כאשר מדברים על ביקורו הקרוב של בנימין נתניהו בוושינגטון, עולים על הפרק עסקת החטופים וסוף המלחמה, ופחות סוגיות היום שאחרי, למרות שעניין היום שאחרי הוא מרכזי בלחצים האמריקאיים על ישראל.
וכאשר מדברים על היום שאחרי, חייבים לדבר על חידוש הסטטוס קוו על הר הבית, או גיבוש סטטוס קוו חדש שיקבע שותפות ישראלית-ערבית-מוסלמית בהסדרים על ההר. מכיוון שזה עניין רגיש גם בעולם הערבי/מוסלמי, יותר פשוט לשקם את הסדרי הסטטוס קוו עם ירדן והווקף בגיבוי ציר מדינות ערב המתונות, ומעצמות מוסלמיות כמו אינדונזיה.
פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על בבעיה הפלסטינית. הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.
אימרה ישנה טוענת, שבצה"ל כל דבר מתחלק לשלושה חלקים. יתכן שהאימרה נכונה יתכן שלא, אבל מה שבטוח הוא שממשלת ישראל אכן מתחלקת לשלושה חלקים. למעשה למדינת ישראל יש היום שלוש ממשלות שונות, שרק מפגש אינטרסים ביניהן מחזיק אותן ביחד.
הקשר בין שלושת חלקי הממשלה רופף עד רופף מאוד, כאשר רב בהם השונה על המשותף. זאת למעט עובדה אחת – לכולם יש אינטרס לשמור על ממשלת האימה, כיוון שמדינת ישראל לא ממש מעניינת אותם.
יעוז סבר, איש עסקים, סופר, מנכ״ל MyTeam Group, יו"ר לשכת המסחר ישראל-המפרץ, לשעבר עיתונאי, דובר עיריית רעננה וראש יחידת התקשורת במשרד הביטחון. ישראלי שאכפת לו.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
יומיים לפני פרסום המאמר הזה, ב-11 באוגוסט, ד"ר רינה ענתי (שכתבות מפרי עטה מתפרסמות גם כאן מעת לעת) פרסמה בפייסבוק בו הופיעה הפסקה הבאה:
"14 ח"כים של הימין הלאומני הרדיקלי הם אומנם רק כחמישית מחברי הקואליציה (32 ח"כים לליכוד, 18 ח"כים של המפלגות החרדיות), אבל אין לטעות, מדיניות הקואליציה היא מדיניות הימין הלאומני הרדיקלי והאלים, זה שמתאפשר באמצעות קואליציה בה כל גורם מקבל את מלוא תאוותו בידו: הליכוד קיבל שליטה מלאה על המנגנון הציבורי – ג'ובים לכל עבריין ובני משפחתו המורחבת, החרדים מקבלים כסף כמעט ללא הגבלה ושליטה מלאה על הציבור שלהם ולכן, אפקטיבית מי ששולט בממשלה אלה 14 הח"כים של הימין הלאומני הרדיקלי והאג'נדה שלהם הפכה להיות האג'נדה הרשמית של מדינת ישראל. הם קיבלו לידיהם לא רק כוח רב מדי, שאינו פרופורציונלי לחלקם באוכלוסיה, אלא הם קיבלו לידם אפשרות לבצע מדיניות שרוב הציבור מתנגד לה – ואין מדובר רק בהפקרת החטופים אלא במדיניות אפרטהייד דה פקטו."
משום מה נראה לי שהכותב הנכבד קרא את הפוסט הזה והרחיב אותו למאמר, לכשעצמו מנומק כראוי וכתוב היטב, אבל קשה להתעלם מהזהות בין הכתובים, כשהמאמר שבכאן למעשה מבטא בדיוק את הכתוב בפוסט המצוטט לעיל, שקדם לו בזמן.
מן הראוי היה לכתב הנכבד לתת לרינה ענתי את הקרדיט הראוי לה עבור אבחנתה החריפה של שלשת מערכות השלטון הנפרדות במדינה והנהגתה בידי הפלג המשיחי ההזוי מבין השלשה. אין כל רע בהסתמכות על כתביהם ורעיונותיהם של אחרים, ענקי תרבות רבים רואים לעצמם זכות לעמוד על כתפי ענקים שקדמו להם, בכל תחום. על אחת כמה וכמה כשמדובר בפרשן בעיתונות המקומית.
