לאחרונה פורסמו נתונים מטרידים, אם כי לא מפתיעים במיוחד, לפיהם רק שלושה אחוזים מהמתמחים בבית המשפט העליון למדו במכללות לעומת 97% שלמדו באוניברסיטאות. זאת, למרות שבישראל קיימות רק חמש פקולטות למשפטים באוניברסיטאות אל מול תשע במכללות.
כידוע, התמחות בבית המשפט העליון היא ההתמחות היוקרתית והנחשקת ביותר בקרב סטודנטים למשפטים. למרות שלא מדובר בנתון מפתיע, אקדמאים ביקרו את התנהלות בית המשפט העליון, בטענה שנתון זה מעיד על תת-ייצוג של אוכלוסיות מוחלשות בעליון.
אלעד בן-זקן פעיל חברתי. בעל ניסיון מחקרי בתחומי משפט וגזע, גבולות זכויות האדם בחברה הדמוקרטית ושוויון בעבודה.
לאחרונה פורסם על ידי מרכז מנור ממשק המפלח את חברי הכנסת והשרים לפי מקומות מגורים ומצביע על מגמה מדאיגה: רובם (כשני שליש) גרים בין חדרה לגדרה (לרבות ירושלים), ואף חבר כנסת או שר לא גר דרומית לירוחם.
יתרה מזאת, הנתונים חושפים פער משמעותי בייצוג: על כל חבר כנסת או שר הגר בצפון הארץ גרים כ-107 אלף תושבים, לעומת פחות מ-39 אלף תושבים ביהודה ושומרון ופחות מ-45 אלף תושבים בגוש דן.
אלעד בן-זקן פעיל חברתי. בעל ניסיון מחקרי בתחומי משפט וגזע, גבולות זכויות האדם בחברה הדמוקרטית ושוויון בעבודה.
הכותרות הראשיות עכשיו
הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
מוצר השעה בפוליטיקה הישראלית הוא מסור. חברי הכנסת התאהבו במסור שבו אוחזים אילון מאסק וחאבייר מיליי. גם הפוליטיקאים הישראלים רוצים תמונה עם מסור. זה יתפוס מעולה בתמונת הפרופיל שלהם ברשת X וזה גם פופולרי בקרב ציבור האזרחים – ובצדק.
עו״ד דן להב הוא מומחה לממשל ומשא ומתן. כיהן כראש הדסק המשפטי של מרכז המחקר בכנסת, וכסמנכ״ל במשרד ראש הממשלה.
למקרה שפיספסת
הפוסטים הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
-
11
סיומו העתידי של הסכסוך באוקראינה מהווה פוטנציאל לחברות הטכנולוגיה הישראליות, אם יסתייעו במיקור חוץ של מפתחים אוקראינים כדי לצמוח בעידן שלאחר המלחמה.
* * *
לאחרונה נפגשה משלחת ארצות הברית עם משלחת רוסיה על מנת לקדם את הסכם השלום לאחר המלחמה הארוכה עם אוקראינה. לעת עתה השלום לא נראה בהישג יד, אבל הסכם כזה, אם יושג בהמשך, יתרום משמעותית לשיקומו וצמיחתו של השוק העולמי ובמיוחד האירופאי. אבל החברות הישראליות צפויות להחמיץ הזדמנות זו אם לא יהיה להן כוח עבודה זמין וגמיש כדי להשתלב בו.
אלכסיי שלימוב הוא מייסד ומנכ"ל חברת איסטרן פיק (Eastern Peak), המתמחה בפיתוח תוכנה ומוצרים במגוון פלטפורמות מובייל ואינטרנט.
תגובות אחרונות
יום האישה הבינלאומי חל בסוף השבוע האחרון, ב-8 במרץ. הוא כונה בעבר "יום הפועלת הבינלאומי" וצוין לראשונה בארה"ב ב-1909, לזכר שביתת איגוד נשים שהתקיימה שנה קודם לכן.
בעיתוי סמלי, שבוע קודם לכן (24.2.2025) בג"ץ בראשות השופט העליון נעם סולברג, קיבל את העתירה שהוגשה על-ידי שדולת הנשים בישראל, ארגון נעמת ופורום דבורה נגד הייצוג החסר של נשים בקרב מנכ"לי משרדי הממשלה והורה לממשלה לקבוע תוך חצי שנה הנחיות מפורשות שיבטיחו ייצוג הולם לנשים בשכבת הניהול הבכירה במגזר הציבורי.
אמיר בשה הוא שותף במשרד עורכי הדין בשה זבידה המתמחה במשפט עבודה קיבוצי ואישי. מנכ"ל מכון גולדה מאיר למנהיגות וחברה, העוסק בהנצחת גולדה מאיר, תוך עיסוק בפועלה ומורשתה, קידום מנהיגות נשים, עידוד מחקר ושיח על מדינת הרווחה ועידוד מחקר ושיח על שאיפתה של ישראל לשלום וביטחון. עו"ד בשה חיבר מאמרים ומחקרים רבים בנושא משפט עבודה והוא בעל תואר שני בהיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה מאוניברסיטת תל אביב.
השרה להגנת הציונות
"אתה חייב לבנות. להרבות במעשים טובים. אתה לא יכול כל היום להפגין, לבקר ולצעוק חמס"
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
מספיק עם התבוסתנות. אנחנו משחקים במשחק לטווח הארוך. החרדים לא רוצים להתגייס? קודם כל ביטול כל הקצבאות מהמדינה, איסור יציאה מארץ, שלילת רישיון נהיגה וכדומה. הטלת כל סנקציה אפשרית נגד המשתמטים והמוסדות שלהם. במקביל צ'יפור מקסימלי של אלו שכן מתגייסים, הקמת גדודים שמתאימים לאורח החיים החרדי, סדנאות מיוחדות שיכינו צעירים חרדים לפני גיוס וכו'. לעבוד איתם בשיטת המקל והגזר, ובסוף כמות המתגייסים תגדל. הנרטיב "הם לא יתגייסו לא משנה מה" מגיע מהליכוד ונועד להצדיק ישיבה איתם בממשלה ותמיכה בחוק ההשתמטות.
וגם אם נניח שהם לא יתגייסו, הצעדים האלו עדיין יחסכו למדינה מיליארדי שקלים שבוזבזו על קצבאות ומוסדות תורניים למיניהם. לכל הפחות העוני יכריח אותם ללכת לעבוד כדי להאכיל את ילדיהם, והם יתחילו לשלם מס הכנסה – זו כבר תרומה יותר גדולה למדינה מאשר לשבת בישיבות ולקבל קצבאות.
כרגע משפחה חרדית ממוצעת עולה למדינה נטו 5000 ש"ח בחודש, והם מתרבים בקצב מעריכי. ברור שהמצב הזה לא יכול להימשך יותר.
איך מדינה קורסת?
נותנים לחלק גדול מאזרחים,
שלא מקבלים את הערכים, האתוס והריבונות,
זכויות יתר,
סחטנות משאבים על חשבון מגזרים יצרניים,
תמרוץ לילודה פי 3 ממשפחה עובדת משכילה,
תמרוץ לבטלנות במקום לימודי ליבה ותעסוקה,
וסמכות לחוקק חוקים ולבתי משפט של כפיה,
סמכות לשאמנים ושלילת זכויות מנשים
ומחכים…
כמובן, עם יש גם מגזר אחר עם ילודה גבוהה
שמקדש אבנים וטרנספר ומלחמה ופירומניה
וגם שירות בהסדר והשתמטות נשים,
אפשר לחכות פחות זמן
עד קריסות.
ייאוש הוא לא תכנית עבודה.
החרדים יתגייסו בלי שום בעיה, אם המדינה תדע לעשות את הדבר הנכון.
והדבר הנכון הוא להתנות זכות בחירה לכנסת בשירות צבאי, ולעשות זאת בצורה שהחרדים יפנימו שזה לא משהו פוליטי שישתנה עוד שנתיים, אלא משהו שיישאר במדינת ישראל.
במצב כזה החרדים ייאלצו להתגייס – פשוט לא תהיה להם ברירה, משום שהם נסמכים באופן ישיר על מדינת ישראל, ומתרגמים את כוחם הפוליטי לכוח כלכלי. בלי זכות בחירה אין להם אפשרות *טכנית* לקיים את אורח חייהם. ולכן המנהיגים החרדים יגיעו מהר מאוד להסכמות עם מי שצריך, ויפתחו מסלול חרדי בצבא. לטווח הארוך, המנהיגים החרדים עצמם ידאגו לכך שהאידיאולוגיה תשתנה, כדי להתאים לזה.
הציבור החרדי הוא גמיש מאוד ומשתנה במהירות רבה. קל יחסית להשפיע עליו. הוא עבר מהפכות אדירות במשך השנים (למשל המצאת חברת הלומדים בשנות השמונים, שינוי היחס למדינת ישראל בשנות החמישים). מדוע? משום שאצל החרדים הכל זה סוציולוגיה ולא אידיאולוגיה, וקל להם מאוד לשנות את הדרך כדי להתאים את עצמם למציאות. הדבר היחיד שחשוב עבורם זה שהקהילה הסוציולוגית תישמר.
אנחנו החרדים לא נתגייס, לא בגלל שהצבא לא מסוגל לגייס אותנו ולתת לנו את הצרכים שלנו.
הסיבה היא כ"כ פשוטה.
מה תפקידו של הצבא?
להגן על היהודים החיים בא"י ועל המדינה.
בעניינו, לימוד התורה, עושה זאת בצורה כ"כ יעילה ואפילו יותר מהצבא.
ראו מה קרה בשמחת תורה לפני שנה?
שמחנו על הצבא שיש לו את כל הכלים להגן,
לצערינו לא היה לצבא סיעתא דשמעיא.
והוא כשל.
לולא לימוד התורה, מי יודע להיכן היו הנבלות מגיעים.
נשאלת השאלה: אם לימוד התורה כ"כ יעיל למה הוא הגן עלינו אז?
לצערינו ישנם איתנו אחינו הטועים, שאינם שומרים תורה ומצוות, שפוגמים בכוחה של התורה.
להמשיך את הפטור של תורתו אומנותו לפי הצהרות הישיבה . ובמקביל לצוד ברחובות את מי שמצהיר ולא לומד . אחד כזה שנתפס הישיבה מאבדת את התקציב עליו והוא נכנס לכלא . שניים שנתפסו . אזהרה . שלושה . הישיבה מאבדת את כל התקציבים . אני משלם המיסים רוצה להיות בטוח שהכסף שלי משמש ללימוד תורה ולא לפויילישטיקים
שאלת גיוס החרדים היא שאלה קיומית למדינת ישראל. רק בתהליך ארוך ורציף יש סיכוי לגייסם. להכניס לכלא משתמטים לא כדאי. לא יהיה גיוס והמדינה תצטרך לממן את כליאתם. כל משתמט יוכרז כעריק והוא לא יוכל לקבל את השירותים הבסיסיים ביותר שמקבל אזרח – ביטוח לאומי, רישיונות למיניהם, קניית בית על קרקע של המדינה ועוד.
"גם מסע בן אלף מילין מתחיל בצעד אחד קטן" (פתגם סיני ו/או מאו צה טונג), הבעיה במדינת ישראל שכל פוליטיקאי שלא מסתדר לו בממשלה עם הקואליציה שלו, עשוי להחזיר את הגלגל אחורה.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
אתה כותב בעצמך בוגרי המכללות קונים תואר.
אני בעל ארבעה תארים, החלטתי ללמוד משפטים לתואר חמישי רק בגלל שאני אוהב ללמוד. מכיוון שאני בתוך שוק העבודה ואינני יכל ללמוד בשעות הבוקר מה שנשאר לי זה ללמוד במכללה. אני לא מאחל לאף אחד לשבת בכיתה סף הכניסה אולי גבוהה כלכלית אבל נמוך מאוד אקדמאית. אנשים לא יודעים חומר בסיסי של שיעור אזרחות בכיתה ט'. יש הרבה דוגמאות לעורכי דין ושופטים שהגיעו מהפריפריה והם היום בשורה הראשונה של המשפטנים בישראל.
הדרך היחידה לשמור על כבוד המקצוע שכבר איבד המון ממנו היא או לשוב ולעלות את רף הכניסה או לסנן בסוף
באמצעות בחינה קשה.
אם לימודי המשפטים היו ברמה גבוהה יותר ועם דרישות יותר גבוהות מהסטודנטים בין שהם דור ראשון או שביעי, מה שזה לא יהיה. כמו גם מתן אפשרות לסטודנטים ללמוד במדינה הזאת בשקט, אז הרמה הייתה עולה ואין זה משנה אם מדובר במכללה או באוניברסיטה
ישראל היא שיאנית העולם במספר עורכי דין לנפש, ובפער גדול. דבר זה משפיע על התנהלות המדינה כולה: כל סכסוך בתקשורת מתברר לפני שופט. כל סוגיה ציבורית בסופו של דבר תיחתך בבג"ץ. כל החלטת ממשלה תעורר איזה גוף פרטי שיגיש עתירה. אנחנו מדינה משפטית מסורבלת ומלאת רגולציה, שבה לכל כלל יש יוצא מן הכלל, ולכל יוצא מן הכלל יש סעיף קטן.
עורכי דין אינם יצרנים ולא תורמים לתל"ג. זהו מקצוע נותן שירות, וצריך להישמר במספרים קטנים. לכן, צריך לצמצם דרסטית את מספר עורכי הדין בישראל. אין צורך בכל כך הרבה, ובוודאי שאין צורך להכשיר עורכי דין חדשים בכמויות כאלה.
אבל איך עושים זאת? הממשלה אינה עושה דבר. לשכת עורכי הדין, במטרה לשמור על כמות סבירה של עורכי דין בשוק, מקשה מאוד על המבחנים; וזו כבר רשעות של ממש. אתה נותן לאנשים צעירים ללמוד ארבע שנים, במטרה לקבל תעודת עו"ד, ואז שולח אותם לדרכם ללא תעודה כזו. לכן הצמצום חייב להתבצע כבר בקבלה לאוניברסיטאות. דבר זה הוא לטובת הסטודנטים. הכותב הוא צעיר ועדיין סטודנט, ואינו מבין שעדיף לו לקבל שיברון לב קטן בכניסה לאוניברסיטה מאשר שיברון לב אדיר אחרי ארבע שנים מפרכות. לא חסרים בוגרי תוכניות ממיינות למיניהן של "חמישים אחוז חייבים ליפול בשנה הראשונה". האונ' העברית למשל מחבבת תוכניות כאלה. רק אלוהים יודע כמה דמעות היו נחסכות, אם בפשטות היו מסרבים לקבל את הסטודנטים כבר מראש. ואל תטעה: מרצה מנוסה למשפטים במכללה יודע מצויין, כבר בשנה הראשונה, מי מהסטודנטים לעולם לא יעבור את המבחן ולא יהיה עו"ד. אבל הסטודנט עצמו אינו יודע זאת, ולכן יבזבז הרבה שנים, הרבה תאי מוח, והרבה מאוד ביטחון עצמי, עד שיבין זאת בעצמו. ומה יעשה בגיל 30, עם תואר במשפטים וללא תעודת עו"ד?
הפתרון הוא שהמדינה תיקח אחריות, ותבנה צוות מומחים שיחשבו לטווח הארוך. לאן אנחנו רוצים להוביל את ישראל בעתיד? לכמה בוגרי משפטים נזדקק בעוד עשור, ולכמה בוגרי כימיה? כמובן שאין לנו יכולת לשלוט על בחירתו האישית של כל אדם, אבל בהחלט יש לנו יכולת להשפיע על בחירתו של ציבור הסטודנטים – באמצעות מימון תוכניות אקדמיות, מתן אישורי מל"ג, וגם הגבלת הסטודנטים במקצועות מסויימים. ברפואה אנחנו עושים זאת. במכללה לפיקוד ומטה עושים זאת. גם במשפטים צריך לעשות זאת.
מן הצד השני, צריך להפחית בייחודו של המקצוע. אפשר להחשיב בוגרי מדעי הרוח כליטיגטורים (זה בטוח לא יזיק למדעי הרוח שקורסים מחוסר תלמידים). צריך לחייב את הפקולטאות למשפטים לדרוש חוג נוסף מהסטודנטים – כלומר לדרוש שמשפטים תהיה רק תכנית דו חוגית לחוג נוסף – כדי שהסטודנטים לא ימצאו את עצמם בעתיד בפני שוקת שבורה. עלינו לתכנן את העתיד, ולא לדבר גבוהה על שיוויון. הניסיון בכל העולם מראה שזה לא עובד, ובסופו של דבר לא יוביל את המוחלשים להצלחה.