כשהיינו ילדים, היינו חוזרים מהגן עם הציורים ומציגים בגאווה להורים: "אמא תראי, ציירתי איש מאכיל דובים ביער!"

ההורים שלנו הביטו בדף וראו משהו שכנראה דומה יותר לניסיון פלישה של חייזרים, אבל בעיניים מלאות גאווה העריצו אותנו על הכישרון המופלא ותלו את הציור על המקרר לתפארת.

ממרחק הזמן הציורים הללו נראים כעניין שולי - כדרך של ההורים להביע הערכה לילדיהם למרות שהציורים לא עומדים בסטנדרטים מקצועיים במיוחד. ואולם, מחקר בקינג'ס קולג' בלונדון, שנערך על פני 10 שנים, מגלה כי ציורי היַלְדוּת עשויים לנבא את רמת האינטליגנציה בגיל מאוחר יותר.

החוקרים בדקו 7,700 זוגות תאומים, חלקם זהים וחלקם לא. בגיל 4 התבקשו כל התאומים לצייר ילד, והחוקרים דירגו את הציורים בהתאם לכמות האיברים שהופיעו בהם – ככל שהיו יותר איברים, הציור קיבל ציון גבוה יותר. לאחר מכן עברו הילדים מבחני אינטליגנציה מילוליים ולא מילוליים. החוקרים חזרו אל זוגות התאומים בגיל 14, וכפי שציפו, ילדים עם ציורים שדורגו גבוה יותר, נטו להצליח יותר במבחני האינטליגנציה. עם זאת, למרות שנמצא קשר מובהק בין שני הגורמים, הוא היה מתון.

עושר פנימי בגיל צעיר מעיד על אינטליגנציה בגיל מבוגר. מתוך: Psychological Science.

הממצא המפתיע של המחקר היה דווקא ההשפעה הגנטית: הציורים ותוצאות המבחנים של זוגות התאומים הזהים (חולקים 100% מהגנים), היו דומים יותר זה לזה מאשר אצל התאומים שאינם זהים (חולקים כמחצית מהגנים). ד"ר רוזלינד ארדן שהובילה את המחקר אומרת כי הנתון הזה מצביע על כך שלגנטיקה יש יד בקביעת הכישורים הקוגניטיביים והאמנותיים.

אין זה אומר שילדים בעלי ציורים פשוטים יותר הם פחות חכמים או שיש להם כישורים נמוכים יותר. מחקרים רבים מצביעים על שפע גורמים אחרים הקובעים אינטליגנציה, מה גם שזו יכולה להתפתח הרבה מעבר לגיל 4. מה שחשוב במחקר הזה הוא ההבנה שעולמו הפנימי של הילד חשוב מאוד כבר בגיל צעיר.

ד"ר ארדן מרגיעה ומסבירה כי ייתכן שבדיקת היצירתיות, ולאו דווקא הדיוק, תעלה ממצאים מעניינים אחרים. בשנים האחרונות התפרסם באינטרנט בוחן -  'ציור של ילד או אמנות מופשטת?' שמדגים עד כמה "קשקושים" של פעוטות דומים ליצירות גדולות. ארדן נותנת את הדוגמה של פיקאסו, אשר העיד על עצמו כי כבר בגיל צעיר למד בקלות לצייר בדיוק ובפירוט רב, אולם לקח לו משך חיים שלמים ללמוד לצייר כמו ילד.