל רק מפלגות שמתנגדות לעיקרון השוויון וסולדות מהדמוקרטיה הליברלית.
8. למעשה, כאן תם הדיון. מי שמתנגדים לחוקה דמוקרטית ולשריון זכויות אדם חוקתיות מפני פגיעה וכמובן מתנגדים לעיגון הזכות לשוויון – מוציאים עצמם מכלל הדמוקרטיות הליברליות. ברור ששליטתם ברשות השופטת פירושה סוף העצמאות השיפוטית שמגנה על זכויות האדם.
9. אבל הדברים חמורים הרבה יותר.
10. בכל הדמוקרטיות החוקתיות יש שילוב בין הגנה חוקתית על זכויות אדם לבין הפרדת רשויות. העצמאות השיפוטית בכל המדינות הללו מעוגנת בחוקה ולא ניתן לפגוע בה.
למעשה, כאן תם הדיון. מי שמתנגדים לחוקה דמוקרטית ולשריון זכויות אדם חוקתיות מפני פגיעה וכמובן מתנגדים לעיגון הזכות לשוויון – מוציאים עצמם מכלל הדמוקרטיות הליברליות
11. בכל הדמוקרטיות החוקתיות יש איזונים ובלמים רבים נוספים: ביזור כוח בין ממשל פדרלי לממשל מקומי (גרמניה, צרפת, קנדה וארצות הברית), בחירות אזוריות שמבטיחות שחבר הפרלמנט לא יהיה כבול לבייס גזעני ולשליט עליון אלא מחויב גם לבוחרי האזור שלו (בריטניה שבה אין חוקה), הגבלת תקופת כהונת מנהיג (ארצות הברית וצרפת) וכן אפשרות לפרלמנט לעומתי לממשלה או למנהיג (ארצות הברית, צרפת, גרמניה, קנדה) ובמדינות דמוקרטיות רבות ישנו גם הליך חקיקה מורכב בשני בתי מחוקקים.
12. בכל הדמוקרטיות – לרבות בריטניה וניו זילנד – יש מסורת ליברל-דמוקרטית שבה יש דברים שלא ייעשו. it is not done. בנימין נתניהו וחבר נרצעיו מחד, אריה דרעי ויצחק גולדקנופף מאידך ומפלגות הלאומנות הגזעניות מצד שלישי – כולם כמובן לא שמעו על המושג הזה מימיהם. זאת אומרת: שמעו עליו והם מצפצפים עליו.
13. בכל הדמוקרטיות – לרבות בריטניה שפרשה מהאיחוד האירופי אך לא ממועצת אירופה – יש כפיפות לבית משפט בינלאומי לזכויות אדם. למשל: בית המשפט האירופי לזכויות אדם. שוודיה, דנמרק, פינלנד, נורבגיה, איסלנד, אירלנד, שוויץ, הולנד, בלגיה, אוסטריה, גרמניה, איטליה וצרפת – כולן דמוקרטיות חוקתיות שמשריינות זכויות אדם וגם מאפשרות לאזרחיהן לעתור לבית המשפט האירופי לזכויות אדם. וגם בריטניה, כאמור.
14. כאמור, יש דמוקרטיות שבהן חלה הגבלת תקופת כהונת המנהיג. זוהי נקודה קריטית להבטחת מניעת צבירת כוח רב מדי ומסוכן מאד בידי מנהיג פופוליסט.
בכל הדמוקרטיות – לרבות בריטניה וניו זילנד – יש מסורת ליברל-דמוקרטית בה יש דברים שלא ייעשו. it is not done. נתניהו ונרצעיו, דרעי וגולדקנופף ומפלגות הלאומנות הגזעניות – כולם לא שמעו על המושג או מצפצפים עליו
15. במדינת ישראל – בניגוד לרוב המשטרים הדמוקרטיים – אין הפרדה בין הרשות המבצעת לרשות המחוקקת. הממשלה שולטת בכנסת. אין אפשרות לפרלמנט לעומתי כמו במשטרים דמוקרטיים רבים. בניגוד לפרלמנטים רבים שחלקם לעומתיים לרשות המבצעת – הכנסת היא בעלת כוח מבקר ומפקח דל. תפקידה הוא בעיקר אישור הצעות חוק מטעם הממשלה. הממשלה והכנסת אינן באמת רשויות נפרדות. הממשלה שולטת ב-2 הרשויות הללו. זו דמוקרטיה נכה. הרשות העצמאית היחידה שאינה נשלטת בידי הממשלה היא הרשות השופטת. ללא עצמאות שיפוטית לא תהיה עוד שום הגנה אפקטיבית על זכויות האדם.
16. מעל הכל: כל המדינות הדמוקרטיות – הן הדמוקרטיות החוקתיות והן בריטניה וניו זילנד – אינן משליטות דיקטטורה צבאית בחיי מיליוני פלסטינים משוללי זכויות אזרח ומשוללי אזרחות.
