חיפוש שאלה מתוך המאגר
חיפוש שאלות ותשובות במערכת
השתמש בטופס להלן לצורך חיפוש במערכת
שאלות אחרונות
הטמנה בשבת
שלום לרבנים האם מותר לשים חלה מתחת למגבת שעל הסירים שעל הפלטה? או שמא יש בזה הטמנה?
כמו שמותר לשים כיסוי על סיר כך מותר לשים על חלה. העיקר הוא שהכיסוי לא יעטוף את הסיר או החלה מכל הצדדים, אלא יש להרים קצת מהכיסוי. יש לציין שאיסור הטמנה קיים רק כאשר יש מגע שלם בין הסיר או החלה ובין הדבר שעוטפו. דין זה מובא בפניני הלכה שבת פרק י (אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה).
אביא לך את מסקנת ההלכה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?v=4605f628f91d)
הטמנה
כז. אסרו חכמים לעטוף תבשיל במגבת וכדומה מכל צדדיו, אפילו שהוא מוכן לאכילה. אם התבשיל לא מונח על מקור החום (פלטה וכד'), האיסור רק בשבת. ואם הוא מונח על מקור החום, האיסור גם בתבשיל שמניחו לפני שבת. ובכל מקרה מותר לכסות תבשיל ולהשאיר מקום מועט שאינו מכוסה. וצריך להיזהר שלא להניח בשבת על התבשיל מגבת לחה, באופן שיכולה להגיע לחום שהיד סולדת בו (להלן יג, טז).
כח. סיר שאינו על מקור חום שהוטמן מכל צדדיו לפני שבת במגבת וכדומה, מותר להוסיף עליו בשבת עוד כיסויים כדי לשמור על חומו, או להחליף את הכיסוי שעוטף אותו. וכן אם הכיסוי נפל בשבת, מותר להחזירו.
כט. מותר למלא בשבת תרמוס במים חמים, שאין הכנסת דבר חם לתוך כלי נחשבת הטמנה. וכן מותר להניח בתוך סיר החמין שקית ובה אורז או מאכל אחר שאין רוצים שיתערבב בתוך שאר החמין, שאין איסור בהטמנת אוכל בתוך אוכל.
2025-01-07 15:21:08
שבר בפולקע
שלום, קניתי בקצביה כרעיים ויש שבר בפולקע (אחרי בערך 4-5 ס"מ מלמטה), האם אפשר לאכול את זה? תודה רבה
כן. כפי שמבואר בפניני הלכה פרק כ.
וכך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?v=4605f628f91d):
טו. הקונה עוף עם הכשר ורואה באחת מעצמותיו שבר – העוף כשר, כיוון שרבים מהשברים נגרמים לאחר השחיטה. אבל לעיתים נדירות המקום שסביבות השבר נראה שחור מאוד או אדום מאוד מחמת דם רב שנצרר שם, ואזי יש חשש שהשבר נוצר בעוד העוף היה חי, ולכן אין להכשירו בלא שאלת חכם שמצוי בדינים אלו.
2025-01-07 07:07:15
ברכת הלבנה המשך
פניני הלכה זמנים פרק א – "ברך על הלבנה בשעה שהיא מכוסה בעננים – לא יצא, מפני שאינו יכול ליהנות מאורה." וכשאין קו תוחם אבל כן רואים לבן, לכאורה זה השעת הדחק לא? כי קשה לדעת אם אפשר להנות מאורה במיוחד כשיש תאורה היום ברחובות?
אכן כיום אין אנו רגילים ליהנות לאור הלבנה, וממילא איננו יודעים לשער האם כשהיא מכוסה ניתן לראות לאורה את רוב הדברים שרואים כשאינה מכוסה, ק"ו כאשר נמצא במקום שיש בו תאורת רחוב, לכן למעשה, מכיוון שהמדד של קו התחום ברור יותר וקרוב למדד הנ"ל, אזי בשעת הדחק כל עוד יש קו תחום אפילו גבולי, אפשר לברך. שעת הדחק הכוונה שלא יוכל יותר לברך בחודש הזה, וכגון שנמצא קרוב לאמצע החודש.
https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?v=4605f628f91d
2025-01-05 11:34:12
האם מותר להרוג דג זהב
הילדים שלי חזרו מהיריד עם שני דגים קטנים אין לנו מה לעשות איתם האם מותר לזרוק אותם ולהרוג אותם, או שזה צער בעלי חיים? האם מותר להשליך אותם בשירותים בתקווה שימשיכו לחיות בביוב? או להניח אותם ברחוב בתקווה שאולי מישהו ירצה אותם ויקח אותם, הגם שסביר יותר שככה הם יפלו או ימותו בשמש או מרעב לפני שמישהו יקח אותם. תודה רבה.
אם אין אפשרות לתת אותם למישהו שישמח בהם, אפשר להוריד אותם בשירותים, ואם אינם יורדים בשירותים אפשר להרוג אותם או לשים אותם בתוך שקית עם מים ולזרוק לפח.
דין זה מבואר בפניני הלכה כשרות. אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?v=4605f628f91d)
המתת בעלי חיים
יד. אדם שיש לו חתול או כלב שמתייסרים בלא שיהיה להם סיכוי להבריא, עדיף שימית אותם בדרך שאינה מכאיבה כדי למנוע מהם צער. יתר על כן, אגודות 'צער בעלי חיים' שנמצאים ברשותן כלבים וחתולים שאין להם דורש, רשאיות להמיתם. כיוצא בזה, אדם שיש לו בעל חיים שקשה לו להמשיך לטפל בו והוא גורם לו צער, ואין מי שירצה לקחתו לרשותו, אין הוא משועבד לבעל החיים לפרנסו עד סוף חייו, ומותר לו להמיתו בלא ייסורים.
