חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

הדלקת נרות חנוכה

שלום הרב, אני ספרדיה (רווקה) ושוכרת דירה (משלמת מכספי) שבה אני גרה במהלך ימות השבוע (לצורך לימודים) אך מחשיבה את בית הוריי כביתי. האם עליי להדליק נרות חנוכה בברכה או שעליי להסתפק בכך שאבי מוציא אותי לידי חובה בברכתו על נרות החנוכה בבית? תודה מראש

מכיוון שיש לך דירה משלך ואף את משלמת עליה מכספך, את עצמאית לגמרי, ולכן לדעת הרב מלמד כפי שכתב בפניני הלכה זמנים פרק יג סעיף יג (אפשר לקרוא דרך האתר) את צריכה להדליק בברכה. אמנם כשאת מגיעה להורים לישון, את יוצאת בהדלקת אביך. ואם את מתארחת לשינה במקום אחר, משפחה או חברים, את צריכה לקנות שותפות בנר בפרוטה, או שבעל הבית יקנה לך במתנה חלק בנר, ותקני את חלקך על ידי הגבהתו.

התשובות באתר זה ניתנות על פי דעת הרב אליעזר מלמד וכפי המבואר בספריו – פניני הלכה, הן לספרדים והן לאשכנזים.

אביא לך את ההלכה במלואה כפי שהיא מובאת בספר הקיצור לפניני הלכה שהוצאנו השנה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?v=4605f628f91d)

משפחה:

מצוות ההדלקה נקבעת לפי מקום השינה בלילה. לכן משפחה שמתארחת אצל משפחה אחרת לארוחה ולא לשינה, לא יכולים לקיים שם את מצוות ההדלקה, אלא ידליקו במקום שבו יישנו. ואם הם מתארחים אצלם גם לשינה וקיבלו דירה נפרדת, נכון שידליקו במקום השינה, ואם הדליקו במקום האכילה, יצאו ידי חובה.

כאשר ישנים בבית המשפחה שמארחת אותם, למנהג יוצאי ספרד יצאו בהדלקת המארח, ויקפידו לקנות שותפות בנר בפרוטה, או שהמארח יקנה להם במתנה חלק בנר, ויקנו את חלקם על ידי הגבהתו. ולמנהג יוצאי אשכנז ידליקו נרות בברכה, ואם אין להם נרות ינהגו כיוצאי ספרד.

המתכוונים להתארח גם לשינה, אם יוצאים מביתם לאחר שקיעת החמה, עדיף שידליקו בביתם, ואם יוצאים לפני השקיעה, ידליקו במקום שבו יישנו.

כשחוזרים לביתם לאחר שהתארחו לשינה אצל משפחה אחרת, אם חוזרים מיד בתחילת הלילה, מוטב שידליקו בביתם. ואם חוזרים לאחר השעה תשע (ובמוצ"ש – לאחר שכבר לא ילכו אנשים ברחוב), עדיף שיצאו ידי חובה בבית המארחים, ובלבד שנשארים שם חצי שעה אחר ההדלקה. ואם אינם חוזרים בתחילת הלילה אבל גם לא מאוחר, רשאים להחליט היכן להדליק.  

רווק:

דין רווק שיש לו דירה משלו, כדין משפחה. ואם הוא רגיל לישון אצל הוריו פעמים רבות, כשמגיע אליהם לישון בחנוכה, דינו כבן בית ולא צריך לקנות חלק בנר אם אינו מדליק בעצמו.

בחורים ובחורות הנמצאים בישיבה גבוהה או במדרשה, בשירות לאומי או באוניברסיטה, אם הם מתגוררים מחוץ לבית הוריהם, דינם כרווק שיש לו דירה משלו ועליהם להדליק נרות בחדרם. למנהג אשכנז כל אחד ידליק בברכה, ולמנהג ספרד יצאו בהדלקת אחד מבני החדר ויקנו חלק בנר. והלומדים בישיבה תיכונית או באולפנה וישנים בפנימייה, דינם כדין רווק הסמוך על שולחן הוריו, ולכן למנהג אשכנז ידליקו בחדרם בברכה, ולמנהג ספרד יצאו בהדלקת אחד מחברי החדר, ואם כולם מיוצאי ספרד, המדליק לא יברך כי אולי יוצא בהדלקת הוריו בביתם.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-12-25 22:33:57

סעודה

שלום וברכה מדוע לגבי סופגניה הרב הכריע שהאוכלה בסעודה לא מברך ועדיף לאכל מחוץ לסעודה לעומת זאת בדין עוגות עדיף שיחליט בדעתו מה אם זה קינוח או לא ורק אם לא החליט לא יברך מהספק וכו

כפי שכותב הרב, מלבד הספקות שיש לגבי מיני מזונות רגילים המובאים כקינוח, בסופגניה יש שני צדדים נוספים לומר שהן חלק מהסעודה: א. משום שבצקן דומה ללחם כמבואר בפרק ו, הערה 9. ב. בנוסף לכך הן משביעות מאוד וממילא אכילתן מצטרפת למגמת הסעודה. במילים אחרות – קשה מאוד לומר שסופגניה שלמה זה 'רק' קינוח. ובפרק ו סוף הערה 9 הוסיף שאם בכל זאת מתכוון לאוכלן בסעודה, נכון לכוון במפורש בברכת 'המוציא' לפוטרן.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-12-25 18:58:11

חנוכה

שלום וברכה ברביבים תשפ"ג הלכות חנוכה כתב הרב: "ואם ירצו, יוכלו לסכם שבן הזוג שנמצא בבית ידליק נרות בזמן בברכה, וכשהמאחר יחזור, אף הוא ידליק נרות בברכה" ובהמשך כתב: "אומנם אם המאחר יגיע לאחר תשע בערב, עדיף שלא להמתין לו ולהדליק לפני כן. והמאחר צריך להקפיד להשתתף בהדלקת נרות ולשמוע את הברכות במקום שבו הוא נמצא. ואם אינו יכול, ואין מדובר באירוע חד־פעמי, מוטב שינהג כמנהג אשכנז, ויכוון שלא לצאת בהדלקת המשפחה, וכשיגיע הביתה ידליק נרות בעצמו בברכה" ממה שכתב הרב בפניני הלכה משמע שרק בני זוג אשכנזים יכולים לעשות את הפתרון שאחד יכווון לא לצאת והשני ידליק עליו וכן אם אין מדובר במקרה חד"פ ימתינו לו אם הם ספרדים. ולא כמו שמשמע מהרביבים שלא חילק או שגם הספרדי ינהג כאשכנז

עקרונית אשכנזי לא צריך לכוון לא לצאת, שהרי בכל מקרה הוא יכול להדליק בברכה. ומה שכתוב בפניני הלכה פרק יג, סוף הערה 12 הוא דווקא לגבי זוג, שמכיוון שהם רגילים שהבעל מוציא את האישה, אזי אם באופן חד פעמי הם משנים את הרגלם, יתכוונו שלא לצאת, וסיכום ביניהם שאחד ידליק בזמן והשני מאוחר, נחשב ככוונה. החידוש היותר גדול הוא לגבי ספרדי, וכפי שמובא בפרק יב סוף הלכה ג וסוף הערה 2.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-12-24 22:46:00

נרות חנוכה

אדם שגר לבד ואין מי שיראה את הנרות חנוכה שהוא מדליק, האם הוא מברך את הברכות על הנרות? מצד אחד כתוב בסימן תרע"ב משנה ברורה ס"ק (יא) כל הלילה עד עמוד השחר ובברכה והיינו דוקא אם בני הבית נעורים אבל אם ישנים אין לברך עליהם אלא ידליק בלא ברכה דכמו דלדידהו לא היה מברך אלא בזמן פרסום הנס ה"נ לדידן. ואם בא לביתו קודם עה"ש ומצא ב"ב ישנים מן הנכון שיקיצם כדי שיוכל להדליק בברכה. אבל בסימן תרע"ז המחבר כותב יֵשׁ אוֹמְרִים שֶאַף עַל פִי שֶמַדְלִיקִין עָלָיו בְתוֹךְ בֵיתוֹ, אִם הוּא בְמָקוֹם שֶאֵין בּוֹ יִשְרָאֵל מַדְלִיק בִבְרָכוֹת. {הַגָה: כִי חַיָב לִרְאוֹת הַנֵרוֹת… והמשנה ברורה מביא דעות לגבי הברכות. אבל לכאורה זה סותר את מה שכתוב לפניכן, שאם אין מי לראות הנרות אז לא מברכים.

