לינוקס במקביל לווינדוס

אם עד עכשיו היינו מתקינים 2 מערכות הפעלה, או מתקינים מכונה וירטואלית כדי להשתמש בלינוקס במקביל לווינדוס, מאז שווינדוס הוסיפו תמיכה בלינוקס יש מקרים שזה לא נדרש.

אז Windows מתחילים להעיף מבט לכיוון הקוד הפתוח, כשבהתחלה הם הוכרזו כתורמים ראשיים ללינוקס, ולאחר מכן הוסיפו גם את Linux Shell לגרסאות החדשות של Windows 10 (נקרא WSL- Windows Subsystem for Linux).

אז קודם כל- אפשר להריץ פקודות לינוקס, כולל bash, משורת הפקודה כחלק מWindows.
כדי לעשות זאת נצטרך לאפשר את מערכת WLS:

עבור מי שלא מקפיד שהווינדוס שלו מעודכן, לעדכן את הWindows או לעבוד על פי הקישור.

מי שעובד על גרסה מעודכנת יכול גם כן לעבוד על פי הקישור, אבל הנה השלבים שהוא צריך לעשות.

  1. לפתוח את התקנת התכונות הנוספות של Windows ע"י לחיצה על Win + R וכתיבת "optionalfeatures", פקודה שתפתח את חלונית הוספת התכונות לWindows.
  2. סימון של "מערכת משנה של Windows עבור Linux" (באנגלית זה כנראה יהיה Windows Subsystem for Linux")
  3. המחשב יבקש להתקין ולבצע הפעלה מחדש. בסדר.
  4. לאחר ההפעלה מחדש יש להיכנס לחנות האפליקציות של Windows (היא קיימת למרות שלא השתמשתם בה) ולהתקין את אפליקציית Ubuntu.
  5. לאחר שאפליקציית Ubuntu הותקנה, אפשר להיכנס לcmd ולכתוב ubuntu, וקיבלנו טרמינל של אובונטו!
  6. בפעם הראשונה נצטרך להגדיר שם משתמש וסיסמה. אם שוכחים יש דרך לבטל, לא לדאוג.
  7. אם כתוב לכם שיש שגיאה, חפשו אותה בקישורים הקודמים, ניסיתי לעשות לפי הסדר כדי להימנע ממנה.

זהו, אנחנו בWindows ויש לנו את השל shell אובונטו!

ניתן להשתמש בפקודות שאנחנו מכירים (או לא מכירים). תיקיית השורש עדיין תהייה תיקיית השורש הרגילה (תיקיית username בתוך תיקיית home בתיקיית השורש (יש בעיות עם נתיבים בטקסט בעברית))

הקבצים של Windows יהיו מעוגנים תחת תיקיית mnt בשורש, תיקייה לכל מחיצה בWindows. לדוגמא כונן C:

/mnt/c/

לא מומלץ לגשת לקבצים של מערכת לינוקס דרך Windows, אבל אם רוצים לבצע זאת הם נמצאים בתיקיית:

C:\Users\{UserName}\AppData\Local\Packages\CanonicalGroupLimited.UbuntuonWindows_{id}\LocalState\rootfs

שימוש בתוכנות גרפיות של Ubuntu

שלב מתקדם יותר הוא להציג תוכנות גרפיות של Ubuntu. האחראי על הצגת חלונות בלינוקס נקרא Xserver, ונצטרך להתקין גרסה שלו בWindows על מנת לאפשר הצגת חלונות Ubuntu.
אני התקנתי את VcXsrv. אחרי ההתקנה יהיו לנו 2 קבצי הרצה (בWindows)- XLaunch & VcXsrv. כאשר XLaunch נותן לנו להגדיר את השרת ואז להפעיל אותו, ואילו VcXsrv מפעיל את השרת ישירות (ניתן לראות את הסמל שלו בשורת הסמלים הקטנה בלמטה של Windows).
בהפעלת XLaunch חשוב לסמן את Disable Access Control, שהסימון שלו יבטל את הגבלת הגישה ויאפשר לכל פקודה להפעיל את השרת.

בתור התחלה, Ubuntu וכל מערכת לינוקס אחרת מגיעה ללא שולחן עבודה וגרפיקה. כל שולחנות העבודה הם תוכנות שאנשים עשו כדי להקל על השימוש במערכת, ולכן לרוב התוכנות יש ממשק פקודות מאחורי הממשק הגרפי.

אז נצטרך להתקין שולחן עבודה. אני מעדיף להתקין את שולחן העבודה של XUbuntu שהוא נחשב יחסית קל (יותר מGnome הסטנדרטי). כדי להתקין נשתמש בפקודת ההתקנה הידועה (אם לא ידועה- תפגשו אותה המון):

sudo apt-get install xfce4

הפקודה תבקש את הסיסמה שהגדרתם בהתחלה, כי פקודת sudo אומרת שהיא מבצעת את הפקודה בהרשאות מנהל (root). לאחר מכן תדפיס פרטים על חבילות התוכנה שהולכות להיות מותקנות, ונצטרך לאשר (y). זה לוקח זמן ובסוף שולחן העבודה מותקן.

נכנס לעריכת הקובץ .bashrc עם הפקודה nano .bashrc, נרד עד סוף הקובץ ונוסיף את השורה export DISPLAY=:0.0, שמגדירה משתנה מערכת DISPLAY עם הערך 0.0, זהו בעצם "הפורט" של שרת הX שבו אנחנו רוצים להציג את החלונות- התצוגה הנוכחית.

שלב אחרון- כדי להפעיל את שולחן העבודה נצטרך כמובן לוודא שXServer מופעל כרגע במחשב, ונכתוב את הפקודה xfce4-session. בעצם קראנו לתוכנית של xfce4, ונראה קצת פלט, ואז נראה את התפריט של XUbuntu (למעלה) ואת משגר האפליקציות (למטה).
דרך התפריט למעלה נוכל ללחוץ על Applications ולראות אפליקציות מותקנות, ולהפעיל אותם!
בשביל להתקין אפליקציות נוספות…. זה כבר שימוש בלינוקס- חיפוש בגוגל, למידה, הרגל וכו'.

RESTful API with ASP.NET Web API 2

סיכום על כתיבת Controller שמגיב לבקשות HTTP.

המאמר הוא קודם כל סיכום בשבילי, כדי שבפעמים הבאות אני אוכל לבצע מהר יותר. לכן יש דברים שאני לא מרחיב בהם, וכמובן שמומלץ להסתכל במקור.

ניצור פרויקט ASP.NET Web Apllication ריק, על מנת שנבין כל שלב בעצמנו.

הבדלים בין Web API 2 לבין MVC Controller

נוסיף לפרויקט תיקייה בשם Controllers (לא חובה דווקא בשם הזה). נוסיף לתיקייה Controller, וייפתח לנו החלון הבא שידרוש מאיתנו לבחור Controller:

Select Controller

אנחנו רואים 2 סוגים של Controllers. אני לא יודע להרחיב לעומק, אבל MVC Controller מתאים יותר למודל MVC שכולל גם View, ומאיתנו לא נדרש View, כי אנחנו רוצים לשלוח נתונים בלבד. אפשר להשתמש ב2 הControllers ל2 המטרות (שליחת נתונים והצגת View), אבל לטובת לימוד של כתיבת RESTful נשתמש בWeb API 2 כדי להבין טוב יותר את הפעולות שאנחנו עושים.

אחרי שנוסיף את Web API Controller – Empty (נבחר ריק- שוב, כדי ללמוד) נכתוב את השם שלו בתיבה שקפצה. השם שלו יהיה מורכב משם הController- הנתונים שנרצה להביא, וסיומת Controller. בדוגמא שלנו נבחר בשם UsersController.

אחרי שלחצנו אישור, Visual Sudio יוסיף כמה קבצים (במידה וזאת הפעם הראשונה שאנחנו מוסיפים Controller).

בקשות HTTP:

בקשות http אלו הבקשות הרגילות שאנחנו משתמשים בהם בגלישה באינטרנט, והם מבוססות על שורת הכתובת. ישנם 4 בקשות http עיקריות:

GET- הבקשה שאנחנו מבצעים כשגולשים לאתר. אנחנו שולחים כתובת ומקבלים נתונים (באתר אינטרנט נקבל טקסט HTML, ואם יש לנו דפדפן, הוא יידע להמיר את זה לתצוגת אתר אינטרנט.)

POST- שליחת נתונים. בבקשת POST אנחנו שולחים נתונים לכתובת http מסוימת, בדיוק כמו באתר אינטרנט, רק שבנוסף גם שולחים איתה נתונים נוספים. שרת האינטרנט יודע לקחת את הנתונים שנשלחו ולבצע איתם פעולה. פעולת POST בדרך כלל תהיה הוספה של נתונים למאגר.

PUT- עדכון נתונים. תתבצע בד"כ ע"י כתובת http ספציפית שמתאימה לאובייקט מסוים, ותשלח נתונים מעודכנים לבי אובייקט זה.

DELETE- דומה לבקשת GET. מורכבת מכתובת בלבד ומבקשת מהשרת למחוק אובייקט כלשהו.

כמובן, כמו שנראה, אנחנו כותבים פונקציות שמגיבות לבקשות אלו, לכן אין מניעה לבצע מחיקה בבקשת GET או החזרת נתונים בעזרת POST, אבל אין סיבה בדרך כלל לעשות את זה.

הController:

כמו שראינו, שם הController הוא שם האובייקט שאיתו נתעסק, עם סיומת controller (אצלנו: UsersController), והוא יורש מapiController, בשונה מMVC Controller שיורש מController. מלבד זאת, אין לנו כרגע פונקציות בקובץ.

בתור התחלה, לפני שנצלול לעומק, נוכל להגיד כמה דברים פשוטים, שהם בעצם הברירת מחדל ברגע שיצרנו Controller.

הגישה לController נעשית באמצעות הכתובות:

/api/{Controller} - /api/Users
 /api/{Controller}/{id} - /api/Users/5

תגובה לבקשות HTTP:

ונוכל בהתאמה ליצור פונקציות שיגיבו לארבעת בקשות הHTTP. כדי שפונקצייה תגיב לבקשה מסוימת, השם שלה צריך להתחיל בשם הבקשה, לדוגמא: GetAll, PostOne, DeleteByID, Put. הController יודע להתאים את סוג הבקשה לפונקצייה המתאימה.

שליחת נתונים באמצעות תבנית:

כמו שרואים בדוגמאות של הכתובות, ניתן להוסיף לכתובת גם id. את הid הזה נקלוט כמשתנה לפונקצייה, וגם אותו הController יזהה אוטומטית. לדוגמא:

public string GetAll(){} //path: /api/Users
public string GetByID(int id){} //path: /api/Users/3, and id=3

מכיוון שהוגדר בברירת המחדל שיש משתנה בשם id שמתקבל משורת הכתובת, אם נכתוב פונקציה בעלת משתנה id, נוכל להגיב למקרה הזה.

שליחת נתונים בעזרת מחרוזת שאילתא:

האפשרות השלישית של שליחת נתונים היא דרך מחרוזת שאילתא. מחרוזת שאילתא נמצאת בסוף הכתובת, והסימן שלה הוא ?. המחרוזת היא רצף של שמות וערכים, לדוגמא:

http://www.google.com?search=HelloWorld&type=photos

המחרוזת הזאת תיתן לנו ערכים למשתנים search, type. בתאמה, נוכל לכתוב פונקציה שמבקשת כמה ערכים, ואם תהיה כתובת שנותנת ערכים כאלה, הפונקצייה תיקרא.

public GetByName(string name){} // path: /api/Users?name=Baruch
public Get(int id, string name){} // path: /api/Users/5?name=Baruch

במידה והController לא מוצא פונקצייה שמתאימה בדיוק לערכים שהוא קיבל, הוא ישתמש בפונקציית ברירת המחדל (ללא ערכים).

אני לא מרחיב יותר מידי, אפשר על פי הדברים האלו לעשות ניסויים- מה קורה אם משנים את סדר המשתנים? מה קורה אם שולחים את id כמחרוזת שאילתא? מה קורה אם בכתובת כותבים את id כstring?

ניתוב (Routing)

עד עכשיו השתמשנו בכתובות ובערכי ברירת המחדל. עכשיו נראה איך אפשר לשנות את הכתובת שאליה הController מגיב.

שלבי הניתוב שאנחנו מכירים:

  1. הASP.NET לוקח מהכתובת של הבקשה את חלק ה{Controller}, מצמיד אותו למילה Controller ומחפש Controller בשם הזה.
  2. בתוך הController מחפש פונקצייה שמתחילה בשם הבקשה.
  3. לאחר שנמצאו הפונקציות המתאימות לבקשה, מנסה להתאים את רשימת המשתנים לפונקצייה.

נראה שאת חלק מהשלבים אפשר לשנות.

הניתוב  מתבצע ע"י טבלת ניתוב שמוגדרת בקובץ WebApiConfig.cs שנמצא בתיקיית App_Start, ונוצר אוטומטית בזמן שהוספנו את הController הראשון.

config.Routes.MapHttpRoute(
 name: "DefaultApi",
 routeTemplate: "api/{controller}/{id}",
 defaults: new { id = RouteParameter.Optional }
 );

זה הקוד. נעבור על שלושת הערכים שהוא מקבל:

  1. name: שם הניתוב, לא יודע עד כמה הוא משמעותי.
  2. routeTemplate: מגדיר את מבנה הכתובת. {Controller} הוא שומר מקום לשם הController, ובהמשך נראה שומרי מקום נוספים. שאר שומרי המקום הם לבחירתנו, והם השמות של המשתנים. גם עם זה ניתן לשחק ולראות מה קורה.
  3. default: כאן ניתן להגדיר האם יש פרמטרים שניתן להתעלם מהם. אם לא היינו מגדירים את id כאופציונלי, הכתובת ללא id לא הייתה חוקית, ולא הייתה מתקבלת.

שינויים אפשריים בכתיבת הפונקציות:

  • ניתן לכתוב פונקצייה ללא התחלה של שם הבקשה, ולשייך אותה בעזרת אפיון לפי הדוגמא:
    [HttpGet]
    public string GiveMe(int id){}
  • ניתן להוסיף פרמטר נוסף לכתובת הניתוב- {action}, וניתן להשתמש בו ב2 דרכים:
    • הaction בשורת הכתובת יפנה אותנו לשימוש בפונקצייה בעלת אותו שם:
      [HttpGet]
      public string Members(int id) //path: /api/{Controler}/{action}/{id}
    • ניתן להכריז על פונקצייה כמגיבה לפעולה זאת:
      [HttpGet]
      [ActionName("Members")]
      public string GiveMe()

זהו. זה היה הבסיס. במאמר הבא (אני מקווה) תהיה שיטה טובה יותר לניתוב, ובהמשך נדבר גם על יצירת בקשות וקבלת נתונים, ובסוף על בניית מאגר נתונים.

טיפול במחשב עם כונן פגוע

קיבלתי מחשב נייד שעובד מאוד לאט. הכוונה ב"מאוד" היא שאני מדליק אותו ביום שישי, כדי שעד מוצ"ש הוא יצליח לעלות ואני אוכל לבצע בו כמה פעולות.

קודם כל, בעזרת תוכנת CCleaner ניקיתי את כל המחשב. את הקבצים כמובן, אבל בעיקר את ערכי הרישום, שעלולים להגדיר כל מיני דברים, כמו תוכנות שעולות עם המחשב או דברים חשודים יותר.

מכיוון שזה לא עזר, התחלתי לחשוד שמדובר בתקלה בחומרה. המחשב הוא מחשב מתוצרת Dell, והוא מגיע עם תוכנת אבחון חומרה ברמת הBIOS. מפעילים אותה מboot options. התוכנה העלתה שגיאה בכונן, ובדיקה של מספר השגיאה באינטרנט הבהירה שיש בעיה בכונן וצריך להחליף אותו.

מחשבים לא מאוד חדשים, מגיעים בדרך כלל עם כונן מסוג HDD. בלי להרחיב, מדובר בכונן עם דיסק מסתובב, והוא איטי יותר ופגיע הרבה יותר מכונן SSD, לכן אני לא מופתע אם הוא גורם לתקלה. כונן SSD הוא מהיר וחזק, והוא בעצם כמו זכרון נייד שאנחנו מכירים מUSB וכונן חיצוני.

איך החלפתי כונן HDD פגוע בכונן SSD?

כלים:

  1. מברג.
  2. כונן SSD.
  3. מתאם SATA to USB.

תהליך:

הערה קטנה: יש כל מיני דרכים לבצע את ההחלפה, ורובם פשוטות יותר, וההבדל או בהתקנה נקייה או בגיבוי מלא. בכל מקרה, פה התקלה הייתה שלא יכולתי להשתמש במחשב כדי לגבות את הקבצים, כי הוא תקוע, בעצם.

  1. פתיחת המחשב והוצאת הכונן הקשיח. זה לא אמור להיות מסובך מידי (אם המחשב לא מידי ישן. במחשבים ישנים הכונן עלול להיות מתחת להרבה דברים אחרים). כדאי לבדוק ביוטיוב אילו ברגים צריך לשחרר, ואיזה לוחות להוריד כדי להגיע לכונן. חשוב מאוד להוציא את הסוללה ולנתק את המחשב מהחשמל!
  2. חיבור הכונן הישן (HDD) למחשב בעזרת המתאם. אני ממליץ על מתאם עם חיבור לחשמל. כשהשתמשתי במתאם שלוקח את החשמל מחיבור הUSB, במקרה של ניתוק בהפתעה, הכונן עלול להיהרס. כדאי לחבר קודם את החשמל, כדי שהדיסק יתחיל להסתובב, ולאחר מכן לחבר את הנתונים והUSB.
  3. גיבוי הכונן בעזרת תוכנת EaseUS Todo Backup. בקצרה- בעזרת Disk / partition Backup, ניתן לגבות את כל הכונן, או רק חלק מהמחיצות שלו. אני חושב שכדאי לגבות הכל, ואם יש מחיצות לא רלוונטיות, להוריד אותם בדרך הרגילה אחרי שהמחשב כבר פועל. כדאי לשים לב לאפשרות גיבוי Sector By Sector, שמגבה את הכונן "אחד לאחד", גם את המקומות הריקים, מה שאומר שהגיבוי יהיה בגודל של הכונן.. אם לא נבחר באפשרות הזאת, הגיבוי יהיה רק על הקבצים.
  4. ניתוק כונן HDD וחיבור כונן SSD למתאם.
  5. שחזור הכונן בעזרת התוכנה הנ"ל. כשנפתח את התוכנה היא תציג את הגיבוי שנעשה בסעיף 3, ותתן לנו אפשרות Recover, שבה נבחר את כונן הSSD.
  6. לאחר שהעברנו בעצם את התוכן מהHDD לSSD, כל מה שנשאר לעשות הוא לחבר למחשב הפגוע את כונן הSSD, בדיוק במקום ובצורה שבה היה הHDD.

וזהו.

שלבים ליצירת RecycleView

    1. יצירת קובץ Resource שמייצג שורה ברשימה, בשם item_photo.
    2. יצירת מחלקה PhotoViewHolder שיורשת מRecycleView.ViewHolder. מחלקה זו משמשת לבניית שורה ברשימה ולהתנהגות שלה.
      1. בנאי- מקבל View (שהוא מופע של הResource שיצרנו בסעיף 1) ומאתחל את הViews שמוגדרים במחלקה (ImageView).
      2. פונקצייה שמקבלת אובייקט מהרשימה שאנחנו מעוניינים להציג (תמונה) ועל פיו מאתחלת את התצוגה של הViews (נותנת את התמונה כפרמטר לImageView).
    3. יצירת מחלקת Adapter בשם PhotosAdapter שיורשת מ
      <RecycleView.Adapter<PhotoViewHolder
      מחלקה זאת מנהלת את הרשימה של האובייקטים שאנחנו רוצים להציג, ומנהלת את הבנייה של השורות.

      1. בנאי- מקבל את הרשימה (List) של האובייקטים שאנחנו רוצים להציג ברשימה (RecycleView).
      2. פונקצייה- onCreateViewHolder שמקבלת ViewGroup, ממנו, בעזרת Inflater שיקבל את הקובץ שיצרנו בסעיף 1, נוכל ליצור View של שורה, שאותו נשים בבנאי בסעיף 2.1, והנה יש לנו אובייקט PhotoViewHolder שאנחנו יכולים להחזיר (הוא הreturn של הפונקצייה).
      3. פונקצייה- onBindViewHolder שתקבל את הViewHolder מהפוקנצייה הקודמת, וגם מיקום של אובייקט, כך שנוכל לפנות לאובייקט במיקום הזה ברשימה, ולהכניס אותו לאובייקט בעזרת הפונקצייה של סעיף 2.2.
      4. פונקצייה- getItemCount שמחזירה את כמות האובייקטים (גודל הרשימה). בנוסף, אם נדרש נוסיף פונקציות לטיפול ברשימה, ובסופם נצטרך להשתמש בNotify.
    4. הכרזה על הRecycleView שלנו (או יצירת הפנייה אליו במידה והוא כבר קיים בResource של הActivity).
      1. הגדרת setHasFixedSize רק אם אנחנו לא מתכננים שהגודל שלו ישתנה.
      2. יצירת אובייקט LayoutManager בהתאם לצורה שבה אנחנו רוצים שהנתונים יוצגו (LinearLayoutManager- Horisontal\Vartical, GridLayoutManager etc') והוספה שלו ע"י myRecycleView.setLayoutManager
      3. יצירת אובייקט של PhotoAdapter ולתת לו את הנתונים. הוספת האובייקט בעזרת myRecycleView.setAdapter

 

 

אם אני אדע איך שמים פה קוד, אני אשים דוגמאות קוד.

Remix OS- אנדרואיד לכל מחשב

מצגת זאת דורשת JavaScript.

Remix היא גרסה של אנדרואיד שהותאמה לשימוש כמערכת הפעלה למחשב (ולא כתוכנה). חברת Jide משווקת גם מכשיר הנקרא Remix Mini, שהוא בעצם עיגול קטן שמכיל בתוכו את מערכת ההפעלה, המעבד, חיבורי USB וכו', וכל מה שנשאר לעשות הוא לחבר אותו למסך ולמקלדת בבית. בנוסף, החברה משווקת גם טאבלטים עם המערכת.

לענייננו, מאוד פשוט להתקין את מערכת ההפעלה על המחשב.
שימו לב! זה אמנם מאוד פשוט, אבל למי שאין נסיון במערכות הפעלה ו/או מפחד לאבד את הקבצים שלו, מומלץ לגבות לפני כן את הקבצים וליצור נקודת שחזור.

ישנם 2 אפשרויות להתקנה- התקנה על הכונן הקשיח, והתקנה על Disk On Key. בעוד שפעמים קודמות התקנתי על DOK, אני ממליץ דווקא להתקין על הכונן הקשיח.

היתרונות של התקנה חיצונית הם שאפשר לאחר מכן להפעיל את המערכת גם בעזרת מחשבים אחרים. הפתרון גם מתאים למי שאין לו מספיק זכרון במחשב.

לעומת זאת, בהתקנה על USB, נדרשת תאימות של הדיסק-און-קי ושל חיבור הUSB במחשב לUSB 3.0. במידה ואין תאימות כזאת, וקצב העברת הקבצים איטי יותר מ10MB\s, המערכת תפעל מאוד לאט ולא תהיה נוחה.

כדי להתקין על הכונן הקשיח, אנחנו צריכים מחיצה (כונן, כמו C,D) ריקה של 8GB לפחות. פה זה עלול להיות קצת מסוכן, למי שלא יודע לטפל במחיצות. אפשר כמובן לשאול אותי. אני משתמש בתוכנה EaseUS כדי לשנות, להוסיף ולהוריד מחיצות.

נוריד את הקובץ ואת תוכנת ההתקנה.

לאחר שהורדנו והכנו מחיצה ריקה או USB ריק ומחובר למחשב,

  1. נפעיל את התוכנה- Remix_OS_for_PC_Installation_Tool.exe.
  2. דרך התוכנה נבחר את קובץ המערכת שירד- Remix_OS_for_PC_Android.iso.
  3. נבחר האם אנחנו מעוניינים להתקין על כונן קשיח או כונן USB.
  4. נשים לב טוב שמדובר באות הנכונה לכונן.
  5. אם התוכנה שואלת האם למחוק את התוכן הקיים, יש ללחוץ על "yes".
  6. אם אנחנו נשאלים איזה גודל מערכת אנחנו מעוניינים, אני ממליץ לבחור את הגדול ביותר (כמובן, בהתאם לכמות הזכרון שיש לנו).

זהו. השלב הבא הוא להעלות את המערכת. אם התקנו על הכונן הקשיח, Windows אמור לזהות לבד שקיימות 2 מערכות, והוא ייתן לנו לבחור את המערכת לפני שהוא מעלה את עצמו.

אם התקנו על כונן נייד, נצרך לבחור להעלות את המחשב מהכונן, דרך הBIOS. כדי לבצע את זה, ברגע שהמחשב נדלק נלחץ על אחד הכפתורים- F2/F12/F10 כדי להגיע לBoot Menu (תפריט העלאה). ניתן למצוא את הכפתור המתאים ע"י חיפוש בגוגל של דגם המחשב וBoot Menu. (לדוגמא: "X54C boot Menu"). כשנגיע לתפריט, נבחר באפשרות שנראית הכי מתאימה- היא צריכה לכלול את המילה USB, ואת שם הדגם של הכונן הנייד.

כשאנחנו מעלים את המערכת, אנחנו יכולים לבחור בין 2 מצבים- מצב רגיל ומצב אורח. מצב אורח מועיל בעיקר לשימוש חד פעמי והיכרות עם המערכת, והשינויים שנבצע במערכת לא יישמרו לאחר הכיבוי.

בפעם הראשונה שמפעילים את Remix, יכול לקחת זמן עד שהמערכת עולה, וייתכן שהיא תבצע כמה פעולות שיפורטו במסך. סבלנות.

אם בכל זאת עבר המון זמן ועדיין מוםיע הלוגו של Remix, יכול להיות שהמכשיר שלכם לא תואם. מכיוון שלא בדיוק הצלחתי להבין איזה מכשירים תואמים, ואיך אפשר להתאים מכשירים- אני לא מרחיב. רק שימו לב שאם אתם מחזיקים בכרטיס מסך של Nividia, אני מאמין שהמערכת לא תפעל בצורה חלקה, ואולי תצטרכו להגדיר כל מיני הגדרות עוד לפני עליית המערכת.

בסופו של דבר, המערכת עלתה- אני ממליץ ללחוץ על האפליקצייה Play Activator כדי להפוך את המכשיר לאנדרואיד אמיתי- עם חיבור לחשבון גוגל, חנות אפליקציות וכו'.

בהצלחה!

עריכה:

חברת Jide הוציאה גרסה של Remix הניתנת להפעלה על מערכת Windows. שווה לנסות.

פעולות מומלצות לפינוי מקום במחשב

הגעתי למחשב נייח שהיה צריך להספיק לעדכן את Windows לפני ה29 ביולי, ולא היה מספיק מקום פנוי כדי לקבל את העדכון.

ניקוי הדיסק:

ניקוי הדיסק נעשה על ידי לחיצה ימנית על אחד הכוננים (C, E…) בחירה ב"מאפיינים" ולחיצה על "ניקוי הדיסק".

לאחר שהמחשב סורק את הכונן, אפשר לבחור באפשרות "נקה קבצי מערכת". כנראה שלא תמחק משהו קריטי, פשוט יש שם קבצים שהמערכת נעזרת בהם לפעמים. מצד שני, אם הייתה התקנה מחדש של Windows, גם יכולים להיות שם כמה עשרות GB של ההתקנה הקודמת.

כדאי לעשות ניקוי לכל הכוננים שיש.

בדקתי את גודל הקבצים בכוננים בעזרת התוכנה WinDirStat, וראיתי שבכונן C (מחיצת מערכת) התיקייה winsxs שוקלת כמעט 20GB, והיא מלאה באלפי קבצים קטנים. התיקייה הזאת משמשת לעדכוני Windows. מכיוון שגם ככה תכננתי להתקין מערכת הפעלה חדשה, לא ניסיתי למצוא לה פתרון, כי ידעתי שהיא לא תהיה רלוונטית אחרי שנעדכן את המערכת.

במקום זה, העברתי את התיקייה של Dropbox לכונן D כדי לפנות מקום לעדכון של Windows 10, מה שפינה לי מספיק מקום.

גיבוי:

תמיד מומלץ לגבות לכונן חיצוני לפני שמעלים קבצים לאינטרנט, למקרה שעשינו משהו לא נכון, ונרצה להתחיל שוב מחדש.
למרות שבמקרה שלי, הייתי צריך לגבות 150GB של תמונות, ודווקא הגיבוי הוא זה שנהרס, והקבצים עלו בצורה יפה לאינטרנט.

עדכון:

המחשב ניסה לחפש עדכונים כדי לקבל את העדכון לWindows 10. אחרי כמה שעות הוא עדיין לא מצא, ובינתיים התעסקתי בשלבים הבאים.

לאחר מכן נזכרתי שאפשר להוריד ידנית את כלי העדכון מהאתר של Microsoft.

פתיחת חשבון גוגל חדש:

על הדרך ביקשו ממני לשנות את כתובת המייל של חשבון גוגל. מכיוון שהדבר היחיד שלא ניתן לשנות בחשבון זה כתובת המייל, הייתי צריך לפתוח חשבון גוגל חדש לפני שאני מגבה אליו את כל הקבצים.

אחרי שפתחתי חשבון, אני נדרש לכמה פעולות כדי להמשיך את השימוש הרגיל מהכתובת הישנה לכתובת החדשה.

כדי לקבל מיילים למייל החדש במקום למייל הישן, אני נכנס בחשבון הישן להגדרות בGmail, לכרטיסייה "העברה וPOP\IMAP" ומוסיף כתובת להעברה. אני מקבל מייל אישור בGmail בחשבון הישן, ואני צריך לאשר.

כדי להשתמש בלוח השנה, אני נכנס ללוח השנה בחשבון הישן, ומשתף את הלוח עם כתובת המייל החדשה. חשוב לשים לב שכתובת המייל החדשה מקבלת את כל הרשאות הלוח. אפשר גם לשתף את שאר הלוחות הקיימים, או במידה והם לוחות ציבוריים, לבדוק מה כתובת המייל שלהם, ולהוסיף אותם גם ללוח השנה בחשבון החדש.

את כל שאר הנתונים שמאוחסנים בגוגל, ניתן להוריד בעזרת כלי הארכיונים.

העלאת תמונות: פורסם בפוסט נפרד.

גיבוי וסנכרון מוזיקה: פורסם בפוסט נפרד.

צור קשר

סנכרון מוזיקה- Google Music

כדי לגבות את המוזיקה מהמחשב ולגשת אליה מכל המכשירים שלנו, נשתמש בגוגל מוזיקה.

לפני שמעלים את כל המוזיקה, אני ממליץ להעביר את השירים בתוכנת Mp3Tag, כדי למנוע את הבעיה של שמות שירים, אמנים ואלבומים שמוצגים בג'יבריש במקום בעברית.
גוגל מוזיקה יציג את המוזיקה כשהיא ממוינת לפי אלבומים ואמנים, ככה שאם הורדנו שירים מיוטיוב או אספנו שירים בודדים מחברים, במקרה הטוב יהיה לנו "אלבום לא ידוע", ובמקרה הרע יהיו לנו המון אלבומים בשמות שונים שמכילים רק שיר אחד.
לכן, מומלץ גם להשתמש בתוכנה כדי לעבור על האוסף שלנו, למיין לפי אלבום/אמן, ולראות אם יש לנו אלבומים/אמנים שמשויכים לשיר בודד, ולתקן את זה.

קודם כל, השירות לא פתוח בישראל. לשם כך נצטרך לגשת לאתר בפעם הראשונה דרך מדינה אחרת:

  1. הורדת התוסף Hotspot Shield לכרום.
  2. הפעלת התוסף ובחירה בגלישה דרך ארצות הברית.
  3. אם סמל התוסף בצבע ירוק- כניסה לגוגל מוזיקה.

ניתן להעלות את המוזיקה בעזרת תוסף לכרום, או בעזרת תוכנה מתאימה.

כדי להעלות מוזיקה בעזרת התוסף, יש להיכנס לאפשרות העלאת מוזיקה בתפריט של גוגל מוזיקה. אם התוסף לא מותקן, הדפדפן יבקש להתקין אותו. לאחר מכן יש לבחור את התיקייה שממנה רוצים להעלות, ולבחור האם השירות צריך לעדכן על פי שינויים בתיקייה, או שמדובר בהעלאה חד פעמים.

כדי להעלות מוזיקה בעזרת התוכנה, ניתן להוריד אותה מכאן, להתחבר איתה לחשבון ולהגדיר לה תיקיות להעלאה.

בפלאפון, יש להוריד את האפליקציה התומכת. לא ניתן להעלות מוזיקה דרך האפליקציה. האפליקציה תציג לנו את כל המוזיקה שנמצאת בפלאפון, וכן את המוזיקה שנמצאת בענן. ניתן לבחור אלבומים, אמנים או שירים שיהיו זמינים גם במצב לא מקוון ע"י לחיצה על סמל הנעץ, או בחירה באפשרויות האלבום\האמן ולחיצה על "זמין במצב לא מקוון.

גיבוי וניהול תמונות- Google Photos

כדי לגבות ולנהל את התמונות אני משתמש בכלי התמונות החזק של גוגל. הכלי מומלץ לא רק לגיבוי, אלא לניהול התמונות בכללי, כי הוא משלב כמה תכונות חזקות של גוגל (שיפור של Picasa, למי שמכיר). הכלי נותן את האפשרות לגבות את התמונות מכל המכשירים, והוא מציג אותם על פי תאריך, מאפשר יצירת אלבומים, מזהה פרצופים, ומשתמש ביכולות החיפוש של גוגל- ניתן לאתר תמונות לפי מיקום, סוג, ואפילו לפי דברים שמופיעים בהם (לדוגמא: ניתן לחפש "פרח").

אלבומי גוגל מאפשר לגבות בחינם, ללא הגבלה, תמונות מכל המכשירים, כל עוד הם באיכות של עד 16MP. האיכות המוגדרת מאפשרת להדפיס תמונות עד גודל 60X40 ס"מ. כל עוד לא מדובר בצלם מקצועי, אלא בצלם רגיל שמצלם מהפלאפון, אין סיבה שלא לבחור באפשרות הזאת.

לפני שנתחיל בגיבוי, נעבור על ההגדרות.

  1. נבחר באיכות שאנחנו רוצים להעלות (אני ממליץ על "איכות גבוהה"). ניתן גם לפנות מקום ע"י דחיסת תמונות שעלו כבר באיכות מקורית. פעולה זאת לא ניתנת לביטול!
  2. הצע יצירות חדשות: אלבומי גוגל יודע למצוא תמונות זהות, וליצור מהם קולאז'ים, אנימציות, סרטים ואלבומים. נסקור את זה במשך. אין סיבה לא לאפשר, כל יצירה חדשה תצטרך לקבל אישור מאיתנו כדי שתהיה חלק מאוסף התמונות.
  3. גלה מחדש את היום הזה: גם כן נחמד, לא מזיק.
  4. קבץ פנים דומות: מומלץ ביותר. יוצר אלבומי תמונות לפי אנשים, ומקל על מציאת תמונות ישנות לפי אדם. (מה שהיה בPicasa)
  5. Google Drive: משלב בין Google Drive לאלבומי גוגל. נוספת לDrive תיקייה שמציגה את כל התמונות מאלבומי גוגל (לפי שנים), מה שמאפשר סנכרון בעזרת כלי הסנכרון של Drive. בנוסף, אלבומי גוגל יציג תמונות שנמצאות בDrive.

בשביל לגבות תמונות, נוריד את הכלי לגיבוי. יש תוכנה למחשב, ויש אפליקצייה לפלאפון. חשוב לשים לב שהתוכנה לא מסנכרנת, אלא מגבה. ההבדל הוא שאם אחרי שהעלנו את כל התמונות, נמחק תמונה מהמחשב, היא לא תימחק מאלבומי גוגל. בשביל סנכרון יש להשתמש בכלי הסנכרון של Google Drive.

במחשב: יש להתחבר עם חשבון הגוגל לתוכנה של אלבומי גוגל. לבחור תיקיות לגיבוי, וזהו.

בפלאפון: להוריד את האפליקצייה ולבחור תיקיות לסנכרון. בפלאפון האפליקצייה היא אכן יותר מגיבוי, והיא בעצם האפליקצייה של אלבומי גוגל- והיא מאפשרת את כל הדברים שניתן לעשות באינטרנט, ושאני מפרט מיד.

באתר Photos.google.com ובאפליקצייה יש 3 איזורים:

תמונות: מציג את כל התמונות, האנימציות, הסרטים וכו' בסדר כרונולוגי.

האסיסטנט: מציג את כל העדכונים מאלבומי גוגל. כשאלבומי גוגל יוצר יצירה חדשה, היא מוצגת פה, וניתן לבחור אם לשמור אותה יחד עם התמונות, או להתעלם ממנה. סוגי היצירות מפורטים בהמשך.

אלבומים:

מציג את האלבומים. אלו סוגי האלבומים:

  1. משותפים: אלבומי גוגל שמשותפים עם אנשים אחרים.
  2. אנשים: מציג אוספים של תמונות לפי אנשים. לפני שנותנים שם לקיבוץ מסוים, כדאי לבדוק שבאמת כל התמונות שייכות לאותו אדם. לפעמים גוגל יזהה 2 אנשים שונים כאדם אחד. במקרה כזה יש לסמן את התמונות המיותרות ולהסיר אותם ע"י בחירה באפשרות שנמצאת בתפריט שלוש הנקודות.
  3. מקומות: מקבץ תמונות לפי המיקום שבהם צולמו.
  4. דברים: זה באמת מעניין. אלבומי גוגל מקבץ תמונות לפי "דברים". אצלי למשל יש: תמונות סלפי, מדבריות, מכוניות, פרחים, אוכל, הרים, מפלים וכו'.
  5. סרטונים: סרטונים שעלו מהמחשב/מהפלאפון, וסרטונים שאלבומי גוגל יצר.
  6. קולאז'ים: קולאז'ים שהעלנו ושגוגל יצר אוטומטית.
  7. אנימציות: כשגוגל מזהה כמה תמונות זומות, הוא יוצר אנימציות. האנימציות הם בעצם הרצה מהירה של התמונות הזהות. לא משוכלל יותר מידי.
  8. סרטים: מציג את כל הסרטים שגוגל יצר, ועוד סרטים שהעלנו (אולי רק כאלה שיותר מדקה?)

בנוסף, יכולת נוספת היא תיבת החיפוש. אני עוד לא יודע בדיוק מה ניתן לחפש, אבל נראה לי שהדמיון הוא הגבול. אפשר לחפש את כל סוגי האלבומים שפירטתי, אפשר לחפש את סוגי הדברים שפירטתי ושלא פירטתי, את המקומות, את האנשים, ואפשר לחפש למשל "טיול רגלי", ולראות מה התוצאות. (גוגל מציע מידי פעם אפשרויות מעניינות לחיפוש..)

Hyper-V: מכונה וירטואלית בWindows

החל מWindows 8, חברת Microsoft הוסיפה למערכת ההפעלה את תכונת Hyper-V, אפשרות לדמות כונן, נתב או מערכת הפעלה בתוך Windows. אם עד עכשיו היינו צריכים להוריד תוכנה מסוימת לשם כך, עכשיו זה זמין יותר, ולדעתי גם פשוט ובטוח יותר.
הרעיון של מערכת הפעלה בתוך מערכת הפעלה (virtual machine- מכונה וירטואלית) משמש אותנו במידה ואנחנו זקוקים למערכת הפעלה שונה מזאת שיש לנו עכשיו, או שאנחנו רוצים לעשות ניסויים או פעולות בלי חשש לפגיעה בקבצים, הגדרות, תוכנות וכד'. מעין סביבת עבודה מוגנת.

דרישות:

חשוב לשים לב לדברים הבאים:

  1. קובץ iso- בשביל להפעיל מערכת הפעלה נוספת, נצטרך את קובץ הiso שלה. פשוט מחפשים בגוגל Windows 7 iso ומורידים, ממקור אמין כמובן.
  2. Maximum RAM- לתוכנת Hyper-V יש מגבלה כלשהי של זכרון שהיא מאפשרת. המערכת שאנחנו רוצים להפעיל חייבת לתמוך בכמות הזיכרון הזאת. את המגבלה אפשר לבדוק בהמשך בשלב 6, מה שאומר שצריך להמשיך רגע במהירות במדריך, לבדוק את המגבלה, ואז לחזור ולהוריד קובץ iso מתאים.

התקנה:

כדי להפעיל את Hyper-V נצטרך להוסיף את התכונה לWindows.

לחצן ימני על תפריט ההתחל (הסמל של Windows / כפתור Start, אני כבר לא יודע איך קוראים לזה..) ובחירה "תוכניות ותכונות":

תפריט

לחיצה על "הפעל או בטל תכונות Windows":

 

בחירה בHyper-V ולחיצה על אישור:

 

לאחר ההתקנה אפשר לחפש את Hyper-V Manager ולפתוח אותו. נקבל חלון כזה:

 

כדי להוסיף מערכת הפעלה וירטואלית חדשה, נלחץ על New>Virtual Machine, והגענו לחלון ההגדרה:

  1. Next.
  2. לתת שם למכונה שלנו.
  3. Next.
  4. Generation 1 (אם המערכת הפעלה שאנחנו מתכוונים להפעיל תומכת ב64 ביט, ניתן לבחור גם בGeneration 2).
  5. Next.
  6. 1024, Next.
  7. Next.
  8. Next.
  9. Install an operating system from bootable CD/DVD-ROM.
  10. Image file.
  11. לבחור את הקובץ iso של המערכת שאנחנו רוצים להפעיל (מה זה הקובץ הזה- אני מסביר בהמשך.)
  12. Next.
  13. Finish.

חישוב כמות שעות בין תאריכים באקסל

כדי לחשב את כמות השעות בין שני שדות של תאריכים באקסל, נשתמש בפונקצייה הבאה:

CONVERT(LastDay-FirstDay, "day","hr")

הפונקצייה לוקחת את ההפרש בין התאריכים (FirstDay & LastDay מייצגים הפניות לתאים של התאריכים) וממירה את ההפרש מימים לשעות.

זה אמנם פשוט, אבל לא מצאתי את זה בפירוש בגוגל, אז כתבתי כאן, ואני מקווה שזה יגיע לתוצאות חיפוש.