אין יום עצמאות שבו כתב זריז לא יוצא אל השטח ושואל את האזרחים "מה ישראלי בעיניך?", השאלה האולטימטיבית לחג הכי ישראלי שיש, חג כחול לבן. והתשובות הן בהתאם: החל בחומוס וכלה בעזרה ההדדית.

אילו היו שואלים אותי מה ישראלי בעיניי הייתי עונה – קיצורי דרך. איך ללמוד אנגלית אוקספורדית בשתי דקות (אין דבר כזה, אלא אם אתם מחבבים את ההגייה של גרנדמייזר), איך לצלוח את צום יום הכיפורים בקלות (אין דבר כזה), איך ללדת ללא כאבים (אין דבר כזה, אלוהים ממש התכוון שבעצב תלדי בנים), איך לבשל ארוחה של שבע מנות לאורחים ללא מאמץ וגם להיראות כמו ג'וליה רוברטס לאחר מכן (אין דבר כזה, אלא אם אתם מגישים להם מנה חמה, או קונים – וגם כשקונים צריך לדעת איפה לקנות, לא כל רוטב אדום ושמנוני שנקרא "אוכל ביתי" ראוי למאכל) – בקיצור, קיצורי דרך זה הדבר הכי ישראלי שיש, צ'יק צ'ק, תיק תק, גומרים הולכים.

דוקטור לביוכימיה ומשפטנית.

דו"ח העוני המפורסם על ידי ארגון "לתת" מציג תמונת מצב חמורה של עוני ופערים חברתיים כמדי שנה, אולם הפעם תחת צילה הכבד של המלחמה. המחקר עליו מתבסס הדו"ח נשען על מדגם של 1,358 פרטים ומשפחות המקבלים סיוע מעמותות המזון השותפות של ארגון לתת.

הדו"ח מכונה על ידי הארגון כ"אלטרנטיבי", מתוך תפיסה עצמית של הצעת חלופות למדידה ופתרונות לעוני. בפועל, ארגון "לתת" הוא עוד מאותו הדבר בכמה מובנים: תחומי הסיוע הניתנים לנתמכים, האופן שבו מודדים עוני ומבחני הזכאות לסיוע.

שירן טייב אלמקיאס, חוקרת עוני ומדיניות חברתית בבית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית באוניברסיטה העברית בירושלים. בעלת תואר ראשון בעבודה סוציאלית ותואר שני במדיניות ציבורית וממשל.