אחרי ההשפלה בוושינגטון, שר האוצר לא יידע אף גורם רשמי בצרפת על נסיעתו ● גם השגריר הצרפתי בישראל אריק דנון לא מתכוון להיפגש ולא ייפגש בעתיד הנראה לעין עם השר ● לזמן ישראל נודע שגם הפגישה שנקבעה בעבר עם בן גביר לא התקיימה ולא תתקיים בעתיד הקרוב ● גורם דיפלומטי אירופאי: "קיצוניים ימניים חוששים פחות לפעול, לסמוטריץ' יש רטוריקה מסיתה"
תמורת יציבות הקואליציה הבטיח רה"מ לשר איתמר בן גביר לנהל את "המשמר האזרחי" ואולי כגוף נפרד חוץ-משטרתי. זו העת לבדוק מה קורה כאשר מי שאינו מכיר בדמוקרטיה או חותר תחתיה מקים מיליציה או כוח שיטור מחוץ למשטרה. נורת אזהרה חמורה.
רבים בישראל מחפשים ובצדק רב את היציבות. כולנו מאסנו באלימות הגואה ברחובות ובכבישים, בטרור, בפרוטקשן, באלימות נגד נשים, במשפחות הפשע וברציחות בכפרים. אך הפתרון המוצע כעת עלול לשפוך שמן על המדורה.
רבים בישראל מחפשים יציבות. כולנו מאסנו באלימות הגואה ברחובות ובכבישים, בטרור, בפרוטקשן, באלימות נגד נשים, במשפחות הפשע וברציחות בכפרים. אך הפתרון המוצע כעת עלול לשפוך שמן על המדורה
הממשלה הנוכחית בישראל הבטיחה לחזק את "המשמר הלאומי", כוח שיהיה כפוף לשר הימני והקיצוני ביותר בממשלת ישראל, שאינו מסתיר את דעותיו כלל. לפני שנתייחס לדוגמאות של כוחות חוץ-משטרתיים במזרח התיכון, נשאל את השאלה המדאיגה: מי יסכים לשרת בכוח שהבטיח רה"מ להעביר לאחריותו של איתמר בן גביר בחודשים הקרובים?
יש להניח כי תחת השר יצטרפו לכוח החדש רק אנשים התומכים בדרכו האידיאולוגית. נזכיר כי מדובר במעריץ של הרב מאיר כהנא, ששימש רכז נוער בתנועת "כ"ך", שהורשע כמה פעמים, כולל בתמיכה בטרור יהודי, שצה"ל סירב לגייסו.
ראש "המשמר הלאומי" יהיה האדם שאיים על רה"מ יצחק רבין שבועיים לפני הירצחו, שקרא לשחרור הרוצח יגאל עמיר, שהביע סיפוק כאשר רה"מ אריאל שרון לקה באירוע מוחי, שתלה על הקיר תמונה של הרוצח ברוך גולדשטיין והרשימה המזעזעת עוד ארוכה. איזה חומר אנושי עומד לאייש את הכוח שעלול חלילה להפוך למיליציה האישית של השר לביטחון הפנים בן גביר?
יש להניח כי תחת השר יצטרפו לכוח החדש אנשים התומכים בדרכו האידיאולוגית. נזכיר כי מדובר במעריץ הרב כהנא, ששימש רכז נוער ב"כ"ך", שהורשע כמה פעמים, כולל בתמיכה בטרור יהודי, שצה"ל סירב לגייסו
המזרח התיכון מלא בדוגמאות מפחידות למה משמשות מיליציות אזרחיות המופעלות ע"י גורמים קיצוניים. להלן מספר דוגמאות:
כאשר החלו ההפגנות נגד משטרו של בשאר אל-אסד בסוריה הוא שלח נגדם את המפלצות הנוראיות – השביחה. אלה בריונים הנאמנים למשטר שקיבלו הוראות ישירות מבכירים במשפחת אסד במעוז העדה העלווית בלטקיה.
הם עסקו לפני המרד בהברחת מוצרים לא חוקיים מהגבול הלבנוני והטילו את אימתם באזור הסאחל – מישור החוף הסורי. הם תמיד טענו כי הם מהווים כוח השומר על הסדר.
רבים מהם היו מעריצים של אסד ואף קעקעו את תמונתו על שריריהם אחרי שנטלו סטרואידים לניפוחם. כשהחלו ההפגנות הם היו הראשונים, לפני כוחות הביטחון, שתקפו את המוחים, התעללו בהם להנאתם וגם אנסו ורצחו.
כשהחלו ההפגנות נגד משטר אסד בסוריה הוא שלח נגדם את המפלצות הנוראיות – השביחה. בריונים נאמני המשטר שהיו הראשונים, לפני כוחות הביטחון, שתקפו את המוחים, התעללו בהם להנאתם וגם אנסו ורצחו
כשהחלו ההפגנות נגד משטר מובארכ במצרים, צצו לפתע מתוך קהל המפגינים בכיכר תחריר בקהיר ובשאר מרכזי המחאות בריונים בלבוש אזרחי. אלה הפליאו את מכותיהם במפגינים והטרידו נשים בכוונה להשפיל. אף שהשלטונות טענו כי אין להם קשר אליהם, ידוע כי הבלטגיה שימשו מיליציה של בריונים ומלשנים בתשלום, האמורים לשמור על הסדר הציבורי כביכול.
בעיראק, כאשר הפך דאעש לאיום מוחשי על שלמות המדינה השולט במערב המדינה ומאיים על השיעים, הקימה המדינה בחסות הממסד הדתי בנג'ף כוח סיוע אזרחי. הכוח הורכב ממיליציות אזרחיות תחת המטריה הנקראת "הגיוס העממי".
הסיוע שלהם באותה מלחמה שנוי במחלוקת עד היום, כי הם למעשה ניצלו את המלחמה נגד דאעש לנקמה דתית בכל מי שהוא ערבי סוני, כולל אזרחים חפים מפשע. דאעש הובס ב-2017 אך לא ניתן היה לפרק את המיליציות והן משמשות עד היום ככוח המטיל אימה וטרור על מפגינים ונתון לפיקודה של הממשלה הפרו-איראנית.
הבלטגיה הפליאו את מכותיהם במפגינים והטרידו נשים בכוונה להשפיל. אף שהשלטונות טענו כי אין להם קשר אליהם, ידוע שהבלטגיה שימשו מיליציית בריונים ומלשנים בתשלום, האמורים לשמור על הסדר הציבורי כביכול
באיראן הוקם אחרי המהפכה ארגון מתנדבים צבאי למחצה הכפוף למשמרות המהפכה הנקרא באסיג'. כוחותיו נאמנים לערכי המהפכה ולמנהיג העליון ח'אמנאי ומחולקים ליחידות נפרדות של נשים וגברים. מלבד שמירה על הסדר הציבורי הבסיג' משמש גם ככוח לשמירת חוקי הדת והצניעות.
מיליציה זו ענקית (מעל למיליון איש) וגדולה בהרבה מהשביחה של אסד או הבלטגיה של משטר מובארכ הישן. הבאסיג' ממלא חלק מרכזי בדיכוי ההפגנות הממושכות המתרחשות כעת באיראן.
בסרטון: הוצאה להורג של מי שנאשם בפגיעה בבסיג'.
بدعوى ضلوعهما في قتل فرد من "قوة الباسيج" خلال الاحتجاجات.. #إيران تنفذ حكم الإعدام في متظاهرَين pic.twitter.com/pEq8JH09av
— قناة الجزيرة (@AJArabic) January 8, 2023
כל עוד ישראל דמוקרטית עם ביקורת משפטית ראויה על הרשות המבצעת, התסריט של המיליציות המזרח תיכוניות עדיין רחוק. ובכל זאת, הסכנה כן נראית באופק לאור הבליץ החוקתי שנבלם לעת עתה.
