במהלך ההפגנות בארצות הברית לאחר רצח ג'ורג' פלויד, פעילה אחת אמיצה צעדה לעבר המוני חיילים חמושים כשהיא לובשת מסיכת פנים בלבד לגופה והחלה לבצע תרגילי יוגה על הכביש בעירום מלא אל מול הפלוגה המשתאה.

במהלך ההפגנות בארה"ב לאחר רצח ג'ורג' פלויד, פעילה אחת אמיצה צעדה לעבר המוני חיילים חמושים כשמסיכת פנים בלבד לגופה והחלה לבצע תרגילי יוגה על הכביש בעירום מלא מול הפלוגה המשתאה

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

לאחר ניסיונות כושלים ומביכים לפנותה, הפלוגה הסתובבה והלכה. המפגינה לא הייתה אלימה כלל, ועם זאת הצליחה להרחיק פלוגה גדולה של חיילים מאומנים וחמושים. הסיפור שלה נשאר איתי מאז והוא מעורר בי השראה רבה על פעולות מחאה יצירתיות, אפקטיביות ולא אלימות.

Bizarre moment naked protester doing yoga in street forces riot cops to retreat https://t.co/WTgXUsqavI

— Daily Star (@dailystar) July 19, 2020

האינטרנט געש מהפרובוקציה הנוראית של חשיפת החזה מול חרדים השבוע (14.3) בבני ברק בסוף ההפגנה מול ביתו של ח"כ משה גפני. "הטרדה מינית" "שרמוטה מצחינה", "אנרכיסטית", אלה חלק מהתגובות הנחמדות שקיבלו הציוצים ל"אירוע החריג" הזה.

התכוונתי להישאר בעילום שם, אבל כיוון שדניאל עמרם החליט לשלח בי את כל האינטרנט ולפרסם את שמי ואת פרופיל הפייסבוק שלי, אני מגיבה מנגד עם האמת.

התקשר אלי אתמול בבוקר אלמוג בוקר מערוץ 13 וביקש שאתראיין ואתן את הגרסה שלי לאירועי אתמול. לא התלהבתי, כי ערוצי חדשות מאוד נהנים לעוות את דברי המרואיין ולהכניס רק את מה שמתאים להם.

האינטרנט געש מהפרובוקציה הנוראית של חשיפת החזה מול חרדים השבוע בבני ברק, בסוף ההפגנה מול ביתו של ח"כ גפני. "הטרדה מינית" "שרמוטה מצחינה", "אנרכיסטית", היו חלק מהתגובות

ואכן כך היה, שוכנעתי להתראיין, ראיון ממש קצר, והתמקדתי בלהגיד את מה שבאמת חשוב – אני פה כי הדמוקרטיה שלנו בסכנה, החרדים היו מאוד אלימים כלפינו, המשטרה זנחה אותנו ולא נותר לנו אלא להגן על עצמנו באמצעים שעמדו לרשותנו.

וכמובן שחדשות כמו חדשות אכן חתכו את הריאיון שלי, הציגו אותי באור רע ואז נתנו לפאנל המאוד (לא) מכובד שלהם לכתוש אותי, על כמה אני מטרידה מינית, על כך שצריך לתבוע אותי – ולא הזכירו את ההטרדות והעבירות שביצעו כלפינו, שהן חמורות ואלימות בהרבה.

אנחנו נמצאים בעיצומה של הפיכה משטרית. הדמוקרטיה שלנו על סף תהום. הממשל נשלט על ידי עבריינים, תאבי בצע, מושחתים, והן על ידי אוכלוסייה בעלת כוח הצבעה משמעותי, שכל מפלגה הרוצה להישאר בשלטון נאלצת להתכופף לדרישותיה. אנחנו בנקודת זמן קריטית, שבה אם לא נצעק ונמרוד ונתנגד הכי חזק שאנחנו יכולים – בקרוב לא נוכל, כי יכלאו את מתנגדי המשטר.

ההיסטוריה מראה שמרי אזרחי לא אלים זאת הדרך היעילה ביותר לגרום להפיכות ולהביא לשינויים רחבים. בין המאבקים הללו אפשר למנות את המאבק לזכויות של האוכלוסייה האפרו-אמריקאית, את המאבק לזכויות נשים וכמובן המאבק לזכויות ההודים בהנהגתו של מהטמה גנדי.

החדשות חתכו את הריאיון שלי, הציגו אותי באור רע ואז נתנו לפאנל ה(לא) מכובד שלהם לכתוש אותי על כך שאני מטרידה מינית וצריך לתבוע אותי, בלי להזכיר את ההטרדות והעבירות החמורות שביצעו בנו

המחאה היום בארץ נגד ההפיכה השלטונית תופסת יותר ויותר אומץ ולובשת צורה של מרי אזרחי לא אלים, מתוך הבנה שאין לנו שום ברירה, כי על הכף מונחים היום החירות שלנו, זכויות מיעוטים, גזענות ואפליה ואנחנו פשוט חייבים לנצח.

ההפגנה בבני ברק בסך הכל לא הייתה מאוד גדולה. הרבה דגלי ישראל וביניהם כשלושה דגלי גאווה. אם אדם חרדי בוחר להיכנס לכנסת, הוא מבין שהפרופיל שלו עולה ושיש לנו את הזכות הדמוקרטית להשמיע את קולנו גם לגביו. יש לנו הזכות לבוא ולהפגין מול הבית שלו, גם כשהוא נמצא באזור שברור כי המתיחות בו גבוהה.

אז הגענו עם דגלי ישראל בקריאה לשמור על ישראל חופשייה ודמוקרטית. הגענו עם דגלי גאווה כיוון שברור לכולם שזכויות מיעוטים באשר הן מאויימות מאוד תחת המשטר החשוך של ממשלת ההרס וההדתה. אם לא נצעק עכשיו בקול, בקרוב רופאים יוכלו לסרב לתת טיפול להומואים, או לערבים, או לאתיופים.

 הקשבנו למשטרה, נצמדנו לגדר ויחסית שמרנו על אזור חיץ ביננו לבין החרדים שהגיעו להפגין ואף לפגוע בנו. במהלך ההפגנה המשטרה החזיקה את החרדים מאחורי שורה של שוטרים, מה שלא מנע שטף של ביצים שנורו לעברנו בקצב מסחרר. בין היתר נזרקה לעברי אבן גדולה למדיי, שרק במזל פגעה בדגל בלבד, וכן נזרק בקבוק זכוכית שהתנפץ במזל על הכביש ולא על ראש של אף מפגין או שוטר.

המשטרה החזיקה את החרדים מאחורי שורת שוטרים, מה שלא מנע שטף ביצים שנורו לעברנו בקצב מסחרר. בין היתר נזרקה לעברי אבן גדולה, שבמזל פגעה רק בדגל, ונזרק בקבוק זכוכית שהתנפץ על הכביש

כשהמשטרה ביקשה שנתפנה כי המצב נהיה כבר מאוד מתוח, הקשבנו והתחלנו בצעדה לכיוון רמת גן, הכיוון היחיד שלא היה מבוצר בחרדים, כל זאת בהתאם להוראות המשטרה. עם זאת, לאט לאט ראינו איך החרדים סוגרים עלינו ואיך המשטרה נעלמת לנו משדה הראייה ומשאירה אותנו חשופים ולבד במערכה.

המשכנו לצעוד בגוש אחד ונסינו לשמור אחד על השני. חרדים תקפו אותנו בקללות, בחטיפות של דגלים, באיומים לשרוף את הדגלים שלנו, וכמובן שהם אהבו במיוחד להיטפל אלי כי הייתי עם דגל גאווה.

כשכבר היינו לחלוטין בשטח רמת גן, לא בבני ברק! היה נראה שהמשטרה הלכה באמת לישון. היינו מעט מאוד אנשים משלנו, מוקפים בהמון זועם של חרדים.

