קרן ברק היא אחת הח"כיות הפופולריות בליכוד ● את אורלי לוי-אבקסיס פחות אוהבים שם ● אבל מרגע שנתניהו החליט כי ברק היא המועמדת שלו לוועדה לבחירת שופטים, גורלה נחרץ ● "נתניהו אמר לנו 'זו המועמדת שלי, תצביעו עבורה'", מספר בכיר בליכוד, "אנשים אמרו בלב, 'אם זו המועמדת שלך, אנחנו נצביע נגדך'" ● פרשנות
מאז החלה המהפכה השלטונית, וביתר שאת מאז פרוץ המלחמה בעזה, מתחולל בישראל משבר שלא היה כמותו מאז "מרד הגנרלים" של 1948. אבל זהו משבר בכיוון המנוגד לזה שיזם דוד בן גוריון.
בן גוריון הבין, שעם הקמת המדינה חייבים לבטל את המחתרות וכי יש לבנות צבא אחד ואחיד, ממלכתי. לשם כך הוא חיסל את האצ"ל והלח"י וביטל את תפקיד הרמ"א – ראש המטה הארצי של ההגנה, ישראל גלילי. ארבעה אלופים שרצו להגן על גלילי ולשמר את הארגון שלהם התפטרו, וכך פרץ מה שכונה "מרד הגנרלים". בסופו של דבר האלופים חזרו בהם ובן גוריון הצליח במשימתו.
פרופ' יורם פרי הוא סוציולוג פוליטי שפרסם ששה ספרים ועשרות מאמרים בעיקר על יחסי חברה-צבא ותקשורת בישראל ובעולם. הקים ועמד בראש מכון הרצוג לתקשורת, חברה ופוליטיקה באוניברסיטת תל אביב וכיום פרופ' אמריטוס מאוניברסיטת UMD.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
בהתפתחות מרתקת של ההיסטוריה הפוסט-קומוניסטית, רומניה הפכה לשדה קרב במאבק הטיטני בין הדמוקרטיה הליברלית – שיטת הממשל שחשבנו שניצחה במלחמה הקרה – לבין הכוחות בראשות רוסיה שרוצים להחזיר את השעון לאחור. מה שחדש הוא שממשלת ארצות הברית נמצאת ממש בצד של אויבי הדמוקרטיה.
תשומת הלב בחודשיים האחרונים התמקדה בעיקרה בנטישתו של דונלד טראמפ את אוקראינה. לאחר המארב נגד מנהיג אוקראינה ולודימיר זלנסקי ב-28 בפברואר בבית הלבן, טראמפ ניתק את הסיוע הצבאי ולאחר מכן את שיתוף המודיעין עם אוקראינה – ואז החזירם לאחר שיחות בילטרליות בערב הסעודית, שם זלנסקי התחייב להפסקת אש זמנית.
דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות איי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://danperry.substack.com
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
ב-1976 נרשמתי ללימודי קראטה.
זה התחיל באירוע טריוויאלי וחסר חשיבות, שהפך לאירוע מעצב בחיי. נוכחה באירוע הזה גם אוּלָה, מתנדבת משוודיה שאותה הכרתי בקיבוץ יד-חנה. כשסיימתי את השרות בנח"ל התגוררנו בדירה בתל-אביב.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
נכון שיחידות "צווארון לבן" מאויישות במידה רבה על ידי חיילים וחיילות בני מעמד ביניים גבוה, אבל מדובר במעמד ששם דגש על חינוך טכנולוגי ומדעי. כאלו ניתן למצוא לא מעט גם בין תושבי התנחלויות בגדה שמוצאם ממשפחות אנגלוסכסיות, רבות מהן מסורתיות או דתיות על מלא.
הבעיה נעוצה במשמעת הצה"לית הרופפת ובכניעה המתמשכת (שנטמעה כסטנדרט בהתנהלות הצבא) להלכי רוח דתיים ולשתלטנות הדתית. אלו התחזקו ללא הכר בעשורים האחרונים עם התגברות נוכחות בוגרי המכינות הדתיות ביחידות השדה והתחזקות הזיקה למסורת, למשיחיות ולאמונות טפלות שונות ומשונות (לכאורה מבוססות אמונה דתית) בחברה היהודית בכללותה.
האם באמת יש הסללה על בסיס "אתנו מעמדי",
או שהצבא עושה כבר עשורים כל שניתן להביא אוכלוסיות שונות ליחידות שונות, אבל, יש אתגרים של יכולות וציונים במקצועות נחוצים וידע באנגלית וסיווג מסיבות אידיאולוגיות או אחרות ועוד?
אפשר בבקשה גיבוי לטענות?