פַּשְׂקֶוויל הוא כרזת קיר או כרוז ברחוב החרדי, הנושאים מסר לוחמני כלפי רעיון או אדם כלשהו. הם כתובים לעיתים בעברית ארכאית, מליצית או דרמטית מאוד.
מה בעצם ההבדל בין חוקי המדינה החדשים לבין הפשקווילים המודבקים לקירות מאה שערים?

פַּשְׂקֶוויל הוא כרזה ברחוב החרדי, הנושאת מסר לוחמני כלפי רעיון או אדם. הם כתובים לעיתים בעברית ארכאית, מליצית או דרמטית מאוד. מה בעצם ההבדל בין חוקי המדינה החדשים לבין הפשקווילים במאה שערים?

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

הקואליציה בראשות בנימין נתניהו, אריה דרעי, יריב לוין, משה גפני, יצחק גולדקנופף, בצלאל סמוטריץ ואיתמר בן גביר מנסחת יומיום פשקווילים חדשים.

דרעי רוצה לחזור להיות שר אחרי שבג"ץ פסל את מינויו? נחוקק חוק שאוסר על בג"ץ להתערב במינוי שרים. פשוט. על איזה בסיס ערכי או משפטי יונח החוק הזה? שום בסיס. זה פשקוויל שיודבק בספר החוקים על החוק הקיים. כמו הקירות בבני ברק ששכבות פשקווילים מכסות אחת על דברי ההסתה וההבל הקודמים, אחת על דברי בלע קודמים, אזהרות נגד צבא השמד, נגד נשים לא צנועות, נגד להט"בים, נגד כל ממשלה, נגד הציונות, נגד הרפורמים, נגד עבודות רכבת בשבת ונגד המס על חד פעמי.

נתניהו רוצה להימלט ממשפטו? נחוקק לו פשקוויל מתאים ונדביק לספר החוקים בדבק נגרים. חוק צרפתי, פסילת עילת הסבירות, שינוי הוועדה לבחירת שופטים כך שאת כולם נתניהו יבחר למענו בעצמו, הפרדת תפקיד היועמ"ש, בחירת יועמ"שים במשרות אמון ואולי גם מינוי רעייתו ובנו לממלאי מקומו. הכל הולך.

על איזה בסיס מוסרי, ערכי, לאומי או שיש לו בסיס במשפט הבין לאומי  מונחים החוקים הללו? שום בסיס.

שמחה רוטמן ונתניהו משתמשים בדברי ההסבר שלהם בנימוקים שקריים וכותרות מתחום הדמוקרטיה, זה לטובת "חיזוק" הדמוקרטיה, "משילות", "איזונים ובלמים" הם חוזרים ומנסים לשכנע (את מי?).אבל השקרים הללו לא יכולים לכסות את חוקי הפשקווילים שהם מנסים להדביק כעת על קירות הכנסת.

על איזה בסיס ערכי או משפטי יונח החוק הזה? שום בסיס. זה פשקוויל שיודבק בספר החוקים על החוק הקיים. כמו הקירות בבני ברק ששכבות פשקווילים מכסות אחת על דברי ההסתה, ההבל ודברי הבלע הקודמים

הם וקרנפיהם ושופריהם מדברים הרי בשפת הפשקווילים. מקללים בראש חוצות את נשיאת העליון, מאיימים על היועמ"שית, מזלזלים בנשיא המדינה, מכנים את הציבור החילוני המתנגד למהלכיהם בשמות גנאי וקריאות לפגיעה פיזית בו ובמנהיגיו.

הם עצמם מדירים נשים בפומבי – שום מנכ"לית לא מונתה לאף אחד ממשרדי הממשלה. הם עצמם כופים בכוח את מנהגי הדת על ציבור שאינו שומר שבת, או הפרדה בין נשים לגברים בכל אירוע ומוסד ציבורי. כלומר אלה חוקי פשקווילים. אלימים, גסים, שמאחוריהם עומדים הגורמים הקיצוניים ביותר ב"עדה", כלומר במדינה.

