האתגר שנשות ואנשי חינוך נדרשים אליו בימים אלה הוא עצום. הם מתמודדים עם עומס עבודה חריג, עדכון בלתי פוסק של מערכות, למידה בזום, מאמצים כבירים למנוע נשירה ומתן מענה לאינספור מצוקות. במציאות משברית זו, כל נושא או תחום שאינו נתפס כדחוף נדחק להמתנה עד לחזרה המיוחלת לשגרה. כשהכול דחוף ובוער, מי יכול להקדיש זמן לנושאים שנתפסים כמותרות, ראויים ככל שיהיו?
במציאות משברית זו, כל נושא או תחום שאינו נתפס כדחוף נדחק להמתנה עד לחזרה המיוחלת לשגרה. כשהכול דחוף ובוער, מי יכול להקדיש זמן לנושאים שנתפסים כמותרות, ראויים ככל שיהיו?
ענת יונה עמדי היא מובילת פרויקט קהילות מורים לחיים משותפים במרכז אקורד - פסיכולוגיה חברתית לשינוי חברתי באוניברסיטה העברית (צילום: מרכז אקורד)
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
הכותרות הראשיות עכשיו
ב-18 החודשים האחרונים, כאשר מדינת ישראל מצויה בעיצומה של מערכה ביטחונית מורכבת ומתמשכת, קיימים היבטים קריטיים אשר עלולים לחמוק מתשומת הלב הציבורית. אחד מהנושאים הללו, שאינו זוכה למספיק תהודה אך חשיבותו עצומה, הוא מערכת הבריאות שלנו.
דווקא עכשיו, כאשר הקשב הציבורי נתון ברובו לנעשה בחזיתות הלחימה, יש צורך דחוף להרים קול ולקרוא לחיזוק מערכת הבריאות, משום שהיא מהווה את עמוד התווך של החברה שלנו, גם בעתות שלום וגם בשעות חירום.
שימי גשייד הוא מנכ"ל רחשי לב. מכהן בתפקידים חברתיים מגוונים, המחברים בין מגזרים וקהלים שונים. בנוסף מנהל את ארגון "חברים" האחראי על תפעול מערך השירות האזרחי, המשלב את צעירי המגזר החרדי במסגרות שירות לאומי-אזרחי.
נחמה לקרעי, עוגמת נפש לתקשורת
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
יש להבהיר – שלטונו הדיקטטורי ארוך השנים של ראש ארגון המחבלים הצורר ורוצח החטופים ביבים שקרניהו הרגיל את כל משתפי הפעולה שלו לכך שלעולם לא יצטרכו לשלם שום מחיר על חברותם בארגון המחבלים שקרניהו, להיפך הם יזכרו רק בכבוד, כסף וכח. יש לי חדשות בשבילם: השופחת מוניץ, זכרי את משפטי נירנברג. טריבונל משפטי דומה ישפוט כאן בעתיד בערימות את חברי ארגון המחבלים ביבים שקרניהו, ולא תצאי זכאית. בעת המשפטים הללו יתעורר צורך דחוף להקמת מתקן כליאה נוסף לנשים בישראל. נווה תרצה יהיה פשוט קטן מדי.
הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
עידן רול הוא ח"כ שפרש ממפלגת האם שלו "יש עתיד", ודומה שספרו "לפתוח את המועדון, שינוי כללי המשחק בפוליטיקה הישראלית" (הוצאת סלע מאיר) אמור לגבות את מהלכו. אך למרות שמו, רוב הספר אינו עוסק בשינוי כללי המשחק, כלומר בהורדת אחוז החסימה למשל, אלא בזהות היהודים הישראלים ובטענות מופרזות ובלתי מבוססות.
אצל רול, בין השאר, רק היהודים יכולים להיות ישראלים. ניתן ללמוד על כך בהקשרים שונים: "לדברי גולדמן, היהדות מותאמת לחירות המחשבה […] תסיסה רעיונית מתמדת […] הופכת את החיים הישראלים לטעונים ומלאי משמעות" (עמ' 56). או: "היהדות כפי שהיא מובנת בידי רוב יהודי ישראל והעולם היא דת פתוחה פלורליסטית וליברלית […]. החברה הישראלית, כמו המשפחה היהודית, רואה את הדברים באותו האופן" (עמ' 60).
יוסי ברנע הוא מוסמך האוניברסיטה הפתוחה בלימודי דמוקרטיה בין תחומיים. בעבר היה מזכיר עמותת "אני ישראלי" שפעלה להכרה בלאום הישראלי. כתב ביקורות על ספרים ומאמרים בכתבי עת ועיתונים שונים.
למקרה שפיספסת
הפוסטים הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
-
11
הראשונה שחתמה על טופס ההנחיות הרפואיות המקדימות הנוגע ל"חוק החולה הנוטה למות", היא בלנש אלג'ים. 20 שנה אחר כך בתה, ח"כ ד"ר מטי צרפתי הרכבי ("יש עתיד"), יזמה בימים אלה בכנסת דיון מיוחד בשאלה כיצד ניתן להרחיב את המודעות לעצם קיומו של החוק. על פי החוק, שהובילה עמותת ליל"ך (לחיות ולמות בכבוד), יכול כל אדם להורות מראש מהו הטיפול שהוא מסכים לקבל, אם יוגדר כחולה הנוטה למות.
לגבי הסדרת דרכי הטיפול בחולה חשוך מרפא הנוטה למות – אין חוק הממוקד במניעת סבל וכאב מחולה סופני יותר מהחוק הזה. למרות שכל אחד מאתנו רוצה להימנע מסבל וכאב ולמנוע זאת מקרוביו ומבני משפחתו – מעטים מדי מודעים ליכולות ולאפשרויות.
פאר לי שחר היא עיתונאית, חברה בוועד הפעיל של מפקדים למען ביטחון ישראל, בוועדת ההיגוי של פורום ארגוני השלום ופעילת שלום בתנועת נשים עושות שלום. היא חברה במועצה הדתית של עיריית תל אביב. בעלת ותק של עשרות שנים בתקשורת - בגלי צה"ל (ככתבת הראשונה ביומני החדשות) וככתבת מדינית ופוליטית בעיתונים חדשות ועל המשמר ועורכת ומגישה יומני חדשות ותוכניות מלל ברשת ב של קול ישראל.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
אין ספק שמשרד הבריאות מפשל. קמפיין לשימוש באמצעים שהחוק מאפשר, יחסוך סבל ממיליוני, חולים ובני משפחותיהם, יחסוך ימי אשפוז על כל הנגזרות ויעלה את איכות החיים. במקום לשדוד את הקופה הציבורית, ראוי לממשלה שתקדיש כמה שקלים לציבור בישראל.
תגובות אחרונות
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
היועצת יעצה לבנה הגנב לגנוב ציוד מחברו .זה מחבל דינו בזמן מלחמה מוות. היועצת שגידלה בן גנב היא רוצה להטיף מוסר לאחר. היא מחבלת . אז ??? דינם של מחבלים בעם ישראל ובתורת ישראל מה הוא??? דין מחבלים מוות
הזבל השמאלני הקומוניסטי שגנב את כס השיפוט וחושב שהוא שופט הוא בן זונה . עמית אתה בן של זבל קומוניסטי בהיתגלמותו אתה לא שופט אתה בן הזונה מתל ברוך . אתה תומך מחבלים אתה צריך להיות מגורשים לעזה החדשה
מוות לבוגדים בעם ישראל ובתורת ישראל . שונאי ישראל הקומוניסטים=פשיסטים גויים שהיתקבצו להשמיד את ישראל דינם מוות ולא משנה הייה מפקד בכיר או תומך קומוניסטים פשיסטים שמאלנים .מוות לבוגדים . מוות למחבלים בעם ישראל ובתורת ישראל. לפידים בנטים מנדבלאדדים ברקים אולמרטים יאיר גולן הבן גנב הפצ"רית בוגדים דינם מוות כמו למחבלים חמאס מוות למחבלים .בני זונות הקומוניסטים פשיסטים שמאלנים עלובים. השופט בן זונה עבריין שיושב ב כס השיפוט הפרקליטות שמפברקים תיקים זבל של השמאל המזוהם. מוות למחבלים לא משנה איפה הוא עובד
יש לי תחושה כי יש התפתחות משמעותית מאוד בחקירות בסביבת ביבי שעליהן הוטל צו איסור פרסום גורף. זה מלחיץ מאוד את ביבי וזו כנראה הסיבה להשתלחות שלו בארגמן ועל הדרך גם ברונן בר.
