חבריי המוסלמים כועסים מאוד. הם גם די מתביישים לאחרונה. ממתי הפך הרמדאן זמן של טרור ואלימות? הם שואלים בתסכול. מי המציא את האסלאם החדש הזה המעורר שאט נפש? זוהי כפירה של ממש, לדבריהם. זה אינו האסלאם, הם מוסיפים. זו סטיה ממנו.

חבריי המוסלמים כועסים מאוד. הם גם די מתביישים לאחרונה. ממתי הפך הרמדאן זמן של טרור ואלימות? הם שואלים בתסכול. מי המציא את האסלאם החדש הזה? זוהי כפירה של ממש, לדבריהם

אמיר תדמור היה בעבר דוברו של יצחק רבין. בתפקידיו במשרד הכלכלה ומשרד ראש הממשלה (בממשלת רבין) ריכז טיפול בפרויקטים של שיתוף פעולה עם הרשות הפלסטינית וירדן. במשך כעשרים שנה היה היו"ר המייסד של עמותת "בני אברהם" לחינוך שלום יהודי-ערבי. כיום יו"ר שותף בית המדרש היהודי מוסלמי שרשים.

• העתק קישור
• שיתוף במייל
• שיתוף בטוויטר
• שיתוף בפייסבוק
• שיתוף בווצאפ
• הדפסת כתבה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

בין שלל המילים שעלו לגדולה מאז פרוץ המלחמה, שמור מקום של כבוד למילה "לנרמל". מייד לאחר ה-7/10 הכול היה נורא. אך תוך זמן קצר, נרמלנו.

כבר מאות ימים שהחטופים בשבי חמאס, ואנו נרמלנו. חטופים נהרגו על ידי הפגזות וכדורי צה"ל, וגם זאת נרמלנו. חודשים ארוכים אנו חיים תחת מטחי טילים – נורמלי. טילים מתימן הבנויים מג'חנון והמתודלקים בחילבה מעירים אותנו כל לילה – נירמלנו.

פרופ׳ אלון קורנגרין הוא ביופיזיקאי. ראש המרכז לחקר המוח של אוניברסיטת בר-אילן. אב מודאג, בעל צייתן, מדען משוטט, רץ איטי, צלם חובב, קורא נלהב, חצי-חנון, אנטרופאי ראשי, עצלן כושל.

מעולם לא סיפרתי את הסיפור על שושנה. הוא היה שמור בתוך ליבי, נעול וחתום. סוד. היה נדמה לי ששכחתי ממנו לחלוטין, עד שלאחרונה אני נזכרת בו יותר ויותר.

אני לא יודעת למה, אולי בגלל שהגעתי לגיל שמסתכלים בו אחורה על החיים ומסכמים פרקים, או אולי בגלל תהליך העבודה על הפודקאסט שבו אני מדברת על נושאים שונים מזווית אישית, אבל זה בעצם לא משנה.

דפנה צרויה היא אזרחית ותיקה, תל אביבית. פעילה ויזמית חברתית. נציגת תל אביב במועצת האזרחים הוותיקים הארצית, שהוקמה על ידי הגוינט וקרן דליה ואלי הורביץ. בעלת הפודקאסט "בטל בשישים", שבו יחד עם שני שותפים מדברים על הגיל השלישי מזווית ייחודית ועם הומור.

לאחרונה הזדמן לי לצפות בנטפליקס בסדרת בישול קוריאנית, "מלחמת המעמדות הקולינרית" שמה.

ההיכרות עם סדרות קוריאניות ועם תרבותה של המדינה הזו חיבבו עלי את הקוריאנים מאוד. על כן, למרות הסתייגותי מריבוי סדרות הבישול על המרקע והימנעותי המוחלטת מלצפות בהן, הצפייה באירוע זה שהיה קוריאני מתחילתו ועד סופו, ריתקה אותי למסך.