שיחק לי המזל, אבל הוא שחקן גרוע
הוא גורם תמיד, על המיטה להיות שרוע
גם כשהזמן אזל, הרע בטוב נשאר צבוע
וזה אולי כבר מפחיד, אבל כך חולף עוד שבוע

ליבי הוא לא שלי, הוא של מישהו אחר
הוא לא היה לקניה, כי לא הייתי מוכר
הוא פשוט שבוי, אני לא משקר
הוא בהפסקה, אותו אני לא יכול לבקר

פשע מוצק, על כנפי נשר הצדק
מכוסה באבק, כל שקר שהתגלה כסדק
רשע מוביל תמיד, כמו אצל הפיל החדק
עז הוא ומר, אין מוריד לו את החשק

יש כאלה שאומרים, שהעיקר הוא הבריאות
אבל יותר נכון, חשובה יותר ההישרדות
טוב שאין אחד, שרואה טוב את המציאות
כי הטוב הלא קיים, נמצא בסכנת היכחדות

כל יכול, בקול, ברא עולמות
עמו גאל, ובמאמיני הבעל, חולל שמות
בגויים ציחק, בם שיחק, כוחותיו הראה במלחמות
טבע שינה, חיים פינה, מחזיק הנשמות

חיים ברא, טוב ורע, בחירה לדורות
יעץ עצה, לכל בעל יקיצה, פיו לא להמרות
דרכיו הסתיר, חופשיות התיר, צדק בדין להשרות
כוח הצלחת החזקה, ללא הזקה, למרות הצרות

יצר עולם לאדם, הבנוי בשר ודם, נטע בהם מידות
רוח נפח, מכונה מבשר הפך, יוצרם מעידות
רצון לרע בנה, הזוהר כאור הלבנה, לשכר ועונש מועדות
אשרי נפש בו דבקה, אוי לרפש בדרכו צחקה, יוצר מעמדות


כסיל ממנה בורח,
אינו מבין מה מפסיד
פנים המעטפת צורח,
תן רוגע כלבן הסיד

פתיל עולה אש היא מחייתו
שומר וזוכר תפקיד ראייתו
נסוך בשמן כולו
כחתן ומולו
רעייתו

בשביעי משולשת היא בתענוגים
יום גדול, מנוחת מזידים ושוגגים
מנוחה ושמחה אור ליהודים
יום שבתון יום מחמדים

השמש צובעת את הגשם מצבע מים מזוקקים לצבע ארגמן טיפה אכזר,היא קובעת על תנסו להילחם עם השמים שם מחוקקים את הזמן ואת מה שאפשר, גם מול ידיים המנסות להילחם עם השמש שלא תיכנס לתוך העיניים, היא ממשיכה ולא מרפה מדי יום שוקעת אבל למחרת חוזרת לא בעצלתיים,
הירח החי, המאיר והניזון, מהשמש בלילה בא ומזכיר שהשמש עדיין קיימת ושהיא בסך הכל מחזירה אור ממקום אחר רחוק, אבל השמש מהיכן היא ניזונת, מהיכן היא מאירה מהיכן היא חיה ומתפקדת מדי יום מדי שעה ולא מאחרת מלוח השנה ולא דקה, היא משליכה את החום המהדה את המים ושואבת אותם לעננים ומשם ממטירה אותם חזרה למחיה האנשים והחיים, היא אחראית על הזמן ועל האנרגיה ואולי אפשר לומר על כל הטבע, מאיפה לה כוח זה, אם לא ממך ריבונו של עולם, השמש לא שווה כלום ללא דיבורך אתה מחיה ומחזיק את השמש בכל רגע ורגע על ידי דיבורך וציוית אותנו בתורתך שלא נודה לא לשמש ולא לירח ולא לכל משרתי הבריאה, אלא אך ורק לך ריבון העולמים, אז אפילו אם פינו מלא שירה כים ולשונינו רינה כהמון רגליו ושפתותינו שבח כמרחבי רקיע אין אנחנו מספקים להודות לך השם אלוקינו ואלוקי אבותינו על אחת מאלף אלפי פעמים הטובות שעשית עם אבותינו ועימנו...


(נראלי שיש פה אמירה קצת יותר עמוקה ממה שכתוב במבט הפשוט...)

זה נגמר וזה מר
אוי מצב אכזר
מאוהב כה גדול
פתאום לאיש זר

הוא אמר שהוא זמר
ועל קשר טוב שמר
הוא סיפק ללב הכל
חסר פסולת כתמר

הוא שר שהוא מאושר
והבטיח שאיתי נשאר
שיעזור אם אפול
לאשליה אותי קשר

את קברי שבר כשעבר
לאחר שאותי קבר
כיסה בעוד חול
מפרח הפכתי לקוץ בר

כל הנוצר נעצר
פתאום אני לא אוצר
צעקתי קצת בקול
אושר הוא דבר קצר

ליבי בו הוא גר נסגר
חגורה לי לא חגר
המריא בלי לשאול
התעופפתי כנסורת הנגר

לאחר בוא המחר
החלטתי שלי אבחר
להמשיך או לחדול
לא נשאר יותר מבחר

"כאילו שיר" מנקודת מבטה של אישה שבורת לב כתוצאה מפרידה.... 