קבוצת חרדים די צעירים שעקבו אחרי במשך דקות ארוכות, הציקו לי, איימו לשרוף לי את הדגל, וקראו לי בשמות, החליטו לחטוף לי את הדגל. הם לא הצליחו. הדגל נפל על הרצפה, וניצלתי את שתי ידיי הפנויות כדי לגרום להם להתרחק קצת יותר ממני, בפעולה שאני חושבת לאפקטיבית במיוחד, חשפתי רק לרגע קל את החזה שלי.

אירוע חריג בבני ברק: דגל גאווה נחטף ממפגינה, בתגובה היא חשפה את החזה שלה pic.twitter.com/vWzTaqIWJk

— ynet עדכוני (@ynetalerts) March 14, 2023

פעולות מחאה הכוללות עירום חלקי או מלא הם דרך נפוצה למדי בעולם. אלה בדרך כלל פעולות שמסוקרות מכל כיוון בתקשורת ומשאירות הדים חזקים.

חרדים צעירים שעקבו אחרי הציקו לי, איימו לשרוף לי את הדגל וקראו לי בשמות, החליטו לחטוף לי את הדגל, שנפל על הרצפה. ניצלתי את ידיי הפנויות כדי להרחיקם ממני, בפעולה שאני חושבת לאפקטיבית במיוחד

בשל הכפייה הדתית בארץ, פעולות כאלה נעדרות כמעט לחלוטין מהאקטיביזם בארץ, מה שגורם לאפקטיביות אף גדולה יותר ולגלי השפעה חזקים יותר כשהן כן קורות. אני מניחה שכולם זוכרים את הבחורה שהתפשטה על המנורה, סמל המדינה, בכיכר מול הכנסת שגם היא, סמל מדינה, ואת הרעש שהדבר עורר בתקשורת והשיח הציבורי.

המפגינה שהתערטלה מול הכנסת: "גוף האישה הוא לא דבר מבזה, רה"מ שנאשם בפלילים זה מבזה"https://t.co/Qv5PtlGGvi

— מעריב אונליין (@MaarivOnline) July 22, 2020

גם זכויות נשים מאויימות תחת המשטר החדש, ואני רואה זאת כקריאה להשתמש בהיותנו נשים לפעולות מחאה למניעת רמיסת זכויות נשים. בורכנו בגוף יפה, שיכול גם לעורר פרובוקציות ושיח, ואם אנחנו לא רוצות שיכפו עלינו להתכסות בקרוב, אני מאמינה שעלינו להשתמש בכל האמצעים העומדים לרשותנו כדי למנוע פגיעה בנו.

אני לא מתחרטת על המעשה, אני מאוד מעריכה פעולות עירום. יש להן השפעה חזקה על התודעה הציבורית, כמו שהצלחתי להוכיח דרך פעולה קטנה, חשיפה של חצי שנייה, וסרטון קצר שרואים בו בערך כלום.

אני לא מתחרטת על המעשה. אני מאוד מעריכה פעולות עירום. יש להן השפעה חזקה על התודעה הציבורית, כמו שהצלחתי להוכיח דרך פעולה קטנה, חשיפה של חצי שנייה, וסרטון קצר שרואים בו בערך כלום

ברשת היו המון קריאות לתבוע אותי על הטרדה מינית, ועל אוי כמה שזה לא חוקי, ועל אוי מה אם גבר היה מוריד את המכנסיים שלו. אז רגע, קודם כל, לגבי שאלת החוקיות: האם לזרוק אבנים, ביצים, בקבוקים, לפוצץ זיקוקים שעלולים ממש להתפוצץ על מפגינים, לרסס שוטרים בגז פלפל, להקיף אותי ולעקוב אחריי תוך איומים, לחטוף מידיי דגל שהוא רכושי – האם כל אלה אינם תקיפה?

ואיך חשיפה קלה של החזה מעוררת כל כל הרבה רעש, אבל תקיפה אמיתית ומסוכנת של אנשים הפכה להיות נוהל ולא מעוררת את אותה סערה גדולה ברשת? איך?

