חטופים כן או לא, רפיח או נורמליזציה, במשרד למורשת יהודית עסקים כרגיל – בימים אלה מונה שם מנכ"ל חדש, איתי גרנק, והוא כל מה שדמיינתם: הוביל קמפיינים נגד שמאלנים, תומך בהדתה ומו"ל של כלי תקשורת משיחי. כל אלה מתאימים לשר המורשת כמו כפפה ליד, אבל בינם למורשת אין דבר או חצי דבר.

הוועדה לבדיקת מינוי בכירים בנציבות שירות המדינה בדקה את מועמדותו של גרנק ואת כישוריו "בהקפדה יתרה, במטרה להבטיח שהמניע הפוליטי אינו המניע המכריע בבחירת המועמד".

אורי ארליך הוא עיתונאי לשעבר, פעיל שמאל ודובר ארגון הארכיאולוגים "עמק שווה".

רק בשבוע שעבר דובר על "אופטימיות זהירה" בנוגע לעסקת החטופים ושוב גאו הציפיות להחזרת החטופים ולהפסקת המלחמה. מרחיקי לכת התריעו: "זאת הישורת האחרונה במאבק על דמותה של ישראל". "עסקה – או מלחמה ארורה", קבעו מפגינים. מאז התפוגגה אותה תקווה שוב. האם אנחנו נידונים למלחמה אינסופית?

נראה שאנו הופכים לחברה החיה על חרבה, ההולכת ונהיית ספרטנית. כאשר העם כולו צבא המגויס למילואים גובר החשש שמא צרכי הביטחון ישאבו את מרב האנרגיות וידחקו את התרבות, את ההגות, המוסיקה, הספרות, האמנות.

שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים.

בענף הניקיון חסרים עשרות אלפי עובדים, מצוקה שהחמירה בעקבות המלחמה. המשבר הזה פוגע באיכות החיים של כולנו, ובקרוב, בצל פתיחת שנת הלימודים – זה ישפיע גם על הילדים שלנו בבתי הספר.

*  *  *

התקופה הנוכחית מכתיבה אתגרים שלא הכרנו בעבר, והמלחמה רק מחמירה את הקשיים. בזמן שהפוקוס הציבורי נמצא באופן טבעי על האיום הביטחוני ועל השפעותיו המיידיות, בעיות אחרות, כמו מצוקת כוח האדם בענף הניקיון, עלולות להחמיר את הפגיעה באיכות החיים שלנו בצורה דרמטית. זה לא רק עניין של סדר וניקיון – מדובר בבריאות הציבור ובבריאות ילדינו.

עו״ד ורוניקה רוזנברג- מנכ״לית ארגון חברות הניקיון בישראל, יו"ר ועדת ביקורת ודירקטורית במועצה הישראלית לצרכנות. צילום: עופר חג׳יוב