"לא הייתה שום פקודת מבצע מקדימה לפני שיצאו למלחמה, מה עושים עם כל העצורים שיהיו בלבנון. אני יכול להגיד שבאיזשהו דיון מוקדם לפני המלחמה העליתי אצל ראש מטה פיקוד צפון (את השאלה): 'מה תעשו עם כל השבויים שיהיו בלבנון?' האלוף אמר שלא יהיו שבויים. אז היו עשרות-אלפים שהם לא במעמד שבויים, אלא במעמד של עצירים, אבל היה צריך לדאוג להם" (ציטוט של תא"ל במיל' גדי זהר מתוך הספר "קו לבן דק" מאת דותן נווה).

לפעמים הדברים הרבה יותר ציניים ומעוותים, כמו אותו מחשב י.ב.מ. שחרץ גורלות של חיילים אמריקאיים באי הדמיוני פיאנוזה במלחמת העולם השנייה, בספרו המופתי "מלכוד 22" של ג'וזף הלר. בהיררכיית המלכוד, מעל אותו מחשב, נמצא המנגנון שמנתב הכל כאילו היה "יד נעלמה" שמבטיחה את המשך המלחמה והרווחים ממנה.

חיים שדמי עושה סרטים, כותב ספרים והרבה שנים שהוא עיתונאי (לרוב בפרינט או בכתובה, אבל גם בטלוויזיה). הוא פיראט ממייסדי חבורת הקריים-מיניסטר גאנג ובסוף יפליג בנחת אל האופק, אבל עד אז – יש לו כמה עניינים לסדר

בעשורים האחרונים האינטרנט חולל שינויים מרחיקי לכת בחיינו, ובפרט בחיי ילדינו. לצד ההזדמנויות שהעידן הדיגיטלי מציע לנו, כמו פיתוח מיומנויות למידה, שיפור אמצעי תקשורת ובידור נוח וזמין – הרשת טומנת בחובה סכנות חמורות.

נתונים מעידים על כך שבישראל, נכון לסוף שנת 2024, כל ילד שלישי נחשף לאיומים או אלימות מילולית ברשת, כל ילד רביעי חווה שיימינג או חרם, וכל ילד חמישי נחשף לתכנים מיניים בלתי רצויים.

ליאן אוחיון היא סטודנטית בפרויקט המעבדולוגיה, בפקולטה למשפטים במכללה למינהל.

ועידת הנשיאים שהתכנסה בשבוע החולף בירושלים, בחרה להזמין כאורח הוועידה, לא אחר מאשר שר התפוצות לכאורה עמיחי שיקלי, מי שהצביע נגד השלב הנוכחי בעסקת החטופים ומי שעל במת הוועידה הודיע כי יתנגד גם לשלב השני.

אם שיקלי היה פוליטיקאי אמריקאי שמביע התנגדות לשחרור חטופים, אותם מנהיגים יהודים היו מגנים אותו בתקיפות, אבל עובדת היותו שר ישראלי הפכה את ההופעה שלו ללגיטימית בעיניהם.

נדב תמיר מכהן כמנכ"ל בישראל של JStreet - הבית הפוליטי של אמריקאים תומכי ישראל ותומכי שלום, חבר הועד המנהל של מכון מתווים למדיניות אזורית וכיועץ לעניינים בינלאומיים למרכז פרס לשלום וחדשנות. לשעבר דיפלומט בנציגויות ישראל בוושינגטון ובוסטון ויועץ מדיני לנשיא המדינה.