דבר שני, להשוות חזה נשי לאיבר מין גבי זאת השוואה לא הוגנת בעליל, אם הייתי מורידה את המכנסיים, בסדר, השוואה הוגנת, אבל איך ניתן בכלל להקביל חזה נשי לאיבר מין גברי?

ואגב הסיקור הכושל בערוץ 13, תודה לכתב שהיה נחמד מאוד בטלפון, אבל נהנה כל כך להיות פרובוקטיבי בטלוויזיה, והציג את האירוע כ"מפגינה הורידה את החולצה שלה וחשפה את *איבר מינה* בפני חרדים".

אני חייבת לציין שזאת פעם ראשונה בחיים שנתקלתי בשימוש במילה "איבר מין" בהקשר של חזה נשי, וזה לחלוטין מופרך.

אני רוצה לציין שהופתעתי מכך שמתוך שתי הנשים שדיברתי איתן לגבי לעשות flash (חשיפה זריזה של החזה) – שתיהן היו בעניין של להצטרף אלי, ואני גאה בהן ובנשים החזקות והמדהימות שנלחמות בקרב על הדמוקרטיה.

איך חשיפה קלה של החזה מעוררת כל כל הרבה רעש, אבל תקיפה אמיתית ומסוכנת באבנים, ביצים, בקבוקים וזיקוקים, ריסוס שוטרים בגז פלפל, ומעקב מאיים אחריי  – הפכה לנוהל שלא מעורר סערה?

אני כולי תקווה שהאירוע בבני ברק יהיה פתח לפעולות דומות נוספות ולעוד נשים אמיצות שרוצות לחולל שינוי.

דנה רז היא פעילת סביבה ופעילה למען הדמוקרטיה, עוסקת בחינוך הבלתי פורמאלי לסביבה ובעלי חיים. מנסה להיות בצד הנכון של ההסטוריה

הנאשם שמחולל הפיכה משטרית ומסית באמצעות כזבים נגד מערכת המשפט כדי לקבל תמיכה ציבורית לכינון הדיקטטורה, שיתף סרטון של התנועה לדמוקרטיה ולמשילות, שלפיו הפוליטיקאים בוחרים בשופטים ברוב המדינות הדמוקרטיות. נו, אז אם ככה אפשר להיות רגועים, לא?

לא. צריך להיות מבועתים. מדובר בסרטון מסוכן מטעם תנועת ימין קיצונית מסוכנת שמופץ בידי ראש ממשלה שהוא שקרן פתולוגי ומסית כפייתי.

הנאשם שיתף סרטון של התנועה לדמוקרטיה ולמשילות, שלפיו הפוליטיקאים בוחרים בשופטים ברוב המדינות הדמוקרטיות. נו, אז אם ככה אפשר להיות רגועים, לא? לא. צריך להיות מבועתים

שתפו את האמת >> pic.twitter.com/hRlTJoK93y

— Benjamin Netanyahu – בנימין נתניהו (@netanyahu) March 24, 2023

מדובר באלפית מהאמת שהיא גרועה משקר:

1. בכל המשטרים הדמוקרטיים, למעט בריטניה וניו זילנד, ישנה חוקה דמוקרטית שמשריינת זכויות אדם אוניברסליות בהן לא ניתן לפגוע או שניתן לפגוע בהן בזהירות ברוב מיוחס. בהקבלה למדינת ישראל: למשל 100 חברי כנסת מתוכם 30 מהאופוזיציה.

2. במדינת ישראל לא קיימת חוקה שמשריינת זכויות אדם. במדינת ישראל נמנעו הממשלה והכנסת מהגנה חוקתית על זכויות האדם בכוונה תחילה.

3. אפילו חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו נחקק ללא הגנה כתובה על זכויות יסוד חוקתיות:

חופש הביטוי, חופש ההפגנה, חופש העיתונות, חופש המצפון, חופש הדת והזכות לשוויון – כולן זכויות יסוד חוקתיות שמוגנות בידי החוקות במשטרים הדמוקרטיים, אך במדינת ישראל הן אינן מצוינות בשום חוק יסוד.

4. בג"ץ נאלץ להגן על זכויות היסוד הללו מפני דורסנות השלטון הן באמצעות קביעה שהן זכויות יסוד שנגזרות ממגילת העצמאות (שקבעה שהמשטר במדינת ישראל הוא משטר דמוקרטי שיגן על זכויות אדם לרבות הזכות לשוויון) והן באמצעות קביעה שהן נגזרות של חוק היסוד: כבוד האדם וחירותו לאחר חקיקתו.

5. הזכות לשוויון נגזרה בבג"ץ מהזכות לכבוד האדם. הזכויות האחרות דלעיל נגזרו הן מהזכות לחירות והן מהזכות לכבוד האדם. אלמלא בג"ץ – לא הייתה שום הגנה על זכויות היסוד הללו.

חופש הביטוי, חופש ההפגנה, חופש העיתונות, חופש המצפון, חופש הדת והזכות לשוויון – כולן זכויות יסוד חוקתיות שמוגנות בידי החוקות במשטרים הדמוקרטיים, אך בישראל הן אינן מצוינות בשום חוק יסוד

6. בניגוד לכל הדמוקרטיות הליברליות – לרבות בריטניה וניו זילנד משוללות החוקה – במדינת ישראל מדובר בממשלה שכל רכיביה מתנגדים לכינון חוקה דמוקרטית, מתנגדים לשריון זכויות אדם חוקתיות, סולדים מעיקרון השוויון, סולדים מהדמוקרטיה הליברלית ומצהירים שחזונם הוא משטר אפרטהייד (חזון מפלגות הנציונל וגם חזון הליכוד: סיפוח 3 מיליון פלסטינים ללא אזרחות וללא זכויות אזרח) ולכל הפחות משטר ללא שוויון לנשים ולהט"ב (המפלגות החרדיות שאדישות לחלוטין לגורל הפלסטינים משוללי האזרחות במקרה הטוב ומשתפות פעולה בהעמקת משטר האפרטהייד בגדה במקרה המדויק יותר).

7. בכל הדמוקרטיות הליברליות לא קיימות ממשלות שכל רכיביהן מתנגדים לדמוקרטיה הליברלית. אפילו המשטר הניאו פשיסטי באיטליה אינו כולל רק מפלגות שמתנגדות לעיקרון השוויון וסולדות מהדמוקרטיה הליברלית.

8. למעשה, כאן תם הדיון. מי שמתנגדים לחוקה דמוקרטית ולשריון זכויות אדם חוקתיות מפני פגיעה וכמובן מתנגדים לעיגון הזכות לשוויון – מוציאים עצמם מכלל הדמוקרטיות הליברליות. ברור ששליטתם ברשות השופטת פירושה סוף העצמאות השיפוטית שמגנה על זכויות האדם.

9. אבל הדברים חמורים הרבה יותר.

10. בכל הדמוקרטיות החוקתיות יש שילוב בין הגנה חוקתית על זכויות אדם לבין הפרדת רשויות. העצמאות השיפוטית בכל המדינות הללו מעוגנת בחוקה ולא ניתן לפגוע בה.

למעשה, כאן תם הדיון. מי שמתנגדים לחוקה דמוקרטית ולשריון זכויות אדם חוקתיות מפני פגיעה וכמובן מתנגדים לעיגון הזכות לשוויון – מוציאים עצמם מכלל הדמוקרטיות הליברליות

11. בכל הדמוקרטיות החוקתיות יש איזונים ובלמים רבים נוספים: ביזור כוח בין ממשל פדרלי לממשל מקומי (גרמניה, צרפת, קנדה וארצות הברית), בחירות אזוריות שמבטיחות שחבר הפרלמנט לא יהיה כבול לבייס גזעני ולשליט עליון אלא מחויב גם לבוחרי האזור שלו (בריטניה שבה אין חוקה), הגבלת תקופת כהונת מנהיג (ארצות הברית וצרפת) וכן אפשרות לפרלמנט לעומתי לממשלה או למנהיג (ארצות הברית, צרפת, גרמניה, קנדה) ובמדינות דמוקרטיות רבות ישנו גם הליך חקיקה מורכב בשני בתי מחוקקים.

12. בכל הדמוקרטיות – לרבות בריטניה וניו זילנד – יש מסורת ליברל-דמוקרטית שבה יש דברים שלא ייעשו. it is not done. בנימין נתניהו וחבר נרצעיו מחד, אריה דרעי ויצחק גולדקנופף מאידך ומפלגות הלאומנות הגזעניות מצד שלישי – כולם כמובן לא שמעו על המושג הזה מימיהם. זאת אומרת: שמעו עליו והם מצפצפים עליו.

13. בכל הדמוקרטיות – לרבות בריטניה שפרשה מהאיחוד האירופי אך לא ממועצת אירופה – יש כפיפות לבית משפט בינלאומי לזכויות אדם. למשל: בית המשפט האירופי לזכויות אדם. שוודיה, דנמרק, פינלנד, נורבגיה, איסלנד, אירלנד, שוויץ, הולנד, בלגיה, אוסטריה, גרמניה, איטליה וצרפת – כולן דמוקרטיות חוקתיות שמשריינות זכויות אדם וגם מאפשרות לאזרחיהן לעתור לבית המשפט האירופי לזכויות אדם. וגם בריטניה, כאמור.

14. כאמור, יש דמוקרטיות שבהן חלה הגבלת תקופת כהונת המנהיג. זוהי נקודה קריטית להבטחת מניעת צבירת כוח רב מדי ומסוכן מאד בידי מנהיג פופוליסט.

בכל הדמוקרטיות – לרבות בריטניה וניו זילנד – יש מסורת ליברל-דמוקרטית בה יש דברים שלא ייעשו. it is not done. נתניהו ונרצעיו, דרעי וגולדקנופף ומפלגות הלאומנות הגזעניות – כולם לא שמעו על המושג או מצפצפים עליו

15. במדינת ישראל – בניגוד לרוב המשטרים הדמוקרטיים – אין הפרדה בין הרשות המבצעת לרשות המחוקקת. הממשלה שולטת בכנסת. אין אפשרות לפרלמנט לעומתי כמו במשטרים דמוקרטיים רבים. בניגוד לפרלמנטים רבים שחלקם לעומתיים לרשות המבצעת – הכנסת היא בעלת כוח מבקר ומפקח דל. תפקידה הוא בעיקר אישור הצעות חוק מטעם הממשלה. הממשלה והכנסת אינן באמת רשויות נפרדות. הממשלה שולטת ב-2 הרשויות הללו. זו דמוקרטיה נכה. הרשות העצמאית היחידה שאינה נשלטת בידי הממשלה היא הרשות השופטת. ללא עצמאות שיפוטית לא תהיה עוד שום הגנה אפקטיבית על זכויות האדם.

16. מעל הכל: כל המדינות הדמוקרטיות – הן הדמוקרטיות החוקתיות והן בריטניה וניו זילנד – אינן משליטות דיקטטורה צבאית בחיי מיליוני פלסטינים משוללי זכויות אזרח ומשוללי אזרחות.

17. וגם מעל הכל: בשום דמוקרטיה לא קיים משטר משפטי של 2 מערכות חוק שונות לפי לאום שונה כמו משטר האפרטהייד בגדה: חוק דמוקרטי אחד לאזרחים הישראלים בהתנחלויות וחוק צבאי אחר לנתינים הפלסטינים משוללי העצמאות.

18. כל רכיבי הממשלה הישראלית תומכים בכך ורוצים בכך: הם רוצים סיפוח מעשי או רשמי ללא אזרחות וזכויות אזרח לפלסטינים. זו לא דמוקרטיה. זה משטר אפרטהייד.

מעל הכל: כל המדינות הדמוקרטיות – הן הדמוקרטיות החוקתיות והן בריטניה וניו זילנד – אינן משליטות דיקטטורה צבאית בחיי מיליוני פלסטינים משוללי זכויות אזרח ומשוללי אזרחות

19. ישנה מגמה גוברת בקרב המשטרים הדמוקרטיים לאמץ המלצות ועדה מקצועית של שופטים, עורכי דין ומשפטנים מהאקדמיה שממליצים לממשלה או לפרלמנט על מועמדים לשיפוט.

20. וגם במשטרים הדמוקרטיים בהם שופטים נבחרים בידי פרלמנט (תוך שיש חוקה, מגילת זכויות אדם משוריינות, 2 בתי נבחרים, משטר פדרטיבי מבוזר כוח לצד ממשלים מקומיים ואף אפשרות לפרלמנט לעומתי) – נקבע רוב מיוחס לבחירת שופט בפרלמנט כדי להבטיח שייבחר גם בידי חברי אופוזיציה. כלומר: שופט עליון לא ייבחר רק בידי הקואליציה. אין רוב קואליציוני מוחלט שמאפשר מינוי שופטים אלא בדיקטטורות כמו הונגריה ופולין.

21. בשום מדינה דמוקרטית אין אפליה ממוסדת נגד 20 אחוז מהאזרחים שאינם מהלאום הנכון. המדינות מוגדרות כמדינות אזרחות ("כל אזרחיה") ולא כמדינות לאום אתני (יהודים בלבד).

22. האיזונים והבלמים רבים מאד בדמוקרטיות הליברליות. אפשר להמשיך ולהרחיב. אבל אפשר גם לסכם: בשום משטר דמוקרטי לא קיים מנהיג שהוא נאשם במשפט פלילי שפועל לרכז בידיו שליטה מוחלטת ב-3 הרשויות, לבטל את העצמאות השיפוטית שאינה מעוגנת בחוקה, לשלוט בגורל שופטיו במחיצת רעייתו ובנו שאיש לא בחר בהם וכנראה שגם שיקול דעתם אינו להיט ולשלוט בצורה מוחלטת במינוי השופטים במחיצת משפחתו וכנופיית האפרטהייד שהשתלטה עלינו.

בשום משטר דמוקרטי לא קיים מנהיג שהוא נאשם במשפט פלילי שפועל לרכז בידיו שליטה מוחלטת ב-3 הרשויות, לבטל את העצמאות השיפוטית שאינה מעוגנת בחוקה ולשלוט בגורל שופטיו

אז חלאס עם הגזלייטינג.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

אחת הביקורות שהוטחו במפגיני מחאת בלפור, עוד במהלכה אבל בעיקר באדוותיה, כאשר המשיכו הלאה למחאות אחרות, הייתה שהם ״התאהבו במחאה״. הצורך להמשיך להפגין נגד עוולות שלטוניות, להמשיך להיות מעורבים כאזרחים והצורך להישאר מחוברים זה לזה נתפס בשעתו בצורה ביקורתית כמעין ייסורי גמילה, שילוב של רומנטיזציה נוסטלגית וקושי להמשיך הלאה.

אחת הביקורות שהוטחו במפגיני מחאת בלפור, עוד במהלכה אבל בעיקר באדוותיה, כאשר המשיכו הלאה למחאות אחרות, הייתה שהם ״התאהבו במחאה״

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

למעשה, לא חלף זמן רב בין הרגע שמחאת בלפור הגיעה לסיומה ועד שרבים מבין מצדדיה, לרבות בתקשורת, הצטרפו לשורות מבקריה. רבים מקרב מחנה השינוי, שחלק גדול ממצביעיו הפגינו בעצמם בבלפור או לפחות תמכו במחאה מרחוק, אימצו בחום את המושג ״רל״ב״ – ״רק לא ביבי״ – כסוג של כינוי גנאי, על אף שכינוי זה חטא כלפי רבבות המפגינים בכך שצמצם את השקפת עולמם לכדי תשליל של ״רק ביבי״ – שנאה פרסונלית ותו לא.

