הקדמה – ג' בשבט תשס"ט

"נראה פשוט שהטעם שהחמירה התורה כל כך בזה העוון, משום שמעורר בזה הרבה את המקטרג הגדול על כלל ישראל, ועל ידי זה הורג כמה אנשים בכמה מדינות." תחשבו על זה.

מובאות מהזוהר למרבה הפלא די פשוטות. יש תרגום, אבל גם את הארמית לא קשה לקרוא.

עברית

  • וְכַעֲבוֹת הָעֲגָלָה – אני חייב להודות שלא לגמרי הבנתי את זה. "עבות" זה ענפים, והרשעים מושכים את החטאים כמו עגלה? או שיש לזה עוד עומק?

ארמית

  • וַי – אוי.

לעיין

  • פירושים על ישעיהו ה'.

הקדמה – ב' בשבט תשס"ט

"אימתי הוא מלך בישורון? דווקא כשהם ביחד שבטי ישראל ולא אגודות אגודות וידוע דדבר זה רגיל לבוא על ידי לשון הרע." רלוונטי מאד בתקופת הבחירות – ובכל תקופה אחרת.

אָרוּר מַכֵּה רֵעֵהוּ בַּסָּתֶר (דברים כ"ז, כ"ד) רש"י מפרש – "על לשון הרע".

אהבתי: "…שם העתקנו כל מאמרי הש"ס והמדרשים והזוהר הקדוש הנזכרים בעניין זה, ומי שיעיין ויתבונן היטב בהם, תסמר שערות ראשו מגודל העוון." אולי זה מסביר חלקית את הוועדות הרוחניות – מחלקות הצנזורה העצמית של העיתונים החרדיים. אני צריך להקים עיתון ולתת לכל העובדים לקרוא את זה לפני שהם מתחילים לכתוב. גם מי שלא מאמין בשכר ועונש, אמור לקבל מזה רעיונות על אילו דברים רעים יש בסיפור ובשמיעה של לשון הרע.

עברית

  • וְכַאֲשֶׁר נַחְפּשָׂה דְּרָכֵינוּ וְנַחְקׁרָה – מסתבר שיש חפשׂ גם בבניין פעל.
  • האם מִגְמָרָא לא אמור להיות דגוש בג'?
  • יִשְׂרָאֵל נִרְדִּים בְּפָרֶךְ – שורש רד"ה בנפעל. ומפרש רש"י בפרשת שמות (ב' י"ד): וַיֹּאמֶר מִ֣י שָֽׂמְךָ֞ לְאִ֨ישׁ שַׂ֤ר וְשֹׁפֵט֙ עָלֵ֔ינוּ הַלְהָרְגֵ֨נִי֙ אַתָּ֣ה אֹמֵ֔ר כַּאֲשֶׁ֥ר הָרַ֖גְתָּ אֶת־הַמִּצְרִ֑י וַיִּירָ֤א מֹשֶׁה֙ וַיֹּאמַ֔ר אָכֵ֖ן נוֹדַ֥ע הַדָּבָֽר׃ויירא משה. כפשוטו ומדרשו נודע לי על שראה בישראל רשעים דלטורין אמר מעתה שמא אינם ראויין להגאל׃ אכן נודע הדבר. כמשמעו… מה חטאו ישראל מכל ע' (70) אומות להיות נרדים בעבודת פרך אבל רואה אני שהם ראויים לכך.

ארמית

  • קָאֵי – שוב מופיעה המילה הזו והפעם עם פירוש בסוגריים – עולה.

לעיין

  • ירושלמי פאה א' הלכה א': – נפרעין עבור זה העוון בעולם הזה והקרן קיימת לעולם הבא.

הקדמה – א' בשבט תשס"ט

תיקון ציטוט: דברים י"ב י"ג – צ"ל דברים י' פס' י"ב-י"ג. הניקוד של המובאה לא מדויק – צ"ל "שֹׁאֵל" ולא "שׁוׁאֵל".

בסוגריים מומלץ "עיין שם בפרוש הרמב"ן". עיינתי וכתוב שם: "הכל הוא לטוב לך". אופטימיות זה טוב. בהמשך פירוש הרמב"ן לאותו פרק מצאתי עוד דבר נפלא שלא דורש ביאור: "והנכון בעיני שיאמר אשר לא ישא פנים לגדולי בני אדם בריבם עם קטניהם, ולא ייקח שוחד מעשיריהם בריבם עם דל, כי הוא עושה משפט יתום ואלמנה מן הגדולים, וקבע את קובעיהם נפש, ואוהב גר לתת לו לחם ושמלה, והם כל צרכי האדם, והנה הוא יפרנס העניים אשר אין להם אוהב ורע".

"שערי קדושה" של חיים ויטאל פרק א' – עוסק בתרי"ג מצוות, שס"ה ורמ"ח וכו'.

"לא עליו, חס ושלום, הוא תלונתנו, כי אם על עצמנו."

"אין אנו מניחים לו שישרה שכינתו בתוכנו."

ארמית

  • קָאֵי – עומד.
  • דְּאִי – שֶׁאִם.
  • מִדְּפָרִיך – (לברר).

לעיין

  • יומא כ"א: – חמישה דברים שהיו להם בבית ראשון וחסרו בבית שני.
  • יומא ט':, ירושלמי א' הלכה ה' – על שנאת חינם.
  • ערכין ט"ו: – קשה שנאת חינם כנגד עבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים.