חקירה אחת בעניין פרשת קטארגייט כבר יכולה להיפתח בעקבות הריאיון עם אלי פלדשטיין בערוץ 11 – חקירת הידיעות ששודרו מפי "גורם מדיני בכיר" או "גורם ביטחוני" או "מקורות בלשכת רה"מ".
על פי העדויות של פלדשטיין, ועל פי סמסים שפורסמו ב-I24 – כתבים ופרשנים קיבלו ידיעות לכאורה מלשכת רה"מ, פרסמו אותן ללא הצלבה וללא בדיקה ואלו היו ידיעות מצוצות מהאצבע של יועצי התקשורת של ראש הממשלה בנימין נתניהו.
איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.
כל בית צריך מרפסת וכל מדינה צריכה אויב.
וכל מנהיג מהסוג שלא עסוק בטובת מדינתו אלא בשרידותו הפוליטית צריך לפזר הבטחות. "להשמיד", "לרסק", "למוטט", את מי שאשם לכאורה בכישלונות – את האויב.
ד"ר רתם סיון הופמן היא רופאה מומחית לרדיולוגיה אבחנתית. מצנתרת מוח ומנהלת מכון הדימות בבית החולים מאיר. אמא ללוחם בחטיבת הקומנדו (במיל.), לצוער בקורס חובלים ולמתבגרת. ממובילות תנועת "אמא ערה" וחברה בחוג להנעה מדינית של מפלגת הדמוקרטים.
החלטה על יציאה למלחמה בישראל מתקבלת על ידי ממשלת ישראל, בהתאם לסעיף 40 לחוק יסוד: הממשלה. על פי החוק, הממשלה היא שמוסמכת להכריז על מצב מלחמה, ורק לאחר אישור של הממשלה ניתן לצאת לפעולה צבאית רחבת היקף.
לעתים, הממשלה מעבירה את ההחלטה גם לאישור הכנסת, במיוחד במצבים רגישים או שנויים במחלוקת. ובכל מקרה הממשלה אמורה לפרסם לציבור את החלטתה על יציאה למלחמה. לציבור יש זכות לדעת אם זו מלחמת אין ברירה או מלחמת ברירה.
איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
חוקית או לא חוקית? זו השאלה.
כשכוחות אמריקע, שהפניקים הגיעו אליה הרבה לפני וספוצ'י ואפילו לפני הוויקינגים, בשיתוף תאגיד מדינת ישראל (נסחר בוול-סטריט), משנים את הסדר העולמי בשירות הבנקאים הבינלאומיים – שמשרתים כוחות עלומים.
כבר הוגשה עתירה לבג"צ נגד המלחמה?
ונקודה קטנה למגיבה – מעמד פליטות לא תלוי בהכרזה רשמית של צד כלשהו על מלחמה, ורק אצל ה"פלסטינים" פליטות עוברת בירושה.
זה מה ששווה "החוק הבינלאומי".
ה"אליטות" שהציפו את אירופה במוסלמים (פליטים ושאינם) לא בדקו אם אל-קאעדה, דאעש, בוקו חראם או מי שלא יהיה, הכריז עליהם מלחמה.
לעניות דעתי
בעת שמלחמה מוכרזת תושבי המדינה השרויה במלחמה המעוניינים להגר למדינה אחרת כלשהי מוגדרים פליטים או פליטי מלחמה והמדינה האחרת מחויבת לקבלם אל תוכה
אולי זוהי הסיבה שמזה שנים רבות כל מצב מלחמה הוגדר כמבצע גם אם לא היו מטרות ויעדים או זמן קצוב למבצעים
אולי זוהי הסיבה להימנעות מלהגדיר את המלחמה כמלחמה קבל עולם ומלואו
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם


























































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
כל עיתונאי שפירסם ידיעות כזב להכפשת המצרים בשם "גורם מדיני בכיר" (מיהו הגורם ידע בעבר לפרש ירון אבהרם), יודע שהידיעה לא הייתה עוברת בשלום אילו ה"גורם מדיני בכיר" היה חפץ בה. השאלה אם נתניהו ידע או לא ידע פשוט מגוחכת. אין אדם שהיה מניח לידיעות כזב שמזיקות ליחסים עם מצרים ומעוררים את חמתה להתפרסם כיוצאות מלשכתו מחוסר ידיעה. ראה"מ מקבל תקציר עיתונות כל יום עם פירוט מלא של כל מה שנוגע לו וללשכתו.
אבל אתה בעצמך יודע, איתי, שהם יבדקו ויצליבו עד הרגע שבו הם יחשבו שהמתחרים שלהם עולים אם הידיעה, ולא שבריר שניה יותר מזה.
העיקר להיות ראשונים, או בלעדיים, ובטח לא שניים, רק בגלל שעצרו עוד רגע בשביל לבדוק, להצליב ולאמת.