לא כל טעות פוליטית נמדדת רק במספר המנדטים שאבדו בעקבותיה. יש טעויות שנמדדות בשחיקת מושגים, בהזזת גבולות מוסריים, ובעיוות מתמשך של תודעה ציבורית.
ההחלטה של יאיר לפיד ושותפיו לאפשר לנפתלי בנט לכהן כראש ממשלה עם שישה מנדטים הייתה טעות מהסוג הזה. לא טעות טקטית, אלא שבר נורמטיבי. מהלך שלא רק החליף שלטון, אלא שינה את אמות המידה שלפיהן הציבור הישראלי שופט הנהגה – ובעיקר הנהגה מדינית.
ד"ר שאול אריאלי, אל"ם במיל', לשעבר מח"ט עזה וראש מנהלת המו"מ במשרד ראש הממשלה, כיום ראש קבוצת המחקר "תמרור- פוליטוגרפיה", פרסם 11 ספרים ואטלסים על הסכסוך, מחקרים שונים ומאמרי דעה רבים.
ביקורו בישראל של ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, מהווה ציון דרך חשוב ביחסי ישראל-הודו. לא עוד "אירוע היסטורי" אלא ביקור מובן מאליו ברמה הבכירה ביותר בין שתי המדינות, שעברו יחדיו כברת דרך משמעותית ויצקו את הבסיס האיתן להמשך הדרך.
הביקור מהווה הזדמנות להערכת מצב היחסים הבילטרליים, המשך תרגומם לשפת המעשה ומנוף לשידרוגם הנוסף אל המדרגה הבאה, להרחבת הפעילות המשותפת ולמיסוד הקשר ארוך הטווח בין שתי המדינות.
דניאל כרמון הוא יוצא שרות החוץ - בעל ותק של 45 שנה בשרות. ייצג את המדינה בארה״ב ובארגנטינה, כשגריר וסגן ראש המשלחת לאו״ם וכשגריר בהודו. היה סמנכ״ל משרד החוץ. כיום יועץ בכיר ב-MIND ISRAEL.
ניתוח של כ-15,500 פוסטים ברשתות החברתיות, שבחנו את השיח הציבורי בישראל ברבעון הרביעי של 2025 במסגרת קבוצת "תמרור-פוליטוגרפיה", מצביע על ממצא שנראה במבט ראשון כפרדוקס: תומכי מדיניות הסיפוח, אלה שדוגלים בהרחבת השליטה הישראלית ביהודה ושומרון – מפנים את האצבע המאשימה דווקא כלפי ישראל ביחס למציאות הביטחונית והמדינית. 98.4% מהפוסטים שלהם שכללו הטלת אשמה הופנו כלפי גורמי פנים.
בניתוח מעמיק יותר של הטקסטים שעלו ברשתות, הבנו שהפרדוקס שגילינו מטעה. מה שאנחנו רואים כאן הוא לא סתירה לוגית, אלא ביטוי קלאסי לתופעה שחוקרי מדיניות ציבורית מכנים "דימוי מדיניות" (policy image): הדרך שבה בעיה ציבורית ממוסגרת, ובעיקר השאלה מי אחראי לפעול.
ד"ר מעוז רוזנטל הוא ראש החוג לפוליטיקה ותקשורת במרכז הרב-תחומי, ירושלים ועמית מחקר בקבוצת המחקר תמרור-פוליטוגרפיה.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם























































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
אני מסכים לכל מילה, אבל המציאות אינה מסכימה. במציאות בכל צומת החלטה יש מספר מוגבל של חלופות וצריך לבחור ביניהן. במקרה של בחירות 2021 עמדו בפני לפיד ובני בריתו החלופות הבאות: 1. למשוך ולתת לבנט להתגלגל לממשלת נתניהו. 2. ליצור חסם ולהוביל את המדינה לעוד מערכת בחירות. 3. להקים ממשלה עם בנט בתנאים היחידים שהיו אפשריים מבחינת דרישותיו והיכולת שלו להביא (זמנית) את סיעתו. הם בחרו ב (3) שהיתה הרע במיעוטו.
כצפוי ממשלת השינוי ניהלה את המדינה כמיטב יכולתה ובלי לנקוט בשום יוזמה מדינית שלא היתה מוסכמת על כל מרכיבי הקואליציה שהיו שונים ומגוונים בעמדותיהם, ואף במינימום זה לא החזיקה הממשלה יותר משנה.