העקרון אומר שאם אתה בסיכון – עלה להתקפה מול אלה שמהווים סיכון ותטיל בהם דופי ציבורי.
ימים יגידו
הצעד של נדב ארגמן הגיבור הוא צעד מכונן בתולדות הפוליטיקה הישראלית של עידן ראש ארגון המחבלים ביבים שקרניהו, הדיקטטור הצורר ורוצח החטופים. במשך 37 שנות פעילותו בפוליטיקה הישראלית התרגל ראש ארגון המחבלים ביבים שקרניהו לכך שברוב הזמן הוא לא משלם שום מחיר על פעולותיו. זאת, משום שרוב יריביו כיבדו את חוקי המשחק "הממלכתיים" ושיחקו על פיהם. זו הפעם הראשונה שקם מישהו נגד ביבים שקרניהו ואומר "עם מנוולים תתנוול". כלומר, אני משחק בכלים המלוכלכים ובמקביל החוקיים שלך. זו גאוניותו הפוליטית של ראש ארגון המחבלים ביבים שקרניהו – את הטריקים הפוליטיים שלו הוא מבצע במסגרת החוק, והפעם, העניין יתהפך עליו. כלומר לא רק לשקרניהו מותר לשחק מלוכלך, גם ליריביו. וזה חידוש מדהים ומרענן.
עיוורון צבאים
"אם שני העמים יקשיבו לאהוד בנאי ולי, נסיים את זה תוך חודש"
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
.
מדוע ללכת לבית-הספר?
לאנשים אשר אוהבים לחשוב בעצמם על השאלות החשובות בחיים מראשיתן ועד סופן, סדברי-ואלי עומד כקורא תיגר לתשובות המקובלות.
היסודות החברתיים (SOCIAL BASICS)
לפני זמן מה הפך להיות אופנתי לבקש מבתי-הספר שלנו לדאוג לאיקלום החברתי של התלמידים. תלמדו אותם להסתדר. תשחררו את החברה שלנו מאנשים בלתי מתאימים ובלתי מסוגלים מבחינה חברתית על ידי כריתתה של הבעיה בניצניה, בבית-הספר. שאפתני? אולי. אולם, כמה רבים הם האנשים אשר נאבקו עם הדיווחים של בית-הספר על התאמתם והסתגלותם או חוסר התאמתם וחוסר הסתגלותם החברתית שלהם עצמם או של ילדיהם! מוזר, הלא כן, כמה קשות אנשים דופקים לעיתים את מה שהם עושים? אני מתכוון, לנסות שהאנשים יהיו חברתיים זה מספיק קשה; אולם נראה שבתי-הספר באופן כמעט שיטתי יצרו דרכים להכשיל מטרה זו.
קחו הפרדה גילית, לשם ההתחלה. איזה גאון הביט סביבו והעלה את הרעיון שלהפריד אנשים באופן חד לפי גילים הוא דבר בעל משמעות? האם הפרדה כזאת קיימת באופן טבעי היכן שהוא? בתעשיה, האם כל הפועלים בני ה-21 שנים עובדים בנפרד מבני ה-20 או מבני ה-23 שנים? בעסקים, האם ישנם חדרים נפרדים למנהלים בני 30 ולמנהלים בני 31 שנים? האם בני שנתיים מתבדלים מבני שנה ומבני שלש שנים במגרשי המשחקים? היכן, היכן עלי האדמות נברא הרעיון הזה? האם יש דבר המזיק יותר מבחינ חברתית מלהפריד ילדים לפי שנתונים במשך ארבע עשרה — לעיתים שמונה עשרה — שנה?
