שופטי משפט המו"לים הנחיתו היום (24.3) מכה נוספת על חופש העיתונות במדינת ישראל, כשהחליטו כי מעתה והלאה לא יותר עוד לנציגי התקשורת שמגיעים לאולמם להפנות שאלות לראש הממשלה בנימין נתניהו.

בישראל, אותה נהוג לכנות "הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון", לעיתונאים אין הזדמנויות אחרות לפנות בשאלה לראש הממשלה, אלא בשניות הבודדות שבין כניסתו לאולם ועד לכניסת השופטים. נתניהו לא כינס מסיבת עיתונאים כבר למעלה ממאה ימים ולא העניק ראיון עיתונאי לכלי תקשורת ישראלי כבר ארבע שנים (למעט לערוץ 14, ערוץ התעמולה וההסתה המשרת אותו דרך קבע). כעת, גם האפשרות האחרונה שנותרה לתקשורת, סמלית ככל שתהא, נגזלה ממנה.

נתניהו, להבדיל מכל עד ונאשם אחר, לא נכנס לאולם בית המשפט שבו הוא עומד לדין דרך מסדרון ציבורי אלא מבעד לאזור סטרילי, וזאת "מטעמי ביטחון". כתוצאה מכך, אין לעיתונאים בבית המשפט אפשרות להפנות אליו שאלות אלא באולם עצמו. כך אכן נעשה בשבועות האחרונים, כשהעיתונאים שנכחו במקום ניסו לקבל ממנו תשובות לשאלות בענייני היום.

כתב חדשות 13 אביעד גליקמן, למשל, מטרה קבועה של "מכונת הרעל", מנגנון התעמולה העובד עבור נתניהו ברשתות החברתיות ובתקשורת המסורתית, ביקש ממנו לפני כשבועיים תגובה לדיווחים על כך שהתקיים קשר ישיר בין ארה"ב לחמאס. העיתונאית העצמאית אור-לי ברלב שאלה אותו בעבר האם אינו חושש שהפרת ההסכם מול חמאס בעזה תשליך על מהימנותו בהליך שבו הוא עומד לדין.

במקרים הללו, וכן בכל האחרים, נתניהו נמנע מלהשיב לשאלות הענייניות שהופנו אליו. לכל היותר היה מנופף כף ידו בביטול לעבר העיתונאים ופולט לעברם שמות גנאי. ובכל זאת, יש ערך עיתונאי גם בשתיקה של מנהיג מדינה אל מול שאלות עיתונאיות נוקבות.

הבוקר, אחרי עוד שבוע שבו ראש הממשלה פרק כל רסן במאבקו נגד מוסדות מדינת ישראל, השאלות שהוטחו בו היו חריפות מהרגיל.

העיתונאית ברלב פתחה בשאלה "מר נתניהו, החלטת לשרוף את המדינה כי חקירת קטאר-גייט מתקרבת אליך?". בהמשך תהתה ברלב האם נתניהו, שהפר את ההסכם עם חמאס שאמור היה להחזיר את החטופים ברצועה, רוצה שהחטופים ימותו, ושאלה את ראש הממשלה מי מימן את שהות רעייתו במלון הפאר במיאמי שנמצא בבעלות קטארית. ברלב שאלה את נתניהו גם האם הוא רוצה רוצה שמדינת ישראל תיהרס ובדקה איתו האם הוא מודע לכך שדיקטטורות לא נוטות לשרוד זמן רב.

העיתונאי גליקמן, מצדו, שאל את נתניהו כיצד בכוונתו להגיב לתיעוד של השר יצחק גולדקנופף כשהוא רוקד בחתונה על רקע שיר בגנות השירות הצבאי והאם ימלא את החלטות בג"ץ הצפויות בעתירות נגד ממשלתו.

משפט נתניהו: השאלות ששאלנו הבוקר את נתניהו, וגם עליהן הוא לא השיב! pic.twitter.com/MoHx7cWbU3

— Or-ly Barlev ???? אור-לי ברלב (@orlybarlev) March 24, 2025

השאלות הללו, ואחרות, הופנו לנתניהו בקולות רמים, שהלכו וגברו עד כדי צעקות, בעיקר כדי להתגבר על קריאותיה של עו"ד כנרת בראשי. בראשי, מהמעודדות הראשיות של נתניהו, עוקבת אחר משפטו במסגרת המיזם המקוון "האולפן הפתוח". בניגוד לעיתונאים שנכחו באולם, עו"ד בראשי לא הפנתה שאלות לראש הממשלה אלא שיגרה לכיוונו הכללי משפטי תודה והערכה.

"בוקר טוב אדוני ראש הממשלה, בהצלחה היום. כל הכבוד, בהצלחה, שיהיה לך בהצלחה, אדוני ראש הממשלה", פתחה ואמרה הבוקר בראשי. "תמשיך בדרך, העם תומך בך, 64 מנדטים תומכים בך. תמשיך בדרכך אדוני ראש הממשלה, תמשיך את הדרך שלך, תפטר את ראש השב"כ ואת היועצת המשפטית לממשלה, זה המנדט שהעם נתן לך, זה המנדט שקיבלת. תמשיך לממש את מה שהעם מבקש ממך. תצליח בדרכך, העם תומך בך ומבקש להביע את תמיכתו בעשייה שלך ובהחלטות שאתה מקבל. כל הכבוד אדוני ראש הממשלה. תמשיך בדרכך אדוני ראש הממשלה. כל הכבוד אדוני, תודה על הדמוקרטיה, תודה רבה".

עם תום שלב הקקופוניה של שאלות ומחמאות, ולאחר שהרכב השופטים נכנס לאולם, ביקש עו"ד חדד את רשות הדיבור וסיפר כי כשהגיע לבית המשפט הותקף בידי מפגין שהצמיד מגפון לאוזנו. "ממש תקפו אותי", אמר. "זה חמור, וזה הולך ומקצין. יש הפגנות, זה בסדר, אבל לתקוף סנגור?".

את הטענה על התקיפה לכאורה מחוץ לבית המשפט צירף עו"ד חדד לטענות על הנעשה באולם. "צעקות על ראש הממשלה", הגדיר זאת הסנגור, "עם כל הכבוד, הוא עד פה והחוק קובע הגנות כלפי עד. אי אפשר להאמין, זה פשוט צרחות על ראש הממשלה, מה זה? זה יכול אולי להיות בחוץ, או שכן או שלא, אבל פה בבית המשפט? זה לא מתקבל על הדעת".

השופטת רבקה פרידמן-פלדמן (צילום: אתר הרשות השופטת)

"שמענו", אמרה השופטת פרידמן-פלדמן וניכר היה כי אינה שבעת רצון מהצעקות.

עו"ד יהודית תירוש מהפרקליטות מחתה על עצם הפנייה לשופטים. "אנחנו כבר ארבע שנים סופרים הרבה מאוד מגפונים, כולל גם צילומים באולם על ידי הרבה מאוד אנשים, אנחנו לא משתפים בזה את בית המשפט", אמרה, כשהיא מכוונת לתומכי נתניהו שנהגו לקיים הפגנות רועשות מחוץ לאולם המחוזי בירושלים ולהתנהגות של תומכי נתניהו בתוך אולם בית-המשפט.

"אני באמת מצטערת לשמוע", אמרה השופטת פרידמן-פלדמן, "גם על זה וגם על זה" והודיעה כי תדון על כך עם חבריה בהפסקה.

לפני שהשופטים יצאו להפסקה ביקש עיתונאי News1 איתמר לוין את רשות הדיבור.

"כבודכם", אמר לוין, "בכל משטר דמוקרטי עיתונות מציגה שאלות למי שעומד בראש הרשות, גם בצורה לא מתוכננת. על אחת וכמה במצב שלנו, על אחת כמה וכמה במצב שכבר חודשים ראש הממשלה לא מקיים מסיבות עיתונאים ולא מתראיין. זו האפשרות היחידה שלנו, גם מבחינה טכנית אין אפשרות אחרת חוץ מאשר פה באולם. אולי צריך בצורה יותר מסודרת, מנומסת, אבל העיקרון של הצגת שאלות לראש הממשלה בידי עיתונות חופשית זה עקרון יסוד במשטר דמוקרטי".

"זה אולם בית משפט, לא אולם ראיונות", העירה השופטת פרידמן-פלדמן. "זה לא מסיבת עיתונאים".

כתבת "הארץ" יעל פרידסון הדגישה בפני השופטים כי לעיתונאים אין ברירה אחרת.

"כל נאשם שמגיע לבית המשפט פוגש בכניסה את אנשי התקשורת ששואלים אותו שאלות", אמרה. "ראש הממשלה, בגלל סידורי האבטחה, נכנס בדרך נפרדת, סטרילית, מבודדת מהציבור, ולכן כל מה שאנחנו מבקשים זה שיתנו לנו לשאול אותו שאלות כמו כל נאשם רגיל".

"תוריד את סמל החטופים מדש מעילך!".

הבוקר הכריזו השופטים כי הם אוסרים על עיתונאים להפנות שאלות לנאשם נתניהו, גם ברגעים הספורים שלפני תחילת העדות, כנהוג בכל אולם בית משפט לגבי כל נאשם.

כשנתניהו חזר מהפסקה שדרש, וקיבל, פנה אליו אזרח שנכח באולם. pic.twitter.com/OASPmzicSd

— העין השביעית (@the7i) March 24, 2025

בהפסקה שבמהלכה דנו השופטים בבקשת העיתונאים שוב יצאו הדברים באולם מכלל שליטה. אחרי שתומכי נתניהו שבו ושיבחו את ראש הממשלה, התפרץ לעברו תא"ל במיל' אסף אגמון. אגמון, סבו של החייל גור קהתי שנהרג בלבנון כשליווה סיור לא רשמי של ארכיאולוג המקורב למפקד באזור, הטיח בנתניהו כי עליו להסיר את סיכת החטופים מדש חליפתו.

עם שובם של השופטים מההפסקה הודיעה השופטת פרידמן-פלדמן על החלטתם. "אנחנו לא מקבלים את הבקשה של התקשורת", אמרה. "אנחנו נתנו הוראה לביטחון לא לאפשר באולם בית המשפט פניות, שאלות וצעקות לעדים שלא בהסכמתם. זו ההחלטה".

מכאן ואילך, כך עולה מהחלטת השופטים, אנשי תקשורת יצטרכו לבקש את הסכמתו של נתניהו לכך שיפנה אליהם שאלות ואזרחים יצטרכו לקבל את הסכמתו לפנות אליו בדברים. לא קשה לנחש את מי יסכים נתניהו לשמוע, ואת מי לא.

שיחות הבזק של נתניהו

כשחודשה חקירתו הראשית של נתניהו, ראש הממשלה הנאשם שב וטען כי כל העדויות והראיות נגדו הן עורבא פרח.

לפי נתניהו, עד המדינה שלמה (מומו) פילבר, מנהל הקמפיין שלו, אותו מינה למנכ"ל משרד התקשורת בתקופה הרלוונטית לכתב האישום, נסחט על ידי המשטרה והפרקליטות ולכן נאלץ למסור גרסה שקרית. "תפסו אותו על משהו, סחטו אותו והוציאו ממנו עדות שקר, זה הכל", אמר נתניהו.

פילבר העיד, למשל, כי נתניהו התקשר אליו וביקש ממנו להיפטר מהרן לבאות, סמנכ"ל הכלכלה במשרד התקשורת שהתנגד להקלות לקבוצת בזק של שאול אלוביץ'. עו"ד חדד הציג לנתניהו את מחקרי התקשורת מהתקופה הרלוונטית ושאל האם יכול להיות שפילבר התכוון לאחת מהשיחות שמופיעות שם, שארכו כעשרים שניות בסך הכל.

שאול אלוביץ' באולם בית-המשפט המחוזי בירושלים, באחת ההפסקות בדיוני המשפט שבו הוא עומד לדין על מתן שוחד לבנימין נתניהו. 2.6.2021 (צילום: איתמר ב"ז)

"זה לא שיחות, זה ברור שזה ניסיון ליצור קשר", אמר נתניהו. "ההבזקים הללו, לא מאפשרים שיחה".

אולם בתחילת החודש, כשנתניהו נחקר על ראיון שהעניק לאתר "וואלה" לפני בחירות 2015, הוא העיד כי לאחר הראיון התקשר לאלוביץ' לשיחה קצרה. עו"ד חדד הציג בפניו תיעוד של שיחה ממעון ראש הממשלה לטלפון הנייד של אלוביץ', שלאחריה שיגר אלוביץ' למנכ"ל "וואלה" אילן ישועה את ההודעה הבאה: "הקודקוד צלצל ואמר שלא נתנו לו לגמור אף תשובה".

במקרה זה, על רקע ההודעה הצמודה, אישר נתניהו כי אכן שוחח עם אלוביץ'. "ככה אני זוכר את זה", אמר. השיחה הזו בין נתניהו לאלוביץ' עמדה על 32 שניות בלבד.

היקום המקביל של נתניהו

כמו בימי חקירה קודמים, חלק נכבד הוקדש לשאלות על 315 האירועים שמוזכרים בנספח לכתב האישום, שבהם השתנה הסיקור ב"וואלה" לפי האינטרסים של נתניהו. נתניהו שב וטען שחלק גדול מהם נובע משיחות פנימיות ב"וואלה" ללא כל התערבות חיצונית, חלק גדול נוסף נובע מפניות של זאב רובינשטיין שלדבריו פעל בשליחות רעייתו שרה נתניהו או ביוזמה עצמאית, וחלק גדול ממה שנותר הן הודעות דוברות ששוגרו לכל כלי התקשורת במקביל. "זה שוחד על דוברות שולית ושגרתית", אמר הנאשם.

חלק מהשיחות הפנימיות, שהתגלו בטלפון של אילן ישועה, מלמדות על תפיסת העולם של המערכת העיתונאית ב"וואלה", לפיה יש קשר ישיר בין טיב הסיקור של רגולטורים לבין סוג ההחלטות שהם מקבלים על בעלי השליטה באתר.

"אבי אני לא מבין למה אתה ממשיך לתת לארדן במה יום יומית......", כתב ישועה לעורך הראשי אבי אלקלעי במאי 2014 על מי שכיהן כשר התקשורת לפני שנתניהו לקח לעצמו את התפקיד. "איש שחרט על דגלו להרוס אותנו יחד. אין כמעט יום שעמרי [עמרי נחמיאס, הכתב הפוליטי של "וואלה" באותה תקופה, א"פ] כותב משהו שמחזק את אלו הפועלים נגד החברה. גובל בטמטום ובחוצפה ומתחיל להעלות לי את הסעיף".

בנימין נתניהו בפתח יום עדותו ה-19. בית המשפט המחוזי בתל-אביב, 24.3.2025 (צילום: ראובן קסטרו)

אלקלעי תפס גם הוא את העיתונות של "וואלה" ככלי במאבק כוחות בין הרגולטור לבזק. בתשובה להודעה של ישועה כתב לו העורך: "אני שוב מדגיש להתנהל בחכמה ובערמה תוך הבנה מלאה של האינטרס של הקבוצה!".

כשנתניהו התבקש להתייחס לתכתובת הזו הוא טען כי ברור לו שלא היתה שום "הבנה שוחדית" בין וואלה לארדן. "זה בראש שלהם", אמר על המתכתבים. "זה בהזיה הפנימית ב'וואלה'. קראתי לזה 'יקום מקביל' אבל זה לדעתי משהו נוסף... תחושה כזו, אנחנו שולטים, אנחנו יכולים לכוון את הדברים. אנחנו נעשה ככה, נזיז את הברגים של המכונה לשם, נעשה ככה, נזיז את המחוג של המכונה לכאן. זה הזוי! זה הזוי במקרה של ארדן והזוי בקשר אלי".

תכתובות פנימיות אחרות ב"וואלה" חשפו כיצד תפסו את ההתערבויות מצד נתניהו וסביבתו. ביוני 2015, לדוגמה, אחרי שחפץ העביר הודעה לעיתונות על ביקור של הזמרת מריה קארי אצל בני הזוג נתניהו, כתב ישועה לאלקלעי: "את הטקסט הצפון קוריאני צריך כמובן לערוך". אלקלעי השיב בביטוי "בחילה".

"שחיתות? היענות חריגה? שולחים הודעות לעיתונות, וואו! הודעות על מריה קארי, זה בעצם הסרגל היחיד שמנחה את התביעה בכתב האישום הזה!"

"ידעתי שוואלה הוא אתר עוין, עוין מאוד", העיר נתניהו, "לא ידעתי את היקף המשטמה. אתה רואה את המשטמה הזו שקיימת פה ובאמת האבחנה היסודית שלי לגבי הצופן הגנטי היתה נכונה, אבל לא ידעתי עד כמה. זה העורך הראשי של האתר, שמקבל בחילה, רואה בי צפון קוריאני... אנחנו עוסקים בכת! זו כת! כל התביעה הזו מבוססת על זה שאם אתה פונה, אם קים ג'ונג און פונה ומבקש להכניס משהו זה דבר איום ונורא, הודעה לעיתונות הכי סטנדרטית, כשאחרים שהם גם עוינים הם מפרסמים את זה בלי בעיה, ופה זו בעיה. זו חריגה בנורמות של כת מטורללת, וזה הנורמות של הכת המטורללת הזו, זה הסטנדרט של מה שחריג. אין סרגל אחר. זו הנורמה!".

לפי נתניהו, "בשבילם, מתוך הכת, עצם הכנסת הודעת דובר סטנדרטית זה אירוע טראומתי, כי השנאה והמשטמה הרבה יותר חזקים ממה שחשבתי. זה אירוע שכדאי לבחון אותו, כן? זה אירוע מעניין, אירוע סוציולוגי מעניין. אבל שחיתות? היענות חריגה? שולחים הודעות לעיתונות, וואו! הודעות על מריה קארי, זה בעצם הסרגל היחיד שמנחה את התביעה בכתב האישום הזה!".

"די, די, תעשו רשת וואלה חיובית וזהו"

במקרים אחרים ישנה עדות ברורה להתערבות של סביבת נתניהו בעבודת המערכת העיתונאית של "וואלה". כך למשל בתכתובת מיוני 2015, ששאול אלוביץ' קיבל, ככך הנראה דרך זאב רובינשטיין, משרה נתניהו: "הרשת של וואלה רעה מאד אלא אם כן אנחנו אומרים לך נקודתית! וגם אז הכל בקושי ובאיחור ניכר. אין כוח לי וליאיר להיות רק בזה, יש לי עוד תפקידים בחיים ולא רק השומרת של וואלה והמודיעה לזאביק... די, די, תעשו רשת וואלה חיובית וזהו".

נתניהו טען כי לא הכיר את ההודעה הזו וכי לא ידע כלל שרעייתו ובנו פונים לרובינשטיין ביחס לפרסומים ב"וואלה". בהמשך הסתייג ואמר שאולי היה מקרה אחד או שניים שהיה מודע לו, אך לא למקרה הזה. "פשוט יצרו כאן דבר מופרך שאין לו שום אחיזה במציאות", טען.

והיו גם מקרים שבהם היתה עדות ברורה לשיחות ישירות בין נתניהו לאלוביץ'.

ב-11.5.2015 העביר אלוביץ' לישועה הודעה שקיבל מניר חפץ, אז דוברו של נתניהו. אלוביץ' הוסיף: "הוא לא מודע לשיחה שלי עם הבוס שלו". נתוני השיחות בין אלוביץ' לנתניהו אכן כוללים שיחה של כשתי דקות באותו היום. ראש הממשלה העיד כי אכן סביר שהתקשר אל אלוביץ' באותו היום, שכן הפנייה של חפץ עסקה בנושא שהיה "מאוד חשוב לי", כדבריו.

בנימין נתניהו וניר חפץ במשרד ראש הממשלה, 2010 (צילום: אריאל ירוזולימסקי)

הנושא היה ניסיון של הליכוד להעביר את השליטה על בחירת חברי הכנסת מהפריימריז לחברי מרכז במפלגה. נתניהו הסביר כי היו כמה נושאים שבהם טרח לפנות לאלוביץ' ישירות, כגון האיום האיראני, הסכסוך הישראלי-פלסטיני, נושאים אישיים וכן מפלגת הליכוד. יחד עם זאת, נתניהו הדגיש כי שוחח עם אלוביץ' כפי ששוחח עם מו"לים אחרים והכחיש כי אי פעם דן עם הבעלים של "וואלה" בנושאים הרגולטוריים הקשורים לבזק.

כחודשיים לאחר השיחה הזו, ב-6.7.2015, כתב אלוביץ' לישועה: "מה שמרגיז הוא שהגדול יוצא מעורו כדי לעזור ואנחנו לא יכולים לגמול לו בגלל חבורת אפסים [...] הגדול מפתיע אותי לטובה כל יום בדברים הכי חשובים. חייבים למצוא דרך כדי לגמול לו".

"בסופו של דבר אנחנו מספקים הסחורה אבל אפשר לשפר", השיב לו ישועה.

"מגיע לו ואפשר הרבה יותר, אני לא אוהב להיות חייב. הוא באמת בסדר ומשנה את כל המורשת הישנה", כתב לו אלוביץ'.

נתניהו טען כי לא היה מודע כלל לשיח, ומכל מקום לא עשה את הדברים שאלוביץ' ייחס לו.

"לא יצאתי מעורי לעזור להם, עשיתי רק את החתימה שהוגשה לי על ידי הצוות המקצועי במשרד באישור של כל הגורמים הרגולטורים", אמר נתניהו. "אני חושב שהוא חי פשוט בפנטזיה".

לפי נתניהו, הוא ומנכ"ל המשרד פילבר דווקא עשו לאלוביץ' "דברים קשים מאוד". במציאות, נתניהו ופילבר עיכבו את קידום רפורמת השוק הסיטונאי כדי למנוע פגיעה בהכנסות בזק

לפי נתניהו, הוא ומנכ"ל המשרד פילבר דווקא עשו לאלוביץ' "דברים קשים מאוד". במציאות, נתניהו ופילבר עיכבו את קידום רפורמת השוק הסיטונאי כדי למנוע פגיעה בהכנסות בזק. בעדותו טען נתניהו את ההיפך הגמור. "הכרחנו אותו לעשות את רפורמת השוק הסיטונאי שעלתה לו הון", טען.

לפי נתניהו, אלוביץ' מתאר מציאות שנמצאת "אצלו בראש", משום שהוא "מפחד להגיד להם את האמת". נתניהו טען כי אלוביץ' "לא יכול להגיד 'אני חושב שצריך לתקן, לכתוב יותר מאוזן, אפילו חיובי'. הוא לא יכול להגיד את זה לכת הזו. תארו לכם שהיה אומר להם 'שרה נתניהו עושה עבודות חשובות'".

בהמשך עדותו הוסיף נתניהו: "כשאני דיברתי עם אלוביץ' וחזרתי ואמרתי לו 'שנה את הצופן, את האנשים', אני הרגשתי, והרגשתי את זה מהשיחה הראשונה, שהוא מבוהל. הוא מפוחד. אין לו דרך לעשות את זה.

"ולכן במקום להגיד להם את זה, 'אני רוצה קו', הכי פשוט, 'אני בעל העניין'. אז שיתפטרו כמה אנשים, שיתפטרו הרבה אנשים. הוא לא היה מוכן לעשות את זה. הוא פשוט מפחד. במקום להגיד להם 'תהיו יותר מאוזנים', או פשוט 'אתר פרו ליכוד' או 'פרו נתניהו', הוא יכול להגיד את זה. הוא לא העז. הוא היה מקבל מהכת הצפון קוריאנית הזו אגרוף בפרצוף, הוא פחד מזה, אז הוא אומר 'מתאבד', 'יוצא מעורו'. אני לא עושה כלום, בדיוק הפוך, הוא קיבל מכות קשות מאוד בתקופה שלנו, הרבה יותר קשות מהתקופה של ארדן, וגם תקופות קודמות, אבל לא היתה תקופה קודמת. בדיוק הפוך, הכל הפוך!

"לא. הוא לא יכול להגיד להם דבר פשוט: 'אני חושב שצריך לתת לשרה נתניהו כתבה הוגנת, כי היא עושה דברים טובים וצריך להעריך אותה'. הוא מפחד מהכת הצפון קוריאנית הזו. מי שצפון קוריאני זה הם. אי אפשר דעה אחרת, יש משטרת מחשבות, ומשטרת עיתונות שתטפל בך".

נתניהו מבקש דיון בדלתיים סגורות

חלק מהדיון היום נערך בדלתיים סגורות, לבקשת נתניהו. בדיון הסגור נחקר נתניהו על שלושה פריטים בנספח כתב האישום הקשורים לשמועות ורכילויות על בנו יאיר. על אף שכמה עדים אחרים נחקרו על הפריטים הללו בדלתיים פתוחות, עו"ד חדד התעקש על סגירת הדלתיים.

"יש הקלטה של ראש הממשלה", הסביר עו"ד חדד. "משפטית זה דבר שהוא מוצדק". השופטים נעתרו לבקשת ההגנה וקבעו כי לאחר הדיון תוכל התביעה לבקש לחשוף חלקים מהפרוטוקול.

ההקלטה שאליה התכוון עו"ד חדד היא ככל הנראה שיחה שבה יאיר נתניהו משוחח עם חפץ ודורש ממנו ללחוץ על אלוביץ' להסיר כתבה שהתפרסמה ב"וואלה".

יאיר נתניהו, בפתח אחד הדיונים באחת מתביעות הדיבה שהוגשו נגדו, 24.4.22 (צילום: אבשלום ששוני)

"כל המדינה מדברת על זה ולוקחים את הסיפור הזה בוואלה בתור הוכחה", אמר נתניהו הבן לחפץ. "תדבר ישירות עם שאול. לא עם המנכ"ל הזה. תגיד המנכ"ל שלך לא מוכן, הוא עושה לי בעיות, אני מבקש ממך בכל לשון של בקשה".

בהמשך הצטרף נתניהו האב לשיחה. "צריך לטפל פה בשני דברים", אמר ראש הממשלה לדוברו. "אחד זה אלוביץ', למה לא אמרת לי שהוא לא עשה כלום? שהוא סירב לך להוריד את זה?".

"אהה, מתווכחים מה שקרוי", השיב חפץ.

"מי זה?", השתומם נתניהו האב. "הוא מתווכח? איך אתה לא חוזר אלי?".

בהמשך הוסיף נתניהו האב: "איך אתה לא אומר לי דבר כזה אני.. צריך להגיד לו שיגיד שזה לא אנחנו, יגיד שזה מישהו אחר לא אנחנו. איך אתה משאיר דבר כזה? אלוהים אדירים, אתה יודע אני הייתי בטוח שהורדת את זה. אתה יודע מה, זה לא מספיק להוריד, הוא עכשיו צריך להגיד זה לא... צריך להבהיר שזה לא אנחנו זה הכל".

נתניהו רוצה להתנקם בחוקריו

כמו ימי עדות קודמים של ראש הממשלה נתניהו, גם היום הנוכחי הסתיים לפני השעה היעודה. למרות שהדיון אמור היה להסתיים בשעה ארבע אחה"צ, כבר בשעה 14:30 יצא נתניהו לבדיקת עיניים בבית החולים איכילוב הקרוב לבית המשפט, וזאת אחרי שהתלונן מהבוקר על בעיה בעינו.

כשתי דקות לפני סיום חקירתו, ביקש עו"ד חדד לקבל את התייחסותו של נתניהו לפריט אחד נוסף בנספח לכתב האישום - הודעה לעיתונות שהגיעה ל"וואלה" ובה גינוי של נתניהו לרצח של שירה בנקי במצעד הגאווה בירושלים.

מתשובתו האחרונה ביום הדיונים ניתן היה ללמוד כי הנאשם לא צפוי להסתפק בזיכוי מלא, אלא ידרוש חקירה ואולי גם העמדה לדין של מי שהוא תופס כקושרי הקשר במערכת המושחתת שהעזו לתפור לו תיק פלילי.

"זה לא מהווה עבורי שום היענות חריגה", אמר נתניהו ביחס לפריט שהוצג בפניו. "אני לא מאמין באמת שמישהו בתביעה, מישהו באמת מאמין לזה. אם הם בדקו את זה בכלל... אין אדם נורמלי בעולם שיגיד שהודעת ראש הממשלה, שנשלחה לכל כלי התקשורת, על רצח של הנערה הזו, זה היענות חריגה. אין פה כלום. באמת שאין פה כלום. לא שאין פה כלום יש פה משהו. אני לא אומר פה כלום. יש פה משהו. שדבר כל כך מעוות כל כך אבסורדי... יש פה משהו וצריך לחקור אותו. צריך לחקור אותו, איך עשו את הדבר הזה".

"אנחנו חוקרים אותו", ניסה עו"ד חדד להקהות את המסר החד של מרשו וליצור את הרושם כאילו ראש הממשלה מבקש את יומו בבית המשפט כדי להשיב לאישום נגדו. אך נתניהו התעקש.

"לא", אמר ראש הממשלה. "אנחנו לא חוקרים אותו".

67104-01-20