אחרי הפרסום בזמן ישראל, מִנהל הבטיחות הוציא הנחיה האוסרת על ציפוף עגורנים באתרי בנייה ● במקרים רבים מתברר כי מנופים קורסים בגלל כשל מובנה שהיה צריך להתגלות בכניסה לארץ ע"י מכון התקנים ● בעקבות תלונה למנהל הבטיחות בנושא, הוא נדרש לחקור האם עובד המכון היה מוסמך לתפקיד ● מנהל בטיחות: "הנושא בבדיקה" ● מכון התקנים: "העובד עמד בכל הדרישות"
סיפור זן מספר על מורה ששאל את תלמידו מהי משמעות החיים. התלמיד השיב כי החיים הם כמו נהר גדול וזורם. המורה הגיב: "לא הבנת דבר". לימים פגש התלמיד במורה ושב ושואל אותו: "אז מהי משמעות החיים?" השיב לו המורה: "החיים הם כמו נהר גדול וזורם".
להבנתי, הסיפור נועד להמחיש שהבנה אינה מתמצה במתן התשובה הנכונה, שהרי התלמיד יכול לשנן את השיעור אך עדיין לא להבין באמת. כיום, בעידן הבינה המלאכותית די בשאלה כדי שזו תספק תשובה "נכונה". אך האם זו הבנה אמיתית?
ד״ר אלדד שידלובסקי הוא ראש החוג בפועל לכלכלה ושוק ההון במכללת אשקלון, לשעבר ראש אגף כלכלה ומחקר במשרד האוצר. פרסם לאחרונה ספר ״שיחות על לוינס עם הרב דניאל אפשטיין״.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
בעולם שבו ייצור ותעשייה נחשבים לעיתים קרובות לזירות גבריות, מנהיגות נשית היא לא רק שווה בערכה אלא חיונית להצלחה, במיוחד בתקופות משבר.
העולם התעשייתי-טכנולוגי שבו אני פועלת מאופיין ברובו בנוכחות גברית משמעותית. כמי שמנהלת מעל ל-400 עובדים עם מחזור של מעל 300 מיליון יורו, לא פעם מצאתי את עצמי אישה יחידה בשולחן מקבלי ההחלטות.
גילי בוסיס היא מנהלת מרכזי הייצור של פיליפס ישראל. כמי שמנהלת מעל ל-400 עובדים עם מחזור של מעל ל-300 מיליון יורו, היא מצאה את עצמה לא פעם כאישה יחידה בשולחן מקבלי ההחלטות.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
ייאוש הוא לא תכנית עבודה.
החרדים יתגייסו בלי שום בעיה, אם המדינה תדע לעשות את הדבר הנכון.
והדבר הנכון הוא להתנות זכות בחירה לכנסת בשירות צבאי, ולעשות זאת בצורה שהחרדים יפנימו שזה לא משהו פוליטי שישתנה עוד שנתיים, אלא משהו שיישאר במדינת ישראל.
במצב כזה החרדים ייאלצו להתגייס – פשוט לא תהיה להם ברירה, משום שהם נסמכים באופן ישיר על מדינת ישראל, ומתרגמים את כוחם הפוליטי לכוח כלכלי. בלי זכות בחירה אין להם אפשרות *טכנית* לקיים את אורח חייהם. ולכן המנהיגים החרדים יגיעו מהר מאוד להסכמות עם מי שצריך, ויפתחו מסלול חרדי בצבא. לטווח הארוך, המנהיגים החרדים עצמם ידאגו לכך שהאידיאולוגיה תשתנה, כדי להתאים לזה.
הציבור החרדי הוא גמיש מאוד ומשתנה במהירות רבה. קל יחסית להשפיע עליו. הוא עבר מהפכות אדירות במשך השנים (למשל המצאת חברת הלומדים בשנות השמונים, שינוי היחס למדינת ישראל בשנות החמישים). מדוע? משום שאצל החרדים הכל זה סוציולוגיה ולא אידיאולוגיה, וקל להם מאוד לשנות את הדרך כדי להתאים את עצמם למציאות. הדבר היחיד שחשוב עבורם זה שהקהילה הסוציולוגית תישמר.
אנחנו החרדים לא נתגייס, לא בגלל שהצבא לא מסוגל לגייס אותנו ולתת לנו את הצרכים שלנו.
הסיבה היא כ"כ פשוטה.
מה תפקידו של הצבא?
להגן על היהודים החיים בא"י ועל המדינה.
בעניינו, לימוד התורה, עושה זאת בצורה כ"כ יעילה ואפילו יותר מהצבא.
ראו מה קרה בשמחת תורה לפני שנה?
שמחנו על הצבא שיש לו את כל הכלים להגן,
לצערינו לא היה לצבא סיעתא דשמעיא.
והוא כשל.
לולא לימוד התורה, מי יודע להיכן היו הנבלות מגיעים.
נשאלת השאלה: אם לימוד התורה כ"כ יעיל למה הוא הגן עלינו אז?
לצערינו ישנם איתנו אחינו הטועים, שאינם שומרים תורה ומצוות, שפוגמים בכוחה של התורה.
להמשיך את הפטור של תורתו אומנותו לפי הצהרות הישיבה . ובמקביל לצוד ברחובות את מי שמצהיר ולא לומד . אחד כזה שנתפס הישיבה מאבדת את התקציב עליו והוא נכנס לכלא . שניים שנתפסו . אזהרה . שלושה . הישיבה מאבדת את כל התקציבים . אני משלם המיסים רוצה להיות בטוח שהכסף שלי משמש ללימוד תורה ולא לפויילישטיקים
שאלת גיוס החרדים היא שאלה קיומית למדינת ישראל. רק בתהליך ארוך ורציף יש סיכוי לגייסם. להכניס לכלא משתמטים לא כדאי. לא יהיה גיוס והמדינה תצטרך לממן את כליאתם. כל משתמט יוכרז כעריק והוא לא יוכל לקבל את השירותים הבסיסיים ביותר שמקבל אזרח – ביטוח לאומי, רישיונות למיניהם, קניית בית על קרקע של המדינה ועוד.
"גם מסע בן אלף מילין מתחיל בצעד אחד קטן" (פתגם סיני ו/או מאו צה טונג), הבעיה במדינת ישראל שכל פוליטיקאי שלא מסתדר לו בממשלה עם הקואליציה שלו, עשוי להחזיר את הגלגל אחורה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
לתוצרי מערכת החינוך שלא הצליחו להתמודד עם הטקסט הנ"ל:
מה שבית הספר אמור ללמד זה איך ללמוד. הידע עצמו הוא תוצר לוואי של האימון הנ"ל, אבל אם כבר מתאמנים איך ללמוד משהו ונרכוש מזה ידע, כדאי שזה יהיה משהו בעל ערך. מערכת החינוך לא ממש עומדת באידאל הזה.
אני לא לגמרי מסכים בעניין הבינה המלאכותית. היא מספקת תשובות כך שנראה כאילו שהיא מחליפה את הצורך בידע. אבל המטרה היא לרכוש כישורים – ללמוד איך להוציא ממנה תשובות שימושיות, ומתי להטיל בהן ספק זה כבר בתחום הכישורים.