הגיע הזמן לקרוא לילד בשמו: את המחאות וההפגנות ההמוניות בחוצות ישראל נגד מה שמכונה הרפורמה המשפטית, כאשר המונים מכל שדרות העם הזה יוצאים שבוע אחרי שבוע למלא את חוצות הערים כדי להשמיע את קולם ולהביע את דעתם, נכון יהיה להגדיר כהתקוממות עממית לא מזויינת נגד הממשלה. צריך להתייחס אליה כנקודת רתיחה של תהליך ארוך שהתבשל על אש קטנה לאורך שנים.

כשהמונים מכל שדרות העם ממלאים מדי שבוע את חוצות הערים, נכון להגדיר זאת כהתקוממות עממית לא מזויינת נגד הממשלה. נקודת רתיחה בתהליך של שנים שהתבשל על אש קטנה

בצלאל לביא הוא בעל תואר שני ביחסים בינ"ל ומדעי המדינה מהאוניברסיטה העברית. בכתיבה פובליציסטית עושה שימוש בעובדות ואירועים היסטוריים כדי לדון באירועי דיומא שוטפים בארץ ובעולם. היה עורך של עיתון אזורי בשרון ופרסם ספר היסטורי על חיפושי הנפט בא"י ומאמרים אקדמיים בכתבי עת בארץ ובחו"ל בנושאי ארץ ומדינה ותולדות היהודים באירופה.

• העתק קישור
• שיתוף במייל
• שיתוף בטוויטר
• שיתוף בפייסבוק
• שיתוף בווצאפ
• הדפסת כתבה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

בכירי פורום קהלת אימצו להם בחודשים האחרונים נוהל "יורים ובוכים" מתמשך. מצד אחד ממשיכים בכל המרץ להוביל את מדינת ישראל אל עבר תהום חברתית ואזרחית, מצד שני מציגים את עצמם כ"עוד ארגון חברה אזרחית" ומזילים דמעות תנין על "רדיפתם".

אסור לנו ליפול לרטוריקה המתבכיינת של פורום קהלת. לא מדובר ב"עוד ארגון חברה אזרחית", אלא בתמנון רב זרועות ששולח ידיו לכל תחומי החיים בישראל, מגובה בכוח פוליטי שאין עוד הרבה ארגוני חברה אזרחית שנהנים ממנו. ארגון שאסור להניח לו רק בשל עזיבת התורם המרכזי שלו עד עתה, שכן סביר להניח כי יימצא לו תחליף.

איתמר אביטן הוא יו"ר סיעת "הבית החברתי" בהסתדרות וממייסדי ועד העובדים של חברת פלאפון.

בנאומו של שר המשפטים יריב לוין, טרם ההצבעה על ביטול עילת הסבירות, שאל השר:

"איפה בית הספר לסבירות שבו אפשר ללמוד מה סביר? יש מקום כזה? ברור שאין. אם היה בית ספר כזה אני הייתי רץ ללמוד. הייתי הראשון שהיה נרשם. מי לא רוצה להיות האדם הסביר? אבל אין דבר כזה ולא יכול להיות דבר כזה. כי סבירות זו השקפת עולם. זה לא דיני חוזים, זה לא דיני ראיות, זה לא עניין משפטי… מי בכלל אמר שמה שסביר בעיני השופטים זה בכלל הדבר ההגיוני לעשות? מי קבע שהעמדות האישיות שלהם יותר טובות מאלה של השרים?"

שלומי ששון הוא ד"ר לפילוסופיה פוליטית מהאוניברסיטה העברית. מחבר הספרים: "החילוניות החדשה – אידיאולוגיה, פילוסופיה, אקטיביזם" (רסלינג), "לנשים בירושלים אין גלגיליות" (ספרא), ו"כולנו יצורים פילוסופיים - על אומנות הפילוסופיה היישומית לחיים הטובים" (פרדס)

• העתק קישור
• שיתוף במייל
• שיתוף בטוויטר
• שיתוף בפייסבוק
• שיתוף בווצאפ
• הדפסת כתבה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.