העולם הוא לא שחור ולבן, גורס הפתגם הידוע. ועל אף שהכוונה במשפט פילוסופית, יש לו גם משמעות מילולית בנוגע לטבע, שהעושר והמגוון בו נראים כאינסופיים. ואולם, לקטבים יש חוקים משלהם, ומה שנכון ברוב העולם לא תמיד תקף לגביהם. כך, מרגע שעוברים את חוג הקוטב הצפוני, בייחוד בעונת החורף, גלימה של לובן נפרשת על הקרקע וגוני הקשת מזוקקים לשני צבעים עיקריים – לבן ביום ושחור בלילה.

חוג הקוטב הצפוני, שמכונה גם החוג הארקטי, הוא קו רוחב 66.5 מעלות (בקירוב), טבעת המקיפה את הכיפה הצפונית של כדור הארץ. כל השטח שמצפון לקו רוחב זה, עד לקוטב, מכונה האזור הארקטי. כאמור, בעונת החורף האזור הארקטי מקבל תפנית דרמטית והופך לפלנטה מולבנת, שוממה מאדם אך עתירה טבע חי ופראי. הצלם הצרפתי וינסנט מוני חג סביב גג העולם במשך שש שנים כשהוא מתעד את חיי הבר על רקע לבן בתולי. לאחרונה פרסם ספר תחת הכותרת Arctique ובו הצילומים המובחרים ממסעות הבדד שערך.

באתר שהוקדש לפרויקט מתואר הטבע הארקטי כך: "דמיינו עולם שכולו לבן. שמיים לבנים, שלג לבן, חיות פרא לבנות. מסע נפלא של גילוי". ואכן, התמונות ממחישות את שלטון המונוכרומטיות בסצנה הצפונית – מלבד השלג המכסה את האדמה בלבן צחור, כמעט כל בעלי החיים עוטים פרווה או נוצות לבנות, כמו רוצים לקבל את החורף בחליפתם החגיגית ביותר. את 264 עמודי התמונות ו-48 עמודי יומן המסע של הספר ערך מוני לווידיאו שמאפשר לנו להציץ אל הטבע במצבו המזוכך ביותר.

מפגש אינטימי עם רוחות הרפאים של הטונדרה

למרות שכמעט כל סנטימטר רבוע בו מכוסה מים קפואים, השטח הארקטי מעניק אפקט וחוויה דומים לזו של מדבר: בידוד אבסולוטי, שלווה עמוקה וחדגוניות - למראית עין - המסתירה שפע רב של חיי בר. במרבית מסעותיו יצא מוני לבדו אל השממה הפראית והקפואה כשהוא גורר את הציוד במזחלות. החיים בתנאי מזג האוויר של האזור הארקטי אינם פשוטים, אך נראה כי התוצאה הייתה שווה את המאמץ. תמצית הספר מתארת את הניגוד בין תנאי הטבע הנוקשים ובין הצילומים ש"אווירתם הלבנה העדינה מרככת את הקשיחות של מדבר עצום זה, על גג העולם".

בתוך מגוון בעלי החיים והנופים שצילם בולטות התמונות של הזאבים הארקטים, שאחת מהן אף נבחרה לעטר את כריכת הספר. היצורים הללו הם למעשה זאבים שהתכסו בפרווה לבנה מכף רגל ועד ראש. המפגש עמם נדיר - לא בגלל תפוצה מצומצמת, אלא בשל אזורי המחייה הנידחים שלהם, שאפילו האינואיטים כמעט ואינם חיים בהם. הבידוד הגיאוגרפי הפך את המפגשים עם האדם לנדירים, אבל גם כאשר כן נפגשו, נראה כי חליפת ההסוואה הפכה אותם לחמקמקים, מה שהוליד בפי המקומיים את הכינוי "רוחות הרפאים של הטונדרה".

עם הרבה סבלנות ועין חדה, מוני זכה למפגש מקרוב עם הזאבים, אבל לא רק אתם. דובי קוטב, ביזונים, עופות, עדרים של המוני ארנבות ארקטיות, אשר למרות מספרן הרב בקושי נראות לעין על רקע השלג, ינשופי שלג מרהיבים ביופיים ושלל בעלי חיים נוספים. בהינתן תפאורה עירומה כמעט לחלוטין, המפגש עם בעלי החיים הופך להתרחשות הבלעדית בשטח. אין עצים שיוסיפו ממד כלשהו לנוף, אפילו אין כמעט צבעים שיסיטו את העין לכיוונים שונים - רק קילומטרים על קילומטרים של אדמה קפואה וחשופה. התנאים הללו יוצרים תחושה שכל מה שקיים בעולם באותו רגע של מפגש זה האדם והזאב (או הדוב או הביזון וכן הלאה). וכך, הצילומים של מוני מאופיינים באינטימיות עמוקה, כאילו השותפות לחיים על גג העולם יצרה קשר עמוק של הבנה הדדית בין הצלם ובעלי החיים.

מלבד בעלי החיים הנדירים והנופים עוצרי הנשימה, הצילומים של מוני נושאים בקרבם מסר אוניברסלי. לעתים אנו נוטים לחבר לחדגוניות תכונות שליליות. הקסם בתמונות מהצפון הלבן הוא ניפוץ התפיסה הזו לרסיסים המנצנצים כמו פתיתי שלג באור השמש. הפרויקט הנפלא הזה מזכיר לנו שיש בחיינו מקום גם לצורות הבסיסיות ביותר של יופי. לעתים דווקא הניקיון והרדוקציה למרכיבים האלמנטריים הופכים את התמונה למלאה, עשירה ועתירת משמעות.

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

אתנחתא של טבע: זמן רגיעה אל מול נוף הקרח הנצחי של אנטארקטיקה

אתנחתא של טבע: מה סוד כוחו המהפנט של המדבר העתיק בעולם?

ההרצאה השבועית של TED: הצילומים שמצליחים להפוך את הבלתי נראה, לנראה

אתנחתא של טבע: מסע מרהיב לכוכב הלכת איסלנד

אתנחתא של טבע: 12 ימים בסוואנה – כוכבי הספארי האפריקאי בהילוך גבוה

סדרת תמונות מצליחה לתפוס את נתיבי האור שאנו יוצרים בתנועה

קשת המחשבות - מדוע לצבעים יש השפעה כה עמוקה על התודעה שלנו?