או קחו את ההפרדה לעיתים תכופות לפי מין, אפילו בבתי-הספר של החינוך המעורב (בנים-בנות), למגוון פעילויות. או הפער העצום בין ילדים ומבוגרים (האם הבחנתם פעם כמה אוניברסלי הוא עבור ילדים שלא להביט על המבוגרים בעיניים?).
וכעת הבה נציץ במצב החברתי אשר נוצר עבור ילדים בתוך קבוצת הגיל שלהם עצמם. אם בתי-הספר עושים לכמעט בלתי אפשרי לבן ה-12 שנה ליצור קשר באופן נורמלי ואנושי עם בני ה-11 שנה, בני ה-13 שנה, עם מבוגרים, וכו', מה בקשר לבני ה-12 שנה האחרים?
אין לנו מזל כזה. צורת הקשר העיקרית והכמעט בלעדית אשר בתי-הספר מטפחים בין ילדים מאותה כיתה היא — תחרות! תחרות עד כדי שחיטה. מסדר-הניקור הוא כולם עם כולם (מסדר הניקור – הדפוס הבסיסי של האירגון החברתי בתוך להקת עופות בו, כל עוף מנקר עוף אחר הנמוך בסולם בלי חשש ממעשה גמול, ונכנע לניקורו של עוף ממעמד גבוה יותר. מתוך מילון וובסטר.- המתרגם). מיהו טוב יותר ממי, מי יותר פיקח, מהיר, גבוה, נאה — וכמובן מי יותר גרוע, טיפש, איטי, נמוך, מכוער.
אם אי-פעם עוצבה שיטה ביעילות בכדי להפיק אנשים תחרותיים, נתעבים, חסרי- ביטחון, פרנואידים, בלתי מתאימים מבחינה חברתית, בתי-הספר הנוכחיים צלחיחו בכך.
בחזרה לדברים הבסיסיים.
בעולם המציאות, התכונה החברתית החשובה ביותר לחברה יציבה ובריאה היא שיתוף הפעולה. בעולם המציאות, צורת התחרות החשובה ביותר היא: נגד עצמך, נגד יעדים הנקבעים על ידי ועבור מישהו כדי שישיגם הוא בעצמו. בעולם המציאות, תחרות בין-אישית לשם התחרות עצמה, מוכרת באופן נרחב כמחוסרת-תכלית והרסנית — כן, אפילו בחברות עסקיות גדולות ובספורט.
> בעולם המציאות, ובסדברי-ואלי ( ראה בית ספר זה:
https://www.youtube.com/watch?v=awOAmTaZ4XI ), שהוא בית-ספר עבור עולם המציאות.
.
ראו תגובות כאן:
"כך נכין תלמידים לעולם מודרני, תחרותי ופתוח לפי ארגון ה-OECD"
https://www.edunow.org.il/article/2910
.
–
ומה עם חיסון למגפת הבדידות ?
–
להקשיב לשטח
חרם, אצלנו בכיתה? כך תאתרו את הילדים הבודדים
יש ילדים שעבורם הריחוק החברתי הוא לא רק תקופה, אלא מציאות. צורית יהודה, מנחה בעמותת רקפת, מסבירה איך נשים לב לילדים האלה ונעזור להם להתחזק
צורית יהודה
מנחה בעמותת רקפת, M.A בייעוץ חינוכי
יועצת חינוכית ומנחה מקצועית של תכניות פסיכו-חינוכיות מטעם עמותת רקפת, לילדים ונוער המתמודדים עם קשיים חברתיים על רקע של מופנמות וחרדה חברתית.
18/02/2021
https://www.edunow.org.il/article/4005
מה אתם עושים כדי לזהות מצבי בדידות אצלכם ?
–