האם "המשמר הלאומי" הכפוף לערכי בן גביר יהיה באמת כוח עזר למשטרה או שמא יתחרה בו וייקח את כל תקציביו ומשאביו? חלק מבוחרי בן גביר ביקשו לחזק את המשילות, אך עלולים לקבל במקום את כוח "כהנא צדק" עם מתנדבי "לה פמיליה".
כוח כזה יבצע את מה שהמשטרה מסרבת לעשות ואינו חוקי, כמו לדכא בכוח את המפגינים ואולי בשלב הבא אם חלילה תצליח הממשלה להחליש את בג"ץ, ישמש "המשמר" גם ככוח לשמירה על ערכי הדת והצניעות כמו הבאסיג' באיראן, ואח"כ אולי "על הדרך" במלחמה בפשע גם יפגע המשמר הלאומי ב"בוגדים שמאלנים" (כל מי שמתנגד למהפכה החוקתית), כפי שהגיוס העממי בעיראק פגע בכל מי שהוא סוני ולא שיעי.
כוח כזה יבצע את מה שהמשטרה מסרבת לעשות ואינו חוקי, כמו לדכא בכוח את המפגינים, כוח לשמירה על ערכי הדת והצניעות כמו הבאסיג' באיראן, ואולי בהמשך יפגע ב"בוגדים שמאלנים"
האם כאשר יתחדשו ההפגנות נגד המהפכה החוקתית יהיה המשמר הלאומי הכפוף לבן גביר למעשה "משמרות המהפכה החוקתית"? יש לקוות כי "המשמר הלאומי" יישאר לכל הפחות תחת פיקוח המשטרה או מג"ב.
ושאלה מטרידה לסיום: מדוע צריך בכלל "משמר לאומי"? הרי משטרת ישראל ראויה לשבח ומלאה כוונות טובות. היא מורכבת מאנשים ראויים שמוכנים לבצע עבודה קשה מאד שעות ארוכות עבור משכורת צנועה מאד. השוטרים עובדים שעות ארוכות מחוץ לבית והרחק מהמשפחה כדי שנוכל לקיים את חיינו בבטחה.
על כן, מה שנחוץ כעת אינו גוף חוץ-משטרתי הנאמן לאדם מפוקפק עם דעות קיצוניות משיחיות הזויות. צריך בדחיפות להעלות את שכרם של השוטרים ולהגדיל את שורותיהם כדי שתהיה לנו משטרה עוצמתית שתשמור על הסדר ותמנע אלימות, כפי שעשתה זאת בהצלחה ברגישות ובנחישות בכוחה הצנוע במהלך ההפגנות של השבועיים האחרונים.
ד"ר ירון פרידמן הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, חוקר מרצה ומורה לערבית בחוג ללימודי המזרח התיכון והאיסלאם באוניברסיטת חיפה. היה פרשן לענייני ערבים בויינט, ספריו "העלווים – היסטוריה, דת וזהות" (2010) ו"השיעים בארץ ישראל" (2019) יצאו לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן. מנהל את הניוזלטר "השבוע במזרח התיכון", שאליו אפשר להצטרף כאן: https://did.li/CWtlC. לפודקאסט של ירון "השבוע במזרח התיכון": https://did.li/mAz5q
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
מחטף החקיקה הפראי של השבועות האחרונים הושהה לרגע, ועתה – יש לקוות, נתבשר בהליכי חקיקה ראויים. אך מה הם הליכי חקיקה ראויים? כיצד נכון לחוקק חוק במדינה דמוקרטית?
מחטף החקיקה הפראי של השבועות האחרונים הושהה לרגע, ועתה – יש לקוות, נתבשר בהליכי חקיקה ראויים. אך מהם הליכי ראויים? כיצד נכון לחוקק חוק במדינה דמוקרטית?
הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי
תקנון הכנסת מתווה את המנגנון המפורסם המורכב מקריאה ראשונה-דיון בוועדה-קריאה שניה-קריאה שלישית; אך המנגנון החשוב כשלעצמו אינו מבטיח שהמהלך לגופו ייעשה בדרך מיטבית.
בפועל, הצורך בקריאות לא מנע דיונים מואצים בוועדת חוקה, חוק ומשפט, שמנעו אפשרות של דיון מעמיק, בחינת הדעות הנוגדות ועיון חלופות. האצת חקיקה בדרך זו היא חמורה במיוחד, משום שמדובר בהצעות-חוק הרות-גורל הצפויות להחליש את מערכת המשפט ולשנות מהיסוד את טיבו של המשטר בישראל.
למרבה הצער, תקנון הכנסת, על מנגנון הקריאות שבו, מסתפק בהצבת מעטפת דיונית בעלת אופי טכני, והוא אינו מתייחס לעקרונות המהותיים שלפיהם נכון לחוקק חוקים.
ואם ברגיל ניתן לצפות שנבחרי ציבור יכבדו את מעמדם הרם ולא ינצלו את כח החקיקה לרעה, הנה המציאות הטופחת על פנינו הוכיחה שאין הדבר מובן מאליו כלל ועיקר. הציבור בישראל ראוי להגנה בנקודה חשובה זו, כדי שחוקי הכנסת יתקבלו בדרך אחראית, מאוזנת ושקולה.
הכנסת עצמה נדרשה לאחרונה לדרך החקיקה הראויה, בחוק מרשים שאימצה בשלהי שנת 2021: זהו חוק עקרונות האסדרה. חוק חדש זה מתייחס לחקיקה שמסדירה פעילות כלכלית או חברתית ואשר ניתנת לאכיפה פלילית או מנהלית.
למרבה הצער, תקנון הכנסת מסתפק בהצבת מעטפת דיונית בעלת אופי טכני. אם ברגיל ניתן לצפות שנבחרי ציבור יכבדו את מעמדם הרם ולא ינצלו את כח החקיקה לרעה, הנה המציאות טופחת על פנינו
שורשיו של חוק האסדרה מעוגנים באינטרס לקדם רגולציה מיטבית, כזו שתשיא את רווחת הציבור על ידי שקלול ואיזון בין כל האינטרסים המעורבים בעניין. החוק עצמו, בהוראת סעיף 1, קובע כי מטרתו היא לקדם "אסדרה מיטבית"; ובסעיף 2 הוא מפרט את העקרונות המנחים להשגתה.
סעיף 2 הוא סעיף ליבה, מורה-דרך למחוקק, שעה שהוא מנחה לשקול מגוון שיקולים הכרחיים כדי להבטיח שהתוצר – החוק, יהיה תוצר שווה, ערכי, מאוזן ומידתי, כזה שאזרחי ישראל יתברכו בו, ולמצער יוכלו להשלים עם קיומו בהיותו פשרה הגיונית.
מעניין לעיין בעקרונות המנחים לאסדרה כפי שנקבעו בחוק זה. תוך כדי העיון, ראוי לחשוב על הדרך שבה מנסה הממשלה לצעוד לאחרונה במתקפת החקיקה המשטרית, ולהשוות. הנה הם עיקרי עקרונות האסדרה היפים, בתמצית:
1
האסדרה נדרשת לשם הגשמת אינטרס מוגן תוך שקילת חלופות. האם וועדת חוקה, חוק ומשפט שקלה חלופות כלשהן לגיוון מערך השופטים בבית המשפט העליון, שעה שביקשה להחליף מינוי מקצועי של שופטים במינוי פוליטי?
סעיף 2 הוא מורה-דרך למחוקק, המנחה לשקול מגוון שיקולים הכרחיים כדי להבטיח שהתוצר – החוק, יהיה שווה, ערכי, מאוזן ומידתי, כזה שאזרחי ישראל יתברכו בו, ולמצער יוכלו להשלים עם קיומו
2
האסדרה נקבעת במטרה להביא למרב התועלות לחברה ולמשק, תוך שקילת האינטרס המוגן וההשפעות הכלכליות, החברתיות והסביבתיות הנובעות מקביעה או מאי-קביעה של האסדרה ועלות הציות לאסדרה.
