בשנת 280 לפנה"ס, פירוס, המלך של ממלכת אפירוס שבבלקן (פחות או יותר בשטחי אלבניה של ימינו), אשר שאף להפוך ממלכתו לאימפריה, החל במערכה לכיבוש איטליה ולמלחמה ברפובליקה הרומית העולה.
פירוס ניצח ברוב הקרבות, אך בכל ניצחונותיו צבאו ספג אבדות קשות כמעט כמו שספגו יריביו הרומאים. ההבדל היה, שהרומאים היו מסוגלים לפצות על האבדות, בעוד צבאו של פירוס התקשה בכך.
חגי אולשניצקי הוא דוקטור בלימודים קלאסיים, העוסק בחקר של היסטוריה צבאית, כלכלית, חברתית ומדינית. כיום חוקר ומרצה באוניברסיטת ורשה, ובעבר חוקר באוניברסיטת בזל.
שנת המלחמה הייתה שנה קשה מכל הבחינות. נדמה שאנחנו ביום אחד ארוך שלא נגמר. סיוט מתמשך. אבל נושא אחד זועק יותר מכל ומסמל את השבר הנוראי שהגענו אליו.
במהלך השנה האחרונה החברה הישראלית עברה שינוי, ונדמה שהקונצנזוס שהיה ונעלם לגבי חשיבות החזרת החטופים – מסמל זאת יותר מכל. יחד איתו נעלמו ערכים שהיוו בסיס לקיומנו כאן. הערבות ההדדית, פדיון שבויים, אחריות המדינה לאזרחיה. לקיחת אחריות אישית.
דפנה צרויה היא אזרחית ותיקה, תל אביבית. פעילה ויזמית חברתית. נציגת תל אביב במועצת האזרחים הוותיקים הארצית, שהוקמה על ידי הגוינט וקרן דליה ואלי הורביץ. בעלת הפודקאסט "בטל בשישים", שבו יחד עם שני שותפים מדברים על הגיל השלישי מזווית ייחודית ועם הומור.
בשנות השבעים הייתי הכי קרוב מאי-פעם בימי חיי להיות בעלים, או לפחות היורש, של נכסים ומזומן בשווי מוערך של 60 מיליון מארק גרמני – באותם ימים עדיין לא הומצא היורו, והמארק המערב-גרמני היה מטבע רציני וחזק ובשימוש בינלאומי, כמעט כמו הדולר.
הייתי באותם ימים בחור צעיר ורווק, שלמד סוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל-אביב והתפרנס מעבודתו כמרכז שבט צופים. בעבודתי זאת, שאותה אהבתי מאוד, נהגתי להוציא את החניכים מהשבט לטיולים רבים בסופי שבוע.
מבצע "כנפי דרור" יצא לדרך מרגשת. חטופות ראשונות חזרו הביתה. ועדיין לא ברור האם הפסקת האש הזמנית תוליך להפסקת המלחמה. האם בנימין נתניהו יוסיף להיאחז בנוסחה המטורללת של "מלחמה עד לניצחון המוחלט".
וגם אני חוששת מהשלכות צפויות של מלחמה שאין רואים את סופה, "מלחמה שאף פעם לא די לה", כמאמר יהודה עמיחי. נזקיה כבר ניכרים. התמשכות המלחמה כבר פוגעת בלכידות החברתית, בכלכלה, במשמעת של החיילים המותשים.
שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים.
"כרגע אנחנו בתקופה אפלה שהאופטימיות הריאליסטית היא לראות איך אני מגן על הילדים שלי"

ברוכים הבאים לעידן טראמפ 2.0
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם


















































































































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
לדעתי מדינת ישראל אינה מעוניינת להפרד מהשטחים. וזה לא קשור לממשלה זה קשור למדיניות המדינה ועובדי משרדיה כולל צה"ל.
הרבה דם ישפך הן ערבי והן יהודי עד שנגיע לכך שאנחנו לא יכולים ולא רוצים לשלוט על עם אחר.
יותר מתאים לכותב להיות דר' ליכיטג בר זוהר. מסביר לנו ארוכות מהו ניצחון פיראוס. גם ביבסטים למדו היסטוריה. מההיסטוריה שלמדתי מתברר שבשל כמותו נפלה ירושלים. "מחריבייך ומהרסייך ממך ייצאו". מזל שיש את ביבי שלא סופר אתכם ומנווט את הספינה בין מוקשי ים ושירטונים כדי להביאה לחוף מבטחים.
לרוע מזלנו קיבלנו את ראש הממשלה הגרוע ביותר בתקופה השניה הקשה ביותר.
קיבלנו את ממשלת הבובות המטורללת ביותר בתקופה שצריכים ממשלה רצינית ואיכותית.
וכרגיל – אלוהי היהודים, כהרגלו, לא פיספס הזדמנות לדפוק את עמו הנבחר (נראה לי שהמשמעות "נבחר" היא שנבחרנו להיות ילד הכפות של אלוהים)