לאחר שהחל הבליץ על הדמוקרטיה בביטולה של עילת הסבירות, הסעיפים הנוספים בהצעתו של שר המשפטים יריב לוין עומדים כעת בפתח. אך ללא ספק, נקודת המפנה המהותית ביותר טמונה בתוך ההצעה לשינוי הרכב הוועדה למינוי שופטים, כאשר זו עשויה להיות דריסתו האולטימטיבית של עקרון הפרדת הרשויות בדמוקרטיה הישראלית.  

מאז שעלה על הפרק השיח על הרכב הוועדה למינוי שופטים, פוליטיקאים רבים וביניהם רה"מ בנימין נתניהו נתנו את ארה"ב בתור דוגמה למדינה בה מינוי שופטי ביהמ"ש העליון הוא פוליטי. הם עשו זאת – ולמען האמת ממשיכים לעשות זאת, במטרה להעביר לציבור את המסר השגוי שמינוי פוליטי של שופטים בישראל אינו מהווה סכנה ממשית עבור הדמוקרטיה הישראלית.

נדב הוד גדל בארה״ב וכיום עוסק בכתיבת תוכן ותרגום. בעבר כתב טורים העוסקים בהסברה עבור עיתונים ובלוגים אמריקאים.

הסכנה העצומה שטמונה במעשהו של השופט יוסף אלרון היא שכעת יתפתח מרוץ לתפקיד נשיא בית המשפט העליון, שבמסגרתו ייחשד כל שופט-מועמד לתפקיד הנשיא בכך שפסקי דינו מושפעים מרצונו לשאת חן בעיני הפוליטיקאים, החברים בוועדה לבחירת שופטים.

הנוהג החוקתי של שיטת הסניוריטי הבטיח עצמאות שיפוטית מוחלטת ללא חשש לניסיון לרצות פוליטיקאים (דבר שלא קיים לגבי זכויות אדם בגדה, שם בג"ץ קיבל שוב ושוב את עמדת מערכת הביטחון גם כשזו הייתה מופרכת ואכזרית לצערנו).

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.