בין הסיבות לכך היו כעסים כלפי חלק ממפגיני בלפור על כך שלא הצטרפו למחאות אחרות, או הניסיון לבקר את ההתנגדות הגורפת לגוש נתניהו לקראת הבחירות האחרונות על ידי הצגתה כילדותית וכלא-פרגמטית (מעניין איך ההתנגדות הזו נתפסת כיום).

והנה, ראו איזה פלא: בחודשיים וחצי האחרונים מאות אלפים בכל רחבי הארץ ״התאהבו במחאה״. אזרחים שבחיים שלהם לא הפגינו; אזרחים שחלקם כנראה ראה במפגיני בלפור משועממים במקרה הטוב ומשוגעים במקרה הפחות טוב; אזרחים שבשעתו גייסו את מושג הסולידריות דווקא כתירוץ לא להפגין, אנשים שבחיים לא העלו על דעתם שיחסמו כבישים, שיפרצו מחסומים, שיתעמתו עם שוטרים או שייעצרו בשם השקפת עולמם, פתאום תופסים זאת כעניין שבשגרה.

פתאום זה עוד מוצ״ש, בנוהל. עוד יום שיבוש בחמישי. אנשים שחשבו שזה ״לא מנומס״ לקלל נבחרי ציבור במגפון, פתאום צורחים בכל גרונם על חברי קואליציה בבתי קפה, בכנסים או במוזיאונים, מתעדים זאת בסרטונים ומפיצים לכל עבר.

פתאום זה עוד מוצ״ש, בנוהל. עוד יום שיבוש בחמישי. אנשים שחשבו ש״לא מנומס״ לקלל נבחרי ציבור במגפון, פתאום צורחים בכל גרונם על חברי קואליציה בבתי קפה, בכנסים או במוזיאונים, מתעדים בסרטונים ומפיצים

המחאה הנוכחית אמנם מקיפה ועוצמתית לאין שעור ממחאת בלפור או מכל מחאה אחרת שהייתה כאן קודם. אבל המחאה הזו קמה על התשתית של מחאת בלפור.

אמיר השכל מתרגש מההמונים בפתח-תקווה ובכלל בישראל ונזכר בימים שעמד לבדו pic.twitter.com/awLF9wz2FT

— לירי בורק שביט (@lirishavit) March 23, 2023

והתשתית העיקרית שעליה היא ממשיכה לרכוב היא התשתית של הפעילים, של הקבוצות ושל ארגוני השטח שקמו באותה מחאה, על כל הניסיון הארגוני והתקשורתי שנצבר בה, על החשיבה היצירתית שאפיינה אותה, על התחבולות היזומות, על יכולות ההתארגנות המקומיות בכל רחבי הארץ שהיו הבסיס להפגנות בגשרים ובכיכרות, על מערך המתנדבים שמלווה את שחרורם של מפגינים שנעצרו, וכן הלאה.

המחאה הנוכחית אמנם מקיפה ועוצמתית לאין שעור ממחאת בלפור או מכל מחאה אחרת שהייתה כאן קודם. אבל המחאה הזו קמה על התשתית של מחאת בלפור

מחאת בלפור – שבעצמה קמה בראש ובראשונה בזכות המחאה העיקשת של ותיקי כיכר גורן כמו גם בזכות ניסיון חשוב שנצבר במחאה החברתית בשנת 2011 – אולי הסתיימה, אבל היא זרעה זרעים היסטוריים חשובים ואת פירותיה אנחנו ממשיכים לקצור גם היום.

יואב גרובייס הוא פסיכולוג קליני. בעל תואר שלישי מאוניברסיטת בר-אילן. כותב על פוליטיקה וחברה. חי, נושם ומתגורר בתל אביב.