סוג של אלבום בתים חדש... שנקרא:
Wander In the Time/A.N

When I'm going to break down,
Stay again with the guilt crown,
Your song appears and helps me fight
To catch sight of your bright light.
Let's take place in this elderly night.

כמה מפעים לחוש במוות
ובחיים ארוגים יחד.
באצבעות
כל ליטוף עוצם עיניים לרגע חי:
הקול מתפעם
והדופק נושם

והעיניים עצומות.

ולרגע
לרגע
הרגשתי במוות נושם לי מבין האצבעות.



אבן קטנה , ללא מנגינה ,
חשה עצבות , חושך חדר לליבה ,
אבן קטנה , אחרת , שונה ,
בליבך כאב ,  סדקים בכל פינה ,
אבן קטנה ,  חשה עיוורת ,
ימים קשים , מכשולים עוברת ,
נודדת , חולמת , למצוא לך מקום ,
כך שנים חלפו , עוד את מחכה ליום ,
ובמצבך הטבעי ,  אספתיך אל ביתי ,
ליטשתי אבן קטנה   , הורדתי מימך את הקליפה ,
הסרתי את פצעייך , הבראתי את  הסדקים , 
אבן קטנה , את אבן חן מבריקה , 
ליבך  עכשיו זוהר  , נוצץ  יהלום עמוק בפנים .

לך לך פחד לילה

אני מתחיל להתגבר על החרדה
עדיין פוחד - אך החרדה כבר קלה
ואני מחכה שהיא תעלם לגמרי
ומסתכל לפחד בעיניים
אני מתפקד בזמן חרדה
רק מרגיש אותה בעצמות ובשרירים
רק המחשבות הם גם על דברים שלילים
ואני מנסה להרחיק את מחשבות הפחד
לדעת שהאל שומר עלי היטב
ואני נרגע בבית בהתעסקות במחשב
ובחוץ בקריאה בספר
לך לך פחד לילה
עוף לך כל פחד אחר.


לילה לילה את מסתכלת מהחלון,
לילה לילה את חולמת את אותו חלום,
לילה לילה את עוצמת עניים,
לילה לילה את מרימה לחיים.

לילה לילה את לא מוצאת שקט,
לילה לילה את נכנסת לסרט,
לילה לילה את מפחדת,
לילה לילה את נהיית מישהי אחרת.

לילה לילה את מקבלת התקפים,
לילה לילה האמת צורבת בפנים,
לילה לילה מציירת פרחים,
לילה לילה את מחייכת לעננים.

לילה לילה את עוברת גלגולי חיים,
לילה לילה את משתנה מבפנים,
לילה לילה לא אכפת מה חושבים אחרים,
לילה לילה את מצפצפת על הימים.

לילה לילה את הופכת שונה,
ויום יום את אותה ילדה.
היום הוא פשוט,
בלילה לשוט,
להפליג למקומות רחוקים,
עד שתיהיה בא בימים.
ותלך לישון, כי כבר לילה.


השמש זרחה על עלי הכותרת הסגורים שלי.
חיממה אותם.
הם לא נפתחו,
לא הבוקר.

הלחי שלי נרטבת כשאני נזכרת בך.
את ההשראה לשירים שלי,
וזו לא מחמאה.
להושיב אותי לכתוב, 
זה להצליח לגרום לי כאב.

פעם קברתי אותך,
מרב שפחדתי שתמותי,
הכנסתי אותך לארון וסגרתי,
מרב שאהבתי אותך

ואת...
אפילו לא ידעת.

כמו היום באותו יום שלישי ,
יום שהאיר כצבעי הקשת את השמים ,
בידך חבוק איריס סגלגל ,
איריסים פורחים מסביב עכשיו ,
שורות , שורות ארוכות , 
כל שורה ממלאת יותר תקוות ,
ואת הזמן מציפים ניחוחות ,
שעות קשות להיות איתן לאסוף כוחות ,
לשחרר  , לעזוב , את כל המחשבות ,
ומחר יום רביעי יגשים לך את כל המשאלות .....

הרצון לכתוב כמו אנשים אחרים,
הרצון להישכח בין הדפים,
הרצון לשתוק, ולא לומר,
שהאומץ שהיה מזמן נגמר.

הוא שוב לא מובן,
ושוב מבלבל אותי,
למה לעזאזל יונתן ?!
למה אתה לא מבין אותי...

ההחלטה לעזוב מנקרת לך במוח,
הרוב עם עצמך זה משחקי כוח,
משחקים כדי שלא תוכלי אף פעם לשכוח,
שהבטחת לעצמך בסוף לשמוח.
תכבי את האור בהחלטה של רגע,
תשכבי במיטה בסוף יום רעוע,
תדמייני סיטואציות מורכבות בשקל,
תסיימי את כולן בכשל.

תסתכלי לירח,
תעשי לו מסגרת עם הידיים,
שתתני לו פרופורציות,
שתוכלי להסתכל בעניים.
ולרצות להבין שאת מרכז של חלק מאוד גדול,
שאת חלק מהעולם העגול,
שהכל מסובך כביכול,
אבל הכל קטן בגדול,
ללב יש הרבה על מה למחול
הלב כבר לא יכול לאכול,

אז שיאכל עוגות.


לתחרות כתיבה על מצפון נקי

כבר אמרתי לך
כך כולם עושים
כבר אמרתי לך
הם לא יודעים
כבר אמרתי לך
הכול יהיה בסדר
כבר אמרתי לך
תעלה כבר על התדר

עוד סיבה ועוד שכנוע
ניקיון יסודי ממש,
השקר מתחפש לאמת
רוצה לשתות קצת י"ש
לעוף מעלה מעלה
למקום אחר, שונה
בו לא אצטרך לתת ללב
נימוק ללמה אני טועה

רוצה להיכנס קצת לעצמי
להוציא את האמת מתוכי
להוריד את כל המסכות והשקרים
לנקות את המצפון בסבון, לא בצבעים
לומר לו, הוא, שתמיד זועק עלי
שנכון שטעיתי, אך לא מאוחר מדי
להכיר בטעות, לקבל לעתיד
לנקות המצפון. לתמיד.


צוקים מזמינים התאבדות,
ושמים מכסים סודות עלומים,
עשן ממלא ריאות חלודות,
ולבבות כבר לא פועמים.

ובסוף יום משעמם ותמים,
פתאום מתבקע לו סכר.
מבעבע כאב- לא יוכלו לו סמים,
כאב עמוק עד אין חקר.

ובבוקר בהיר הבנה מפלחת,
צלולה וחדה ושורפת,
אמת חריפה, כסכין משתלחת,
גם השמש כבר לא מלטפת.

ועוד שיר בודד בין אלפים,
חושף רגשותיו בהקרבה,
שיר שמילותיו רובה צלפים,
שיר שאין בו תקוה.

Dedicated to +avigail pinto 

Wander In the Time/A.N

I got scars in my heart.
Just run away, run and shout.
This gloomy world could be better but,
All the emotions, we just took them out.

 שלום לכם אנשים וסתמים חמודים,
אנחנו יודעים שלא העלנו הרבהההההההההההההה מאוד זמן כלום ואנחנו מצטערים מעומק ליבנו,
אך רצינו לספר לכם ש#סתםילד הפך להיות כוכב אינטרנט ולא ממזמן הוציא את הטיזר לשירו הראשון יחד עם עוד איזה ילד לא חשוב.
אז אנו רוצים להזמין אותכם לצפות ושתף את יצירת האומנות ההבאה
נ.ב:
ספויילר- בקרוב השיר אפרסמון יוצא לאור... יש למה לצפות!

דור אפוף שפע,
ועתיר ריקנות.
אני על הקצה

בנינים גאים,
אורות בחלונות
וירח בחיוורונו שלם

שמים מכל הצדדים
עוד רגע ינמיכו
ויקברו את הכל.

כביש סואן
ואנשים ממהרים,
אל הכלום...

מריק אל ריק,
משפל אל שפל
מבולען אל תהום שאין תחתית לה

ואני על הקצה.

עם אלוקים קרוב רחוק,
עם הסתר
ועם תמיהה,
עם תשוקה בוערת,
לוהטת לאמת
ועם מים קפואים,
קרחונים שלא מצליחים לימס

קרח שקר לו
קרח, שכמעט ונשבר,
כמעט ונמס
אך היאוש מלבה אותו

ברד בו שכנו קרח ואש- היה ולא יהיה עוד
ואש וקרח— הפכים
הבנה חשובה. שכלתנות מיותרת,
וקצוות הם מקומות לא בטוחים.

אש התמיד.
סמל הרוחניות
עולה למעלה גם אם נהפוך את הנר
לא נתפסת בחומריות
כח המשיכה לא יכול לה
והחמצן שלה הוא הרוח.

ההתחממות הגלובאלית של כדור הארץ- סמל החומר,
נותנת אותותיה וממיסה קרחונים.

אני שם...
על הקצה

בוערת.


האש שלי תוקד.
גם אם יעלו על המזבח קרבנות.

בא לי ליפול לרפש
לבכות אין הרף

 לחדול כל קול
שייפסק הכל

לכתוב כל מכאוב
לזנק מעל התקע
שממני מונע, שפע


שליבי יחזור לפעום
דם ישוב לזרום


מוחי יחזור לפעול
שמי   לי יקרא, ברוך הבא.....
את לי אהבה
תמיד היית כאן, אהובה
ברוך,ברוך, ברוך הבא

לפי מנגינה קצבית:

אני עכשיו עצבנית על כולם ואין לי כוח לאף אחד
אז לא בא לי לכתוב שירים,כי כולם לדעתי,לדעתי מעצבנים
כן כן,אני זוכרת כשהייתי קטנה איך שיגעתי את כולם ועכשיו אני עצבנית אז בקשה לא להפריייע להפרייע לי

יומטוב

לאתגר מצפון נקי

שיגעון הלב

ליבי בנוי עצמות
עצמות כאלה צמות
עם השפעות עצומות
על מגוון מעצמות

הלכתי חיפשתי תרופה
מסוג כזה הממלא תנופה
לא רק לרגע או תקופה
אלא אושר עם שמחה צרופה

לא שמתי לב שלתרופה מצורפת
תופעת לוואי כזאת מטורפת
עם השפעת חיים בסגנון טינופת
אשר כל דעת בריאה באה ושורפת

כשהלב עצמות זה מחולל השפעות
מדי פעם טובות מדי פעם רעות
ביחס חם ממלא הלב את השעות
אבל במצפון נקי נמצאות כל ההשקעות


לא ממש מאושר למרות כל זה אני כאן יושב ושר
ולא חי כמו עשיר והסיבות והדאגות שלו לא ממש
גורמות לי לשיר לכן מודה אני לאלוקים שנתן לי את
החיים שלא משנה עד כמה כאבים יש בחיים שלי

תמיד יש את הפינה שאוכל לשבת ולשיר ולהעלים
לרגע את כל הרוע שבסביבי ולא משנה עד כמה רע
בעולמי תמיד אוכל לשנות ולהראות למרות הקושי
לא מתנהג כאדם טיפשי שמתלונן ושאין טוב מעבר

לרוע שמתפרע במקום לשבת ולהביט בטוב למרות
שלא קל זו הדרך היחידה לחיות ולהוכיח לרע שאתה
אדם חזק ולא חלש שמתייאש בקלות ולא רוצה לשנות
את החיים אשר ניצבים מולו...

#ראפ 😆