כלכך מדויק.
ההתנהגויות חסרות האחריות הללו מסכנות את כל המזרח היכון והעולם.
יש מאמצים לחיזוק הקשרים בין ישראל למדינות המפרץ. להגעה לנורמליזציה, לקידום האינטרסים הכלכליים של המדינה.
ובלי קשר זה מנוגד לערכיי היהדות אשר קוראת להיות "אור לגויים!
מה המטרה האמיתית של כל זה?
קאמבק הוא כל הסיפור
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
שוב כתבה ממומנת על ידי כותב כביכול אוביקטיבי אך הפועל עובד במימון של דמוקראטים אמריקאים ואולי די של סורוס. לא רק שדמוקרטים מתקשים להגיע להסגים כלשהם מול טראמפ הם אפילו נסוגים. בחירה של סגן נשיא וואלס שהוא שיקר לגבי השירות שלו ובחירה של אומאן כנציגה של דמוקרטים במינסוטה מחלישה ביותר מסר של דמוקרטים ומציירט אותם יותר ויותר כי שמאל פרוגרסיבי-פרו-פלסטיני-אנטי-אמריקאי ורדיקאלי ביותר. 24 יום אחרי שנבחרא חאריס לא נתנה אפילו ראיון אחד לאיתונאים. היא גם סרבה להשתתף בדיספוט עם טראמפ.
הינו "כְּפֶסַע" משלטון אוטוריטרי והסכנה טרם חלפה. השאלה היא כיצד ניתן יהיה בעתיד למנוע הישנות ניסיון סילוף הדמוקרטיה הישראלית. זאת מתוך הנחה שדמוקרטיה מעוצבת על ידי שתי שכבות: האחת התחתונה, המורכבת מציבור הבוחרים (העם) והשנייה העליונה, המורכבת מנבחריו (הממשל), כשביניהם מקשרת השיטה (שיטת הממשל). כאן אתייחס בעיקר לרובד הראשון – פלח מהציבור, המהווה חלק ניכר מהתשתית העממית שאפשרה להנהגה לנסות לקדם את ההפיכה המשטרית.
* * *
בנאום השבטים שנשא לראשונה הנשיא לשעבר ראובן ריבלין ב"כנס הרצליה" בשנת 2015 נאמר:
מירון מנור צוקרמן התמחה בביטחון לאומי ובתוך כך שימש בעבר ובמשך שנים כסגן ראש המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן וכמנהל "כנס הרצליה השנתי על מאזן הביטחון והחוסן הלאומי". בתוקף רקעו היה גם עוזר מזכיר "פורום אירופה-ישראל" ופעיל ב"פורום נאטו-ישראל".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
כל המאמרים שמציעים פתרון מדברים על תהליכים שיימשכו שנים. זה כמו אקמול לחולה סרטן. הגידול הסרטני ביבים שקרניהו כבר בשלב 2 בואכה 3. אין זמן לתהליכים. צריך להציע ומיד פתרונות יצירתיים שיביאו לסיום כהונתו באופן חוקי ואך ורק על פי החוק תוך 30 יום מהיום. קחו את ערב ראש השנה הקרוב ב-2 באוקטובר 2024, כתאריך יעד.
על פי סקר לא מדעי אבל בהחלט אמין, מעולם לא היה פער כזה בין דברי מנהיג למעשים שהוא אחראי עליהם. בנימין נתניהו הכריז כמעט מעל כל במה בישראל ובעולם כי ישראל לא תאפשר לאיראן להיות בעלת יכולת גרעינית צבאית. העובדה – האיראנים "מטרים" מיכולת כזו.
ביבי יכול להתנחם בכך שלא מדובר רק בו – כל המערב חירש ועיוור למתרחש, ואיראן משתמשת בעובדה זו כדי לרכוש יכולת גרעינית צבאית.
אריה אגוזי הוא כתב לענייני ביטחון. עבד בעבר בידיעות אחרונות. מתמחה בדיווח על טכנולוגיות ביטחוניות ישראליות ועל האתגרים עימן צריכות טכנולוגיות להתמודד, בעיקר מול האיומים החדשים.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם































































































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם