ליואל אלול (או יואל ב?)
תיקונים:
מהנדס ה תודעה (ולא המהנדס תודעה),
שני סיפורים (לא שתי סיפורים),
דלק אנטישמי לעולם (ולא בעולם),
לכרמון היו אינטרסים אז הוא שיקר, בכל מקרה הוא לא הציג הוכחות לבדיות שלו ונחום ברגע טוען שלא היה ולא נברא. חובת ההוכחה היא על המאשים (אלא אם אתה בצד של אנשים כמו הברונית טונג הבריטית, שהאשימה את צה”ל בקצירת איברים בזמן הסיוע לאסון בהאיטי)
הסדנא להנדסת תודעה הוא עוד דוגמא כיצד לוקחים רעיון ישן נושן (שכוון בדרך כלל נגד יהודים) ומקשטים אותו בשקרים מודרניים כדי למלא את מאוי הלב של אנשים שצריכים לשנוא אחרים (אחרת אין להם טעם לקיומם עצמם?) ולהרוויח מזה כסף וכרדיטים בימין הקיצוני. רוב הדברים שם לקוחים ממערכי הדרכה של השטאזי.

קראתי את דבריך, יעוז.
הביקורת על עמית סגל שהוא אינו יוצא לשטח.
הביקורת העניינים מכוסה בהרבה לעג והשמצות שאינן ממין העניין.
אז אם נתייחס לביקורת, אתה חייב להבין שהזמנים השתנו. היום, המידע זורם מיידית מהשטח והכתב לא צריך למשש את שילדת האוטובוס בכדי להבין מה קרה.
אבל עמית אינו רק כתב אלא גם פרשן. פרשן טוב חייב להיות בעל ידע כללי רחב, רהוט, ומעמיק. עמית סגל עומד בסטנדרטים הללו ולכן הוא כל כך מצליח.
לרוע המזל הוא משמיע דעות שאינן תואמות את המיינסטרים בתקשורת, ונדמה לי שזו הסיבה שאתה יורד עליו.
אני חושב שהביקורת עליו בדבריך, ברובה הגדול אינה עניינית, ואף יורדת לרמת השמצות זולה. חבל

שלום לך יעוז, פעם ראשונה שאני קורא את הבלוג שלך.
אבל ממש אבסורדי להציג את נחום השקרן המהנדס תודעה ברנע, כאדם מחפש עובדות.
ואציין כאן שתי סיפורים מתוך הספר המצוין “הסדנה להנדסת תודעה”

פעם נחום ברנע פירסם “לסגר על עזה שכלל בעבר איסור על הכנסת טמפונים, היה קשר קלוש לביטחון”.
איסור על הכנסת טמפונים?!!!
נשמע מאד מוזר…
חנן עמיאור בדק עם הצבא והשב”כ, וקיבל תשובה חד משמעית שאין כזה איסור.
הוא פנה לנחום ברנע, והוא אמר לו שהמקור שלו הוא “עמוס גלעד”.
פנה לעמוס גלעד חנן עמיאור, והוא אמר לו כך” כל הזמן הוא(ברנע) כותב את הדבר המבחיל הזה. זה מראה כמה אנחנו מטמטמים ורשעים. אבל זה לא נכון”.

פשוט בושה לעיתונאי שפוגע ככה בכוחות הביטחון ונותן דלק אנטישמי בעולם!!!
למה אתם בשמאל כל כך שונאים את ישראל???? הזוי.

סיפור נוסף- החוקר יגאל כרמון סיפר, שבתחילת תקופת אוסלו, כשהגיע ערפאת ימח שמו לארץ, הוא החל לקרוא לג’יהאד בכינוסים רבים.
כרמון השיג הקלטות של אירועים כאלה, ורצה להביאן לידיעת הציבור(הרי אמרת שצריך להביא רק עובדות…) ברנע אמר לו, אני לא רוצה לפרסם..
שאל אותו כרמון מדוע? ענה לו ברנע כך:
“אין דבר כזה עובדות, כל ידיעה צריכה להיבחן לפי השאלה את מי היא משרתת, ואתה משרת את אויבי השלום”.

אז כל הטור שלך יכול להיגנז אחרי שתי סיפורים קטנים מהשטח, בוודאי שיש המון כאלה על עיתונאי השמאל בישראל או כמו שהורה “גיבור ישראל” אמנון אברמוביץ בשידור לכל צמד מרעיתיו, “לאתרג את העבריין אריק שרון, כדי שיגרש יהודים מאדמתם”.

יום טוב יואל ב, מרעננה.