כפי שמובא בפניני הלכה זמנים פרק יג, החילוק הוא בין הדלקה בזמן 'שתכלה רגל מן השוק', שבזמן זה אין חובה שיראו אנשים את הנרות בפועל, שכיום זה עד תשע בערב. אבל לאחר זמן זה, אם אין סבירות שמישהו יראה את הנרות, או מבני ביתו או מההולכים ברחוב, ידליק בלא ברכה.

אפשר לקרוא מפניני הלכה דרך האתר. אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?v=4605f628f91d)

זמן ההדלקה

ה. זמן ההדלקה המובחר הוא בצאת הכוכבים (כ-20 דקות אחר השקיעה) ועד חצי שעה לאחריו. הרגיל להתפלל ערבית בצאת הכוכבים, יתפלל קודם ערבית, ולאחר התפילה יזדרז לביתו להדליק. והרגיל להתפלל ערבית בשעה מאוחרת יותר, ידליק בצאת הכוכבים.

ו. במקום הצורך ניתן להקדים את ההדלקה לשקיעת החמה, או לאחרה עד השעה תשע בלילה, שזהו זמן שעדיין אנשים חוזרים כיום מהעבודה, ואפשר לומר שהוא בכלל מה שאמרו חכמים על זמן ההדלקה – "עד שתכלה רגל מן השוק".

לכן כשצריכים להגיע בזמן לאירוע, ולא יכולים להמתין עד צאת הכוכבים, ידליקו בשקיעה. ובמקום שמתקיים שיעור תורה קבוע אחר תפילת ערבית, ואם ילכו להדליק נרות, הלימוד יתבטל, עדיף שיקיימו את השיעור ואחר כך יזכירו לכולם להדליק נרות. וכן כדי שכל בני המשפחה ידליקו ביחד, אפשר לאחר את ההדלקה עד השעה תשע. וכמובן שאם אחד מבני הבית יוצא בהדלקת אבי המשפחה, נכון להמתין לו אם אינו שומע את הברכות בהדלקה אחרת (לעיל יב, ז).

ז. מי שלא הספיק להדליק עד השעה תשע, ישתדל להקדים את הדלקתו כמה שיותר, ובדיעבד יכול להדליק כל הלילה עד עמוד השחר. וכיוון שמדליק לאחר הזמן שבו אנשים רגילים לחזור מהעבודה, יכול לברך רק אם יש אדם שיראה את נרותיו, כגון אחד מבני ביתו, או שיש סבירות גבוהה שיעבור אדם ברחוב. לא הדליק נרות כל הלילה, הפסיד את המצווה של אותו יום, ולמחרת ידליק כרגיל.

ח. בלית ברירה אפשר להדליק בברכה ארבעים דקות לפני השקיעה ('פלג המנחה'), ויקפיד שלפחות נר אחד יישאר דולק חצי שעה לאחר צאת הכוכבים. כך יעשה מי שמוכרח לצאת מביתו לפני השקיעה ויחזור לביתו מאוחר מאוד בלילה, בזמן שכבר לא יהיה אדם שיראה את נרותיו. ואם חייב לצאת מביתו יותר מוקדם, ידליק נרות בלי ברכה עד שעה לפני השקיעה.

ט. בערב שבת מדליקים נרות חנוכה תוך ארבעים דקות לשקיעה, ולפחות נר אחד צריך להישאר דולק חצי שעה לאחר צאת הכוכבים. לאחר מכן מדליקים את נרות השבת. טוב להתפלל מנחה בציבור לפני ההדלקה, אבל אין להתפלל לשם כך ביחיד.

