"מאמי קומי, קורה משהו לא רגיל הפעם" – כך התעוררתי, לדבריו של בן זוגי. מייד החל שטף של אזעקות. יחד שלפנו את שלושת הבנים הקטנים מהמיטות והסתגרנו בממ"ד.

בהמשך לקולות האזעקות, הצטרפו גם קולות מרוחקים של ירי, מהישובים הסמוכים. אז עוד לא הבנו מה קורה, אבל בהחלט הבנו שקורה משהו גדול ולא שגרתי. אני הייתי עסוקה בהפעלת הילדים לצורך הסחת דעת ושמירה על תחושת שליטה.

עו"ס עתליה דיין והבה היא ילידת 1989, עובדת סוציאלית בקרן לרווחת נפגעי השואה מ-2016. במקור מקיבוץ אורים וכיום גרה במושב מסלול. נשואה ואמא ל-3 בנים. תמיד רצתה לעבוד עם קשישים ובפרט עם ניצולי שואה ורואה בכך שליחות גדולה ומשימה אישית.

רק בסוף השבוע שעבר הייתה המדינה בדרך לסערה פוליטית. תוך ימים ספורים  הסערה כבר הייתה מאחורינו, ובשטח נותרו רק ההריסות שהשאירה.

להיות או לא להיות שר ביטחון

מגעים מתקדמים מתנהלים (עדיין) לצירופו של יו"ר הימין הממלכתי גדעון סער לממשלה. במסגרת השיחות הוצע תחילה (אי שם בסופ"ש הקודם בואכה תחילת השבוע) לשר לשעבר לקבל את תיק הביטחון, בזמן המלחמה, במקום שר הביטחון יואב גלנט, אשר לפי הדיווחים ראש הממשלה בנימין נתניהו צפוי (היה?) לפטרו. 

עפר בן-דור, בן מושב באר טוביה, הוא איש תאטרון (בוגר הסטודיו למשחק של ניסן נתיב), יוצר גראפי ואנימציה. גר בקולוראדו, ארה"ב. יצירת קריקטורות פוליטיות חברתיות עוזרת במקצת להתגבר על דאגות וחרדות יומיות במציאת המגוחך והאבסורד במציאות הקודרת סביב.

כשאריסטו טבע לפני למעלה מאלפיים שנים את האמרה "האדם הוא יצור פוליטי", הוא דיבר על הקו באופי האנושי שמדביק אותנו לכדי חברה. אותו קו אלטרואיסטי שמרחיב אצלנו את תחושת ה"אני" לתחושת "אנחנו" ודוחף אותנו לתרום ולחסות בצל קבוצה אליה אנחנו משייכים את עצמנו.

את הדחף החברתי הזה הטביעה האבולוציה בתוכנו כצורך ראשוני חזק. רגש שיכול להוביל אותנו לאלטרואיזם קיצוני עד כדי הקרבת חיינו. אבל היעד לצורך הזה הוא יעד אמורפי. מי היא אותה קבוצת יעד חברתית אליה ניקשר? מהיכן היא מגיעה וכיצד היא נוצרת? כאן האבולוציה לא יצרה לנו תשובות, ואת אלו אנחנו צריכים להמציא לעצמנו.

ישי גבריאלי הוא כלכלן בהכשרתו. בין היתר שימש כמרצה במכללה החברתית כלכלית וכתב את הספר "התיאומוניטריזם" על היבטים דתיים בתורת הכלכלה. בעברו הרחוק יותר היה כתב וחבר מערכת בשבועון "כספים" וכן כתב טור בגלובס וקצת בידיעות אחרונות. נהנה לכתוב על מגוון נושאים רחב וכיום מחזיק בלוג בשם "צוקרלך גשפטן" https://zuckerlechgescheft.wordpress.com/ בו הוא כותב מדי םעם על נושאים שמעניינים אותו.

מצד אחד ישראל מגייסת כוחות נוספים לקראת "תמרון קרקעי" בלבנון, ומצד שני ארצות הברית וצרפת הודיעו על יוזמה להפסקת אש "זמנית" במלחמה בלבנון בהסדרה לקראת הסכם.

אם כך, האם ישראל הולכת להפסקת אש או לכניסה קרקעית? לדעתי, לכיוון הפסקת אש, בתיווך אמריקאי-צרפתי, אבל מכיוון שהמצב כל כך נזיל, אין לשלול את התמרון הקרקעי כמהלך של "אין ברירה" אם ייכשלו התיווכים שישראל דווקא מעוניינת בהם.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על בבעיה הפלסטינית. הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.