הדיון בבג"ץ על עילת סבירות חשף את העיקר בוויכוח הציבורי בישראל – בעד ונגד הכרזת העצמאות.

עד כה סברו הישראלים לתומם שהכרזת העצמאות של דוד בן גוריון ערב מלחמת השחרור תש"ח היא המסמך המכונן של מדינת ישראל, והנה התברר להם פתאום שזה שרבוט של כמה פוליטיקאים שלא נבחרו של נייר שאין לו כל ערך חוקתי.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על בבעיה הפלסטינית. הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.

"מה שהיה לא יהיה" נאמר שוב ושוב בימים ובשבועות הראשונים לאחר עקידת השבעה באוקטובר. קראתי את המשפט הזה בכל מקום. מובילי דעת קהל ואנשים פשוטים, כולם היו בדעה אחת – ככה אי אפשר להמשיך.

לא לכולם היה רעיון של מה בדיוק צריך לעשות כדי לייצר את השינוי הזה. חלקם בטח רצו להשמיד את עזה. חלק הבינו ביתר שאת שרק הסדרים מדיניים ותהליכים ארוכי טווח בתיווך בינלאומי יכולים בסופו של דבר לפתור את הסכסוך.

אורלי מור היא מטפלת באומנות ומתאמת טיפול בבריאות הנפש, אמא, אקטיביסטית ופעילת מחאה, אזרחית חרדה ותמיד בעד חתולים.

הנטייה הישראלית לחלק את העולם לטובים ורעים, אינה מסייעת בניהול מדיניות חכמה. דיפלומטיה חכמה מאתרת אינטרסים משותפים עם כל מיני סוגים של שחקנים, ובדיוק לשם כך ישנו מושג בדיפלומטיה שנקרא frenemies, כלומר חברים בתחום אחד שהם אויבים בתחום אחר.

קטאר היא דוגמה קלאסית למדינה שכזאת. היא אכן תומכת בתנועת האחים המוסלמים, אבל המסקנה שבשל כך היא תומכת בטרור מוטעית ומטעה. בתנועת האחים המוסלמים יש ספקטרום רחב.

נדב תמיר מכהן כמנכ"ל בישראל של JStreet - הבית הפוליטי של אמריקאים תומכי ישראל ותומכי שלום, חבר הועד המנהל של מכון מתווים למדיניות אזורית וכיועץ לעניינים בינלאומיים למרכז פרס לשלום וחדשנות. לשעבר דיפלומט בנציגויות ישראל בוושינגטון ובוסטון ויועץ מדיני לנשיא המדינה.

אנשים שלא הצליחו להתחמק מלפגוש אותי לאחרונה, שמו לב שעל פרק כף היד שלי הופיעה מדבקה לבנה, שנעלמת עם לילה וחוזרת למקומה ביום.

אציין כאן שמדובר כל יום במדבקה חדשה.