זמן ישראל נובר בארכיון של העיתונאי הוותיק רון מיברג ומפרסם מחדש מבחר מכתבותיו, שקריאה בהן היום מספקת פרספקטיבה איך הגענו עד הלום ● והשבוע: בחזרה לספר "חגיגה נודדת" על חייו של ארנסט המינגווי בפריז של שנות ה-20 וחברותו עם הצייר היהודי ז'ול פסקן, שנודע בחיבתו לנשים עובדות
לפני כעשרה חודשים (ב-10 במרץ 2024) פרסמתי בזירת הדעות של זמן ישראל רשומה תחת הכותרת "חייבים להקים ועדת חקירה ממלכתית למחדל ה-7 באוקטובר". כבר אז ראיתי קושי רב בהקמת ועדה כזו.
כתבתי ש"בימים האחרונים מתרבים הסימנים המעידים על כך שראש הממשלה בנימין נתניהו איננו מתלהב, בלשון המעטה, מהרעיון להקים ועדת חקירה ממלכתית, שתחקור ביסודיות את הסיבות למחדל הנורא של ה-7 באוקטובר".
גדעון אלון הוא עיתונאי. הוא עבד 35 שנים כעתונאי ב״הארץ״, מתוכן 17 שנים ככתב פרלמנטרי של הארץ, ולאחר מכן 14 שנים ב״ישראל היום״. הוא הגיש תכניות בערוץ הכנסת, הפיק סרט תיעודי על תפקוד ועדת חוץ ובטחון ופירסם שלושה ספרים. האחרון שבהם הוא: ״מתחככים״, ובו סיכום 40 שנות עבודתו העיתונאית. בסוף אפריל 2021 יצא לגימלאות.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
לצד ההתרגשות והשמחה על שחרור החטופות והחטופים, אי אפשר להפסיק לחשוב על כך שהעסקה להפסקת אש ושחרור החטופים יכולה הייתה להיות מושגת מזמן. מכה חזקה בבטן גורמת המחשבה על החטופים, החיילים והעזתים הבלתי מעורבים, שנהרגו בזמן שהמשכנו ללא תוחלת במלחמה. מלחמה שהייתה מהמוצדקות אי פעם בפתיחתה, אך איבדה את הצדקתה האסטרטגית לפני חודשים רבים.
אנחנו חייבים לעצמנו לשאול את השאלה – היכן טעינו? מדוע לא אפשרנו לממשל ביידן ליישם את התכנית המפורטת שהכין ליום שאחרי המלחמה, שיש בה חלופה לחמאס בעזה ויש בה נורמליזציה של ישראל באזור, באופן שיספק ביטחון מול איראן ושלוחיה.
נדב תמיר מכהן כמנכ"ל בישראל של JStreet - הבית הפוליטי של אמריקאים תומכי ישראל ותומכי שלום, חבר הועד המנהל של מכון מתווים למדיניות אזורית וכיועץ לעניינים בינלאומיים למרכז פרס לשלום וחדשנות. לשעבר דיפלומט בנציגויות ישראל בוושינגטון ובוסטון ויועץ מדיני לנשיא המדינה.
שלטון ביידן והדמוקרטים נכשל בהבאת העסקה בשל חוסר הבנה מוחלט של איך דברים מתנהלים במזרח התיכון. הדרך לכפיית הסכם על הפלסטינים הוא למחוץ כל תקווה שלהם לסיוע בינ"ל ולחץ בינ"ל על ישראל. מצד שני הדרך לכפיית עסקה על ישראל כמו בכל דיקטטורה היא לאיים על השליט נתניהו אישית ולא על צה"ל או ישראל. שטויות כמו לעצור משלוחי פצצות משיגות בדיוק את ההיפך בשתי החזיתות.
לטראמפ עוד לפני שנכנס לתפקיד כבר הייתה יותר השפעה מאשר לביידן כי שני הצדדים מפחדים ממנו. הוא הבהיר לחמאס שהוא לא ירסן את ישראל והוא יחתוך להם את כל הסיוע, ומצד שני כנראה שבשיחות הסגורות איים על נתניהו אישית בהפלתו אם לא יקבל את העסקה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
כל הפרצות, ההזנחות, קריצות העין וההתעלמויות שנשארו מימי ממשלות השמאל שהקימו את המדינה הזו מנוצלות עכשיו בידי האמסלמים, הגוטליבים, הלווינים והאטרביינים (שנשלחו על ידי הנתיניהוז) כדי להשתלט על הדמוקרטיה השברירית שלנו. מי פילל ומי מילל שהחלאות האלה יעשו לנו בית ספר. איפה כל החכמים? המומחים, הפרופסורים, איפה הם שיחזירו מלחמה.
אני חושב שבני שוואנץ, חלאה טרופר (איש נחמד ומלא כוונות טובות, לא קונה את זה) וכמובן עורית פאקפאק הקוקהן הם כולם שתולים של ראש ארגון המחבלים הדיקטטור ורוצח החטופים בתוך המערכת הפוליטית. הם תמיד מסייעים לו כשהוא צריך את עזרתם. אני חושב שכחול לבן הוא מיזם מבית היוצר של הגאון הפוליטי המפלצתי ביבים שקרניהו, מיזם מתוכנן היטב, ובנוי לתלפיות למטרה אחת – להבטיח את המשך שלטון האימים של ביבים שקרניהו. תחשבו מי מינה את בני שוואנץ לרמטכ"ל, ולמי חייב בני שוונץ את עלייתו מרמה של סגן רמטכ"ל על סף פרישה לדמות לאומית. בדיוק כפי שאביחי מנדלבלוף למשרת היועץ המשפטי לממשלה היה עוד מינוי מתוכנן ומהונדס של ביבים שקרניהו ,ורשימת השגיאות שלו בניהול התיקים הפליליים נגד שקרניהו, שמשרתות את איש הביבים, ברורה ומובנת מאליה לכל מי ששכל בקודקוד.