י. במוצאי שבת מתפללים ערבית ואחר כך מדליקים נרות. רבים נוהגים להקדים את ההבדלה להדלקת הנרות, ויש נוהגים להדליק נרות חנוכה תחילה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-12-25 01:53:20

משפחה המתארחת בחנוכה

שלום וברכה! כאשר משפחה ספרדית מתארחת אצל משפחה אשכנזית, יצאו בהדלקה של המארח כמנהגו הספרדים או ידליקו בברכה כמנהגו האשכנזים? (במקרה שלנו מדובר בזוג שמתארח אצל ההורים של האישה, אז אולי פה יש גם היבט של מנהגי ההורים של האישה)

צריכים לקנות שותפות בנר בפרוטה (עשר אגורות), או לעשות קניין עם בעל הבית בנר על ידי הגבהתו.

דין זה מבואר בפניני הלכה זמנים בפרק העוסק בהלכות חנוכה (אפשר לקרוא מהאתר של פניני הלכה). אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?v=4605f628f91d):

הדלקה כשאינו בביתו

יא. משפחה: מצוות ההדלקה נקבעת לפי מקום השינה בלילה. לכן משפחה שמתארחת אצל משפחה אחרת לארוחה ולא לשינה, לא יכולים לקיים שם את מצוות ההדלקה, אלא ידליקו במקום שבו יישנו. ואם הם מתארחים אצלם גם לשינה וקיבלו דירה נפרדת, נכון שידליקו במקום השינה, ואם הדליקו במקום האכילה, יצאו ידי חובה.

כאשר ישנים בבית המשפחה שמארחת אותם, למנהג יוצאי ספרד יצאו בהדלקת המארח, ויקפידו לקנות שותפות בנר בפרוטה, או שהמארח יקנה להם במתנה חלק בנר, ויקנו את חלקם על ידי הגבהתו. ולמנהג יוצאי אשכנז ידליקו נרות בברכה, ואם אין להם נרות ינהגו כיוצאי ספרד.

המתכוונים להתארח גם לשינה, אם יוצאים מביתם לאחר שקיעת החמה, עדיף שידליקו בביתם, ואם יוצאים לפני השקיעה, ידליקו במקום שבו יישנו.

כשחוזרים לביתם לאחר שהתארחו לשינה אצל משפחה אחרת, אם חוזרים מיד בתחילת הלילה, מוטב שידליקו בביתם. ואם חוזרים לאחר השעה תשע (ובמוצ"ש – לאחר שכבר לא ילכו אנשים ברחוב), עדיף שיצאו ידי חובה בבית המארחים, ובלבד שנשארים שם חצי שעה אחר ההדלקה. ואם אינם חוזרים בתחילת הלילה אבל גם לא מאוחר, רשאים להחליט היכן להדליק.  

יב. רווק: דין רווק שיש לו דירה משלו, כדין משפחה. ואם הוא רגיל לישון אצל הוריו פעמים רבות, כשמגיע אליהם לישון בחנוכה, דינו כבן בית ולא צריך לקנות חלק בנר אם אינו מדליק בעצמו.

יג. נשוי שנוסע מביתו ומתארח לשינה במקום אחר, אם אשתו נשארה בביתם – צריכה להדליק נרות, ובזה מוציאה אותו ידי חובה, והוא ישמע את הברכות בבית המארח (לעיל יב, ז), ואשכנזי רשאי להדליק אצל המארח בברכה. והישן בדירה ריקה, חייב להדליק שם נרות, ולמנהג ספרד לא יברך מפני שאולי יוצא בהדלקת אשתו. אמנם אם גם אשתו נסעה מביתם, או שהוא יצא לחוץ לארץ, ידליק בברכה או יצא בהדלקת בעל הבית על ידי השתתפות בנר.

וכן דין אישה נשואה שישנה מחוץ לביתה, ונשים אשכנזיות רבות נוהגות לצאת בהדלקת המארח כמנהג יוצאי ספרד. וכדין בעל ואישה, כך דין נער או נערה הסמוכים על שולחן הוריהם וישנים מחוץ לביתם באחד מלילות חנוכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-12-23 07:20:05

יש לך שאלה?

חיפוש שאלה מתוך המאגר

חיפוש שאלות ותשובות במערכת

השתמש בטופס להלן לצורך חיפוש במערכת

לפי נושא

דילוג לתוכן