אני תופס את עצמי הוזה
לא מבין מאיפה נפל כל זה
מתבונן ומעמיק שוב בחוזה
ושוק תופסני בחזה

דלות מעשיי לא נתפס במחזה
אני כנער אידיוט אשר בשכלו רזה
מעמיק ומחליק כמעט לא מתחזה
אין שבר כלי הגדול מזה

עוד לא עובר שבוע, ו.
אני עדיין מקווה
להיות עוד קצת יותר שווה
טיפה יותר מההווה

עד מתי אהיה כל כך נבזה
ומתי טיפת טוב אחווה
לא אעבור כמו איזה
עוד אדיוט לא שווה


שמעתי קול תחנונים
קול חזק גדול אדיר ונורא
בקשת רחמים מאב לבנים
אוי ביום כיום גניבת המנורה

הקמת מחנה, מחנה השמדה
השמדת כל קנייני התורה
תורה גמילות חסדים ועבודה
בא חושך כי כבתה אורה

בו ביום באים ילדיך
בתמימות לב ובלא כוונה
שמחים ביום הידך
כי צלם במחניך חנה

והמבין יבין....

עומד לו אדם עם חברו רב וקובע שהוא לא יחדול, הוא לא מבין שהוא כתינוק קטן העומד אל מול הים הגדול, המציאות צועקת תרגע אדם קטן, ממטוס בהמראה אתה אפילו לא נראה וכמובן לא איתן, השפל עצמך אתה בסך הכל אתה, וגדולים ממך כבר המציאות ראתה, הפרשותיך לא שונות מזה של האחר, וגם לא מזה שנראה שבהבנה אותך מאחר, על מה שש ליבך ומגביה עצמו, ובים הדמיון מטביע הינך את שיכלך ומשכיח צלמו, פעמים מסתיר אתה גאוותך בענווה, ונדמה בעיניך התכבדות זאת שווה, כבודך בורח ממך במהירות, הורד רוחך ומרוד במידתך והיא השרירות...

לאתגר מצפון נקי

שיגעון הלב

ליבי בנוי עצמות
עצמות כאלה צמות
עם השפעות עצומות
על מגוון מעצמות

הלכתי חיפשתי תרופה
מסוג כזה הממלא תנופה
לא רק לרגע או תקופה
אלא אושר עם שמחה צרופה

לא שמתי לב שלתרופה מצורפת
תופעת לוואי כזאת מטורפת
עם השפעת חיים בסגנון טינופת
אשר כל דעת בריאה באה ושורפת

כשהלב עצמות זה מחולל השפעות
מדי פעם טובות מדי פעם רעות
ביחס חם ממלא הלב את השעות
אבל במצפון נקי נמצאות כל ההשקעות


הסכת ובדוק נא ילדי הקט
איך טיפש דרכו נקט
היזהר והימנע משבילו בשבילך
ולך נתב דרך הצלחה משלך

אל נא תגד נער חמודות
אם יש אושר, היכן הוא
המשך לאן פניך מועדות
וכנף הרוח ישאהו

הימנע עצמך מהגיד זהו רצוני
כיונק המגשים תחושותיו
עמוד והגד זה רצון קוני
ורק כסיל יעמוד אל מול חששותיו

בכפיך עבודה תזיע
וברוחך להצלחה תיכסוף
לכל מקום בו תגיע
זכור המוות הוא הסוף



לאתגר של מרדכי וולף


אחי מסר לי הגד בכוח המזלות
אל תנסה להתנגד נפשי לזה זקוקה
וכשרוחך בך תבגוד אמור מעצמך
כי לך אסגוד אל מה שתמסור

הבנה פשוטה עדיין לא הבנתי
שיכלי כשכל הפעוטה דבר לא מקבל
אולי איזו קבלה עמוקה אצליח להבין
כדרך קצרה אל מול ארוכה ובשניה בחרתי

השיר הנל מדבר על עניין חדש של אנשים שבו מעדיפים יותר ללמוד ולהשקיע בזוהר בקבלה במזלות ובעין הרע לפני שהתחילו ללמוד את הדברים כפשוטם!



קיימות לי חששות
מה לעשות, האם לשהות
האם יש עוד אפשרות, אחד בלבד
או שאשאר כאן, לעד לבד
מה אעשה לא יעזור לבכות
מה אנסה החיים מחטיפים מכות

לא משנה מה, אני ארצה
בסוף עוד מכשול מחכה לי בקצה

קיימות לי רצונות
גדולות שונות ומגוונות
מכל מיני כיוונים
באים ועלי בונים
עוד חומות
מלאות בקומות

לא משנה מה, אני ארצה
בסוף עוד מכשול מחכה לי בקצה

קיימות לי אמירות
טיפה רעות טיפה צרות
באים ועלי צוחקים
ואותי לפינה דוחקים
איך שיקרת שכך אמרת
ולהתחיל בדמיונך לא גמרת

לא משנה מה, אני ארצה
בסוף עוד מכשול מחכה לי בקצה

קיימות לי הוכחות
שיהיה טוב, אולי קצת פחות
לעמוד מול החששות והרצונות
ומול האמירות הנכונות
אולי ללא הבנה
אך בזה ליבי מלא כוונה

לא משנה מה, אני ארצה
בסוף עוד מכשול מחכה לי בקצה