גם אם יצליחו בשבועות הבאים להדביק את הפשקווילים לספר החוקים, הללו יתקלפו בגשם הראשון. חוקים שאין להם הסכמה רחבה ואינם צרובים ומבוססים על ערכי המדינה, על מגילת העצמאות, על שוויון וכבוד האדם, על חופש תרבות מצפון ודת, לא ישרדו גם אם יהיו מודבקים שחור על גבי לבן בכל הקירות החשופים ברחובות.

הרבנים החרדים יודעים היטב שהמידע והידע נכנסים לבתיהם. מחלחלים דרך הטלפונים החכמים שבידי הדור הצעיר ודרך החיים המשותפים לחילונים ודתיים. אי אפשר לעצור את הקדמה. אי אפשר לכבול את רוח האדם ואי אפשר לכפות דיקטטורה על הציבור הדמוקרטי בישראל.

הם מדברים בשפת הפשקווילים. מקללים בראש חוצות את נשיאת העליון, מאיימים על היועמ"שית, מזלזלים בנשיא, מכנים את הציבור החילוני המתנגד למהלכיהם בשמות גנאי וקוראים לפגיעה פיזית בו ובמנהיגיו

בינתיים מאות אלפים מנסים להסביר ולמחות בשפה מנומסת ודמוקרטית, אבל הזעם יתפרץ בדרך זו או אחרת והפשקווילים של הממשלה הזו יקרעו מהקירות וימחקו מן ההיסטוריה.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

מה יעשו הרמטכ״ל, המפכ״ל, ראש המוסד וראש השב״כ במשבר החוקתי? בקרוב, אולי קרוב משנדמה לנו, ישראל תעמוד בפני משבר חוקתי בו לא הייתה מעולם. הספרות המקצועית מתארת משבר חוקתי במגוון דרכים, וההגדרה שלו יחסית מעורפלת, אך באופן כללי זה משבר פוליטי ומשפטי שהחוקה, או חקיקה אחרת, אינה מסוגלת לתת לו מענה.

מה יעשו הרמטכ״ל, המפכ״ל, ראש המוסד וראש השב״כ במשבר החוקתי? בקרוב, אולי קרוב משנדמה לנו, ישראל תעמוד בפני משבר חוקתי בו לא הייתה מעולם

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

אפשר לשער שבישראל שהמשבר החוקתי יתגלגל כך:

הקואליציה תעביר חוק או חוק יסוד שנותן לה שליטה מוחלטת בוועדה לבחירת שופטים או שאוסר על בג״ץ לפסול חוקי יסוד.

במצב כזה, סביר להניח שבג״ץ יפסול את חוק היסוד תוך שימוש בטענה שהחוק משנה באופן מהותי את האיזונים והבלמים בין הרשויות ופוגע "פגיעה במאפייניה הגרעיניים של המדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית". נאומה של נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות לא מותיר הרבה ספק באשר לנקודה זו, בנאום היא חזרה ואמרה שתכנית יריב לוין תרסק את מערכת המשפט ואת הדמוקרטיה עצמה.

בתגובה, הממשלה תסרב למלא אחר פסיקת בג״ץ ותטען שלבג״ץ אין סמכות להתערב בחקיקת יסוד. ייתכן שהיא תצהיר על כך באופן מופגן ופומבי או שהיא פשוט תוציא לפועל את הוראות החוק הלא חוקתי תוך התעלמות מפסיקת בג״ץ.

פרומו לסיטואציה הקיצונית הזו קיבלנו כשיו״ר הכנסת דאז, יולי אדלשטיין, סירב לפנות את הכיסא שלו למרות פסיקת בג״ץ שחייבה אותו לעשות כן.

"ישראל היום" בכותרת שער: יולי אדלשטיין קורא לשופטי בג"ץ לעשות חשבון נפש משום שחצו קו אדום

אין פאנץ' pic.twitter.com/snVvPui2Zz

— העין השביעית (@the7i) March 27, 2020

המשבר נמנע כי אדלשטיין התעשת ומילא אחר הפסיקה, אבל במצב הנוכחי נדמה שאין אחד או אחת שיעצרו את המדינה לפני שהיא נופלת לתהום, כך שהמשבר החוקתי בלתי נמנע.

יתכן שבישראל המשבר החוקתי יתגלגל כך: הקואליציה תעביר חוק או חוק יסוד שנותן לה שליטה מוחלטת בוועדה לבחירת שופטים או שאוסר על בג״ץ לפסול חוקי יסוד. בג"ץ יפסול את החוק, והממשלה תתעלם מהפסיקה

המשמעות המיידית של משבר כזה היא שלא ברור מי מייצג את החוק. האם זה בג״ץ, שפסל את החקיקה הלא חוקתית והאנטי דמוקרטית, או הקואליציה שהעבירה את החקיקה, שנפסלה כלא חוקתית, אך ממשיכה להתנהל כרגיל תוך שהיא מסרבת להכיר בפסיקת בג״ץ.

אם הממשלה תצליח בתכנית שלה, ישראל תעבור הפיכה. ממדינה דמוקרטית היא תיהפך לדיקטטורה פשיסטית. מוסדות השלטון, שעד להפיכה היו גופים עצמאיים שאמונים על מתן שירותים לאזרח ושמטרתם הייתה רווחת האזרח, יהפכו להיות זרועות של השלטון שאינם נתונים לביקורת או כפופים לאמות מידה ציבוריות כלשהן, ושתפקידם יהיה, כמו בכל מדינה פשיסטית, שימור הכוח בידי המשטר.

במצב כזה של משבר חוקתי שבעקבותיו ניסיון הפיכה, צריך להפנות את הזרקור לראשי כוחות הביטחון האמונים על הפעלת הכוח והאלימות במדינה דמוקרטית. מה יעשה ראש השב״כ ואיך הוא, בהפיכה, מתכוון למלא אחר חוק השב״כ? להזכירכם, סעיף 7(א) לחוק השב״כ קובע כך:

״השירות מופקד על שמירת ביטחון המדינה, סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו, מפני איומי טרור, חבלה, חתרנות, ריגול וחשיפת סודות מדינה, וכן יפעל השירות לשמירה ולקידום של אינטרסים ממלכתיים חיוניים אחרים לביטחון הלאומי של המדינה, והכל כפי שתקבע הממשלה ובכפוף לכל דין״.

במצב כזה של משבר חוקתי שבעקבותיו ניסיון הפיכה, יש להפנות זרקור לראשי כוחות הביטחון האמונים על הפעלת הכוח במדינה דמוקרטית. מה יעשה ראש השב״כ אז ואיך הוא מתכוון למלא אחר חוק השב״כ?

האם במצב כזה ראש השב״כ יאכוף את פסיקת בג״ץ, יעצור את ההפיכה וישמור על המשטר הדמוקרטי? ומה בכלל המשמעות של שמירה על סדרי המשטר הדמוקרטי במצב בו הממשלה מסרבת למלא אחר החוק? זו שאלה ללא תשובה.

ומה יעשה הרמטכ״ל? "חוק יסוד: הצבא" קובע שצה״ל יהיה כפוף לממשלה. ואם הממשלה עצמה עבריינית ואינה ממלאת אחר פסיקת בג״ץ, האם צה״ל עדיין כפוף לה? האם צה״ל הוא צבא שכירי חרב הכפוף לדיקטטור, או שמא צה״ל הוא צבא העם שנאמן בראש ובראשונה לחוק ולדמוקרטיה?

ומה יעשה המפכ״ל, האם הוא יפעיל את המשטרה ככוח ביטחון פנימי של ממשלה פשיסטית, מעין שטזי? הרי החוק תחת דיקטטורה הוא רצונה של הממשלה בלבד. ברצותה הממשלה תוכל לחסל זכויות יסוד כמו הזכות לפרטיותֿ, קניין או שוויון.

היא תוכל להפעיל את המשטרה כדי לחדור לטלפונים של מתנגדים פוליטיים (והפעם באמת ולא כמו בפרשת פגסוס המפוברקת), להלאים לאזרחים רכוש או לאכוף את החוק באופן לא שוויוני. האם המפכ״ל עומד להסכים לטירוף הזה?

אלו שאלות הרות גורל, קשות, כואבות ומפחידות. הן ממחישות את התהום אליה הידרדרנו ואת הכאוס הבלתי נתפס שעתיד לבוא עם ההפיכה. ישראל אינה הונגריה או פולין, יש בה גיוס חובה וקיומה תלוי, במידה רבה, בסולידריות החברתית של אזרחיה.

הממשלה תוכל להפעיל את המשטרה כדי לחדור לטלפונים של מתנגדים פוליטיים, להלאים לאזרחים רכוש או לאכוף את החוק באופן לא שוויוני. האם המפכ״ל עומד להסכים לטירוף הזה?

ראשי מערכת הביטחון, שאמונים על הפעלת הכוח והאלימות החוקית במדינה דמוקרטית, אינם יכולים להרשות לעצמם להיות נפקדים מהאירוע. בסוף הם מי שידרשו לבצע חוקים והוראות שדגל שחור מתנוסס מעליהן. האם הם רק ״ימלאו אחר פקודות״ או שמא יבחרו להיות בצד הטוב של ההיסטוריה? ימים יגידו.

שמאלני ציוני גאה, תל אביבי, לומד משפטים ומלמד עברית. הוביל מחאות למען קהילת להט״ב, שיויון לנשים והדמוקרטיה הישראלית וכעת דובר של ח"כ יאיר גולן. גר עם הכלבה שלו, ירדנה.

לא מזמן כתבתי ברשתות על חלאת האדם שאנס אישה בגדרה. לא פעם ראשונה שאני כותב על נושא האלימות המינית, למעשה אני כותב על זה די הרבה. הפעם, לא התמקדתי דווקא בפרטי המקרה, אלא בתגובות אליו. האונס הנורא הזה ״זכה״ לסיקור נרחב בתקשורת, השר ל״ביטחון לאומי״ הגיע לזירה, ומפכ״ל המשטרה נתן הוראה לכוחות הביטחון במחוז הדרום לתעדף את המקרה הזה ולא לנוח עד שהאנס מובא למעצר. למה? ניחשתםן נכון.

האונס הנורא ״זכה״ לסיקור נרחב בתקשורת, השר ל״ביטחון לאומי״ הגיע לזירה, ומפכ״ל המשטרה נתן הוראה לכוחות הביטחון במחוז הדרום לתעדף את המקרה ולא לנוח עד שהאנס מובא למעצר. למה? ניחשתםן נכון

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

בעקבות הביקורת שלי על גזענים לאומנים משיחיים שנזכרים לדבר על אלימות מינית רק כשהתוקף הוא לא יהודי, כדי לנצל בצורה הכי צינית שיש את הנאנסת ולתדלק את השנאה בין קבוצה א׳ לקבוצה ב׳ – ״זכיתי״ לתגובות שהסיכום שלהן הוא ״אוהב מחבלים אתה בעד אונס כל עוד האונס הוא ערבי״ ולעוד שלל כינוי גנאי ואיחולים.

הרי זה הכלל הלא כתוב של האינטרנט – אם העברתי ביקורת על המבקרים, זו בעצם הודאה שאין לי בעיה עם המעשה עצמו. רוצה לבקר את צה״ל? תבהיר שאתה נגד טרור קודם. רוצה לבקר גזענות? תבהיר שאתה נגד אונס קודם.

מה שמביא אותי לפיגוע הרצחני ביום שישי האחרון בשכונת ״רמות״ בירושלים. שני אזרחים חפים מפשע נרצחו על ידי תושב מזרח העיר בן 31, שנשא תעודת זהות כחולה.

כמובן שההצהרות הפופוליסטיות לא איחרו להגיע מראש הממשלה שנאשם בפלילים ומשר הטיקטוק הלאומי. ״נאטום את הבית״ הם זעקו כשהדם עדיין לא התייבש בזירה, ואז התברר שזה בית שכור שלא רשום על שמו ואי אפשר לאטום. ״נגרש את משפחתו!״, ״נחוקק עונש מוות למחבלים!״. קצת אירוני לשמוע עבריין מורשע בסיוע לארגון טרור, מבטיח חוק עונש מוות למחבלים, במיוחד כשהחוק תלוי בבוס שלו, שהוא במקרה ראש הממשלה שמנע מהחקיקה הזו להתקדם בעשור האחרון.

קצת אירוני לשמוע עבריין מורשע בסיוע לארגון טרור, מבטיח חוק עונש מוות למחבלים. במיוחד כשהחוק תלוי בבוס שלו, שהוא במקרה רה"מ שמנע מהחקיקה הזו להתקדם בעשור האחרון

שלא כהרגלי, צפיתי בסרטוני הווידאו מהפיגוע. בסרטון רואים בבירור כי לאחר הדריסה, הרכב הגיע לעצירה מוחלטת כאשר הוא לא יכול להמשיך בנסיעה, והמחבל עדיין יושב בכסא הנהג. הוא לא ניסה לצאת מהרכב ולהמשיך לפגוע באזרחים, לא ניסע להמשיך בנסיעה, פשוט ישב ברכב וחיכה. לא יודע אם הוא עשה שיחות טלפון בזמן הזה, או הותקף בחרטה ונקיפות מצפון. באמת שאני לא יודע. בשלב הזה, אזרח ושוטר שהיו בזירה והיו חמושים, שלפו את הנשק והתחילו לחתור למגע. אחרי כמה שניות ארוכות של היסוס, אחד מהם פתח את דלת הרכב ושניהם פתחו בירי אל עבר המחבל. הוא מת במקום.

באותו רגע, כל מה שהצלחתי לחשוב עליו הוא – למה?

לא שחלילה אני חושב שלא ״הגיע״ למחבל למות. הוא ביצע פיגוע ולקח חיים של שני אזרחים תמימים וחפים מפשע. מבחינת ה״איזון״ הקוסמי בהחלט מגיע לו למות. מה שכן הייתי מצפה מאזרח עם רישיון לנשק, ובמיוחד משוטר במדים, הוא לנהל את האירוע.

פצועים עדיין מוטלים על הרצפה, וראיתם שהמחבל לא יוצא מהרכב ביוזמתו. אולי הוא נושא על עצמו מטען חבלה ובזמן שהוא נמצא ברכב הוא היה עסוק בלחמש אותו? להכין אותו לפיצוץ? איך שני אנשים מרשים לעצמם לפתוח באש ולהרוג ללא שום שיקול דעת אדם שעלול להיות ממולכד? ונניח שאתם יודעים בדרך כזו או אחרת שהוא לא ממולכד. אולי כוחות הביטחון יוציאו ממנו מידע בחקירה? אולי יש לו שותפים במיקומים נוספים? ושוב – אולי יש עליו מטען חבלה והירי שלכם יביא לפיצוץ?

כמובן שזה קל לכתוב בדיעבד, בניחותה בבית בלי כל הלחץ והאדרנלין. עדיין, הייתי רוצה לראות זירה מנוהלת ע״י השוטר שהיה במקום וירה במחבל. הייתי רוצה לראות אותו שומר על קשר עין עם המחבל ומכוון עליו את הנשק ובמקביל מרחיק את הפצועים והבלתי מעורבים מחשש למטען. הדבר האחרון, האחרון שהייתי רוצה לראות, זו הוצאה להורג ברחוב, ככה, ללא משפט, של אדם שעלול להיות ממולכד/נכס מודיעיני, ושוב – לא משנה בכלל אם ״מגיע״ לו או לא מגיע לו.

הדבר האחרון שהייתי רוצה לראות זו הוצאה להורג ברחוב, ככה, ללא משפט, של אדם שעלול להיות ממולכד/נכס מודיעיני, ושוב – לא משנה בכלל אם ״מגיע״ לו או לא מגיע לו

אין מולי נתונים רשמים, אך אני יכול להעריך בזהירות, על בסיס ניסיון העבר שלי במציאות הישראלית, כי רוב מוחלט של המחבלים שיצאו לעשות פיגוע – לא שרדו כדי לספר. אם כך, האם ניתן לטעון שדה-פקטו, עונש מוות למחבלים בעצם קיים?

בניגוד למקרה אלאור אזריה שהוציא להורג מחבל ששכב על הרצפה במשך 11 דקות בניגוד לחוק ולפקודות צה״ל ונשלח לכלא, לא זכור לי מקרה שמח״ש הגישה כתב אישום נגד שוטר שירה במחבל למרות שלא הייתה סיבה ״מבצעית״ לירי ואף להיפך – הירי עלול היה לסכן את כל הסובבות והסובבים.

זו החברה שאנחנו רוצים להיות? צמאי נקם עד כדי כך שנוציא להורג בירייה וללא משפט אנשים ברחוב? מה יקרה כשההקלות לנשיאת נשק שהממשלה רוצה להעביר יכנסו לתוקף, ולהרבה יותר אזרחים יהיה נשק? זה מדרון חלקלק מאוד ואני ממש, אבל ממש לא בטוח שהדבר שחסר לחברה הישראלית זה עוד אנשים חמושים.

וכמובן, הנה הגיע הדיסקליימר:

הלוואי שאחרי כל מקרה אונס המדינה תזדעזע ככה. הלוואי שאחרי כל מקרה אונס, שרים יגיעו לזירה. הלוואי שאחרי כל מקרה אונס, מפכ״ל המשטרה ינחה את המחוז לעסוק רק בזה עד למציאת התוקף. הלוואי. בינתיים, בממשלה יושבות שרות שלא ״כואבת להן הבטן״, בטח לא ממקרי אונס.

הלוואי שאחרי כל מקרה אונס המדינה תזדעזע ככה, שרים יגיעו לזירה ומפכ״ל המשטרה ינחה את המחוז לעסוק רק בזה עד למציאת התוקף. הלוואי. בינתיים, בממשלה יושבות שרות שלא ״כואבת להן הבטן״ מקרי אונס

הרי הםן הצביעו נגד חוק שהיה מאפשר לשמר ראיות במקרי תקיפה מינית לאורך זמן, והן שרות בממשלה שהעומד בראשה לא העביר במשך שנים את התקציבים הנדרשים כדי להתחיל ולטפל באלימות מינית בישראל.

לא יכול להיות שזה בלתי אפשרי לנהל שיח על תפקוד הכוחות בפיגוע, בלי להצטייר כבוגד עוכר ישראל ולהתקל בתגובות כמו: ״מה, אתה לא חושב שהגיע למחבל למות?״. לא יכול להיות שאונס יגיע לכותרות ויקבל מהמשטרה את מלוא תשומת הלב אך ורק בגלל שהאנס לא יהודי והקורבן כן.

אנחנו חייבים להיות מסוגלים לנהל שיח בשאלה האם ראוי או לא ראוי לחסל מחבל ללא משפט, גם כשהוא כבר לא מהווה סכנה ברורה ומיידית. אנחנו חייבים להתייחס לכל מקרה תקיפה מינית, בלי קשר לשאלה אם התוקף יהודי או לא, ואם הקורבן יהודי או לא.

גיל סולומון הוא עצמאי בן 31. צלם, יועץ פוליטי, יזם, ערכיסט ואקטיביסט. מתעניין בפוליטיקה, ותקשורת.