כמו כן, אפרוחים ותרנגולים שאין להם ביקוש, מפני שמחיר הטיפול בהם גבוה מהמחיר שיוכלו המגדלים לקבל עבורם, מותר להמיתם, שאין המגדלים משועבדים להזינם בלא שיהיה להם מכך רווח כלכלי. וכן הדין לגבי בעל בריכת דגים שנתקע עם דגים שאינו יכול לשווקם.
2025-01-04 20:30:41
הדלקת נרות שבת – סטודנט
שבוע טוב ושלום רב, אני חייל וסטודנט הגר בדירה משלי ביחד עם שותפים (ההורים עוזרים בתשלומי השכירות). בכניסת שבת אני הולך לתפילת מנחה וערבית, ומיד לאחר מכן הולך בדרך כלל להורים לארוחת שבת. 1. האם עליי להדליק נרות שבת למרות שכאחזור כנראה הם יהיו כבויים? או לחילופין, אולי כדאי שאחזור במיוחד (מרחק של 3-4 דקות הליכה) כדי לראות את הנרות וליהנות מהם? ומה אני עושה אם אני לא יכול לחזור כי נניח הלכתי למקום מרוחק להתפלל ואני חוזר לדירה שלי לישון? (אציין כי את סעודת בוקר שבת אני כן אוכל בדירתי ולא אצל ההורים) 2. האם התשלום הכספי של ההורים וסבתא בשכר הדירה מונע ממני מהדלקת הנרות בדירה? כלומר האם אני מוגדר כבעל הבית במקרה הזה. 3. בהלכות בספר פניני הלכה שבת א נכתב על הצורך באור בכל חדר. ככל ואני אוהב לישון בחדר השינה שלי כשהוא חשוך לגמרי, האם זוהי בעיה?
1. הטוב ביותר הוא שתדליק בדירה שלך נרות שדולקים זמן רב עד שתחזור, או שמישהו אחר מבני הדירה ייהנה מהנרות בשהייתו בדירה בלילה. האפשרות לקפוץ הביתה במיוחד כדי להנות מהם אינה כל כך טובה, כי מדובר על רגע אחד, והרי הדלקת הנרות לא נועדה עבור רגע זה, אלא עבור השהייה בבית. כאשר קשה לעשות זאת, תבקש מאמא שלך שתכוון להוציא אותך בהדלקתה, ובנוסף לכך תכוון בהדלקת אור החשמל שאתה משאיר בבית, שאתה עושה זאת לכבוד שבת קודש.
https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?v=4605f628f91d
2. אתה בעל הבית.
3. אין שום בעיה, שכן יש אור מהחלון או מהדלת כשהיא פתוחה.
2025-01-04 18:20:30
כוסות זכוכית וכיור
שלום לרב! אשמח לשאול: א. האם צריך שיהיה לנו בבית סט כוסות זכוכית נפרד לארוחה בשרית ולארוחה חלבית? ב. איך צריך להתנהל כשיש במטבח רק כיור אחד שמשמש גם לבשרי גם לחלבי וגם לפרווה? תודה רבה!
א. כן. כך מקובל בישראל וכך נכון לעשות כדי למנוע טעויות.
ב. לנקות את הכיור בין שטיפת הכלים הבשריים לחלביים.
דינים אלו מבוארים בפניני הלכה כשרות ב פרק כה. אביא לך מעט מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה –
https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?v=4605f628f91d
שיש וכיור
יט. לכתחילה נוהגים לחלק את המטבח לשניים – כיור ושיש לחלבי, וכיור ושיש לבשרי. אמנם בשעת הצורך אפשר להשתמש בכיור אחד ושיש אחד לשני המינים, ובתנאי שיקפידו לנקותם משיירי המאכלים בין מין למין. כמו כן, בשעת הצורך אפשר להשתמש באותה מטלית קרצוף לכלים בשריים וחלביים, כל זמן שמערבים עם המים סבון.
כ. את כלי הפרווה אפשר לשטוף בשני הכיורים עם כלים בשריים או חלביים, ואם משרים שם את הכלים עם מים חמים מאוד או ליותר מעשרים וארבע שעות, אין להשרות כלי פרווה עם כלים ממין אחר. כמו כן, אפשר להכין מאכלי פרווה בשני צידי השיש כאשר הם נקיים.
2025-01-04 16:28:48
פטור גיוס ללומד תורה
שלום לכבוד הרב, בספר פניני הלכה העם והארץ פרק ד הלכה ה, הרב אומר שם שכל מי שלומד על מנת להורות או ללמד תורה לרבים יכול לדחות את הגיוס. אז רציתי לשאול למה מי שלומד לא על מנת להורות או ללמד לרבים, למה שהוא לא יוכל לדחות את הגיוס, מה הוא שונה, הרי שתיהם בכלל תלמוד תורה? ועוד רציתי לשאול, הרי רואים שם שהחיוב מבוסס על זה שזה מצווה שאי אפשר לקיימה על ידי אחרים, אז למה בזמני שגרה שיש מספיק חיילים מי שלומד תורה צריך להתגייס? בתודה מראש.
ההיתר לדחות מעט את הגיוס או לקצר אותו בגלל לימוד התורה, הוא לכל בחור שנמצא בישיבה, וכפי שנוהגים בפועל כל ישיבות ההסדר.
ההיתר לדחות בלי הפסקה עד כדי חוסר גיוס כלל (באישור הצבא), נועד אך ורק למי שמגויס למען העברת מסורת התורה לעם ישראל – להורות וללמד תורה לרבים, שכן בכך הם תורמים תרומה מכרעת לחיזוק התודעה הישראלית, לביטחון ישראל וליישוב הארץ, דבר שהוא שווה ערך לגיוס עצמו. כמובן שמדובר על אחוזים בודדים שמסוגלים לכך.
https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?v=4605f628f91d
2025-01-03 00:37:44
מעשר כספים
בס"ד אני ב"ה נמצא בתוכנית של ביטוח לאומי שממנת את הלימודים האקדמיים. אני משלם מכספי(שכבר הופרש ממנו מעשר) לקולג', ובמידה ואני יכול לספק קבלה לביטוח לאומי, אני מקבל מהם החזר. האם להפריש מעשר מההחזר?
מכיוון שהכסף מיועד אך ורק ללימודים ולא ניתן להשתמש בו לדבר אחר, אינו נחשב כרווח כספי ופטור ממעשר.
2025-01-01 14:27:38
בישול עכו"ם
כבוד הרב שלום. אשתי גיורת. אמא שלה גרה בחו"ל ופעם בשנה מגיעה לארץ וגרה אצלנו. לא פעם היא מבשלת אוכל לעצמה, לילדות ועבורנו ולא תמיד אנחנו מספיקים להדליק את האש, להגביר את האש או להוסיף תבלינים בכדי להכשיר את האוכל לאכילה. חלק מהאוכל ראוי לאכילה לא מבושל או שאינו עולה על שולחן מלכים, אך לעתים יש אוכל ממש שעובר תהליך בישול. מאחר ומדובר באם אשתי איננו יכולים לומר לה ולהסביר לה הן בשל חוסר נעימות והן מאחר והיא לא תבין. מה ניתן לעשות לגבי המאכלים שהכינה, לגבי חוסר הנעימות ולגבי הכלים עצמם. יש לציין כי היא דואגת להפריד בין בשר לחלב הן באכילה והן בכלים ובבישול ומכינה מאכלים כשרים בלבד. יש לציין גם כי הילדות קטנות – הגדולה בת 4.5 שנים והקטנה בת 2.5 שנים. תודה רבה על התשובה.
יש אמנם היתר בשעת הדחק לאכול מבישול גויים כאשר הדבר נעשה בביתו של הישראל וממוצריו של הישראל, אבל היתר זה נאמר למקרה חד פעמי ובדיעבד, לכן הפתרון הוא לאזור אומץ וגבורה ולהסביר לה שאין כאן משהו אישי שאתם קבעתם אלא אלו דברי התורה שלנו, אפשר להוסיף ולהסביר שלמרות שאנו אוהבים גם את הגויים, כדי שלא נתחתן איתם קבעו חכמים סייגים, וכיוון שהאוכל מקרב מאוד, אסרו לאכול אוכל שגוי בישל בלי שישראל היה שותף בהכנתו.
אתם יכולים להקל בכל הקולות המובאות לקמן כדין דיעבד. וכן אף שכלים שבישל בהם הגוי צריכים הכשרה, אם הדבר קשה לכם, אפשר להקל במה שכבר היה, אבל מעתה יש להתנהל כראוי.
אביא לך את תמצית הדינים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שהוצאנו השנה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?v=4605f628f91d):
כז – הגזירות על מאכלי גויים
א. ייעודו של עם ישראל להביא ברכה לכל העמים שברא הקב"ה בעולם (בראשית כח, יד). כדי להצליח בזה, צריך מצד אחד לאהוב את כל העמים (מידות הראי"ה, 'אהבה', סעיפים ה, י), ומצד שני צריכים ישראל לשמור על ייחודם ולהעמיד גדר שתמנע מבניהם יצירת קשר אישי קרוב מדי עם הגויים, ובכך יימנעו מהתבוללות בעמים ושכחת ייעודם.
כדי לשמור על המרחק הראוי מהגויים, ומתוך הבנה שמאכלים ומשקים מקרבים את הלבבות, גזרו חכמים שלא יאכלו ישראל פת ובישולי גויים (להלן כח), לא ישתו את יינם, לא ישתו משקאות חריפים במקום ששייך לגויים, ולא יאכלו במסיבתם (להלן כט). כל זאת גם כשהמאכלים והמשקים עשויים ממוצרים כשרים.
בישולי גויים
ט. מאכל שגוי הכין בכל דרך שמקובל להשתמש כיום בחום כדי להכין מאכלים – אסור באכילה. בכלל זה בישול, טיגון, אפייה, קלייה, קיטור, מיקרוגל. אבל מאכל שהכין גוי במליחה, כבישה או בעישון קר – מותר.
י. כלים שגוי בישל בהם תבשילים שחל עליהם איסור בישולי גויים, למרות שכל מרכיבי התבשיל היו כשרים – צריכים הכשרה כדין כלים שבישלו בהם מאכל טרף. אמנם בדיעבד שבישלו בכלי לפני הכשרתו – המאכל מותר.
האיסור רק על מאכלים שאינם נאכלים חיים
יא. איסור בישולי גויים חל רק על מאכלים שהבישול מכשירם לאכילה, כגון בשר, דגים, ביצים, קטניות, דגן, קמח, תפוח אדמה, בטטה, קישוא, חציל. אבל מאכלים שרגילים גם לאוכלם כמו שהם חיים, כחלב ומוצריו, פירות, עגבניה, פלפל ובצל, אינם בכלל האיסור, שכן מכיוון שהבישול לא הכשירם לאכילה חשיבותו פחותה, וממילא חשש קירוב הלבבות שעלול להיווצר בגללו פוחת.
