המאבק הלאומי הפלסטיני אינו רצף מקרי של טעויות היסטוריות או החמצות נקודתיות, אלא תהליך בעל דפוס מבני ברור החוזר על עצמו.
פעמיים במאה העשרים עבר העם הפלסטיני סבב מלא, שכלל שלילה של זכותו להגדרה עצמית ואי־הכרה בהנהגתו, מאבק ממושך להשגת הכרה בינלאומית בזכות ובהנהגה מייצגת, הצבת הצעה קונקרטית להקמת מדינה על חלק משטח ארץ־ישראל המנדטורית, כישלון מימוש ההצעה, ולבסוף אובדן מעמד ההנהגה ודחייה בפועל של מימוש הזכות.
ד"ר שאול אריאלי, אל"ם במיל', לשעבר מח"ט עזה וראש מנהלת המו"מ במשרד ראש הממשלה, כיום ראש קבוצת המחקר "תמרור- פוליטוגרפיה", פרסם 11 ספרים ואטלסים על הסכסוך, מחקרים שונים ומאמרי דעה רבים.
הכותרות הראשיות עכשיו
ביקורו בישראל של ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, מהווה ציון דרך חשוב ביחסי ישראל-הודו. לא עוד "אירוע היסטורי" אלא ביקור מובן מאליו ברמה הבכירה ביותר בין שתי המדינות, שעברו יחדיו כברת דרך משמעותית ויצקו את הבסיס האיתן להמשך הדרך.
הביקור מהווה הזדמנות להערכת מצב היחסים הבילטרליים, המשך תרגומם לשפת המעשה ומנוף לשידרוגם הנוסף אל המדרגה הבאה, להרחבת הפעילות המשותפת ולמיסוד הקשר ארוך הטווח בין שתי המדינות.
דניאל כרמון הוא יוצא שרות החוץ - בעל ותק של 45 שנה בשרות. ייצג את המדינה בארה״ב ובארגנטינה, כשגריר וסגן ראש המשלחת לאו״ם וכשגריר בהודו. היה סמנכ״ל משרד החוץ. כיום יועץ בכיר ב-MIND ISRAEL.
הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
למקרה שפיספסת
ניתוח של כ-15,500 פוסטים ברשתות החברתיות, שבחנו את השיח הציבורי בישראל ברבעון הרביעי של 2025 במסגרת קבוצת "תמרור-פוליטוגרפיה", מצביע על ממצא שנראה במבט ראשון כפרדוקס: תומכי מדיניות הסיפוח, אלה שדוגלים בהרחבת השליטה הישראלית ביהודה ושומרון – מפנים את האצבע המאשימה דווקא כלפי ישראל ביחס למציאות הביטחונית והמדינית. 98.4% מהפוסטים שלהם שכללו הטלת אשמה הופנו כלפי גורמי פנים.
בניתוח מעמיק יותר של הטקסטים שעלו ברשתות, הבנו שהפרדוקס שגילינו מטעה. מה שאנחנו רואים כאן הוא לא סתירה לוגית, אלא ביטוי קלאסי לתופעה שחוקרי מדיניות ציבורית מכנים "דימוי מדיניות" (policy image): הדרך שבה בעיה ציבורית ממוסגרת, ובעיקר השאלה מי אחראי לפעול.
ד"ר מעוז רוזנטל הוא ראש החוג לפוליטיקה ותקשורת במרכז הרב-תחומי, ירושלים ועמית מחקר בקבוצת המחקר תמרור-פוליטוגרפיה.
הפוסטים הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
-
11
תגובות אחרונות
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
כמובן שד"ר אריאלי מתעלם באלגנטיות במאמרו כהרגלו מהעובדה שהחברה הפלשטנאצית מפוצלת לחלוטין בשאלת הפתרון לסכסוך עם היהודים. ב-1993 חתמה ישראל על הסכם עם אש"ף הארגון לשחרור פלשטן על סמך ההבטחה הכוזבת של ראשיו שהם הארגון היציג של העם הפלשטנאצי בשטחי יהודה ושומרון ורצועת עזה וגם בשטחי הפזורה הפלשטנאצית ומשום שהם הארגון היציג ביכולתם להביא למימוש הפתרון של שתי המדינות החיות בשלום זו לצד זו, ישראל ופלשטן. ומדוע היתה ההבטחה הזו ל"יציגיות" היתה כוזבת? מכיוון שהארגונים האיסלמיסטים הרדיקאלים בחברה הפלשטנאצית ובראשם חמאס והג'יהאד האיסלאמי לא קיבלו את עובדת הבסיס שאש"ף הוא הארגון היציג של העם הפלשטנאצי. ואז הוקמה הרשות הפלשטנאצית השלטת מאז 1994 בחלק משטחי יהודה ושומרון ומאז ספטמבר 2005 שלטה בכל שטח רצועת עזה. אלא שבקיץ 2007 הפכה אי ההכרה בייצוגיות של הרשות הפלשטנאצית ממחלוקת פוליטית בשטח לאלימות בשטח. החמאס בסיוע הג'יהאד האיסלאמי תפסו את השלטון ברצועת עזה בהפיכה צבאית אלימה שגובתה בתמיכת כ-80 אחוז מהציבור הפלשטנאצי ברצועת עזה, וסילקו מהרצועה את שלטון הרשות הפלשטנאצית. בכך הונצח מאז הפיצול בחברה הפלשטנאצית כאשר קיים שוויון כוחות בין המצדדים בהמשך שלטון הרשות הפלשטנאצית לבין המצדדים בשלטון החמאס והג'יהאד האיסלאמי. ומכיוון שכך אבדה לעד טענת "אנחנו הגורם היציג" מצד הרשות הפלשטנאצית.