מספיק עם התבוסתנות. אנחנו משחקים במשחק לטווח הארוך. החרדים לא רוצים להתגייס? קודם כל ביטול כל הקצבאות מהמדינה, איסור יציאה מארץ, שלילת רישיון נהיגה וכדומה. הטלת כל סנקציה אפשרית נגד המשתמטים והמוסדות שלהם. במקביל צ'יפור מקסימלי של אלו שכן מתגייסים, הקמת גדודים שמתאימים לאורח החיים החרדי, סדנאות מיוחדות שיכינו צעירים חרדים לפני גיוס וכו'. לעבוד איתם בשיטת המקל והגזר, ובסוף כמות המתגייסים תגדל. הנרטיב "הם לא יתגייסו לא משנה מה" מגיע מהליכוד ונועד להצדיק ישיבה איתם בממשלה ותמיכה בחוק ההשתמטות.

וגם אם נניח שהם לא יתגייסו, הצעדים האלו עדיין יחסכו למדינה מיליארדי שקלים שבוזבזו על קצבאות ומוסדות תורניים למיניהם. לכל הפחות העוני יכריח אותם ללכת לעבוד כדי להאכיל את ילדיהם, והם יתחילו לשלם מס הכנסה – זו כבר תרומה יותר גדולה למדינה מאשר לשבת בישיבות ולקבל קצבאות.
כרגע משפחה חרדית ממוצעת עולה למדינה נטו 5000 ש"ח בחודש, והם מתרבים בקצב מעריכי. ברור שהמצב הזה לא יכול להימשך יותר.

איך מדינה קורסת?
נותנים לחלק גדול מאזרחים,
שלא מקבלים את הערכים, האתוס והריבונות,
זכויות יתר,
סחטנות משאבים על חשבון מגזרים יצרניים,
תמרוץ לילודה פי 3 ממשפחה עובדת משכילה,
תמרוץ לבטלנות במקום לימודי ליבה ותעסוקה,
וסמכות לחוקק חוקים ולבתי משפט של כפיה,
סמכות לשאמנים ושלילת זכויות מנשים
ומחכים…
כמובן, עם יש גם מגזר אחר עם ילודה גבוהה
שמקדש אבנים וטרנספר ומלחמה ופירומניה
וגם שירות בהסדר והשתמטות נשים,
אפשר לחכות פחות זמן
עד קריסות.

ייאוש הוא לא תכנית עבודה.
החרדים יתגייסו בלי שום בעיה, אם המדינה תדע לעשות את הדבר הנכון.
והדבר הנכון הוא להתנות זכות בחירה לכנסת בשירות צבאי, ולעשות זאת בצורה שהחרדים יפנימו שזה לא משהו פוליטי שישתנה עוד שנתיים, אלא משהו שיישאר במדינת ישראל.
במצב כזה החרדים ייאלצו להתגייס – פשוט לא תהיה להם ברירה, משום שהם נסמכים באופן ישיר על מדינת ישראל, ומתרגמים את כוחם הפוליטי לכוח כלכלי. בלי זכות בחירה אין להם אפשרות *טכנית* לקיים את אורח חייהם. ולכן המנהיגים החרדים יגיעו מהר מאוד להסכמות עם מי שצריך, ויפתחו מסלול חרדי בצבא. לטווח הארוך, המנהיגים החרדים עצמם ידאגו לכך שהאידיאולוגיה תשתנה, כדי להתאים לזה.

הציבור החרדי הוא גמיש מאוד ומשתנה במהירות רבה. קל יחסית להשפיע עליו. הוא עבר מהפכות אדירות במשך השנים (למשל המצאת חברת הלומדים בשנות השמונים, שינוי היחס למדינת ישראל בשנות החמישים). מדוע? משום שאצל החרדים הכל זה סוציולוגיה ולא אידיאולוגיה, וקל להם מאוד לשנות את הדרך כדי להתאים את עצמם למציאות. הדבר היחיד שחשוב עבורם זה שהקהילה הסוציולוגית תישמר.

אנחנו החרדים לא נתגייס, לא בגלל שהצבא לא מסוגל לגייס אותנו ולתת לנו את הצרכים שלנו.
הסיבה היא כ"כ פשוטה.
מה תפקידו של הצבא?
להגן על היהודים החיים בא"י ועל המדינה.
בעניינו, לימוד התורה, עושה זאת בצורה כ"כ יעילה ואפילו יותר מהצבא.
ראו מה קרה בשמחת תורה לפני שנה?
שמחנו על הצבא שיש לו את כל הכלים להגן,
לצערינו לא היה לצבא סיעתא דשמעיא.
והוא כשל.
לולא לימוד התורה, מי יודע להיכן היו הנבלות מגיעים.
נשאלת השאלה: אם לימוד התורה כ"כ יעיל למה הוא הגן עלינו אז?
לצערינו ישנם איתנו אחינו הטועים, שאינם שומרים תורה ומצוות, שפוגמים בכוחה של התורה.

להמשיך את הפטור של תורתו אומנותו לפי הצהרות הישיבה . ובמקביל לצוד ברחובות את מי שמצהיר ולא לומד . אחד כזה שנתפס הישיבה מאבדת את התקציב עליו והוא נכנס לכלא . שניים שנתפסו . אזהרה . שלושה . הישיבה מאבדת את כל התקציבים . אני משלם המיסים רוצה להיות בטוח שהכסף שלי משמש ללימוד תורה ולא לפויילישטיקים

שאלת גיוס החרדים היא שאלה קיומית למדינת ישראל. רק בתהליך ארוך ורציף יש סיכוי לגייסם. להכניס לכלא משתמטים לא כדאי. לא יהיה גיוס והמדינה תצטרך לממן את כליאתם. כל משתמט יוכרז כעריק והוא לא יוכל לקבל את השירותים הבסיסיים ביותר שמקבל אזרח – ביטוח לאומי, רישיונות למיניהם, קניית בית על קרקע של המדינה ועוד.
"גם מסע בן אלף מילין מתחיל בצעד אחד קטן" (פתגם סיני ו/או מאו צה טונג), הבעיה במדינת ישראל שכל פוליטיקאי שלא מסתדר לו בממשלה עם הקואליציה שלו, עשוי להחזיר את הגלגל אחורה.