יב. הולכים אחר מנהג הסביבה שבה אדם חי. לכן מי שבסביבתו אוכלים למשל סלק חי, אין הוא בכלל האיסור, גם אם הוא ובני משפחתו אינם אוכלים אותו חי. בשומשום קלוי ובטחינה שנעשתה משומשום קלוי, אין איסור בישולי גויים, משום שמקובל לאכול גם שומשום חי ולעשות טחינה גם משומשום חי.
יג. קביעת מעמד המאכל האם הוא נאכל חי, תלוי במצבו לפני הבישול. לכן דג ובשר שנמלחו עד שנעשו ראויים לאכילה, אין בהם איסור בישולי גויים. ואילו מאכלים כדוגמת קוסקוס, שעוברים בישול במפעל, ואחר כך מייבשים אותם בחום עד שאינם ראויים לאכילה, ובבית מערים עליהם מים רותחים ובכך הם נעשים ראויים לאכילה – אם גוי עשה זאת, אסור לאוכלם. אבל שניצל תירס וסויה שהוכנו במפעל ישראל, ודי להם בחימום – מותר לגוי לחממם בתנור. וכך דין כל מאכל מוכן לאכילה שנמצא במקרר.
יד. עירבו בתבשיל אחד דברים שנאכלים חיים כגבינה וירקות, ודברים שאינם נאכלים חיים כקמח וביצים, הולכים אחר העיקר שגם הברכה נקבעת על פיו (עי' בהלכות ברכות פרק יא).
האיסור רק על מאכלים שמגישים בסעודה מכובדת
טו. איסור בישולי גויים חל רק על תבשיל שמוגש בסעודה מכובדת כאחד המאכלים שבסעודה או כמנה אחרונה, כל אחד לפי המנהג בסביבתו (כיום זה כולל את רוב התבשילים). אדם שאינו רגיל להגיש תבשיל מסוים בסעודה מכובדת, כל זמן שידוע לו שבסביבתו מקובל לעיתים להגישו, יש לו בו איסור בישולי גויים.
טז. גם בדגני בוקר ופריכיות אורז יש איסור בישולי גויים, הואיל ויש שרגילים לאוכלם לארוחת בוקר. אבל אין איסור במאכלים שנועדו לאכילת עראי בין הסעודות, כדוגמת ממתקים, שוקולד, פיצוחים ושאר חטיפים. וכן אין איסור בתבלינים, כיוון שאינם נאכלים בפני עצמם אלא טפלים למאכל.
יז. בקפה ותה ומשקאות אלכוהוליים כדוגמת וודקה ובירה אין איסור בישולי גויים, הואיל ונועדו לשתייה ועיקרם מים שרגילים לשתות אותם חיים.
השתתפות ישראל בבישול
יח. אם יהודי ישתתף בתהליך הבישול, כל עוד הדבר ייעשה בשלב שמועיל לשיבוח התבשיל – התבשיל מותר, ולכתחילה יעשה זאת לפני שהתבשיל יגיע לחצי בישולו. כמו כן, לכתחילה ההשתתפות צריכה להיות בשעה שהתבשיל על האש (כמנהג יוצאי ספרד ע"פ השו"ע), כגון לערבבו או להניחו עליה, או להדליק את האש תחתיו, או להנמיך מעט את אש הגז או התנור ושוב להגבירה. ובדיעבד שההתעסקות עם האש נעשתה קודם שהיה התבשיל עליה, התבשיל מותר (כמנהג יוצאי אשכנז ע"פ הרמ"א).
לפי זה, כאשר רוצים לטגן על אותה מחבת כמה חביתות בזו אחר זו, צריך שבמשך כל הטיגון, ישראל הוא שיניח את הביצים על המחבת, מפני שלכתחילה הדלקת האש תחת המחבת מועילה רק למאכל שמונח עליה באותה שעה, שכן שותפות הישראל צריכה להיות בעת הבישול עצמו. ובדיעבד כל החביתות שהוכנו מכוח הדלקת האש על ידי הישראל, מותרות.
יט. במקומות שבהם אין קִרבה אישית בין המבשל לסועדים, כגון במטבח ציבורי או במסעדה שהטבח אינו יוצא בה אל הסועדים, אפשר מלכתחילה להעניק כשרות רגילה כדעה המקילה, אבל כשרות מהדרין אפשר להעניק רק לנוהגים כדעה המחמירה.
כ. השתתף הישראל בבישול, ולפני שהתבשיל הגיע לשליש בישולו ונעשה ראוי לאכילה בשעת הדחק, נקטע הבישול על ידי כיבוי האש או הסרת התבשיל ממנה, ובא גוי והמשיך את הבישול – המאכל אסור.
וכן כאשר הדליק הגוי את האש והניח הישראל עליה חתיכת בשר גדולה שאם לא יהפוך אותה לא תהיה ראויה לאכילה בצידה השני אפילו בשעת הדחק, ובא הגוי והפך אותה – הצד השני אסור באכילה. אבל אם הישראל הדליק את האש, הבשר מותר בדיעבד.
כאשר צולים בשר על מכשיר עגול מסתובב (שווארמה), אם הישראל הניח את הבשר או הדליק את האש, יכול הגוי לחותכו למרות שבעת החיתוך הוא מאפשר לשכבה הפנימית להתבשל, הואיל וגם בלא החיתוך במשך הזמן כל הבשר היה נעשה ראוי לאכילה בשעת הדחק.
היתרים
כא. בישול גויים אסור גם כאשר הוא נעשה בבית הישראל וממוצריו של הישראל, וגם כאשר הגוי שכיר של הישראל ומבשל כדי למכור את התבשיל לרבים (שלא כדין פת פלטר לעיל, ג). אמנם בשעת הדחק גדול או בשעת הצורך כשיש עוד סיבות להקל, אפשר להקל בזה (כמובא לעיל, יט).
כב. קשיש או חולה שנזקק למטפל גוי שיסעד אותו בביתו, עליו להשתתף בבישולי הגוי. ואם אינו יכול, על ילדיו ובני משפחתו להתאמץ ככל יכולתם להכין עבורו תבשילים. ואם אין הדבר אפשרי, ידליקו נר שממנו ידליק הגוי את אש הגז. ובשעת הדחק שאינו יכול להשתתף כלל, יסמוך על דעת היחידים שמקילים בזה, אבל לבני משפחתו ולמבקריו אסור לאכול מהתבשילים.
כג. חולה שנצרך בשבת לתבשיל, למרות שאין במחלתו סכנה, מותר לבקש מגוי לבשל עבורו (עי' הלכות שבת כח, א), ולא צריך להכשיר את הכלי לאחר מכן, כיוון שהדבר נעשה בהיתר. אם נשאר מהתבשיל למוצאי שבת, לדעת רוב האחרונים אין לאכול ממנו, הואיל וכעת יכול ישראל לבשל עבורו מאכלים.
2024-12-31 15:16:33
נטילת ידים
שלום, בירור דברים לאור מה שכתוב בספר לגבי נטילת ידיים בבוקר. אם אדם נוטל ידיים על יד המיטה, ללא ברכה, ואז הולך לישרותים. כשיוצא מהשירותים *שוטף* את ידיו, ואז מברך על נטילת ידיים בסדר ברכות-השחר, האם עושה כדין? או שמא ביציאה מן השירותים צריך שוב ליטול ידיים עם כלי כתיקנו וכו' ורק אז יהיה מותר לברך?
הנטילה לכתחילה היא כך: הקם משנתו בבוקר צריך ליטול ידיו מתוך נטלה שלוש פעמים לסירוגין ללא ברכה, כדי להסיר את הרוח הרעה השורה על הידיים, ולאחר שיתפנה ייטול שוב כל יד פעם אחת לכבוד התפילה והיום החדש, ולפני הניגוב יברך "על נטילת ידיים". מי שלא צריך לנקביו בבוקר, יברך לאחר שייטול ג' פעמים. שכח לברך בזמן הנטילה, יכול לברך עד שיתפלל תפילת עמידה.
מה שאתה מביא זה בעצם אדם שמברך על נטילה שהיתה לפני שעשה שירותים, שהרי רק אז הוא נטל כדין, אז אומנם הוא יצא י"ח אבל לכתחילה מברכים עובר לעשייתו, ולכן נוטלים שוב ועל נטילה זו מברכים. כלומר לכתחילה מתייחסים לברכת הנטילה כדין ברכות המצוות, שהברכה נאמרת מיד לאחר המצווה. ובדיעבד הרוצה להתייחס אליה כדין ברכות השחר שאנו נוהגים כיום שלא להסמיך אותם לעשייה, אלא לאומרם על הסדר לאחר ההתארגנות לתפילה, יצא י"ח.
https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?v=4605f628f91d
2024-12-31 11:44:50
שיטת המג"א בזמן ק"ש- המשך
אכן מבואר בהרחבות שם (א, יז) שלשיטת הגאונים (שאותה אנו פוסקים להלכה) זמן צאת הכוכבים שמוזכר בפסחים הוא זמן יציאת כל הכוכבים ואין לכך משמעות הלכתית (וז"ל: "הגאונים פירשו, שהגמרא בשבת מדברת על בין השמשות ההלכתי, שהוא מתחיל בשקיעה, ומסתיים לאחר כמהלך שלושת רבעי מיל לר' יהודה, שאז מכסיפים פני המערב, והוא קרוב לשיעור יציאת שלושה כוכבים בינוניים. (וכאמור יש סוברים שלפי ר' יוסי צריך להוסיף עוד מספר רגעים עד צאה"כ). ומה שאמרו בפסחים, דיברו על צאת כל הכוכבים, שהוא בזמן שהשמים חשוכים לחלוטין, וזה לאחר שיעור מהלך ד' מיל. אבל אין לכך משמעות הלכתית.") אז לא הבנתי את תשובת הרב, כי זמן צאת הכוכבים שאנו נוקטים להלכה, שהוא הזמן שבו נגמר היום ומתחיל יום חדש, הוא לא 72 דקות אחרי השקיעה. אם לשיטת המגן אברהם היום מתחיל 72 דקות לפני הנץ החמה, אז כדי שחצות היום יהיה כשהחמה באמצע הרקיע צריך לומר שהיום נגמר 72 דקות אחרי השקיעה, ממש נגמר. וה"ה לכל שאר הדינים בתורה, כי כולם תלויים באותה שאלה והיא מתי נגמר יום ומתחיל יום חדש.
החילוק הוא בין חלוקת היום לשעות זמניות (הגדרת השעה הזמנית), ועליו מדברת הגמרא בפסחים שאומרת שהיום נגמר בצאת כל הכוכבים – 72 לאחר השקיעה, לבין זמן צאת הכוכבים הראשונים שהוא נחשב הלכתית לתחילת הלילה לכל הדינים שבתורה. כך מסבירים הפוסקים את שיטת הגאונים.
2024-12-31 08:31:02
[email protected]
ערב טוב. רבי יהודה הנשיא חי בזמן תקופת בית שני והיה תנא וכתב את המשנה, האמוראים שחיו לאחר חורבן הבית פרשו את המשניות, ורבי עקיבא חי בסוף הבית (ראה את החורבן), אז ברצוני לדעת איך הרבה פעמים רבי עקיבא מוזכר במשניות עם הוא לא היה כשרבי חתם אותם
רבי יהודה הנשיא חי אחרי ר' עקיבא, וכפי שכתוב במסכת קידושין עב – כשמת ר' עקיבא נולד רבי יהודה הנשיא. ר' יהודה חי מתישהו בין 122 – 224 לספירה, ואילו ר' עקיבא מת בשנת 132 לספירה.
2024-12-30 20:39:14
שיטת המג"א בזמן ק"ש
בפניני הלכה תפילה הרב פסק שלענין סוף זמן קריאת שמע יש לחשוש לדעת המגן אברהם. אולם כדי שלשיטת המג"א השמש תהיה באמצע הרקיע בחצות היום צריך לחשב את סוף היום כ72 דקות לאחר השקיעה (וכ"כ הרב שם בהערה 14), וזו היא למעשה שיטת ר"ת. לפי זה אם אנו לא חוששים לשיטת ר"ת בחישוב סוף היום לכאורה גם אין לנו לחשוש לשיטת המג"א בחישוב תחילת היום, כי הא בהא תליא. אולם הרב בפניני הלכה מורה להלכה בכל ענין שלא כר"ת ובכל זאת פוסק לחשוש לשיטת המג"א. אשמח להסבר מדוע אין כאן תרתי דסתרי
זו כמובן הפסיקה המקובלת, לא חידוש של הרב מלמד. הסבר קצרצר – כולם מכירים בכך שיש מושג של צאת הכוכבים שהוא 72 אחרי השקיעה, וכפי שכתוב במסכת פסחים, אלא שהלכה למעשה אין אנו אומרים שזה הזמן היחיד של צאת הכוכבים, אלא שזה סוף צאת הכוכבים, אבל תחילתו בצאת הכוכבים הנראה, שהוא שלושת רבעי מיל לאחר השקיעה שאז רואים ג' כוכבים. אם אתה רוצה להרחיב בזה, תעיין בפניני הלכה הרחבות לשבת פרק ג סעיף א. ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.
2024-12-30 14:58:14
חנוכה לחייל
אני חייל במילואים שנמצא כעת בבית, הערב )באזור 21:00) אני חוזר לבסיס ואהיה שם לכמה לילות- אני גם אשכנזי שמדליק בעצמו חנוכייה. איפה עלי להדליק את החנוכיה: בבית או בבסיס בשעה מאוחרת?
אני מניח שלא קפצת לביקור היום אלא היית בשבת בבית – אז עדיף להדליק כעת ממש בבית עם המשפחה.
https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?v=4605f628f91d
2024-12-29 12:13:00
הלכות נטילת ידיים בבוקר
בבוקר יוצא שאני נוטלת ידיים 3 פעמים, בבוקר מיד כשקמה, אחרי השירותים, ואחרי שאני נועלת נעליים. כך צריך לעשות? מאוד דחוף לי ללכת לשירותים בבוקר והנטילת ידיים הראשונה בבוקר מעכבת אותי כך שאני נוטלת ומברכת כשאני ממש מתאפקת איך צריך לנהוג?
אסור לברך כשצריכים לשירותים, ואם צריכים דחוף גם לא מתעכבים כדי ליטול. אלא מי שלא צריך דחוף, נוטל ג' פעמים לסירוגין ללא ברכה, מתפנה, ואז נוטל שוב פעם אחת בברכה ומברך גם אשר יצר וגם אלוהי נשמה. בזה סיימנו את עניין הנטילה מתוך נטלה. לאחר שאדם נועל את נעליו הוא צריך רק לשטוף את הידיים לפני שיברך ברכות או יתפלל.
2024-12-27 13:32:05
הדלקת נרות חנוכה
שלום הרב, אני ספרדיה (רווקה) ושוכרת דירה (משלמת מכספי) שבה אני גרה במהלך ימות השבוע (לצורך לימודים) אך מחשיבה את בית הוריי כביתי. האם עליי להדליק נרות חנוכה בברכה או שעליי להסתפק בכך שאבי מוציא אותי לידי חובה בברכתו על נרות החנוכה בבית? תודה מראש
מכיוון שיש לך דירה משלך ואף את משלמת עליה מכספך, את עצמאית לגמרי, ולכן לדעת הרב מלמד כפי שכתב בפניני הלכה זמנים פרק יג סעיף יג (אפשר לקרוא דרך האתר) את צריכה להדליק בברכה. אמנם כשאת מגיעה להורים לישון, את יוצאת בהדלקת אביך. ואם את מתארחת לשינה במקום אחר, משפחה או חברים, את צריכה לקנות שותפות בנר בפרוטה, או שבעל הבית יקנה לך במתנה חלק בנר, ותקני את חלקך על ידי הגבהתו.
התשובות באתר זה ניתנות על פי דעת הרב אליעזר מלמד וכפי המבואר בספריו – פניני הלכה, הן לספרדים והן לאשכנזים.
אביא לך את ההלכה במלואה כפי שהיא מובאת בספר הקיצור לפניני הלכה שהוצאנו השנה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?v=4605f628f91d)
משפחה:
מצוות ההדלקה נקבעת לפי מקום השינה בלילה. לכן משפחה שמתארחת אצל משפחה אחרת לארוחה ולא לשינה, לא יכולים לקיים שם את מצוות ההדלקה, אלא ידליקו במקום שבו יישנו. ואם הם מתארחים אצלם גם לשינה וקיבלו דירה נפרדת, נכון שידליקו במקום השינה, ואם הדליקו במקום האכילה, יצאו ידי חובה.
כאשר ישנים בבית המשפחה שמארחת אותם, למנהג יוצאי ספרד יצאו בהדלקת המארח, ויקפידו לקנות שותפות בנר בפרוטה, או שהמארח יקנה להם במתנה חלק בנר, ויקנו את חלקם על ידי הגבהתו. ולמנהג יוצאי אשכנז ידליקו נרות בברכה, ואם אין להם נרות ינהגו כיוצאי ספרד.
המתכוונים להתארח גם לשינה, אם יוצאים מביתם לאחר שקיעת החמה, עדיף שידליקו בביתם, ואם יוצאים לפני השקיעה, ידליקו במקום שבו יישנו.
כשחוזרים לביתם לאחר שהתארחו לשינה אצל משפחה אחרת, אם חוזרים מיד בתחילת הלילה, מוטב שידליקו בביתם. ואם חוזרים לאחר השעה תשע (ובמוצ"ש – לאחר שכבר לא ילכו אנשים ברחוב), עדיף שיצאו ידי חובה בבית המארחים, ובלבד שנשארים שם חצי שעה אחר ההדלקה. ואם אינם חוזרים בתחילת הלילה אבל גם לא מאוחר, רשאים להחליט היכן להדליק.
רווק:
דין רווק שיש לו דירה משלו, כדין משפחה. ואם הוא רגיל לישון אצל הוריו פעמים רבות, כשמגיע אליהם לישון בחנוכה, דינו כבן בית ולא צריך לקנות חלק בנר אם אינו מדליק בעצמו.
בחורים ובחורות הנמצאים בישיבה גבוהה או במדרשה, בשירות לאומי או באוניברסיטה, אם הם מתגוררים מחוץ לבית הוריהם, דינם כרווק שיש לו דירה משלו ועליהם להדליק נרות בחדרם. למנהג אשכנז כל אחד ידליק בברכה, ולמנהג ספרד יצאו בהדלקת אחד מבני החדר ויקנו חלק בנר. והלומדים בישיבה תיכונית או באולפנה וישנים בפנימייה, דינם כדין רווק הסמוך על שולחן הוריו, ולכן למנהג אשכנז ידליקו בחדרם בברכה, ולמנהג ספרד יצאו בהדלקת אחד מחברי החדר, ואם כולם מיוצאי ספרד, המדליק לא יברך כי אולי יוצא בהדלקת הוריו בביתם.
2024-12-25 22:33:57
סעודה
שלום וברכה מדוע לגבי סופגניה הרב הכריע שהאוכלה בסעודה לא מברך ועדיף לאכל מחוץ לסעודה לעומת זאת בדין עוגות עדיף שיחליט בדעתו מה אם זה קינוח או לא ורק אם לא החליט לא יברך מהספק וכו
כפי שכותב הרב, מלבד הספקות שיש לגבי מיני מזונות רגילים המובאים כקינוח, בסופגניה יש שני צדדים נוספים לומר שהן חלק מהסעודה: א. משום שבצקן דומה ללחם כמבואר בפרק ו, הערה 9. ב. בנוסף לכך הן משביעות מאוד וממילא אכילתן מצטרפת למגמת הסעודה. במילים אחרות – קשה מאוד לומר שסופגניה שלמה זה 'רק' קינוח. ובפרק ו סוף הערה 9 הוסיף שאם בכל זאת מתכוון לאוכלן בסעודה, נכון לכוון במפורש בברכת 'המוציא' לפוטרן.
2024-12-25 18:58:11
נרות חנוכה
אדם שגר לבד ואין מי שיראה את הנרות חנוכה שהוא מדליק, האם הוא מברך את הברכות על הנרות? מצד אחד כתוב בסימן תרע"ב משנה ברורה ס"ק (יא) כל הלילה עד עמוד השחר ובברכה והיינו דוקא אם בני הבית נעורים אבל אם ישנים אין לברך עליהם אלא ידליק בלא ברכה דכמו דלדידהו לא היה מברך אלא בזמן פרסום הנס ה"נ לדידן. ואם בא לביתו קודם עה"ש ומצא ב"ב ישנים מן הנכון שיקיצם כדי שיוכל להדליק בברכה. אבל בסימן תרע"ז המחבר כותב יֵשׁ אוֹמְרִים שֶאַף עַל פִי שֶמַדְלִיקִין עָלָיו בְתוֹךְ בֵיתוֹ, אִם הוּא בְמָקוֹם שֶאֵין בּוֹ יִשְרָאֵל מַדְלִיק בִבְרָכוֹת. {הַגָה: כִי חַיָב לִרְאוֹת הַנֵרוֹת… והמשנה ברורה מביא דעות לגבי הברכות. אבל לכאורה זה סותר את מה שכתוב לפניכן, שאם אין מי לראות הנרות אז לא מברכים.
כפי שמובא בפניני הלכה זמנים פרק יג, החילוק הוא בין הדלקה בזמן 'שתכלה רגל מן השוק', שבזמן זה אין חובה שיראו אנשים את הנרות בפועל, שכיום זה עד תשע בערב. אבל לאחר זמן זה, אם אין סבירות שמישהו יראה את הנרות, או מבני ביתו או מההולכים ברחוב, ידליק בלא ברכה.
אפשר לקרוא מפניני הלכה דרך האתר. אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?v=4605f628f91d)
זמן ההדלקה
ה. זמן ההדלקה המובחר הוא בצאת הכוכבים (כ-20 דקות אחר השקיעה) ועד חצי שעה לאחריו. הרגיל להתפלל ערבית בצאת הכוכבים, יתפלל קודם ערבית, ולאחר התפילה יזדרז לביתו להדליק. והרגיל להתפלל ערבית בשעה מאוחרת יותר, ידליק בצאת הכוכבים.
ו. במקום הצורך ניתן להקדים את ההדלקה לשקיעת החמה, או לאחרה עד השעה תשע בלילה, שזהו זמן שעדיין אנשים חוזרים כיום מהעבודה, ואפשר לומר שהוא בכלל מה שאמרו חכמים על זמן ההדלקה – "עד שתכלה רגל מן השוק".
לכן כשצריכים להגיע בזמן לאירוע, ולא יכולים להמתין עד צאת הכוכבים, ידליקו בשקיעה. ובמקום שמתקיים שיעור תורה קבוע אחר תפילת ערבית, ואם ילכו להדליק נרות, הלימוד יתבטל, עדיף שיקיימו את השיעור ואחר כך יזכירו לכולם להדליק נרות. וכן כדי שכל בני המשפחה ידליקו ביחד, אפשר לאחר את ההדלקה עד השעה תשע. וכמובן שאם אחד מבני הבית יוצא בהדלקת אבי המשפחה, נכון להמתין לו אם אינו שומע את הברכות בהדלקה אחרת (לעיל יב, ז).
ז. מי שלא הספיק להדליק עד השעה תשע, ישתדל להקדים את הדלקתו כמה שיותר, ובדיעבד יכול להדליק כל הלילה עד עמוד השחר. וכיוון שמדליק לאחר הזמן שבו אנשים רגילים לחזור מהעבודה, יכול לברך רק אם יש אדם שיראה את נרותיו, כגון אחד מבני ביתו, או שיש סבירות גבוהה שיעבור אדם ברחוב. לא הדליק נרות כל הלילה, הפסיד את המצווה של אותו יום, ולמחרת ידליק כרגיל.
ח. בלית ברירה אפשר להדליק בברכה ארבעים דקות לפני השקיעה ('פלג המנחה'), ויקפיד שלפחות נר אחד יישאר דולק חצי שעה לאחר צאת הכוכבים. כך יעשה מי שמוכרח לצאת מביתו לפני השקיעה ויחזור לביתו מאוחר מאוד בלילה, בזמן שכבר לא יהיה אדם שיראה את נרותיו. ואם חייב לצאת מביתו יותר מוקדם, ידליק נרות בלי ברכה עד שעה לפני השקיעה.
ט. בערב שבת מדליקים נרות חנוכה תוך ארבעים דקות לשקיעה, ולפחות נר אחד צריך להישאר דולק חצי שעה לאחר צאת הכוכבים. לאחר מכן מדליקים את נרות השבת. טוב להתפלל מנחה בציבור לפני ההדלקה, אבל אין להתפלל לשם כך ביחיד.
י. במוצאי שבת מתפללים ערבית ואחר כך מדליקים נרות. רבים נוהגים להקדים את ההבדלה להדלקת הנרות, ויש נוהגים להדליק נרות חנוכה תחילה.
2024-12-25 01:53:20
חנוכה
שלום וברכה ברביבים תשפ"ג הלכות חנוכה כתב הרב: "ואם ירצו, יוכלו לסכם שבן הזוג שנמצא בבית ידליק נרות בזמן בברכה, וכשהמאחר יחזור, אף הוא ידליק נרות בברכה" ובהמשך כתב: "אומנם אם המאחר יגיע לאחר תשע בערב, עדיף שלא להמתין לו ולהדליק לפני כן. והמאחר צריך להקפיד להשתתף בהדלקת נרות ולשמוע את הברכות במקום שבו הוא נמצא. ואם אינו יכול, ואין מדובר באירוע חד־פעמי, מוטב שינהג כמנהג אשכנז, ויכוון שלא לצאת בהדלקת המשפחה, וכשיגיע הביתה ידליק נרות בעצמו בברכה" ממה שכתב הרב בפניני הלכה משמע שרק בני זוג אשכנזים יכולים לעשות את הפתרון שאחד יכווון לא לצאת והשני ידליק עליו וכן אם אין מדובר במקרה חד"פ ימתינו לו אם הם ספרדים. ולא כמו שמשמע מהרביבים שלא חילק או שגם הספרדי ינהג כאשכנז
עקרונית אשכנזי לא צריך לכוון לא לצאת, שהרי בכל מקרה הוא יכול להדליק בברכה. ומה שכתוב בפניני הלכה פרק יג, סוף הערה 12 הוא דווקא לגבי זוג, שמכיוון שהם רגילים שהבעל מוציא את האישה, אזי אם באופן חד פעמי הם משנים את הרגלם, יתכוונו שלא לצאת, וסיכום ביניהם שאחד ידליק בזמן והשני מאוחר, נחשב ככוונה. החידוש היותר גדול הוא לגבי ספרדי, וכפי שמובא בפרק יב סוף הלכה ג וסוף הערה 2.
2024-12-24 22:46:00