תפקידנו ויכולתנו כאזרחים אקטיביים להביא לכך שבעקבות הבחירות יהיו תנאי פתיחה משופרים. להתלונן אחר כך על התוצאות זה לא רציני.
אני לא חסיד של שאול אריאלי. אבל בכמה אבחנות אני מסכים אתו. רק לא ביבי היא סיסמה לא פחות ביביסטית ממורעלי ביבי. כמו כן להערכתי אם נתעלם מן השחיתות של נתניהו, בנט להערכתי גרוע יותר מנתניהו. ראשות הממשלה הוצעה לו על מגש כסף על ידי מתנגדי ביבי למרות שהיו לו רק שישה מנדטים. לאחר מעשה התברר שגם השישה לא היו נאמנים לו. אלא מה במשחק הפוליטי הדבר לגיטימי לחלוטין.
לכן השאלה המתבקשת היא האם משחקים פוליטיים מסוג זה הם רלוונטיים בניהול מדינה. בעידן הטכנולוגיות החדשות שמשנות את כללי המשחק בחיינו האם "הדמוקרטיה" במובן ניהול מדינה באמצעות בחירות כלליות אינה גורם מעכב קדמה בכל העולם. כמו כן שאול אריאלי עדיין תקוע באשליה שאפשר לפתור את הבעיות שלנו עלי ידי כך שנציע לפלסטינים "דמוי מדינה" שלא ירצו בה ו….שיחנקו להם. זאת למעשה הונאה, ופוליטיקה נמוכה ללא השקפת עולם מאחוריה. פוליטיקה שעדיין משתמש במונחים מכובסים כמו "הגדה המערבית" ו"הרצועה" העיקר שנתעלם מן ההקשר הגאוגרפי, תרבותי היסטורי של האזור בו אנחנו חיים ונמשיך לחשוב שאנחנו עדיין בגטו היהודי של פולין רוסיה או מרוקו לקראת עלייתנו ארצה.
אחרי השבעה באוקטובר כדאי שנעסוק פחות בחישובים אלקטוראליים ונתחיל לחשוב על ערכים הומאניים, מוסריים, גלובאליים ועל השקפת עולם נטולת גזענות יהודית המתבקשת יותר מתמיד, אחרי הנזקים שחוללנו בעזה ובאינטליגנציה העולמית
מסכים לחלוטין עם הדברים בהסתייגות אחת. יאיר לפיד וחברי מפלגתו אינם שמאל-מרכז אלא ימין-מרכז או ימין מתון, ומבחינה זו אין ולא היתה להם מראש בעיה עם רוב עמדותיו של בנט, להיפך. העובדה שמצביעי שמאל רבים תמכו ביש עתיד, לא משנה את העובדה שיאיר לפיד הוא איש ימין.
תודה. עצוב כמה שזה נכון. שוב ושוב נסיונות היחד וה'חיבוקי' של השמאל, הנרמול והערפול של מדיניות מסוכנת, מקרבים את כולנו אל פי התהום.
זה חייב להסתיים. חייבים מנהיגות שמאל אמיצה, שתיישם מדיניות ברורה ובלתי מתפשרת!
ד"ר אריאלי חסיד ברסלב מוצהר. אין יאוש בעולם כלל. שונא יהודים. ומאוד אוהב את האויב. כפי שאמר זאת מזמן ברל כצנלסון.
ברל כצנלסון:
"היש עם בעמים, אשר בניו הגיעו לסילוף כזה, שכלי ונפשי, שכל מה שעושה עמם, כל יצירתו וכל ייסוריו, הם בזויים ושנואים, וכל מה שעושה אויב עמם, כל שוד וכל רצח וכל אונס, ממלא את לבם, רגש הערצה והתמכרות?…וכאן בארץ ישראל נדבקו בו חיידקים של שנאה לעצמו, עד כדי כך שיראה את הגאולה בנאצים הפלשתינים, שהצליחו לרכז כאן בארץ את האנטישמיות הזואלוגית של אירופה, עם תאוות הפגיון שבמזרח".
אם היה חכם היה שותק.
ועוד טעות שעשו: ממשלה מנופחת ללא שום הצדקה. מטעמים פוליטיים קואליציוניים בלבד. כאילו לא יכולים לשלוט באנשים שנכנסו לכנסת בזכותם. לא יכולים לשלוט בשותפים שלכם אז איך תשלטו ביריבים? וכך התפרקה לה כמעט בין רגע 'ממשלת השינוי'.