17. וגם מעל הכל: בשום דמוקרטיה לא קיים משטר משפטי של 2 מערכות חוק שונות לפי לאום שונה כמו משטר האפרטהייד בגדה: חוק דמוקרטי אחד לאזרחים הישראלים בהתנחלויות וחוק צבאי אחר לנתינים הפלסטינים משוללי העצמאות.
18. כל רכיבי הממשלה הישראלית תומכים בכך ורוצים בכך: הם רוצים סיפוח מעשי או רשמי ללא אזרחות וזכויות אזרח לפלסטינים. זו לא דמוקרטיה. זה משטר אפרטהייד.
מעל הכל: כל המדינות הדמוקרטיות – הן הדמוקרטיות החוקתיות והן בריטניה וניו זילנד – אינן משליטות דיקטטורה צבאית בחיי מיליוני פלסטינים משוללי זכויות אזרח ומשוללי אזרחות
19. ישנה מגמה גוברת בקרב המשטרים הדמוקרטיים לאמץ המלצות ועדה מקצועית של שופטים, עורכי דין ומשפטנים מהאקדמיה שממליצים לממשלה או לפרלמנט על מועמדים לשיפוט.
20. וגם במשטרים הדמוקרטיים בהם שופטים נבחרים בידי פרלמנט (תוך שיש חוקה, מגילת זכויות אדם משוריינות, 2 בתי נבחרים, משטר פדרטיבי מבוזר כוח לצד ממשלים מקומיים ואף אפשרות לפרלמנט לעומתי) – נקבע רוב מיוחס לבחירת שופט בפרלמנט כדי להבטיח שייבחר גם בידי חברי אופוזיציה. כלומר: שופט עליון לא ייבחר רק בידי הקואליציה. אין רוב קואליציוני מוחלט שמאפשר מינוי שופטים אלא בדיקטטורות כמו הונגריה ופולין.
21. בשום מדינה דמוקרטית אין אפליה ממוסדת נגד 20 אחוז מהאזרחים שאינם מהלאום הנכון. המדינות מוגדרות כמדינות אזרחות ("כל אזרחיה") ולא כמדינות לאום אתני (יהודים בלבד).
22. האיזונים והבלמים רבים מאד בדמוקרטיות הליברליות. אפשר להמשיך ולהרחיב. אבל אפשר גם לסכם: בשום משטר דמוקרטי לא קיים מנהיג שהוא נאשם במשפט פלילי שפועל לרכז בידיו שליטה מוחלטת ב-3 הרשויות, לבטל את העצמאות השיפוטית שאינה מעוגנת בחוקה, לשלוט בגורל שופטיו במחיצת רעייתו ובנו שאיש לא בחר בהם וכנראה שגם שיקול דעתם אינו להיט ולשלוט בצורה מוחלטת במינוי השופטים במחיצת משפחתו וכנופיית האפרטהייד שהשתלטה עלינו.
בשום משטר דמוקרטי לא קיים מנהיג שהוא נאשם במשפט פלילי שפועל לרכז בידיו שליטה מוחלטת ב-3 הרשויות, לבטל את העצמאות השיפוטית שאינה מעוגנת בחוקה ולשלוט בגורל שופטיו
אז חלאס עם הגזלייטינג.
עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.
זוהי מנהיגות אמיתית, היכולת לעצור ולבחון את הדברים ממבט על ולא מהסתכלות צרה ולקחת אחריות באומץ. גלנט פועל משיקולים ממלכתיים ולא משיקולים צרים ומפלגתיים. הוא מסתכל על טובת העם והמדינה ולא על טובת הכיסא שלו. אולי מעמדו בליכוד יורע, אבל במימד הציבורי מעמדו מובטח והעם יזכור לו את זה לטובה.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
אחת הביקורות שהוטחו במפגיני מחאת בלפור, עוד במהלכה אבל בעיקר באדוותיה, כאשר המשיכו הלאה למחאות אחרות, הייתה שהם ״התאהבו במחאה״. הצורך להמשיך להפגין נגד עוולות שלטוניות, להמשיך להיות מעורבים כאזרחים והצורך להישאר מחוברים זה לזה נתפס בשעתו בצורה ביקורתית כמעין ייסורי גמילה, שילוב של רומנטיזציה נוסטלגית וקושי להמשיך הלאה.
אחת הביקורות שהוטחו במפגיני מחאת בלפור, עוד במהלכה אבל בעיקר באדוותיה, כאשר המשיכו הלאה למחאות אחרות, הייתה שהם ״התאהבו במחאה״
הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי
למעשה, לא חלף זמן רב בין הרגע שמחאת בלפור הגיעה לסיומה ועד שרבים מבין מצדדיה, לרבות בתקשורת, הצטרפו לשורות מבקריה. רבים מקרב מחנה השינוי, שחלק גדול ממצביעיו הפגינו בעצמם בבלפור או לפחות תמכו במחאה מרחוק, אימצו בחום את המושג ״רל״ב״ – ״רק לא ביבי״ – כסוג של כינוי גנאי, על אף שכינוי זה חטא כלפי רבבות המפגינים בכך שצמצם את השקפת עולמם לכדי תשליל של ״רק ביבי״ – שנאה פרסונלית ותו לא.
בין הסיבות לכך היו כעסים כלפי חלק ממפגיני בלפור על כך שלא הצטרפו למחאות אחרות, או הניסיון לבקר את ההתנגדות הגורפת לגוש נתניהו לקראת הבחירות האחרונות על ידי הצגתה כילדותית וכלא-פרגמטית (מעניין איך ההתנגדות הזו נתפסת כיום).
והנה, ראו איזה פלא: בחודשיים וחצי האחרונים מאות אלפים בכל רחבי הארץ ״התאהבו במחאה״. אזרחים שבחיים שלהם לא הפגינו; אזרחים שחלקם כנראה ראה במפגיני בלפור משועממים במקרה הטוב ומשוגעים במקרה הפחות טוב; אזרחים שבשעתו גייסו את מושג הסולידריות דווקא כתירוץ לא להפגין, אנשים שבחיים לא העלו על דעתם שיחסמו כבישים, שיפרצו מחסומים, שיתעמתו עם שוטרים או שייעצרו בשם השקפת עולמם, פתאום תופסים זאת כעניין שבשגרה.
פתאום זה עוד מוצ״ש, בנוהל. עוד יום שיבוש בחמישי. אנשים שחשבו שזה ״לא מנומס״ לקלל נבחרי ציבור במגפון, פתאום צורחים בכל גרונם על חברי קואליציה בבתי קפה, בכנסים או במוזיאונים, מתעדים זאת בסרטונים ומפיצים לכל עבר.
פתאום זה עוד מוצ״ש, בנוהל. עוד יום שיבוש בחמישי. אנשים שחשבו ש״לא מנומס״ לקלל נבחרי ציבור במגפון, פתאום צורחים בכל גרונם על חברי קואליציה בבתי קפה, בכנסים או במוזיאונים, מתעדים בסרטונים ומפיצים
המחאה הנוכחית אמנם מקיפה ועוצמתית לאין שעור ממחאת בלפור או מכל מחאה אחרת שהייתה כאן קודם. אבל המחאה הזו קמה על התשתית של מחאת בלפור.
אמיר השכל מתרגש מההמונים בפתח-תקווה ובכלל בישראל ונזכר בימים שעמד לבדו pic.twitter.com/awLF9wz2FT
— לירי בורק שביט (@lirishavit) March 23, 2023
והתשתית העיקרית שעליה היא ממשיכה לרכוב היא התשתית של הפעילים, של הקבוצות ושל ארגוני השטח שקמו באותה מחאה, על כל הניסיון הארגוני והתקשורתי שנצבר בה, על החשיבה היצירתית שאפיינה אותה, על התחבולות היזומות, על יכולות ההתארגנות המקומיות בכל רחבי הארץ שהיו הבסיס להפגנות בגשרים ובכיכרות, על מערך המתנדבים שמלווה את שחרורם של מפגינים שנעצרו, וכן הלאה.
המחאה הנוכחית אמנם מקיפה ועוצמתית לאין שעור ממחאת בלפור או מכל מחאה אחרת שהייתה כאן קודם. אבל המחאה הזו קמה על התשתית של מחאת בלפור
מחאת בלפור – שבעצמה קמה בראש ובראשונה בזכות המחאה העיקשת של ותיקי כיכר גורן כמו גם בזכות ניסיון חשוב שנצבר במחאה החברתית בשנת 2011 – אולי הסתיימה, אבל היא זרעה זרעים היסטוריים חשובים ואת פירותיה אנחנו ממשיכים לקצור גם היום.
יואב גרובייס הוא פסיכולוג קליני. בעל תואר שלישי מאוניברסיטת בר-אילן. כותב על פוליטיקה וחברה. חי, נושם ומתגורר בתל אביב.
אני שונא להפגין, אני שונא את הרעש, לא אוהב קהלים גדולים, הפגנה זה המקום האחרון שאני רוצה להיות בו. ממש. ועדיין, אני לא מסוגל להישאר בבית ולהתחרפן מול החדשות והעיתונים. ולכן, *בכל שבת*, מזה תשעה-עשרה שבועות (וכמה פעמים באמצע השבוע) אני בא להפגין בחיפה, בבני ברק ובירושלים בתקווה לעצור את הממשלה הרעה והמסוכנת הזאת.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם