הכישלון של אגף המודיעין מעיד על הצורך להסתכל מחדש על האיזון העדין שבין אדם למכונה, ולחזק את הגורם האנושי בתהליך הפקת המודיעין.

*  *  *

מאז תחילתה של מערכת "חרבות הברזל" ישנו דיון רחב בתקשורת הישראלית והבינלאומית בנוגע לכישלון המודיעיני של אגף המודיעין, שבמרכזו העובדה שלא התקבלה שום הרתעה מיחידות אמ"ן השונות בדבר מתקפת הפתע של חמאס ב-7 לאוקטובר.

דני (דניס) סיטרינוביץ, שירת כ-25 שנים באגף המודיעין במגוון תפקידי פיקוד ביחידות האיסוף והמחקר של אמ"ן וכיום עמית מחקר במכון למחקרי בטחון לאומי (INSS).

אין צורך לחפש. הכול כבר נכתב, ובצורה בהירה וברורה. כמעט כמו בספר הוראות צריך רק לעשות העתק-הדבק.

המחדל הנורא של 7.10.2023 עוד ייחקר על ידי ועדת חקירה ממלכתית, אולם, כבר עתה מעלים מומחים ויועצים הצעות ותובנות איך וכיצד צריך לפעול בעתיד על מנת לשפר את תפקוד המערכת הצבאית. תילי תילים של מסקנות והפקת לקחים ייכתבו בנוגע להתנהלות של דרגים בכירים כדי למנוע את המחדל הבא.

מומחית לאתיקה ניהולית יישומית. משלבת זה שנים בין הוראה באקדמיה בתחומי הניהול והאתיקה לבין פיתוח והכשרת מנהלים. כיום, מרצה באוניברסיטת רייכמן בתוכנית "משפטים וממשל" בצה"ל לסגלי פיקוד בכירים ולמנהלים בסקטור ציבורי ועסקי. ספרה "צלילה במים עכורים - פרשת הצלילות בקישון כתופעה ארגונית" יצא לאור בהוצאת פרדס (2021)

דניאל כהנמן מבחין בספרו "לחשוב מהר לחשוב לאט" בשתי מערכות חשיבה. מערכת אחת פועלת מהר ובאופן אוטומטי תוך השקעת מאמץ מועט. המערכת השנייה איטית יותר וקשורה לפעולה מנטלית הדורשת מאמץ.

סטריאוטיפים, בורות ודעות קדומות קשורים למערכת המהירה. כיוון שלבני אדם אין זמן להתעמק בכל נושא הם מגיבים לעיתים קרובות מהר ובאורח אוטומטי, על סמך אירועים ותודעה היסטורית שגיבשו בעבר.

ד״ר אלדד שידלובסקי הוא מרצה לכלכלה במכללת אשקלון, לשעבר ראש אגף כלכלה ומחקר במשרד האוצר. פרסם לאחרונה ספר ״שיחות על לוינס עם הרב דניאל אפשטיין״.