ארגון הבריאות העולמי (WHO) העביר השבוע שינויים בתקנותיו, שנועדו לשפר את הפצת המידע בעולם על מחלות ומגפות – ולעודד סיוע למדינות עניות ● בקונגרס האמריקאי, בכנסת וברשתות החברתיות מתנהל קמפיין אגרסיבי נגד התקנות החדשות, בטענה ש־WHO הוא ארגון אנטישמי ש"יכפה על מדינות סגרים והפסקות אש" ● הקמפיין תופס תאוצה אף שהוא לא מבוסס על המציאות
פסק דין אסון נחל צפית מפנה זרקור לשימוש שעושים בתי המשפט במבחן "ההתנהגות האנטי-סוציאלית" כמדד לבחינת היסוד הנפשי בעבירות המתה ולתחימת גדר האחריות הפלילית.
השבוע פורסמה בבית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופט יובל ליבדרו) הכרעת הדין בתפ"ח 14618-05-19, הידוע כתיק אסון נחל צפית, אשר גבה את חייהם של עשרה צעירים שנקלעו לשיטפון בטיול גיבוש למכינת "בני ציון". יובל כהאן, ראש המכינה ואביב ברדיצ'ב מנהל התכנית, הואשמו בעבירת המתה בקלות דעת אך הורשעו בעבירה קלה יותר של גרימת מוות ברשלנות.
עו"ד קלאודיה דוד הייתה בעברה פרקליטה ומנהלת בפרקליטות מחוז ת״א (פלילי) ומומחית תוכן לתחום הרשלנות הפלילית בפרקליטות המדינה (בין היתר יו"ר פורום הרשלנות הארצי בפרקליטות המדינה). כיום בעלת משרד בוטיק המתמחה באירועי רשלנות פלילית ובטיחות בעבודה.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
חוט של חן וחסד משוך על "הבט אחורה בחיוך" (כרמל, 2023), ספרו של פרופ' יצחק גל-נור, איציק בפי חבריו. כשמאחוריו שובל ארוך של עשייה אקדמית וציבורית מעצבת (פרופסור למדע המדינה באוניברסיטה העברית, ועמית מחקר בכיר במכון ון ליר; לשעבר, נציב שירות המדינה בממשלת רבין; ממייסדי "שלום עכשיו" וממקימי "הקרן החדשה לישראל"; ועוד), גל-נור מפרסם, לראשונה, ספר אישי שהמתין לעת הנכונה לו. אציין שזכיתי לקחת חלק בעריכתו.
סיפורו של איזקיניו שנולד בברזיל, הפליג ב-1949 ארצה עם אמו ואחותו ("העלייה שלנו לא הניבה חומר ראוי לסרטי העפלה"), נבנה ובנה בה, והפך את שפתה מיריבה מרה לסיפור אהבה – הוא כתף להישען עליה בימים אלו.
בעלת דוקטורט בספרות עברית, בתחום השירה המזרחית, ותואר מוסמך במשפטים. בעבר כיהנה במגוון תפקידים בתחום קידום השוויון של אנשים עם מוגבלות.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
כיצד יכולה חקלאות ישראלית טכנולוגית לשרוד ואף לשגשג בעולם שבו הטמפרטורות עולות והמשאבים הטבעיים נדלים? בעידן של משבר האקלים, ישראל מתמודדת עם אתגרים משמעותיים אך גם עם הזדמנויות רבות, כשכל פתרון חקלאי חדש שנולד בשדותיה עשוי להכריע את מאזני המזון העולמיים
משבר האקלים מציב אתגרים משמעותיים בפני הכלכלה העולמית והמקומית, כאשר השפעתו על החקלאות היא אחת הבולטות והמדאיגות ביותר. שינויי האקלים משפיעים על מערכות הביקוש וההיצע העולמיות, מערערים את היציבות הכלכלית ומאיימים על ביטחון המזון ברחבי העולם.
פרופ' יורם קפולניק הוא מנכ"ל קרן BARD הקרן הדו-לאומית ישראל ארה"ב למחקר ופיתוח חקלאי. קרן BARD הוקמה ע"י ממשלות ישראל וארה"ב למתן פתרונות חקלאיים, ופועלת בהצלחה כבר למעלה מ-45 שנה.
אין שום "משבר אקלים". מי שהמציאו אותו מצד אחד, וגורמים במזיד לתופעות שיאשרו את קיומו המופרך (הצתת שריפות, geoengineering וכו') מצד שני, הם שגורמים למלחמות ומהנדסים מחסור במשאבים שונים.
השפעת המלחמה על החקלאות איננה פועל יוצא ממנה, אלא תוצאה מתוכננת. הדרת אנשים מהשטחים הפתוחים וריכוז יצור ואספקת המזון בידי האוליגריה הגלובליסטית היא חלק מאג'נדה 21 (המאה ה-21), כשאחת התחנות בדרך היא אג'נדה 2030.
אותם ברונים שודדים שמתכנסים בדאבוס ובמקומות סודיים בהרבה, כשאליהם עולים לרגל "מנהיגים" מכל העולם – שמאל וימין, מזרח ומערב, אוטוקרטים ודמוקרטים, מתכננים שילטון עולמי אחד, ריכוז האנשים ב"ערי 15 דקות" וגם הרבה מעבר לכך (כולם יודעים מה השלב הבא אחרי מחנות ריכוז).
הם כבר מטילים "מס פחמן", כולל על חקלאים, בה בעת שמעלימים מהאנושות פיתוחים ואמצעים קיימים שיכולים לספק אנרגיה נקיה ובזול.
מכיוון שהתקשורת הממוסדת והאקדמיה שייכות להם, לא רק שאינן חושפות את ההונאה ואת המזימה שמניעה אותה, אלא גם מקדמות את תעמולת הכזב.
נ.ב. אין בכך התייחסות לחידושים וההמצאות המתוארים כאן, שמן הסתם הם ברכה גדולה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם