בשנת 1966 שודרה בקול ישראל התכנית "הנרדף", שעסקה ברדיפתו של יוסף לישנסקי ע"י חברי ארגון "השומר". אלה ביקשו להסגירו לשלטונות העות'מאניים שלכדו את רשת הריגול הבריטית "ניל"י" (ראשי תיבות של "נצח ישראל לא ישקר") אותה הקים אהרן אהרונסון.

בתכנית תואר גורלו המר של לישנסקי, אשר נרדף ממושבה למושבה. סבי המנוח יעקב גוטמן שיתף אותי בזיכרונותיו והרהוריו כאיש צעיר בתקופת המרדף אחרי לישנסקי. הוא תאר כיצד הושמו המושבות העבריות במצור טורקי ונדרשו להסגיר את לישנסקי.

ברוך בינה הוא שגריר בדימוס. הוא כיהן כשגריר בדנמרק, קונסול כללי בשיקגו וקצין עיתונות בניו-יורק.בוושינגטון שירת פעמים - תחילה כקצין קישור לקונגרס וציר לדיפלומטיה ציבורית ובהמשך -- סגן ראש הנציגות. במטה בירושלים היה סמנכ"ל משרד החוץ ועמד בראש האגף לצפון אמריקה. כיום הוא עמית מדיניות במכון "מיתווים" למדיניות חוץ אזורית, חבר בתנועת "מפקדים למען ביטחון ישראל וכן חבר-מייסד של הפורום למדיניות חוץ שהוקם לאחרונה. הוא פירסם שני ספרי שירה ופרוזה.

העיתונאי עקיבא נוביק פרסם בהארץ מאמר תחת הכותרת "תפקידנו הוא גם להרים את המורל". לאחר שעורר את כעסם של גולשים רבים בטוויטר, טען העיתונאי שהכותרת עיוותה את דבריו. כך או כך, ראוי להתייחס למאמר החושף כיצד נוביק ורבים מהקולגות שלו רואים את תפקידה של התקשורת בזמן מלחמה.

המסר הברור שעולה מטורו של נוביק הוא הציפייה מהתקשורת להבליט סיפורי גבורה והישגים חיוביים במלחמה על פני העיסוק בביקורת ואירועים שליליים שעלולים לפגוע ב"מצב הרוח הלאומי".

תומר פלג, עוסק בייעוץ תקשורת ויחסי ציבור. שירת בדובר צה"ל. בוגר ביה"ס לעיתונאות "כותרת" ובעל תואר ראשון בהיסטוריה כללית מאוניברסיטת תל אביב. עבד 7 שנים ב"ידיעות תל אביב". שימש כדובר של ח"כ לשעבר איל בן ראובן (המחנה הציוני) ושל חברת הכנסת אמילי מואטי (עבודה).