בעוד נתניהו דורש עשרה שריונים ברשימה המצטמקת, מפלס החרדה במפלגת השלטון שובר שיאים ● עם צפי לפחות מנדטים, שריונים למחוזות וסקטורים, חזרתם של חברי מפלגה ותיקים ויתרון מובהק לפרובוקטורים על פני ח"כים שעובדים בשקט – עשרות שרים וחברי כנסת צפויים למצוא את עצמם בדרך הביתה אחרי הפריימריז הבאים ● וזה בדיוק מה שנתניהו רוצה ● פרשנות
נניח ששתי חיילות עומדות במחסום בשטחים. פתאום צצים מהשיחים חמישה פלסטינים עם אלות ומנסים לתקוף אותן. החיילות דורכות את הנשק ויורות בתוקפים.
שתיהן היו מקבלות ציון לשבח על פעילות מהירה מול איום מוחשי על חייהן.
אריה אגוזי הוא כתב לענייני ביטחון. עבד בעבר בידיעות אחרונות. מתמחה בדיווח על טכנולוגיות ביטחוניות ישראליות ועל האתגרים עימן צריכות טכנולוגיות להתמודד, בעיקר מול האיומים החדשים.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
לאחרונה (6.2.26) פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את מדד איכות החיים בשמונה עשרה הערים הגדולות בישראל לשנת 2024. אל המקום האחרון ירדה ירושלים. היו שטענו "זה בגלל החרדים". אם כן, אז איך בני ברק שהיא עיר חרדית כמעט לחלוטין נמצאת במקום השנים-עשר ובית שמש המתחרדת במקום השמיני המכובד?
ובכן, יש סיבות ויש תירוצים: תליית הירידה למרתף הטבלה בחרדים, בערבים או בשניהם היא תירוץ. פעולות ומחדלי העירייה תחת משה ליאון הן הסיבות לכך שהעיר היא הגרועה מבין ערי ישראל הגדולות.
פרופ' מיכאל (מיקי) ארליך נשוי ואב לשלושה, תושב ירושלים, יליד צ'ילה. מלמד במחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בר-אילן. מתמחה בגיאוגרפיה היסטורית של המזרח התיכון בימי הביניים, תוך התמקדות בתחומים: אסלום ושיערוב, עיור, הגירות, עליות לרגל, צלבנים ועוד. פעיל בתחומי חברה, סביבה והסברה. אוהב לטייל בארץ ובחו"ל, מוסיקה וקולנוע.
כותב הכתבה – ירושלים עניה כי הרשות לפיתוח ירושלים מתעסקת בנושא הדתי של העיר ופחות בנושא הכלכלי .
לדעתי ליאון מוביל מהפכה חסרת תקדים בחדשנות בעיר : התחדשות עירונית ושיפוץ מתחמי בילוי ורחובות.
הכל מתחיל שאין תיאום כלכלי בין הרשות לפיתוח ירושלים לעיריית ירושלים .
אחד מסתמך על השני ואין שום תוצאה בפיתוח תשתיות קהילה ותעסוקה בעיר ירושלים .
פרופ' ארליך בוא נבדיל בין שני סוגי פיתוח:
1. בניית מגדלים היא אסון תחבורתי שכבר מתרחש בחלקים מקרית יובל ועתיד להתרחש בשנים הקרובות בקטמונים, פת, בעיר גנים, בקרית מנחם וגם בגילה. הסיבה היא שהורסים מבני מגורים שהוקמו בשנות החמישים, השישים והשבעים של המאה הקודמת ובונים במקומם אלפי יחידות דיור במגדלים. זה קורה כאשר רשת הכבישים הצרה באותן שכונות שהותאמה למגורים של X תושבים איננה משתנה, התוצאה היא פקקי תנועה אדירים שיחמירו עוד יותר בעתיד., עומס על תשתיות חיוניות (חשמל, מים, ביוב) עומס על תשתיות-משרתות (גני ילדים, בתי ספר, מתנ"סים, קופוח חולים).
2. בניית שני קווים נוספים של הרכבת הקלה: הקו הירוק שאמור להיפתח לפחות במחצית מהמסלול עד סוף שנת 2026. פתיחת החצי השני של הקו צפוייה עד סוף 2027. אני מסכים שהקשיים בהווה הם בשיאם, אני גם מסכים לבניית הקו הירוק התנהלה בשלומיאליות ובחוסר ארגון כשעירית ירושלים ומשרד התחבורה לא למדו כלום מהכשל בבניית הקו אדום שהתמשך על פני 11 שנה בבניית החלק העיקרי של הקו ועד 25 שנים תמימות לקו בכל אורכו. בניית הקו הירוק נמשכת כבר מאז קיץ 2018 כלומר סיום תוך 8 וחצי שנים עד 9 וחצי שנים. בעולם הנאור לוקח לבנות קו רכבת קלה בין 3.5 ל-5 שנים.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם