השבוע לפני 45 שנה נהרג יוני נתניהו במבצע חילוץ בני הערובה מאנטבה ● לפני 18 שנה החל פרופ' גולן שחר לעבוד על מחקר באוניברסיטת בן גוריון הבודק את הקשר בין גבורתו של מפקד סיירת מטכ"ל למצוקותיו הנפשיות ● כעת, לאחר השלמת המחקר ופרסומו, פרופ' שחר אומר: "יוני סבל מרמה עצומה של בדידות ועצב עמוק" ● הוא גם מודה: "חששתי מפרסום שיפגע בזכרו של יוני"
8 חודשים לתוך מלחמה רב זירתית, אפשר כבר להשתיק את סיסמאות ראש הממשלה ושר הביטחון, לשים בצד את רצף האיומים של מפקד חיל האוויר והרמטכ"ל, אלוף פיקוד צפון ואחרים, החושבים שהנאומים השחצניים שלהם מעודדים את אזרחי ישראל ומפחידים את חזבאללה וחמאס.
פשוט נמאס כבר לשמוע כיצד "לבנון תחזור לתקופת האבן", "טייסינו יושבים בקוקפיטים והחרטומים מכוונים צפונה", ואיך יחיא סנוואר "שומע את רעם שרשראות הטנקים מעליו".
איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
אני אמנם מזדהה עם אכזבתו של דניאל בן סימון מהמרוקאים הממליכים שוב ושוב את בנימין נתניהו, כפי שהיא באה לידי ביטוי במאמרו בהארץ: "אבו מאזן עוד מחכה למרוקאים", אבל אני מסתייג מההכללה. בכל חברה, ובעיקר מערבית, מיעוט מתבדל יוצר תהודה כאילו הוא נציג בלעדי של הכלל.
בצרפת, בה חיים על פי הערכות שונות כ-450 אלף יהודים, הרוב אינו קהילתי, מקיים חיים ככל האזרחים, ואוחז בדעות מגוונות ופלורליסטיות. אולם המיעוט הלוונטי והמתחרד יוצר דימוי כאילו הוא מייצג את כלל יהודי צרפת.
דר׳ מיכאל פריאנטה הוא מו׳׳ל, סופר ופובליציסט שחי בפריז. כותב ומפרסם פרוזה ומאמרי דעות בעברית ובצרפתית. בין ספריו האחרונים: ׳׳פרנסוס האחר׳׳, רומן העוסק בבעיות זהות, ׳׳בצל החומות׳׳, זכרונות ילדות המלח של מקנס, מרוקו, ׳׳מבן גוריון ועד נתניהו׳׳, ספר פוליטי חברתי. הוא חבר אגודת העיתונאים של תל-אביב ומפרסם מאמרי דעה ב-הארץ, מעריב, Ynet Times of Israel ,Libération ,Le Mond.
צודק, אלו שנאבקים בשם עדה זו או אחרת הם אלו שמנציחים את הבעיות האמיתיות: פערים בין מרכז ופריפריה, השקעה נמוכה מידי בבריאות חינוך ורווחה, השתלטות של דתיות שמרנית וגזענית שמדברת בשם השכבות החלשות וחייה על חשבונם.
המפאיניקים עשו הרבה טוב אבל הם עשו גם הרבה טעויות, חלקן מיהירות ורוע חלקן מחוסר הבנה. אבל מאז עבר הרבה זמן, הם כולם כבר מתים, הגיע הזמן לשכוח ולנסות לבנות כאן משהו חדש וטוב. רק שלבעלי הכוח נוח שכולנו נתעסק בעוולות מפאי במקום בשחיתות הרוע והטמטום של השלטון הנוכחי.
ד"ר פריאנטה. שלטונה של מפא"י על גלגוליה השונים (המערך, העבודה, ישראל אחת) הסתיים סופית ב-2001. אהוד ברק היא ראש הממשלה האחרון של מפלגת העבודה. מאז חלפו 23 שנים. העלבון משנות החמישים, השישים והשבעים של המאה העשרים הוא כה קשה עד היום? קשה לי להאמין. אדם תבוני יודע להעביר דף, בטח לאחר שני דורות. אדם שחי רק על רגשות, הוא אדם מסכן, שנשלט רק ע"י דחפיו. כמזרחי, בן לאב שעלה ממצרים, אני בז לאנשים שבוחרים כך במי לתמוך מבחינה פוליטית.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
כתבה שיקרית מהתחלה ועד הסוף. טראמפ הורשה במשפט 1 בלבד בניו יורק. משפט שלדעת כל הפרשנים משפטיים היה מלה תקלות. כל המשפטים אחרים נדחו לפרק זמן בלתי ידוע. תמיכה בטראמפ זינקה ומגיע להובלה של 4% מעל ביידן כלל אמריקאי. כולם, כולל נציגים דמוקרטים מבינים שמדובר במשפט פוליטי שמטרתו היחידה לחסום טראמפ מלהיבחר כנשיא ארה"ב הבאה. יש קולות בקרב דמוקרטים שדורשים מייד להפסיק משפט ולבטל תוצאות שלו. הסיבה היא שהם פוחדים שאחרי שיבחר לנשיאות, והוא יבחר, טראמפ יוריד כפפות ויתחיל מסע לטהור מערכות ורדיפה משפטית של כל הגורמים ואנשים ופעלו נגדו בבחירות הקודמות ופועלים היום.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם