מאפיין מובהק של המעבר לדיקטטורה פשיסטית הוא שהמנהיג אחראי למה שמצטייר בעיני הציבור כהצלחות, בעוד שלכישלונות האיומים ההולכים ונערמים – אחראים מתנגדיו מקרב האזרחים.

האחראים לכישלונות יהיו גם מקרב שומרי הסף המוחלשים, או מערכת המשפט המוחלשת, או האזרחים מקרב המיעוט האתני, או ארגוני זכויות האדם, או מערכת המשפט הבינלאומית, או האופוזיציה, או נציגי האופוזיציה שנכנסו לממשלה בתמימות לאחר טבח 7 באוקטובר 2023, תוך שהם מגישים את ראשם על מגש של כסף למערך התעמולה הפשיסטי. תפקידם האמיתי היה, כמובן, שיהיה את מי להאשים בכישלונות. בני גנץ וגדי איזנקוט הם כמובן אלה שעיכבו את הניצחון המוחלט.

עו"ד דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. יליד שנת 73', נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

בימים האחרונים הרשת גועשת סביב דירוג הדמוקרטיה של מכון V-Dem (זנים של דמוקרטיה), שפרסם ב"גרף השבוע" שלו את ירידת הדירוג של ישראל:

דו"ח הדמוקרטיה של מכון V-Dem ל-2024, שמציג ירידה של ישראל בדירוג הדמוקרטיה

דו"ח הדמוקרטיה של מכון V-Dem הפך כנראה למדד הנפוץ ביותר לאיכות הדמוקרטיה (או היעדרה של הדמוקרטיה, כמו במקרה של אוטוקרטיה). יש לו כמה חוזקות על פני מדדים אחרים, וכמו לכל מדד, חולשות.

פרופ' רוזנאי הוא סגן דיקן בבית ספר הארי רדזינר למשפטים, מנהל אקדמי משותף של מרכז רובינשטיין לאתגרים חוקתיים, אוניברסיטת רייכמן, ויו״ר משותף של הסניף הישראלי של הארגון הבינלאומי למשפט ציבורי. בעל תואר דוקטור במשפטים מה-LSE. תחומי ההתמחות שלו הם משפט חוקתי השוואתי ותאוריה חוקתית.

ב-17 ביולי פרסמתי מכתב למערכת "הארץ", שם פניתי ישירות לנשיא המדינה יצחק הרצוג לאמץ את הדוגמא של הנשיא המנוח יצחק נבון, אשר קרא פומבית להקמת וועדת-חקירה ממלכתית לבדיקת הטבח שנעשה במחנות הפליטים סברה ושתילה ב-20 בספטמבר 1982 על-ידי הפלנגות הנוצריות.

במכתב ביקשתי מנשיא המדינה לצאת לתקשורת ולדרוש פומבית מראש הממשלה בנימין נתניהו להביא סוף סוף את תוכנית נתניהו-ביידן לשחרור החטופים לאישור מידי בממשלה. תוכנית זאת כללה נכונות ישראלית לסגת בשלב השני של המתווה מרצועת עזה ולסיים את המלחמה, בכפוף להסדר שלא ישאיר את חמאס כגורם שלטוני שם.

פרופ' אריה קצוביץ הוא מרצה במחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית מאז פברואר 1993, חוקר יחסים בינלאומיים של אמריקה הלטינית, גלובליזציה, ובעיקר מחקרי שלום (רב הספרים שכתב או ערך הם על שלום והוא מלמד 20 שנה על הסכסוך הישראלי-ערבי במסגרת קורס של "תהליכי שלום במזרח התיכון").