בעשורים האחרונים חזינו בהתקדמות טכנולוגית עוצרת נשימה שהרסה ובנתה תעשיות, הביאה נוחות ויעילות בלתי נתפסים, וגם שיבשו עלינו קצת את דעתנו.

קצת מוזר שהשינוי העצום הזה הרגיש כתהליך המצטבר לאיטו. נדירים היו הרגעים בהם היה ברור שהנה – לפנינו דבר ספציפי מדהים שקורה. אבל אנו בהחלט חווים רגע כזה עם הגעתו של ChatGPT, ההיפר-בוט של OpenAI שיודע לענות על הכל – לפחות ברמה של האדם הסביר.

בעשורים האחרונים חזינו בהתקדמות טכנולוגית עוצרת נשימה שהרסה ובנתה תעשיות, הביאה נוחות ויעילות בלתי נתפסים, וגם שיבשו עלינו קצת את דעתנו. הגעת ההיפר-בוט של OpenAI היא רגע מדהים

בפועל, היו כמובן גם רגעים מכוננים אחרים במהלך שנות המהפכה הדיגיטלית. אחד מהם היה הגעתו של המחשב האישי בשנות ה-70 בצורת הקומודור 64 ודומיו. ואז הגיע המעבר משורות פקודה מסורבלות לממשקים גרפיים ידידותיים למשתמש. "שולחן העבודה", האייקונים, החלונות והתפריטים הנפתחים אמנם פותחו בשנות ה-70 במרכז המחקר האגדי של Xerox Palo Alto בקליפורניה, אך לקח לזה זמן להגיע לציבור;  זה קרה דרך אפל ב-1984 (עם המקינטוש) ולאחר מכן הועתק והפך לפופולרי בידי מיקרוסופט (מערכת ההפעלה  Windows).

טלפונים ניידים, אפילו הגעת האינטרנט בשנות ה-90, מדיה חברתית – לכל אלה הייתה השפעה עצומה, אבל לא היה רגע של מפץ גדול להכריז עליו. מקרה יוצא דופן היה הגעתו של הסמארטפון – שפותח שוב במקום אחר, אך שוכלל לאין ערוך בחברת אפל והוכרז בקול תרועה על ידי סטיב ג'ובס ב-2007.

ההתקדמות שהניעה את הבינה המלאכותית התרחשה גם היא ללא רעש ציבורי ובדלתיים סגורות, במעבדות האוניברסיטאות ובמרכזי מחקר ופיתוח של חברות. אני זוכר שכאשר למדתי רובוטיקה וראייה ממוחשבת עבור פרויקט התואר השני שלי באמצע שנות ה-80, זה היה אתגר לגרום לתוכנית לזהות מעגל. התחומים הללו, יחד עם למידת מכונה (אלגוריתם שנראה כי הוא הופך חכם יותר ככל שהוא צובר ניסיון) ועיבוד שפה טבעית (דיבור בסגנון אנושי) כולם חוו התקדמות עצומה – אבל לרוב רחוק מהזרקורים.

כשלמדתי רובוטיקה וראייה ממוחשבת בפרויקט בתואר השני שלי בשנות ה-80, זה היה אתגר לגרום לתוכנית לזהות מעגל. תחומים אלה, עם למידת מכונה ועיבוד שפה טבעית, התקדמו מאוד, לרוב ללא רעש ציבורי

משהו קריטי עבד ברקע כל העת: "חוק מור", שקובע שצפיפות הטרנזיסטורים במעגלים משולבים מוכפלת בערך כל שנתיים. התחזית הזו, שנעשתה לפני כמעט 60 שנה על ידי מייסד אינטל גורדון מור, פירושה שכוח המחשוב (ובפועל מהירות הגישה לנתונים מאוחסנים) יגדל ללא הרף ואולי עד אינסוף. מחשוב קוונטי אפילו טומן בחובו הבטחה לפיתוח מהיר עוד יותר.

זה אומר שאם אלגוריתם יכול להבין סוג מסוים של דברים, הוא יוכל בסופו של דבר להבין כל מקרה כזה באופן מיידי. אם הוא יכול לזכור דבר אחד, הוא בסופו של דבר יוכל לזכור הכל, ומייד.

זה מעמיד את בני האדם בעמדת נחיתות ברורה מול מכונות בכל תחום שמבוסס על חישובים וזיכרון.