האם וועדת חוקה, חוק ומשפט שקלה את ההשפעות הכלכליות והחברתיות ההרסניות הצפויות מביטול גורף של כח הביקורת השיפוטית על מהלכי הממשלה והכנסת?
3
תהליך גיבוש האסדרה וקביעתה צריך להתבסס במידה מספקת על נתונים הנוגעים לעניין, ונעשים בהתאם לעקרון השקיפות ותוך שיתוף הציבור במידה הנדרשת בנסיבות העניין. והרי תכניות ההפיכה המשטרית לא הובאו לדיון ציבורי בבחירות כלל ועיקר.
החיפזון בו ועדת החוקה עובדת אינו מאפשר שיתוף ממשי של הציבור ונציגיו. רק אחרי עשרות הפגנות עוצמתיות לא נותרה הברירה וראש הממשלה הודיע על השהיית הליכי החקיקה.
החיפזון בו ועדת החוקה עובדת אינו מאפשר שיתוף ממשי של הציבור ונציגיו כנדרש בחוק. רק אחרי עשרות הפגנות עוצמתיות לא נותרה הברירה וראש הממשלה הודיע על השהיית הליכי החקיקה
4
האסדרה נקבעת על בסיס כללים מקצועיים שגובשו בארגונים בין-לאומיים. אצלנו ההשוואה הבינלאומית נעשית במסגרת הליכי החקיקה המשטרית באופן חלקי ומוטה מבלי להשוות לשיטה בכללותה.
למשל, בכל הקשור לארצות-הברית: שם אמנם הנשיא בוחר את שופטי בית המשפט העליון, אך הסנאט מאשר, וזאת לצד קיומה של חוקה חזקה המסמיכה את בית המשפט העליון לפסול חוקים הסותרים את החוקה.
5
האסדרה נקבעת, במידת האפשר, תוך התחשבות בזכויות ובאינטרסים ציבוריים המושפעים במישרין מהאסדרה או מהעדרה. הצורך להתחשב בזכויות יסוד ובאינטרסים ציבוריים עומד בליבה של חקיקה דמוקרטית.
עקרונות החקיקה הטובים לרגולציה מיטבית אינם דמיוניים ואינם תלושים מהמציאות. הם מעוגנים בשכל הישר ובשאיפה למדינה מתוקנת. כך אנו רוצות ורוצים שהכנסת (והממשלה המציעה את החוקים) תפעל לחוקק חוקים.
אנו רוצים שהממשלה תתחשב בזכויות היסוד שלנו. אנו רוצים שהממשלה תבחן את השלכות החוקים על החברה ועל הכלכלה. אנו רוצים שלנגד עיני הממשלה תעמוד תשתית עובדתית, ונתוני אמת ביחס לכללי המשפט במדינות זרות. אנו שואפים שמהלך החקיקה יהיה שקוף באמת, וייעשה במרחב סביר של זמן, כך שנוכל לקיים דיון אמתי בין הקבוצות המשתתפות, לבחון חלופות, ולהגיע באופן מושכל לפתרונות מאוזנים.
עקרונות החקיקה הטובים לרגולציה מיטבית אינם דמיוניים או תלושים מהמציאות. הם מעוגנים בשכל הישר ובשאיפה למדינה מתוקנת. כך אנו רוצות ורוצים שהכנסת והממשלה יפעלו לחוקק חוקים
כל אלה נעדרים מהדיונים הבהולים בהצעות-החוק המשטריות שהוטחו בזו אחר זו ואשר נועדו לשנות את פניה של המדינה. יש לקוות שעתה, עם ההתכנסות לדיונים מרובי משתתפים בחסות נשיא המדינה, נקבל תהליך מעמיק ומשמעותי, המתחשב בצרכים השונים של הקבוצות השונות, ובחלופות אפשריות לגיבוש פתרון מאוזן ומתחשב. מומלץ להיעזר בחוק עקרונות האסדרה כמצפן דרך.
ד"ר איריס סורוקר היא שופטת בדימוס, מנהלת מרכז חת לחקר התחרות והרגולציה במסלול האקדמי המכללה למינהל.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם