בחלק הקודם המחבר מציג את הבעיה: יצר הרע פועל בקרב בני ישראל ומדיח אותם ללשון הרע ואין הם מצליחים לעמוד בזה ומסכם את הסיבה לבעיה: "לא נתקבץ במקום אחד עניין לשון הרע ורכילות… אבל הם מפוזרים בש"ס ובראשונים." ובחלק הזה ממשיך המחבר: "על כן אזרתי כגבר חלציי בעזרת השם יתברך החונן לאדם דעת וקיבצתי כל דיני לשון הרע ורכילות אל ספר וליקטתי אותם מכל המקומות המפוזרים בש"ס ובפוסקים." וזו התשובה לכמעט כל דבר שקורה בעולם: שום דבר בעצם לא קורה, אלא נעשה על ידי אנשים. ערך בוויקיפדיה לא כתוב, כי אף אחד לא כתב אותו; ערך בוויקיפדיה כתוב טוב, כי מישהו כתב אותו טוב. מחבל לא התפוצץ בקניון פתאום – מישהו הכין אותו, מישהו בנה את הפצצה, מישהו ייצר את חומר הנפץ, מישהו קיבל על זה תשלום. שלט בחירות לא סתם תלוי על אוטובוס – מישהו הדפיס אותו ותלה אותו. בשלט הבחירות על האוטובוס לא סתם יש שגיאות כתיב – מישהו שהדפיס אותו לא יודע לכתוב, לא כי הוא טיפש, אלא כי לא לימדו אותו. לא לימדו אותו, כי מישהו, גם הוא כנראה לא טיפש, החליט שלא צריך ללמד אנשים בישראל לכתוב. וגם לא צריך ללמד אנשים בארץ הלכות לשון הרע.
וכך הבין חפץ חיים בזמנו: כן צריך ללמד אנשים הלכות לשון הרע. מהספרים שיש להם היום קשה ללמוד? אז אני לא מצפה שהם ישברו את הראש עם הספרים הקיימים, אני אכתוב ספר חדש. והספר הזה, "חפץ חיים", לא נוצר יש מאין: הוא נוצר כי רב חכם החליט שיש בעיה ושהוא צריך לפתור אותה. ועשה את מה שהחליט. האם זה עזר? נו, לפחות אני אלמד.
המחבר גם מסביר בפירוט את שני חלקי הספר – "מקור חיים" – ההלכות עצמן ו"באר מים חיים" – ביאורים ומקורות: "וידע אחי הקורא שאפילו כל דבר פשוט שנמצא בפנים הראיתי את מקורו בבאר מים חיים."
"ספר זה לא חיברתי על פי מידת חסידות, רק על צד הדין" – מידת חסידות היא הפלגה והידור המצווה, שאינה מחויבת, אבל מראה שהאיש מקבל על עצמו חומרות כדי להיטיב עם הזולת. והספר הזה הוא על צד הדין – כלומר המעט שחייב כל אדם לעשות.
פורסם בקטגוריה ויקיפדיה, חברה
בקש שלום 