חודש: מרץ 2019

פודקאסטים בעברית למתכנתים

פודקאסט (באנגלית: Podcast; על פי החלטות האקדמיה ללשון העברית: הֶסְכֵּת) הוא מעין תוכנית רדיו או טלוויזיה, המופצים באינטרנט באמצעות מנוי חינמי או בתשלום, וניתן להאזין להם בכל זמן ובכל מקום (Radio-On-Demand).

ויקיפדיה

לא תמיד אנחנו מרוכזים בהתפתחות מקצועית, או יש לנו כוח לקרוא איזה ספר מקצועי או לבצע איזה פרויקט. אבל לפעמים יש לנו זמן פנוי, בנסיעות וכד', שאנחנו מרגישים שאנחנו רוצים לשמוע משהו שיקדם אותנו בחיים, בזמן הריק של הנסיעה. פודקאסט נותן לנו הזדמנות מצוינת להתפתח מקצועית ולהכיר את התעשייה שאנחנו נכנסים אליה. כל אחד מהפודקאסטים פה מתמקד בתחום טיפה שונה, כמו שתראו, וביחד הם עוזרים לנו להכיר את השפה, הטכנולוגיות וההתמודדויות של תעשיית התוכנה. 
        <h3><a href="https://www.ranlevi.com/software/" target="_blank">עושים תוכנה</a></h3>        
    <p>אני מציג את הפודקאסט הזה ראשון, בגלל שלדעתי, כסטודנטים הוא הכי מתאים לנו. הפודקאסט <strong>עושים תוכנה</strong> מבית <a href="https://www.ranlevi.com/" target="_blank" rel="noopener">עושים הסטוריה</a>, נכנס בצורה מאוד קלה לנושאים שונים בעולם התוכנה, ומקפיד מאוד לדבר בשפה ברורה ולהסביר גם למי שבכלל לא מכיר את הנושא.</p>     
                                    <img width="660" height="660" src="https://baruchiro.wordpress.com/wp-content/uploads/2019/09/efdc9-31960049_1808646542764152_4551425067463999488_o.jpg?w=1024&h=1024" alt="" srcset="https://i1.wp.com/www.bcsstudent.com/wp-content/uploads/2019/03/31960049_1808646542764152_4551425067463999488_o.jpg?resize=1024%2C1024&amp;ssl=1 1024w, https://i1.wp.com/www.bcsstudent.com/wp-content/uploads/2019/03/31960049_1808646542764152_4551425067463999488_o.jpg?resize=150%2C150&amp;ssl=1 150w, https://i1.wp.com/www.bcsstudent.com/wp-content/uploads/2019/03/31960049_1808646542764152_4551425067463999488_o.jpg?resize=300%2C300&amp;ssl=1 300w, https://i1.wp.com/www.bcsstudent.com/wp-content/uploads/2019/03/31960049_1808646542764152_4551425067463999488_o.jpg?resize=768%2C768&amp;ssl=1 768w, https://i1.wp.com/www.bcsstudent.com/wp-content/uploads/2019/03/31960049_1808646542764152_4551425067463999488_o.jpg?w=1400&amp;ssl=1 1400w, https://i1.wp.com/www.bcsstudent.com/wp-content/uploads/2019/03/31960049_1808646542764152_4551425067463999488_o.jpg?w=1320&amp;ssl=1 1320w" sizes="(max-width: 660px) 100vw, 660px" />                                            
        <a href="https://www.facebook.com/groups/making.software/" target="_blank" role="button">
                    קבוצת הפייסבוק
                </a>
        <h3><a href="http://notarbut.co/" target="_blank">מפתחים חסרי תרבות</a></h3>        
    <p>בפודקאסט הזה, שאותו מנחים שני ראשי צוותי פיתוח, מראיינים אנשים מגוונים מהתעשייה, או מדברים על נושאים שונים, שכולם קשורים ומשפיעים על <strong>תרבות הפיתוח</strong> בחברה.<br />איך גורמים למפתח לקחת אחריות על הבאגים שלו? איך עוזרים למפתח להרגיש שהוא מתקדם? ועוד...<br />כשאנחנו מקשיבים לפודקאסט הזה אנחנו קולטים את התמודדיות היום-יומיות של אנשי התוכנה, שלא בהכרח קשורים ליעילות של מיון בועות.</p>       
                                    <img width="660" height="660" src="https://baruchiro.wordpress.com/wp-content/uploads/2019/09/16d0e-16797094_1285724654826393_324378325635097549_o.png?w=1024&h=1024" alt="" srcset="https://i2.wp.com/www.bcsstudent.com/wp-content/uploads/2019/03/16797094_1285724654826393_324378325635097549_o.png?resize=1024%2C1024&amp;ssl=1 1024w, https://i2.wp.com/www.bcsstudent.com/wp-content/uploads/2019/03/16797094_1285724654826393_324378325635097549_o.png?resize=150%2C150&amp;ssl=1 150w, https://i2.wp.com/www.bcsstudent.com/wp-content/uploads/2019/03/16797094_1285724654826393_324378325635097549_o.png?resize=300%2C300&amp;ssl=1 300w, https://i2.wp.com/www.bcsstudent.com/wp-content/uploads/2019/03/16797094_1285724654826393_324378325635097549_o.png?resize=768%2C768&amp;ssl=1 768w, https://i2.wp.com/www.bcsstudent.com/wp-content/uploads/2019/03/16797094_1285724654826393_324378325635097549_o.png?w=1320&amp;ssl=1 1320w" sizes="(max-width: 660px) 100vw, 660px" />                                          
        <a href="https://www.facebook.com/notarbutpodcast/" target="_blank" role="button">
                    קבוצת הפייסבוק
                </a>
        <h3><a href="https://www.reversim.com/" target="_blank">רברס עם פלטפורמה</a></h3>       
    <p>פודקאסט ותיק מאוד. קבוצת הפייסבוק אמנם כמעט לא פעילה, אבל עיקר הפעילות של הפודקאסט כיום היא סביב <a href="https://summit2019.reversim.com/" target="_blank" rel="noopener">כנס רברסים</a>, כנס מרכזי של הרצאות מקצועיות במגוון נושאים שקשורים לפיתוח.<br />ההרצאות מוקלטות ומשודרות אחר כך בפודקאסט, כך שלמרות שהנושאים בפודקאסט הם מתקדמים יחסית, ההרצאות מהכנס מגוונות מאוד ויש שם דברים נפלאים.</p>       
        <p><a href="http://www.binpress.com/" target="_blank">הלוגו באדיבות אדם בניון</a></p>       
                                    <img width="300" height="141" src="https://baruchiro.wordpress.com/wp-content/uploads/2019/09/36eee-reversim-logo-white.png" alt="" />                                         
        <a href="https://www.facebook.com/notarbutpodcast/" target="_blank" role="button">
                    קבוצת הפייסבוק
                </a>
        <h3><a href="http://www.unsupervised-podcast.xyz/" target="_blank">UNSUPERVISED</a></h3>        
    <p>פודקאסט בנושא Data Science. כמו בפודקאסטים הקודמים, גם אם כרגע אנחנו לא מדעני נתונים, בהקשבה לפודקאסט אנחנו לומדים את השפה, ומבינים את האתגרים שאיתם אנשי הנתונים מתמודדים.<br />אני כבר לא מקשיב לפודקאסט הזה, אבל הספקתי ללמוד ממנו כמה דברים,אז מומלץ ביותר למי שמתעניין בתחום!</p>       
                                    <img width="660" height="660" src="https://baruchiro.wordpress.com/wp-content/uploads/2019/09/4420b-22550346_472650739771870_6936595264954083591_o.jpg" alt="" srcset="https://i0.wp.com/www.bcsstudent.com/wp-content/uploads/2019/03/22550346_472650739771870_6936595264954083591_o.jpg?w=961&amp;ssl=1 961w, https://i0.wp.com/www.bcsstudent.com/wp-content/uploads/2019/03/22550346_472650739771870_6936595264954083591_o.jpg?resize=150%2C150&amp;ssl=1 150w, https://i0.wp.com/www.bcsstudent.com/wp-content/uploads/2019/03/22550346_472650739771870_6936595264954083591_o.jpg?resize=300%2C300&amp;ssl=1 300w, https://i0.wp.com/www.bcsstudent.com/wp-content/uploads/2019/03/22550346_472650739771870_6936595264954083591_o.jpg?resize=768%2C768&amp;ssl=1 768w" sizes="(max-width: 660px) 100vw, 660px" />                                         
        <h2>אפליקציות פודקאסט מומלצות</h2>      
                <ul>
                        <li >
                <a href="https://play.google.com/store/apps/details?id=mobi.beyondpod" target="_blank">                     
                                    BeyondPod (אנדרואיד)
                                        </a>
                                </li>
                            <li >
                <a href="https://itunes.apple.com/us/app/podcasts/" target="_blank">                        
                                    iTunes (אפל)
                                        </a>
                                </li>
                            <li >
                <a href="https://open.spotify.com/genre/podcasts-page" target="_blank">                     
                                    Spotify (כל הפלטפורמות)
                                        </a>
                                </li>
                    </ul>

כלים בחינם לסטודנטים

בהרבה כלים, מוצרים ושירותים שעולים כסף, יש גם גרסה חינמית לסטודנטים. המטרה ברורה- סטודנטים שישתמשו עכשיו בחינם בכלי, יתרגלו אליו וירכשו אותו בהמשך. אז אם אתם לא מפחדים להתרגל, הנה רשימה של דברים שאפשר לקבל בחינם, בדרך כלל ע"י כתובת המייל שקיבלתם ממקום הלימודים.

JetBrains- סביבות פיתוח


חברת JetBrains היא יצרנית של סביבות פיתוח. היא מפתחת את אנדרואיד סטודיו שהרבה מכירים, וגם את Intellij IDEA, PyCharm, Resharper ועוד. לחלק מהסביבות יש גרסה חינמית, ולחלק לא, אבל בתור סטודנטים אנחנו מקבלים הכל בחינם.



Github Student Pack


השימוש בגיטהב הוזכר בפוסט על קוד פתוח. גיטהאב מציעים חשבון לסטודנטים, שמאפשר בעיקר לפתוח פרויקטים פרטיים (שלא חשופים לכולם) ללא הגבלה.



Microsoft Azure


אחד משלושת ספקי הענן הגדולים. בעזרת Azure תוכלו ליצור שרת לאחסון האתר שלכם, להחזיק מסד נתונים בענן, ועוד כל מיני דברים שבקלות יהפכו את הפרויקט שלכם ממשהו שרץ אצלכם במחשב, למשהו שכולם יכולים לנסות. הייתרון בענן של Microsoft הוא הקלות של החיבור בין הכלים של Microsoft (כמו Visual Studio, .NET וכו') לבין הענן. 

                                    <img width="660" height="1" src="https://www.bcsstudent.com/wp-content/uploads/2019/03/Microsoft-Azure.svg" alt="" />                                           
        <h3><a href="https://aws.amazon.com/education/awseducate/" target="_blank">Amazon AWS</a></h3>      
    <p>עוד ספק של שירותי ענן. בעקרון שירותי הענן הם מתחרים, לכן לרובם יש תכונות דומות. בAWS יש הרבה שימוש במכונות וירטואליות, ותוכלו להרים לעצמכם מחשב לינוקס מרוחק, אם למשל אתם רוצים להריץ קוד לאורך זמן בלי הפסקה.</p>       
                                    <img width="660" height="1" src="https://www.bcsstudent.com/wp-content/uploads/2019/03/AWS-General_AWS-Cloud_light-bg.svg" alt="" />                                            
        <h3>רשימות נוספות של כלים בחינם</h3>        
                <ul>
                        <li >
                <a href="https://education.github.com/pack" target="_blank">                        
                                    החבילה של Github
                                        </a>
                                </li>
                            <li >
                <a href="https://github.com/AchoArnold/discount-for-student-dev" target="_blank">                       
                                    רשימה מתעדכנת של כלים
                                        </a>
                                </li>
                    </ul>

מה כדאי לסטודנט לדעת – Docker

בפוסטים של "מה כדאי לסטודנט לדעת" אני אדבר על נושאים שלדעתי הם די חשובים / בסיסיים בעולם התוכנה, אבל הרגשתי שפחות נוגעים בהם באקדמיה.

אוקיי, אז אולי Docker הוא לא תחום בסיסי במקצוע שלנו, ואולי הוא גם לא קריטי. אבל מצד שני, הוא כן הולך ונהיה נפוץ במהירות גבוהה מאוד, ולכן הידיעה על מה מדובר תתן כמה נקודות זכות, ואולי אפילו תתן חשק להתחיל.

אבל לפני כן, נקודה למחשבה.
אנחנו רואים היום בכבישים, בנמל, באיזורי תעשיה ובכל מקום את המכולות (קונטיינרים- Containers), וזה נראה לנו טבעי, ששמים דברים בתוך ארגז ומעבירים ממקום למקום.

אם האזנתם לפרק הזה של הפודקאסט "עושים הסטוריה", בטח גם אתם התחלתם להסתכל על המכולות כעל פלא אנושי, כמוני. אבל במידה ולא הספקתם עדיין לשמוע את הפרק- בעבר, כדי לקבל נעליים שקניתם באינטרנט, המוכר היה משלם לסבלים שיעמיסו את קופסת הנעליים שלכם על האונייה. הסבלים היו לוקחים "מעשר" מהסחורה בדרך, הנעליים שלכם היו נמעכות תחת משלוח של שואבי אבק שמישהו שם באונייה, וכשהאונייה הייתה מגיעה ליעד, אף אחד לא מצא את הנעליים.

מה עשו?
בא בחור בשם מלקום מקלין, ובעבודה קשה החליט שכל משלוח יישלח בתוך ארגז בגודל וצורה קבועים. כך משלוח הנעליים שלנו נארז אצל המוכר, שנועל את המכולה, ואת כל הדרך שתיארנו קודם, הוא עושה באותה צורה כמו שאר הסחורה שבאונייה. מבחינת האונייה אין הבדל בין נעליים לשואבי אבק, שואבי האבק לא מועכים את הנעליים, והסבלים לא לוקחים מעשר.

מקווה שעד סוף הפוסט תבינו את הקשר ותבינו למה כל פוסט על Docker חייב לכלול תמונה של מכולות.

אז, מה זה Docker?

כמו שאומר רן בר-זיק (בקישור למטה), קשה להסביר את Docker בלי להיכנס לכל מיני מילים מסובכות, אבל בשביל להבין את העקרון, או לפחות על מה מדובר, אין צורך בלהכיר יותר מידי מילים חדשות. אז אני אנסה לפשט כמה שיותר.

אני מקווה שאם את/ה קורא/ת את הפוסט הזה, את/ה יודע/ת מה זה מכונה וירטואלית. (למקרה שלא- הנה עוד מאמר מוצלח של רן בר-זיק). נכון, לא כולם אוהבים להשוות Docker למכונה וירטואלית, אבל בשביל שלא נשתמש בהמון מילים מסובכות, אנחנו צריכים נקודת ייחוס כלשהי, והנושא של מכונה וירטואלית הוא נקודת ייחוס טובה.

אז בשונה ממכונה וירטואלית, שהיא מדמה מערכת הפעלה מלאה, כולל דרישות ביצועים גבוהות, תוכנות שרצות ברקע, זמן עלייה ועוד, Docker מציג גרסה רזה הרבה יותר של מערכת הפעלה. המטרה של Docker היא לא לדמות מערכת הפעלה תחת מערכת הפעלה קיימת, אלא ליצור סביבה אחידה שלא תלויה במערכת ההפעלה.

כלומר, Docker לא מקבל מהמחשב כמות קבועה של זכרון ודיסק, אלא הוא תהליך של מערכת ההפעלה, וככזה, מערכת ההפעלה מקצה לו משאבים על פי הצורך. אבל בשונה מתהליך רגיל, הContainer (מופע של Docker) יוצר לעצמו סביבה חדשה של מערכת ההפעלה. זאת אומרת שהוא יקבל תיקייה מסוימת אצלנו במחשב, אבל ימפה אותה אצלו כC:ProgramFiles, למשל. כך, הוא משתמש במערכת הקבצים ובשאר המשאבים כמו תהליך רגיל, אבל התוכנות שרצות בתוכו מתנהגות כאילו הם במערכת אחרת לגמרי.

מאותה סיבה, הDocker הוא מאוד "רזה", ותופס הרבה פחות זיכרון בדיסק מאשר מערכת ההפעלה. מכיוון שתפקיד מערכת ההפעלה הוא לקשר בין התהליכים שרצים עליה לחומרה שנמצאת במחשב, הDocker לא צריך כמעט לנהל את החומרה, ולכן על רוב מערכת ההפעלה הוא יכול לוותר, ומה שאנחנו מקבלים זה גרסה מינימלית.

למה זה מועיל

אז למה טכנולוגיה שהומצאה לפני 5 שנים בסה"כ, כבר תופסת מקום רציני בעולם? אנחנו כסטודנטים באמת פחות פוגשים בתחום הזה, כי כשאנחנו לא מתעסקים במתמטיקה, אנחנו מתמקדים בעיקר בקוד, בעוד שהDocker הוא יותר בתחום התשתיות. אבל חשוב מאוד לדעת לא רק לכתוב קוד, אלא גם להבין איך ואיפה הוא רץ, כדי לקבל תמונה כוללת יותר על הפעולות שהוא עושה.

לכן, אני אתן כמה מקרים שבהם ניתן לראות את היתרונות של Docker:

  • סביבה אחידה:
    כאשר אנחנו כותבים תוכנה, הרבה פעמים יש לה תלויות שנדרשות, כמו מסד נתונים מותקן, מערכת הפעלה מסוימת, גרסת סביבת ההרצה וכד'. אם אנחנו מספקים Dockerfile, שהוא קובץ שמגדיר לDocker איך לבנות את הסביבה, כל מי שמריץ את התוכנה לא יצטרך להתמודד עם הדרישות הללו.
    זה משפיע על המתכנתים, שכשהם בודקים את הקוד שהם כתבו, הם יודעים שהם לא מסתמכים על דברים שנמצאים רק בסביבת העבודה שלהם.
    בנוסף, זה משפיע על הבדיקות, כך שכדי לתמוך בגרסאות שונות של מסדי נתונים וכד', כל מה שצריך לעשות הוא להגדיר Dockerים עבור כל מקרה, ולהריץ את אותה בדיקה כל פעם בסביבה אחרת.
    וכמובן, הלקוחות, ברמה כזאת שאם התוכנה שלנו רצה על לינוקס, הלקוח יכול להשתמש בDocker כדי להריץ תוכנות לינוקס על שרתי Windows שיש לו בחברה, והוא לא צריך להתעסק בהקמת סביבה תומכת לתוכנה וכל מיני תוכנות צד שלישי שנדרשות, כי הכל מסופק לו בקובץ הDocker יחד עם התוכנה.
  • הקצאת משאבים לפי צורך:
    בגלל שההרצה של Docker היא בעצם תהליך של מערכת ההפעלה, מערכת ההפעלה מקצה לו משאבים בהתאם לצורך ולעומס על מערכת ההפעלה.
    נניח שיש לנו למשל אתר שצורך 4GB RAM ביום, חוץ מפעם בשבוע כשיש מבצע באתר, ואז הוא צורך 8GB RAM. אם היינו מאחסנים אותו במכונה וירטואלית בענן, היינו צריכים להקצות לו מראש את כמות הRAM המקסימלית שהוא דורש. אבל מכיוון שאנחנו מריצים אותו מעל Docker, נוכל להגדיר לשירות הענן שכאשר יש עומס, רק אז יקצה עוד משאבים.
    מקרה דומה הוא בעולם הMicroservices, כאשר יש לנו שירות שמבצע פעולה מסוימת, למשל הורדה של המון נתונים ממקום מרוחק כלשהו. השירות מוריד את הנתונים לתוך תיקייה בדיסק. כאשר אנחנו משתמשים בDocker, ומגיעים למצב שהשירות לא עומד בעומס, נוכל בקלות להרים עוד מופע של השירות, ולא תהיה התנגשות מכיוון שכל המופעים מורידים את המידע לאותה תיקייה, אבל כל אחד מהם הוא סביבה נפרדת, אז אלו לא באמת אותם תיקיות שבשרת.

מקורות:

Docker– סדרת מדריכים על Docker באתר אינטרנט ישראל המוצלח של רן בר-זיק. בעברית.

השגרה – האתגר שכולנו שוכחים

מניח ששמתם לב, שלא כתבתי בבלוג כבר יותר מחודש. ועל זה בדיוק אני מתכוון לכתוב- על השגרה. כמובן שאפשר לקחת את הפוסט הזה להרבה מקומות בחיים, וכנראה שלכן אנחנו כבר פחות או יותר מודעים לנושא, אבל אני אתמקד (כמובן) בהקשר שלו לעולם שלנו- עולם התוכנה.

השגרה

השגרה היא הפעילות והדברים שאנו עושים באופן קבוע ובצורה קבועה. כולנו יודעים מה זה שגרה, אבל כמו בהרבה נושאים שאנחנו בוחנים, ניסיתי להבין מה העקרון שעומד מאחורי השגרה, ובעצם הופך פעולות לשגרה? האם בגלל שכל סוף סמסטר אני עושה מבחן, הוא נחשב שגרה? האם הנהיגה היא שגרה? נזכרתי בפרק של הפודקאסט רברס עם פלטפורמה (קישור לפרק) שבעצם היה הרצאה בכנס רברסים. בפרק מורן ויונתן מדברים על כמה נקודות מתחום הפסיכולוגיה וההתנהגות, שעוזרים לנו להתנהל טוב יותר במקצוע. בדיוק מה שבאנו לדבר עליו. אני ממליץ מאוד לשמוע את ההרצאה, אבל בקצרה, מורן ויונתן אומרים שהמוח מכיל 2 מערכות חשיבה נפרדות. מערכת אחת היא המערכת המהירה והמיידית, ומשמשת אותנו לפעולות אינסטנקטיביות, בעוד שהמערכת השניה היא יותר אנליטית, מחושבת ואיטית. כאשר אנחנו עושים דברים שגרתיים, כמו נהיגה בדרך מוכרת או ישיבה בקורס של מרצה משעמם, המערכת הראשונה תופסת פיקוד ולא דורשת מאיתנו להתאמץ. לכן אנחנו עלולים להרים את הראש בסוף השיעור ולא לזכור כלום. לעומת זאת, כשאנחנו מבצעים דברים חדשים, המערכת השניה נכנסת לפעולה ודורשת ממנו תשומת לב והשקעה. אני חושב שזאת יכולה להיות הסתכלות מעניינת על השגרה- הרגע שבו אנחנו כבר לא משקיעים מאמץ אלא מבצעים דברים על אוטומט.

איפה זה פוגש אותנו?

אני אתן כמה דוגמאות שאני חושב שכדאי לשים לב להשפעה של השגרה עליהם, ואני אשמח אם תוכלו להוסיף דוגמאות משלכם (אני כמובן אוסיף אותם לפוסט, עד שהוא יהיה ארוך מידי).

כתיבת בלוג (משימה אישית)

כמובן, אני חייב לתת תירוץ על העיכוב בכתיבת פוסטים, אבל הכוונה היא כמובן בהתמודדות עם משימה שלקחנו על עצמנו. אז כן, החלטתי לכתוב בלוג (או כל החלטה אחרת), כדי להעביר את הידע שיש אצלי, כדי לנסות ליצור מקום מקצועי לסטודנטים, וכו'. בהתחלה עמדתי במשימה והקפדתי לפרסם פוסט או להוסיף פיצ'ר אחת לשבוע. כמו שהסברנו קודם, סביר להניח שהמשימה דרשה ממני תשומת לב והשקעה, ולכן היה לי קל להרגיש שאני באמת מתקדם לעבר היעדים שקיויתי להשיג בעזרת הבלוג. תשומת לב = הרגשת סיפוק. אבל כנראה, ברגע שהבלוג התחיל להפוך לשגרה, הוא לא דרש ממני תשומת לב, וממילא הפך להיות משהו אוטומטי יחסית, שגרתי, ופתאום הוא תופס פחות מקום בחיים שלי, ולכן גם פתאום פחות מרגישים את הערך שהוא נותן.

עבודה ולימודים

בעבודה, בלימודים, ובכל משימה ארוכת טווח שאנחנו נכנסים אליה, אנחנו מתחילים עם ציפיות גבוהות. אנחנו חושבים שבעבודה כל יום לומדים טכנולוגיה חדשה, ובלימודים כל היום עוסקים בתכנות. אחרי ההתרגשות של ההתחלה, אנחנו מגלים שהלימודים מתעסקים בעיקר במתמטיקה, וגם כשיש קורסים על פרקטיקה, הם עלולים לעבור בצורה מאוד אקדמית. אחרי ההיכרות והכניסה למקום העבודה, אנחנו מתחילים לגלות שאין הרבה אקשן, ויש בעיקר Refactoring, באגים, ישיבות ותחזוקה.

מה עושים?

אז הבנו קצת מה הסיפור של השגרה, והבנו גם איפה זה יכול לפגוש אותנו, ומכאן אנחנו יכולים לתת יותר תשומת לב לנושא, ולזהות מתי אנחנו נכנסים לשגרה, ואיך זה משפיע עלינו. אז בהנחה שזיהינו שפשוט נכנסנו לשגרה, ואנחנו כבר לא נלחצים מזה שהדברים לא מרגשים אותנו כמו פעם, כי אנחנו מבינים שככה זה עובד, מה עושים?

התמודדות

אז כן, הדבר הראשון שאנחנו צריכים לעשות הוא כלום. אין מה לעשות, צריך לזכור שההתלהבות יורדת עם הזמן, ושיש תקופות שבהם מרגישים שהדברים זזים לאט, וזה לא מה שחשבנו וכו'. חייבים לשים לב ולא מיד להתייאש או לחשוב שאנחנו נמצאים במקום הלא נכון. אפשר לנסות להיזכר בכוונה שהייתה לנו בהתחלה, או במטרה הסופית, ולזכור שגם אם הסמסטר הזה נורא משעמם ולא רלוונטי, או ששום דבר לא מתקדם בעבודה, כולם עוברים את זה, וזה חלק מהמשימה, גם אם לא חשבנו על זה בהתחלה.

הצלחות קטנות

אם דיברנו על המערכות במוח, שאנחנו מפנים תשומת לב לדברים שהם לא שגרתיים, נוכל לנצל את זה ולשבור את השגרה, כידוע. נצטרך לבחון את המצב שלנו כרגע, למה אנחנו מרגישים שגרה? למה הבלוג פתאום לא דוחף אותנו? למה אנחנו כבר לא סופרים את ראיונות העבודה שאנחנו עוברים? אנחנו מבינים שהכל נהיה אותו דבר, ואנחנו כבר לא מייחסים לו תשומת לב. ברגע הזה, ניקח את השגרה הזאת, את הדברים שחוזרים על עצמם, ונתמקד בהם, נהפוך אותם למשימות קטנות או אתגרים קטנים. לדוגמא, אפילו ששיעורי הבית נוראיים ומשעממים, נעשה אותם הכי טוב שאפשר כדי לשתף ולעזור לאחרים. בעצם, השיעורי בית הם לא עוד משימה שחוזרת על עצמה, אלא אתגר מחייב וקשה.

התקדמות

גם כשנדמה לנו שאנחנו לא זזים, אנחנו עדיין מתקדמים. אז אם הבעיה היא שאנחנו לא מרגישים שקורה משהו, נוכל ליצור לעצמנו מדד שמראה לנו עד כמה התקדמנו. הייתה לי תקופה בעבודה עם משימה מאוד שגרתית. הייתי צריך לעבור על כמות גדולה של בדיקות שלא רצות, ולהשמיש אותן או לפתוח עליהן באג. בעצם מדובר במשימה של כמה דקות- לנסות להריץ את הבדיקה, במקרה שהיא לא עובדת, להבין לרגע למה, ולתקן או לפתוח באג במקרה הצורך. אחרי כמה ימים של עבודה כזאת, מתחילים להרגיש רע. יום אחד, ראש הצוות ביקש ממני לתת דו"ח על מה שעשיתי. הוא הראה לי דרך ליצור גרף במערכת, ופתאום וואו, עשיתי חתיכת עבודה! אז זיהיתי את האופציה, שמתי את הגרף בדף הבית שלי וניסיתי לאתגר את עצמי, באיזה מהירות אני מצליח להשלים את המשימות. אז חוץ מתחושת הסיפוק וההרגשה שגם בשגרה יש התקדמות, הצלחתי ליצור לעצמי אתגר חדש, מה שהזכרנו בסעיף הקודם.

אז לסיכום

בפעם הבאה שאתם בראיון עבודה, ושואלים אתכם באיזה אתגר נתקלתם, או מה הכי מושך אתכם בעבודה, תזכרו מה אמרנו. כי כשתגידו שאתם מחפשים אתגרים, יגידו לכם שאכן יש אתגרים, אבל רוב הזמן יש שגרה, ועם זה אתם צריכים להתמודד. כי תחשבו על זה. בתור מעסיק, לשמוע שאתם אוהבים אתגרים וריגושים זה נחמד, אבל מי שכבר נמצא בשוק כמה זמן, יודע שהאתגר הכי גדול הוא השגרה, והוא רוצה לדעת שהמועמד יכול להתמודד דווקא עם זה.

מושגים

  • podcast– עדיין אין פירוט למושג הזה.
  • refactor– עדיין אין פירוט למושג הזה.