מכיוון ששחמט, למשל, הוא בפועל לא יותר מסדרה נרחבת מאוד אך למעשה מוגבלת של מהלכים ותגובות אפשריות של שני הצדדים, אז מחשב שיודע מה היו כל התוצאות הקודמות ויכול לזכור אותן באופן מיידי, יביס כל שחקן אנושי. אין סיכוי שנוכל להתחרות בהם כאשר מדובר בחישובים.

אם אלגוריתם יכול להבין סוג מסוים של דברים, הוא יוכל בסופו של דבר להבין כל מקרה כזה באופן מיידי. אם הוא יכול לזכור דבר אחד, הוא בסופו של דבר יוכל לזכור הכל, ומייד

איפה כן נוכל להתחרות? אוהו! השראה, יצירתיות, תשוקה, רגש. אלגוריתם לא יכול ליצור את הקסם של הביטלס או יוהן סבסטיאן באך. זה לא יכול להמציא את השירה של הומרוס או חיים נחמן ביאליק. זה לא יכול להיות אמיל זולה או סומרסט מוהם. אלגוריתם לא חי את הרומנטיקה. לא יכול לאהוב.

כל מי שהשתמש ב-ChatGPT מתחיל לראות את הבעיה.

התוכנית כשלעצמה אינה בדיוק פריצת דרך — שכן הטכנולוגיה מאחוריה מתפתחת כבר שנים. כולנו נתקלנו בגרסאות מוקדמות של מה שבינה מלאכותית יכולה לעשות ב"סירי" של אפל, או אפילו בחיפוש המנוסח כשאלה בגוגל. בצורה פחות לבבית, גם בשירותי צ'אט "עזרה" המעצבנים שמפעילים ארגונים שונים.

אבל ChatGPT כן חצה גבול מסויים, ברור גם אם לא מסומן. הוא משהן אחר. והוא אוחז בבמה המרכזית בשיחה העולמית מאז שהוצע לפתע לפני חודשיים לציבור הרחב. זה קרה במקביל לחדשות שמיקרוסופט משקיעה עוד 10 מיליארד דולר ב-OpenAI, בעסקה שתשאיר אותה עם 49 אחוזים של החברה.

אנשים בכל רחבי העולם החלו להבין שהבוט יכול לענות כמעט על כל שאלה בצורה סבירה, ולפעמים בצורה חכמה. הוא יכול לעבור בחינות משפטים ועסקים ברמת האוניברסיטה. הוא יודע לכתוב בסגנון ספציפי. הוא מצליח לנתח ענייני פוליטיקה וחברה. הוא בהחלט יכול לדקלם עובדות במאמרים שכתובים טוב יותר ממה שהאדם הממוצע היה מסוגל לו.

הבוט יכול לענות סביר כמעט על כל שאלה ולפעמים בחוכמה. הוא יכול לעבור בחינות משפטים ועסקים ברמת האוניברסיטה. הוא יודע לכתוב בסגנון ספציפי, לנתח ענייני פוליטיקה וחברה וכמובן לדקלם עובדות

יש כמה חסרונות: האלגוריתם לא רוצה להעליב אף אחד, והנטייה שלו לאזן הכל נראית קצת פחדנית. ללא הפזיזות של בני אדם הוא לא נוקט עמדה.

ברגע זה ממש עסקים וחברות ייעוץ מקיימים פגישות חירום כדי לחשב כיצד לשלב את ChatGPT בפעילותם. זה עשוי להראות קצת נלעג ורפלקסיבי. אבל ההכרה שבינה מלאכותית כבר מוכנה לשימוש רחב היא נכונה. זו לא אופנה.

יש כאן יתרונות גדולים שאפשר להתענג עליהם. אבחונים רפואיים עשויים להפוך למהירים ומדויקים יותר. חברות עשויות לקבל החלטות נבונות יותר. ההתייעלויות בכל התחומים יתרבו.

ספקנים יתמקדו בחששות ששוק העבודה עלול לא להסתגל לחיסולן של יותר מדי משרות. התייעלות איננה באמת חיובית אם כתוצאה ממנה 90 אחוז מכוח העבודה מושבת, ורק מתכנתי מחשבים (ואולי עובדי מין) מוצאים דרישה כלשהי לשירותיהם.

ייתכן שהם דואגים בכיוון הלא נכון. הלודיטים תמיד הביעו חששות כאלה, והאנושות הסתגלה. יש גאונות במין האנושי (לצד המון טמטום, יש להודות).

החשש האמיתי הוא שנתחיל לפקפק בגאונות הזו. אם בינה מלאכותית תתחיל לייצר אמנות ומוזיקה ואפילו רומנים שאנחנו אוהבים מספיק, אנשים יתחילו לתהות האם אי פעם היו בכלל דברים כמו השראה ורומנטיקה.

החשש האמיתי הוא שנתחיל לפקפק בגאונות. אם בינה מלאכותית תתחיל לייצר אמנות ומוזיקה ואפילו רומנים שאנחנו אוהבים מספיק, אנשים יתחילו לתהות האם אי פעם היו בכלל דברים כמו השראה ורומנטיקה

הסיבה לכך היא שלא משנה עד כמה AI הופך להיות חכם, הוא לעולם יישאר לא יותר מאלגוריתמים ונתונים בזיכרון. כאשר זה הופך למספיק טוב, אנשים עשויים להתחיל לתהות האם הדבר אינו נכון גם עבורם.

המדע עדיין לא יכול להסביר את ניצוץ החיים ואת עצם קיומה של התודעה, אבל יום אחד זה אולי ישתנה. יש כבר מי שטוענים שהמוח האנושי הוא לא יותר מאשר נוירונים ושאין שום דבר אחר. ככל שה-AI  מתפשט, הגישה הזו תקבל יותר אחיזה. בסוף אולי רובנו נסיק שכל דיבור על רוח האדם אינו אלא אשליה.

במילים אחרות: כיוון שמחשבים לא יכולים להיות בני אדם – הדמיון בתוצאות עשוי להוביל למסקנה שבני אדם הם למעשה לא יותר ממחשבים (ביולוגיים).

מה זה יעשה למצב הנפשי שלנו? לאמנות ותרבות? לרצון שלנו להוליד? האם שיעורי הדיכאון, שכבר מדכאים, לא יזנקו לגבהים בלתי נסבלים?

ברוח הזמן, שאלתי את ChatGPT.

"הפיתוח והשימוש בטכנולוגיית AI לא בהכרח מובילים אנשים להסיק שהכל הוא חישוב ואין דבר כזה השראה אנושית", אמר האלגוריתם, תוך התעלמות מאזהרותיי לגבי זהירות יתר. "בסופו של דבר יחידים צריכים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי תפקיד הטכנולוגיה והיצירתיות האנושית. חלקם עשויים לראות ב-AI כלי לשיפור היכולות האנושיות, בעוד שאחרים עשויים לראות בו כאיום על הייחודיות האנושית".

בסוף אולי רובנו נסיק שכל דיבור על רוח האדם אינו אלא אשליה. במילים אחרות: כיוון שמחשבים לא יכולים להיות בני אדם – הדמיון בתוצאות עשוי להוביל למסקנה שבני אדם הם למעשה לא יותר ממחשבים (ביולוגיים)

אז אנחנו יודעים לפחות דבר אחד: בני אדם, או למצער חלקם, עדיין פחות משעממים מהבינה המלאכותית המתוחכמת ביותר.

CHAT

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות אי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://twitter.com/perry_dan

בשטחי הגדה ומזרח ירושלים נוצרה מציאות ביטחונית מסוכנת בעקבות תופעות הקבוצות החמושות, המחבלים הבודדים וקמפיין ההסתה נגד ישראל ברשתות החברתיות. השטח לקראת פיצוץ וישראל נמצאת בפני אתגר ביטחוני גדול בשבועות הקרובים לקראת חודש רמדאן.

ישראל עדיין מתאוששת מפיגוע הדריסה הרצחני בסוף השבוע שעבר בשכונת רמות בירושלים. תופעת המחבלים הבודדים שוב מכה בישראל ולמערכת הביטחון הישראלית אין תשובה לתופעה הזו.

ישראל עדיין מתאוששת מפיגוע הדריסה הרצחני בסוף השבוע שעבר בשכונת רמות בירושלים. תופעת המחבלים הבודדים שוב מכה בישראל ולמערכת הביטחון הישראלית אין תשובה לתופעה הזו

ממשלת הימין החדשה בישראל נמנעת לפי שעה ממבצע צבאי גדול בצפון הגדה, למרות שהמצב הביטחוני מחייב זאת.

בשטחי הגדה ומזרח ירושלים נוצרה מציאות ביטחונית מסוכנת בעקבות תופעות הקבוצות החמושות, המחבלים הבודדים וקמפיין ההסתה נגד ישראל ברשתות החברתיות.
השטח לקראת פיצוץ וישראל נמצאת בפני אתגר ביטחוני גדול בשבועות הקרובים לקראת חודש רמדאן. pic.twitter.com/1FJ6YaSlrD

— יוני בן מנחם yoni ben menachem (@yonibmen) February 12, 2023

על פי גורמי הביטחון – בצפון השומרון, באזורי שכם ג'נין וטול כרם יש כבר כאלף מחבלים חמושים, אלפי כלי נשק בלתי חוקיים וכמויות אדירות של תחמושת. כוחות הביטחון של הרשות הפלסטינית (הרש"פ) לא נכנסים יותר לשטחים האלה ואת הוואקום הביטחוני ממלאים ארגוני הטרור, בעיקר הזרוע הצבאית של ארגון הג'יהאד האסלאמי (סראיא אלקודס) והזרוע הצבאית של פת"ח (גדודי חללי אלאקצא).

צה"ל והשב"כ ממשיכים במבצע המעצרים היומי הגדול ("שובר גלים") שיש לו הצלחה חלקית בלבד אך אינו יכול לעקור את תשתיות הטרור. הדבר הזה מצריך את כיבוש השטח, מעצר כל המבוקשים וניקוי יסודי של השטח מתשתיות הטרור.

ממשל ביידן מפעיל לחץ גדול על ממשלת נתניהו להימנע ממבצע צבאי גדול מחשש שהדבר יביא להסלמה לקראת חודש רמדאן, במקביל הוא מפעיל לחץ על הרש"פ להסכים לתוכנית הביטחונית החדשה שגיבש הגנרל האמריקאי מייק פנזל להכשרת 12 אלף אנשי ביטחון פלסטינים שילחמו בטרור בצפון הגדה. יו"ר הרש"פ אבו מאזן מסרב לתוכנית האמריקאית ואף הפסיק את התיאום הביטחוני עם ישראל.

ביידן מפעיל לחץ על הרשות להסכים לתוכנית הביטחונית החדשה להכשרת 12 אלף אנשי ביטחון פלסטינים שילחמו בטרור בצפון הגדה. אבו מאזן מסרב לתוכנית האמריקאית והפסיק את התיאום הביטחוני עם ישראל

קבוצות הטרור החמושות בצפון הגדה ממשיכות בפיגועים ואף מתכננות פיגועים בשטח ישראל עצמה. לפני 3 שבועות נאלץ צה"ל להיכנס למחנה הפליטים ג'נין כדי ללכוד חוליית טרור של הג'יהאד האסלאמי שתכננה לבצע פיגוע גדול בתוך ישראל עצמה, במהלך פעולת צה"ל במחנה הפליטים נהרגו 9 פלסטינים, מרביתם מחבלים שירו לעבר חיילי צה"ל.

קבוצות הטרור הפלסטיניות הן בבחינת פצצת זמן ביטחונית, הן ממשיכות לגדול ולהתפשט לעבר שטחים נוספים בגדה, באחרונה התעוררה קבוצה כזו של ארגון חמאס במחנה הפליטים עקבת ג'בר באזור יריחו והקימה שם את "גדוד עקבת ג'בר" שהחל לבצע פיגועים באזור יריחו.

הקבוצות החמושות ממשיכות בפיגועים נגד מטרות ישראליות וההערכה היא שהן אף יסלימו את הפיגועים במהלך שנת 2023, אולם, הן אינן מסוגלות להתאחד לגוף מאורגן אחד שיהווה תחליף לתנועת פת"ח שהיא עמוד השדרה של הרש"פ.

ממשלת הימין החדשה בישראל נמנעת ממבצע צבאי גדול בצפון הגדה, למרות שהמצב הביטחוני מחייב זאת.
על פי גורמי הביטחון, באזורי שכם ג'נין וטול כרם יש כבר כאלף מחבלים חמושים, אלפי כלי נשק בלתי חוקיים וכמויות אדירות של תחמושת, כוחות הביטחון של הרש"פ לא נכנסים יותר לשטחים האלה. pic.twitter.com/8hg7qvwThe

— יוני בן מנחם yoni ben menachem (@yonibmen) February 12, 2023

לעומת זאת, המשך פעילות הטרור של הקבוצות האלה עלול להביא לפיצוץ גדול בשטח שיאיץ את תהליך התמוטטותה של הרש"פ.

תרחיש אפשרי נוסף הוא שחמאס ינצל את התופעה כדי להעמיק את נוכחותו והשפעתו בשטחי הגדה לקראת השתלטות עתידית על הרש"פ.

המשך פעילות הטרור של הקבוצות האלה עלול להביא לפיצוץ גדול בשטח שיאיץ את התמוטטות הרשות. תרחיש אפשרי נוסף הוא שחמאס ינצל זאת להעמקת השפעתו בגדה לקראת השתלטות עתידית על הרשות

התרחישים האלה הם גרועים מבחינתה של ישראל והיא חייבת למצוא, מהר ככל האפשר, את העיתוי המתאים ביותר מבחינה מדינית וצבאית כדי לצאת למבצע נרחב נגד קבוצות הטרור החמושות בגדה שכוחן הולך וגדל בהדרגה.

פעילות הטרור של הקבוצות החמושות שצמחו בצפון הגדה מייד לאחר המבצע הצבא הגדול של צה"ל ברצועת עזה בחודש מאי 2021 ("שומר החומות") ביחד עם תופעת טרור המחבלים הבודדים, כפי בא ליד ביטוי בטבח בשכונת נוה יעקב בירושלים ובפיגוע הדריסה בצומת רמות בירושלים, מעודדים את הציבור הפלסטיני והמגזר הערבי בישראל לצאת לאינתיפאדה מזויינת במהלך חודש רמדאן. הפעילות הזו מלווה בקמפיין הסתה נרחב של הרש"פ וארגוני חמאס והגי'האד האסלאמי. המוטיבים העיקריים בקמפיין הזה הינם כי "מסגד אלאקצא בסכנה" וכי ישראל בולעת את האדמה הפלסטינית באמצעות הרחבת ההתנחלויות.

הרש"פ, ארגוני הטרור וירדן מתכננים לאתגר את ממשלת נתניהו מבחינה ביטחונית, במקביל לפעילות מדינית של הרש"פ בזירה הבינלאומית להציג את ממשלת הימין כ"ממשלת אפרטהייד" ולגרור אותה לבית הדין הבינלאומי בהאג.

הנשיא ביידן מעביר מסרים לראש הממשלה נתניהו להימנע מצעדים חד צדדים כלפי הפלסטינים שעלולים להביא להסלמה. הוא מתערב גם ברפורמה המשפטית שהממשלה מתכוונת להעביר בחקיקה בכנסת ועד כה לא הזמין את נתניהו לבית הלבן. לעומת זאת הוא הזמין את עבדאללה מלך ירדן אשר נפגש עמו לפני כעשרה ימים והכפיש את מדיניות ממשלת ישראל.

הרשות, ארגוני הטרור וירדן מתכננים לאתגר את ממשלת נתניהו מבחינה ביטחונית, במקביל לפעילות מדינית שתציג בזירה הבינלאומית את ממשלת הימין כ"ממשלת אפרטהייד" ותגרור אותה לביה"ד בהאג

הדור הצעיר הפלסטיני החדש, שלא חווה את האינתיפאדה השנייה לפני 20 שנה, הוא מוסת ושש אלי קרב, הנהגת הרש"פ מנותקת ממנו ומחבלי הקבוצות החמושות, כוכבי אפליקציית ה"טיק טוק" הם גיבוריו.

הדור הצעיר הפלסטיני החדש, שלא חווה את האינתיפאדה השנייה לפני 20 שנה, הוא מוסת ושש אלי קרב, הנהגת הרש"פ מנותקת ממנו ומחבלי הקבוצות החמושות, כוכבי אפליקציית ה"טיק טוק" הם גיבוריו.
שטחי הגדה ומזרח ירושלים מבעבעים לקראת פיצוץ גדול, ישראל נמצאת בפני אתגר ביטחוני גדול בשבועות הקרובים pic.twitter.com/bHBOZUbDlV

— יוני בן מנחם yoni ben menachem (@yonibmen) February 12, 2023

שטחי הגדה ומזרח ירושלים תוססים ומבעבעים לקראת פיצוץ שממשמש ובא, ישראל נמצאת בפני אתגר ביטחוני גדול בשבועות הקרובים.

יוני בן מנחם הוא חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מזרחן, עיתונאי, מנ"כל רשות השידור לשעבר, מרצה למזה"ת ותקשורת (צילום: דוד וינוקר)

במדינת ישראל יש שלוש רשויות, שתיים חלשות ואחת חזקה. אבל החזקה היא לא זו שמספרים לכם (הרשות השופטת), אלא הרשות המבצעת, זו שלא מפסיקה לבכות ולהתלונן שאין לה "משילות".

כאשר הוקמה מדינת ישראל הוקמו כמקובל במדינות הדמוקרטיות שלוש רשויות על מנת לשמור על איזונים ובלמים בסמכויות השלטון. המדינה הייתה קטנה, כ-1.8 אישה ואיש. ולה רשות מחוקקת של 120 איש על יסוד הכנסת הגדולה שייצגה את העם בימי בית שני.

הרשות השופטת הוקמה על בסיס מערכת המשפט שהקים המנדט הבריטי הייתה מותאמת לפחות מ-2 מיליון איש. כשהוקמה הרשות המבצעת היו בה ראש ממשלה ותחתיו 11 שרים.

הרשות השופטת הוקמה על בסיס מערכת המשפט שהקים המנדט הבריטי הייתה מותאמת לפחות מ-2 מיליון איש. כשהוקמה הרשות המבצעת היו בה ראש ממשלה ותחתיו 11 שרים

אך המדינה גדלה וצמחה, וריבעה את עצמה והיום חיים במדינת ישראל מעל 9 מיליון איש. הרשות המחוקקת והרשות השופטת לא עומדות בעומס ולא מסוגלות לטפל בתהליכי החקיקה והמשפט. את החסר הזה מרגישים אזרחי המדינה ועל כך הם רועמים.

הרשות היחידה שגדלה עוד ועוד ובלעה בגודלה וסמכויותיה את האחרות היא דווקא הרשות המבצעת. בימים אלו בממשלה ה-37 מכהנים כ-42 שרים, סגני שרים, וכשליש מחברי הכנסת, שהם הרשות המחוקקת, משמשים גם ברשות המבצעת.

כתוצאה מכך עבודתה של הרשות המחוקקת לא מבוצעת, אין הפרדה בין הרשות המבצעת לרשות המחוקקת, השרים רבים ביניהם על יוקרה וסמכויות, וזה עוד מבלי לדבר על עלויות המשרדים והכיבודים שמגיעים יחד עם המשרה.

מה הרפורמות שצריך לבצע?

1

הרשות המחוקקת נציגי העם צריכה לגדול. במדינות בסדר גודל כמו שלנו יושבים בין 240-450 נציגים בפרלמנט. לכן, הכנסת לפחות צריכה להכפיל את עצמה (240) או לשלש (360).

הרשות היחידה שגדלה עוד ועוד ובלעה בגודלה וסמכויותיה את האחרות היא דווקא הרשות המבצעת. בימים אלו מכהנים בממשלה כ-42 שרים, סגני שרים, וכשליש מחברי הכנסת משמשים גם ברשות המבצעת

נציגי העם צריכים לעסוק בחקיקה. כתוצאה מכך הרשות השופטת תוכל לנקוט יותר בגישה פורמלית (החזרת חוק לכנסת במצב של לקונה) ללא חשש של עינוי דין, בהנחה שחברי הכנסת אכן יעסקו בצורה אינטנסיבית בתפקיד שלמענו הם נבחרו. כמו כן, כדי שהחתול לא ישמור על השמנת, יש להוציא מידי הח"כים את ההחלטה על העלאת שכרם ועל תנאי העסקתם, כולל צמצום פגרות הכנסת כדי שנבחרי העם יעסקו יותר זמן בחקיקה.

איך יבחרו נציגי העם? אפשר להוסיף מנדטים לרשימות הקיימות, אפשר להביא מועמדים כנבחרים מאזורי בחירה, על מנת שיהיה יותר ייצוג לקבוצות המגוונות בעם בפרלמנט שלנו, ואפשר גם להקים בית עליון, שיגביל ויפקח על תהליכי החקיקה. כך או אחרת כפי שהכנסת מתנהלת כרגע היא חלשה, רופסת ואינה מייצגת כראוי לא את הקואליציה ולא את האופוזיציה.

2

הרשות השופטת זקוקה להכפלה, הרבה יותר שופטים, בעיקר במדרגות הנמוכות ובמחוזי על מנת לנקז את החסימות הקיימות במערכת, הרבה יותר שופטים שייצגו את המגוון והשונות של חלקי העם.

כמו כן יש צורך לבחון מחדש את  תנאי ההעסקה של השופטים על ידי ועדה בלתי תלויה. יש אפשרות שלא ישתנה בהם דבר, אך כחלק מריענון המערכת יש לבחון גם אותם.

נדרשים הרבה יותר שופטים, בעיקר במדרגות הנמוכות ובמחוזי על מנת לנקז את החסימות הקיימות במערכת, כדי לייצג את המגוון והשונות של חלקי העם. ויש צורך לבחון מחדש את  תנאי העסקתם ע"י ועדה בלתי תלויה

המערכת השופטת שלנו טובה מאוד, אך היא זקוקה לכוחות חדשים, לריענון נהלי עבודה ובעיקר להגדלתה על מנת לפתוח את הפקקים בצנרת המשפט. מהלך זה יאפשר לשופטים לנקוט פחות באקטיביזם שיפוטי, וייתן להם אפשרות לבחון החזרת החוק במצב של לקונה אל נציגי העם, הרשות המחוקקת.

3

הרשות המבצעת זקוקה לצמצום. חוק יסוד ברור שלא ניתן לשנותו כל כמה שנים. חוק יסוד שיגדיר ויגביל את סמכויות הרשות המבצעת (משילות לא חסר לה, לעיתים נראה שיש לה יותר מדי).

חוק שיגדיר את סמכויות ראש הממשלה, שיחייב ממלא מקום, שיגדיר 15-10 שרים בלבד כולל סגני שרים, שיגדיר בדיוק מה הם המשרדים להם יועדו ומבלי אפשרות לפצל משרדים, ואז לא יהיה צורך בחוק נורווגי שכרגע נדרש כי אין מספיק חברי כנסת לבצע את תהליך החקיקה.

4

למעשה מדינת ישראל זקוקה לחוקה. חוקה פורמלית סגורה וברורה. יש לסיים את חקיקת כל חוקי היסוד, לשריין ולסגור אותם במסמך אחד פורמלי. להגדיר במפורט את תפקידי הרשויות והמוסדות, לעגן את ערכיה ומאפייניה של המדינה, כולל מגילת העצמאות. לפרט את הזכויות המגיעות בה לאזרחים, לתושבים ולמיעוטים. יש להפריד בין דת ומדינה על מנת לשמור על מעמד הדת ולחזק את מעמדה הייחודי של המדינה.

אם כל החטאים היא פשרת הררי לחוקה בהדרגה, שנראתה אז בתחילת הדרך נכונה, אך יצרה מצב של מדינה רגישה הנמצאת בלב הסערה במזרח התיכון ללא הגנה חוקתית. כינון החוקה חייב להסתיים על ידי אסיפה מכוננת ולא על ידי הרשות המחוקקת. היא צריכה להיות חזקה ומוגנת, וכל תיקון בה יהיה בתנאים נוקשים. מדינת ישראל המגוונת והמסוכסכת זקוקה לחוקה קשיחה שתשמור עליה.

כינון החוקה חייב להסתיים ע"י אסיפה מכוננת ולא ע"י הרשות המחוקקת. היא צריכה להיות חזקה ומוגנת, וכל תיקון בה יהיה בתנאים נוקשים. מדינת ישראל המגוונת והמסוכסכת זקוקה לחוקה קשיחה שתשמור עליה

יש צורך ברפורמות, אבל לא אלו שמציעים לכם, כי הללו יחזקו עוד יותר את הרשות המבצעת ויחלישו את הרשויות האחרות, ימנעו כינון חוקה ויסכנו את קיומה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית בעלת הפרדת רשויות, איזונים ובלמים וחוקה פורמלית המגינה על ערכים, אזרחים וזכויות.

ד"ר אורית יעל (Orit Yaal) היא חוקרת היסטוריה ומגדר בישראל, מתמחה בזוגיות, מיניות ויחסים בין המינים. מרצה במכללת כנרת ובמסגרות אזרחיות בעלת ניסיון רב בהוראת בני נוער. אני מאמינה כי רוב בני האדם טובים, צריך רק לדעת לכוון אותם לשם וחינוך היא הדרך הטובה ביותר לעשות זאת. קיבוצניקית ופמיניסטית נשואה באושר ואם לארבעה.