בני (שם בדוי), בחור בן 26 מאזור הצפון, חובב דיג, מוצא עצמו מורשע בפלילים אחרי שנמצאה ברכבו סכין מתקפלת. למרות שבחקירתו הוא מספר שהסכין משמשת אותו לדיג ופיקניק מדי יום שישי, הסנגורית שלו מתעלמת מגרסתו ומודה בשמו בעבירה של "החזקת סכין למטרה לא כשרה". לימים יגלה בני כי אותה סנגורית פספסה עוד כמה פרטים בתיק שלו ויתלונן שהתרשלה בייצוגו. הרשעתו בוטלה לבסוף והסנגוריה הציבורית הפסיקה לשכור את שירותיה של אותה סנגורית. אז איך קרה שהוועדה למינוי שופטים התעלמה מכל ההשתלשלות הזאת ובחרה למנות דווקא אותה לשופטת תעבורה? והאם לתמיכתה בראש לשכת עורכי הדין אפי נוה ויו"ר ועד מחוז חיפה תמי אולמן יש קשר למינוי?

הסיפור מתחיל בחורף 2005. ניידת משטרה עוצרת בשעת לילה מאוחרת את רכבו של בני, בחור ללא עבר פלילי, לבדיקה שגרתית. שוטר מבצע חיפוש ברכבו ומגלה בתא הכפפות שלו סכין מתקפלת באורך חמישה סנטימטרים. לפי החוק, החזקת סכין למטרה לא כשרה, מהווה עבירה פלילית שדינה חמש שנות מאסר. אלא שבני טען לאורך כל הדרך כי מדובר בסכין שהוחזקה למטרה כשרה. כבר עם עיכובו אמר לשוטר שהסכין נועדה לפיקניק. בחקירתו הוסיף כי "הסכין הזאת של טבחות ושל פיקניק, אני כמעט כל שישי נוסע לדוג ולכן אני מחזיק אותה ברכב". המשטרה לא השתכנעה מההסבר, והוגש כתב אישום.

הסנגוריה הציבורית מינתה את עורכת הדין מיכל דוידי שתייצג את בני במשפט. כבר בדיון הראשון, שהתקיים ב-2006, הודתה דוידי במיוחס ללקוחה, בניגוד לגרסה שמסר בחקירה, והוא הורשע בעבירה. בדיון בשאלת העונש הראוי לבני, ביקשה דוידי מהשופטת להתחשב בו ולהקל בעונשו. בין היתר הסבירה שהסכין שנמצאה ברכבו שימשה אותו לדיג ולפיקניקים, על אף שמדובר בטענה שסותרת את הודאתו שניתנה רגע קודם לכן ואם הייתה מוכחת הייתה מביאה לזיכויו. דוידי ביקשה להתחשב בעברו הנקי ושלא יישלח לכלא. לבסוף גזר עליו בית המשפט מאסר על תנאי בלבד וקנס בסך 1,800 שקל.

אלא שכעבור שנה הגיע בני לפאב והתבקש על ידי שוטר לגשת אליו. כשנשאל אם יש עליו סכין, הודה וכתב אישום נוסף הוגש נגדו. אז ביקשה התביעה להפעיל את המאסר על תנאי שהוטל עליו בתיק הקודם. סנגוריו החדשים, עורכי הדין מוטי לוי ותומר בן-חמו, חקרו את נסיבות התיק ונדהמו לגלות את התנהלותה הרשלנית של דוידי. לטענת לוי, כפי שעולה ממסמכים שהגיעו לידי "הארץ", בני סיפר לו כי דוידי לא הסבירה לו כי אם יוכיח שהחזיק סכין למטרה כשרה, הוא יזוכה. היא לא ניסתה לברר איתו את העובדות, אם יש לו עדים לדיג ולפיקניק וכלל לא נלחמה נגד הרשעתו.

כשלוי הטיח בדוידי את הטענות וביקש לקבל את חומר החקירה, היא השיבה לו כי בני בחר להודות לאור הבטחה שלא לפרוטוקול של בית המשפט שלא יוטל מאסר בפועל וכי היא הציגה לו את הסיכונים והסיכויים. כשביקש לידיו מסמך המתעד שיחה זאת, סירבה להעביר אותו לידיו. לטענת לוי, הוויכוח ביניהם התלהט בשיחת טלפון שקיים עם דוידי ובעלה, אף הוא סנגור, באוקטובר 2009. לדבריו, הסנגורית ובעלה איימו עליו שיש לה קשרים במערכת המשפט וכי "הוא לא יודע עם מי הוא מסתבך". בנוסף, בעלה של דוידי טען בפניו כי הוא "עבר קו אדום וכי מעתה הוא יחפש עליו דברים".

במקביל, איתר לוי את תיק החקירה מהמשטרה. לדבריו, אז גילה שדוידי מעולם לא צילמה את התיק וכשעיין בו גילה שהתמונה של הסכין המצויה בתיק אינה תואמת את הסכין שנתפסה ברכב של בני. במכתב שכתבה לו הכחישה דוידי את טענותיו והתקוממה נגד מסע ההכפשות נגדה, לדבריה. בסופו של דבר, הגיש לוי ערעור על הרשעתו של בני וטען לכשל חמור בייצוג על ידי דוידי. בית המשפט המחוזי בחיפה ביטל את ההרשעה. בעקבות המקרה, הסנגוריה הציבורית הפסיקה לעבוד עם דוידי והיא עבדה כסנגורית באופן פרטי.

לא ברור על אלו קשרים במערכת המשפט דיברה דוידי בשיחה עם לוי. מה שידוע הוא שבבחירות ללשכת עורכי הדין שנערכו ביוני 2015, תמכה דוידי במועמדותו של אפי נוה ליו"ר הלשכה, וכן השתתפה באירועי תמיכה בעורכת הדין תמי אולמן ליו"ר מחוז חיפה בלשכה. במרץ 2017 כשדוידי בת ה-39 התמודדה לתפקיד שופטת שלום במחוז חיפה או שופטת תעבורה במחוז, הלשכה תמכה במועמדותה, חרף התלונה נגדה. לפי מקורות בוועדה לבחירת שופטים, דוידי נבחרה פה אחד.

הברית בין איילת שקד לנוה בוועדה גלויה ומוצהרת, ולאחרונה עלתה לדיון סביב התוכנית "עובדה". הנימוק המרכזי של שקד ונווה לשיתוף הפעולה שלהם הוא הרצון להביא לגיוון בשופטים, ולשבור את הסטטוס קוו שהיה נהוג, שלפיו השופטים ממנים את עצמם. מינויה של דוידי הוא הוכחה כי לא הגיוון הוא בראש מעייניהם.

אולמן אמרה ל"הארץ" כי היא לא מכירה את התלונה וכי מבחינתה היה מדובר ברכילות על מקרה ישן.

יו"ר הוועדה לבחירת שופטים שרת המשפטים איילת שקד לא מסרה תגובה והפנתה לתגובת מערכת בתי המשפט.

ממערכת בתי המשפט נמסר: "במסמכים המצויים אצלנו בעניינה של השופטת מיכל דוידי קיימת הסתייגות של הסנגוריה הציבורית והסתייגות של בני. שתי ההסתייגות הובאו בפני חברי הוועדה לבחירת שופטים ונבחנו על ידה. השופטת נבחרה לכהונה ביום 21.3.17 ומונתה ביום 26.4.17".