"יושב בין חבורת אנשים, ואין לו עצה איך להישמט מהם, והם מדברים בדברים האסורים על פי דין, וכשיהיה יושב ודומם ולא יסייע עמם בסיפוריהם כלל, ייחשב בעיניהם כמשתגע, בוודאי אסור". אסור. זה קרה לי לא פעם. בסוף מצאתי חברים שלא חושבים שאני משתגע אם אין לי משהו טיפשי לומר.
והאיסור הוא הן על סיפור בדיבור בפה וגם בכתיבה.
ואם תוך כדי גינוי חברו כינה גם את עצמו – עדיין אסור. זאת אומרת שאסור לומר "הוא טמבל – וזה לא שאני לא טמבל – אבל הוא ממש טמבל!".
בקש שלום 