את הסרט שהתרחש בפרדס חנה-כרכור בסוף השבוע האחרון צריך להקרין בכל מועצה מקומית בישראל. מדובר בסרט קשה, שמשקף את חוסר המנהיגות הקיים בישראל של 2022, את הקרע החברתי בעם, את המציאות בה הפייק הופך לעובדה והעובדה הופכת ללא רלוונטית, אבל בסופו של דבר הוא גם מעניק נקודת אור קטנה, ממש לכבוד חג החנוכה.

זה התחיל באירוע פרטי בו תושב הישוב ביקש להקרין סרט ישראלי במסגרת המיזם הקולנועי החשוב "ישראלי בפרכור", אשר נותן במה לקולנוע המקומי ומשלב בין צפייה בסרט לשיחה עם היוצרים, אך הסתיים בסערה כלל-ישובית בפתח בניין המועצה המקומית.

לירז רימון הוא אדם מן הישוב. פועל חברתי, ידידותי לסביבה ומיודד עם החברה. מנהל תוכן ושיווק לפרנסתו וכותב לנשמתו. שואף ליותר ונהנה ממה שיש.

הפילוסופית חנה ארנדט ציינה בספרה המונומנטלי "יסודות הטוטליטריות" (1973) ש"הדיקטטורה מכה את הדמוקרטיה באמצעות תשעה מהלכים:

1. השתלטות של מנהיג רודן.
2. הפיכת האזרחים להמון צייתני.
3. הפיכת ההסברה לתעמולה ושטיפת מוח.
4. פגיעה במערכת החוק.
5. השלטת אימה.
6. הפיכת יריבים לאויבים.
7. סגידה לכוח.
8. לגיטימיות לטרור אלימות ומלחמה.
9. ביסוס ארגון כוח טוטליטרי.

הדברים לא מתרחשים בהינף יד, אלא קורים במצטבר, פעמים רבות לא בגלוי אלא במסווה. נראה כי ישראל 2024 כבר חצתה את סף הרודנות, והפכה למדינה אנטי-דמוקרטית המונהגת בידי ראש ממשלה מסוכן, שהמניע הבלעדי למהלכיו הוא הישרדותו האישית והתחמקותו מאימת הדין, תוך צפצוף על טובת אזרחי המדינה וחוקיה.

ד״ר ענת מאור היא חברת כנסת לשעבר, חברת קיבוץ נגבה.

כבר שנים שהמחנה הליברלי בישראל מנסה כל פתרון אפשרי כדי לגדול – מבריתות עם המפלגות הערביות ועד חיבורים עם הימין המתון.

מחשבה יצירתית וחיבורים חדשים מבורכים כמובן, אבל האם באמת מיצינו את הפוטנציאל של המחנה? מה אם הייתי מספרת לכם שבין ארבעה לחמישה מנדטים חדשים נמצאים ממש מולנו, ואף אחד לא מבחין בהם?

ויקי אידזינסקי, יזמית חברתית ומנכ"לית עמותת 'ישראל שלנו' המקדמת חיבור של עליית העשור האחרון מרוסיה ואוקראינה למאבק למען הדמוקרטיה הישראלית. חקרה את עליית שנות ה-90 בדיסציפלינות של סוציולוגיה, אנתרופולוגיה ופסיכולוגיה קלינית.