צה"ל מתפתל. בג"ץ פסק שיש לגייס את החרדים. את כולם. ללא הבדל בין ישיבות, מצב משפחתי או תעסוקה. בג"ץ קבע כי ערך השוויון הוא ערך דמוקרטי בסיסי מרכזי. לא יתכן לפטור אוכלוסייה שלמה, כשהצורך המבצעי במלחמה כה קריטי.
ובכל זאת, צה"ל מתלבט. מחפש חרדים עובדים, כאלה שכבר נפלו מהישיבות, שיהיה קל לגייס אותם. כדי שצה"ל לא יצטרך לשלוח מ.צ. לבני ברק ולמאה שערים. כדי שהרבנים לא יכעסו יותר מדי (אולי יפסקו פולסא דנורא על הרמטכ"ל). כדי שהפוליטיקאים לא ימצאו שוב איזה חוק עקום כדי לפטור את החרדים ויפגעו במוטיבציה של החילונים. אז בצה"ל מתפתלים.
איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.
"הזקנה היא הדבר הכי צעיר בחיי"
בגיל 62 הגעתי למנהלת משאבי אנוש במקום עבודתי והודעתי לה שאני מעוניינת לפרוש. התגובה המיידית שלה הייתה "אבל את לא נראית".
"איך אני אמורה להיראות?", שאלתי בצחוק. "עם מקל ביד?" ככה התחילה ההיכרות האישית שלי עם הגילנות.
דפנה צרויה היא אזרחית ותיקה, תל אביבית. פעילה ויזמית חברתית. נציגת תל אביב במועצת האזרחים הוותיקים הארצית, שהוקמה על ידי הגו"ניט וקרן אלי ודליה הורוביץ. בעלת הפודקאסט "בטל בשישים", שבו יחד עם שני שותפים, מדברים על הגיל השלישי מזווית ייחודית ועם הומור.
לפעמים אדם סוחב תיק על גבו.
לפעמים הוא נושא אותו על כתפו.
לפעמים משא התיק נסבל,
ולפעמים סחיבתו נדמית קשה מנשוא
– יש רגעים כאלה.
ויש רגעים בהם הוא שואל את עצמו
– מה יהיה אם אניחו מידי?
מה יהיה אם אוריד את התיק מגבי?
אבל לא באמת יש אופציה כזו.
מדובר בסוג של חלומות בהקיץ.
סוג של פנטזיה.
לפעמים אדם סוחב תיק על גבו,
ועל אף שיכול שמדובר
בעניין של כמה שנים,
הוא מרגיש כאילו הוא נושא אותו
על גבו ואיתו חיים שלמים.
הוא מנסה להיזכר מה היה קודם,
אי-אז, בטרם הונח על גבו התיק,
אבל הזיכרון נעשה מעורפל
והתמונה היחידה שעולה במוחו
היא דמותו-שלו עם התיק שאיתו,
התיק שאותו הוא נושא על גבו.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם










































































































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
אני לא מבין. זה מה שחסר לנו עשרים אלף "פאנטים שחורים" מחומשים בכלי נשק.. לא היה לנו מספיק יגאל עמיר אחד. חסר לנו עוד כמה כאלה…… וגם יש לנו נגד חרדי ופלדשטין חרדי לא יהיה מקום בבתי הסוהר לכולם…..
לאורך תקופות הזמן .כל פעם שהתעסקתם בגיוס חרדים פחת מספר המתגיסים וכן צצה בעיה שהזיקה רבות למדינה . הציבור הזה לא יתגיס באופן שאתם רוצים ..תפנו להרבה צעירים שאתם פוטרים אותם משרות צבאי בגלל אמתלאות מגוחכות. תרדו מהחרדים כי אביהם בשמים יגיב בחריפות
העיקרון צודק, הפרקטיקה שגויה.
75 שנים של איוולת לא יתוקנו בוקר אחד ע"י שליחת צווים. מדובר בתהליך ארוך, ומשכך יש להתחיל אותו אתמול.
הצעד הראשון הוא הפוך מהמצופה: פטור מגיוס לכל בני 19+ החרדים! הפטור מגיע עם ביטול כל תקציבי הישיבות והאברכים כך שלא יהיו לא מקלות ולא גזרים כדי לכלוא אותם בישיבות – הם יהיו חופשיים לצאת לעבוד. אותם כבר מאוחר מדי לגייס, אז עדיף לשחררם לגמרי אל השוק, לעבודה.
לרבנים יהיה קשה להוביל להפרות סדר המוניות נגד… אהה.. פטור מלא מגיוס?
את כל הצעירים הבאים שיגיעו לגיל גיוס אפשר להתחיל לגייס. בתחילה למספר תפקידים מצומצם שימזער את החיכוך ולהרחיב אותם בהדרגה. לא יחכו להם שום תקציבי ישיבות וקצבאות. אם הישיבות ינסו לממן אותם עצמאית הם יהפכו לנטל כלכלי עליהן. מצד שני בסוף השירות הצבאי מחכה להם שוק העבודה עם יכולת השתכרות טובה בהרבה, רחוק מהרבנים העבשים שלהם.
אין מה לעשות. מי שציפה ל-30,000 גולנצ'קים חרדים מחר בבוקר נידון להתאכזב. תקלה חמורה לוקח זמן לתקן.
האתגר הוא הרבה יותר מורכב מההתנגדות לגיוס.
לצבא יש מספיק אתגרים בלי לבנות יחידות שונות. ולשלב ביחידות קיימות יביא מהומות אינסוף:
חיילים שלא למדו אזרחות והיסטוריה,
שחונכו שציונות זה משהו רע ומשוקץ,
בלי דוגמה אישית מהבית של שירות ויום זיכרון,
במקרים רבים בלי לימודי ליבה (ושיעורי התעמלות?),
אמורים להישמע לסמכות מפקדים חילונים,
לעסוק בצרכים קיומיים גם בשבת,
בלי להטריד את הסובבים בענייני הלכה כל היום.
רבבות כאלו יצרו צבא שונה מהותית-תרבותית –
ראו גדודי ניסויים אחרים.
זה תהליך למידה ושינוי ארוך. לא בטוח שלפיקוד הבכיר יש פניות לזה בעת מאתגרת זו, ובטח לא תחת עוד רעל פוליטי.