כחצי שנה אחרי מסיבת העיתונאים שבה הכריז שר המשפטים יריב לוין על “רפורמה” במערכת המשפט, אפשר כבר לומר בביטחון – המחאה ההמונית והסוחפת נגד ההפיכה המשטרית היא האפקטיבית ביותר שנראתה כאן בשנים האחרונות.
היעדים המרכזיים שעליהם הצביע לוין ב”אירוע השקת הרפורמה” היו פסקת התגברות, הפיכת היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה למשרות אמון ושינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים. כחצי שנה אחרי ההכרזה ההיא, כמעט שום יעד של הממשלה הארורה הזו לא באמת הושג.
תומר פלג, עוסק בייעוץ תקשורת ויחסי ציבור. שירת בדובר צה"ל. בוגר ביה"ס לעיתונאות "כותרת" ובעל תואר ראשון בהיסטוריה כללית מאוניברסיטת תל אביב. עבד 7 שנים ב"ידיעות תל אביב". שימש כדובר של ח"כ לשעבר איל בן ראובן (המחנה הציוני) ושל חברת הכנסת אמילי מואטי (עבודה).
באוקטובר 2028, עומד המתנחל, השופט נעם סולברג, להתיישב בכס נשיאות ביהמ”ש העליון, על-פי כלל הוותק/סניוריטי (מינויו של ותיק השופטים לתפקיד נשיא). מינוי זה עלול להעמיד בסכנה כל אזרח ישראלי היוצא לחו”ל. לפיכך, יש לבטל את הסניוריטי, ויפה שעה אחת קודם.
עד עתה, ואולי עד 2028, ביהמ”ש העליון מצליח לשכנע את “קבוצת השווים” – בכירים בקהילת המשפטנים הבינלאומית – כי הוא מטפל באופן מקצועי והוגן בכל המקרים, המתייחסים להתנהגות צה”ל וגורמי ממשל אחרים כלפי התושבים באזורים שבשליטנו מאז מלחמת ששת הימים. משום כך, פלסטינים ואחרים אינם מצליחים לממש את דרישתם להעברת נושאים מסוימים לדיון משפטי מחוץ למדינת ישראל.
לשעבר - מורה לאזרחות; לעיתים מזומנות - עורך ומתרגם; לעיתים קרובות - כותב באתרי שיפוט כדורגל בינלאומיים
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ארגון פשע וטרור. כשהראש מסריח, הגוף חולה – ביבי מחנך את תומכיו להשתמש בשקר ועיוות המציאות ככלי מרכזי בקיבוע שלטונו. מי שמשתמש בכלים שכאלה, סופו שימות בכלא כג’וק מעוך, אשר ימלמל לעצמו: “העיקר חייתי בזמן הזה בבית מלון, לא צריך לשלם, כביסה עליהם, אוכל עליהם, לא תשלומי אחזקת בית – כלום. הייתי בבית מלון, זה לא בית סוהר, לא לא, זה בית מלון. ולא, אני לא חי במציאות מדומינת, וזה שאני חושב ככה זה לא בגלל שזה תשלום על בחירה בשקר ורמייה כבסיס להישרדות”. ומת על הריצפה, בתא שבכלא, לבד
מה לא ברור? כל מי שדוחף לצמצום כוחה של הרשות השופטת, מתכוון בסופו של תהליך לכונן כאן משינת הלכה.
מי שרוצה לראות כיצד תיראה המדינה בעתיד שיתבונן על טבריה.
בשנות ה 60 וה- 70 היתה טבריה כמו אילת של היום. בתי מלון בתפוסה מלאה, חוף שוקק, צעירים מבלים וקשישים נופשים. עד שבאה הדת והשתלטה על העיר.
והיום, רחובות מטונפים, אשפה מתגלגלת, דוכני סידקית ואוכל מרופטים בטיילת, אין בילויים, אין מועדונים. מי ירצה לבוא לעיר שבסוף השבוע הכל סגור?
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם





































































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
אחלה פוסט. ‘כח קפלן’/ארגוני המחאה, זה נס, פלא, תופעה מפעימה. לתחושת הבטן שלי, ככה משילה ישראל את העור הקודם שלה, ומקבלת אופי חדש ורענן. צריך לקוות, שבמידה וביבי אכן ילך בצורה כלשהי, ההנהגה החדשה תדע להתייחס לישראל כמורה, ‘אור לגויי’, ושתדע לתת חשיבות מרכזית לנזקי הקפיטליזם ותרבות הצריכה המזמברת את אמא אדמה. הלוואי