‏הצגת רשומות עם תוויות TPM. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות TPM. הצג את כל הרשומות

יום שני, 13 באפריל 2015

בדיוק בזמן

כבר סיפרתי כאן שהמרכיב העיקרי בפעילותי הייעוצית מתמקד במצויינות תפעולית – Operational Excellence, או בקיצור – OPEX. אם תלחצו על הקישור שהוספתי, תוכלו לקרוא על הרעיון בויקיפדיה, אבל אחסוך לכם את הטרחה. במקום, אספר פה שהשיטה הניהולית הזו שמקדמת מצויינות תפעולית מאגדת לתוכה כמה שיטות ניהוליות שפותחו בנפרד, וכיום זו מטריה שכוללת:
  • Lean Management – הקונספט הניהולי המתוחכם שפותח לאורך השנים בטויוטה, מכוון לזיהוי ומניעת בזבוזים. היישום מתבסס על שיפור מתמיד, על מעורבות עובדים, על מדידה ובקרה ועוד ערכים חשובים;
  • Six Sigma – שיטה שפותחה במוטורולה, ומכוונת לשיפור תהליכי ייצור, ע"י הקטנת השונות התהליכית ושליטה טובה יותר במדדי הייצור באמצעות מחקר סטטיסטי יסודי;
  • TPM – עוד שיטה שהחלה כקונספט לשיפור אחזקה במערכי ייצור (Total Productive Maintenance), והתפתחה לשיטת מצויינות תפעולית שלמה;
  • TQM – שיטה ניהולית מכוונת איכות, Total Quality Management. השיטה פותחה בארה"ב כדי לתת מענה לבעיות האיכות שהעיבו על התעשיה המערבית כולה. במוקד שיפור תהליכים דרך חקירה מעמיקה של מאפייני איכות סטטיסטיים וכלי מחקר תהליכים;
  • TOC – השיטה שפיתח הישראלי אלי גולדרט (ומתוארת נהדר בסדרת הספרים שכתב, כשהראשון הוא "המטרה" המומלץ). הדגש הוא על הבנה של האילוצים המובנים של המערכת וניתוח והבנה נכונה שלהם היא המפתח ליעילות ארגונית מיטבית;
  • JIT – כלומר "בדיוק בזמן", Just In Time. אחד מגורמי הבזבוז בארגונים הוא המלאי. והרעיון של השיטה הוא לצמצם עד מאוד את המלאי שהחברה מחזיקה, ע"י תזמון מדוייק של הזמנת חומרי הגלם ממש בסמוך למועד השימוש שלהם. באותו יום ממש. ואז לא צריך הרבה מלאי בתפעול;

בנוסף, יש עוד טכניקות וקונספטים ספציפיים להשלמת התמונה. ובקיצור – יש הרבה כלים ניהוליים.

וכל ההסבר הזה (מעבר לעניין שלי בלכתוב על המקצוע) הוא כדי להכין את הרקע לסיפור על אפיזודה שהיתה לי לא מזמן. הוזמנו לארוחת ערב חגיגית עם עוד כ-10, ישראלים ויהודים אמריקאים. לאחר זמן, התפתחה סביב השולחן שיחה, ולא במפתיע עלה גם הנושא הזה של המקצוע שלי (זה היה בביתו של לקוח/חבר שאיתו עבדתי לא מעט). אז שאל אותי אחד הנוכחים: "תגיד, מה שאתה עושה זה ה-JIT  הזה?" ואני עניתי שבאמת, מרכיבים מה-JIT  הם חלק מהתורה הכללית שאותה אני מיישם. אז הבחור המשיך ואמר: "בזכות השיטה הזו עשיתי המון כסף. וכשהיה בטוח שכולם שומעים ומרוכזים המשיך: "כל המתחרים שלי יישמו אותה ורק אני לא, וכשהיתה תקלה כללית בשרשרת האספקה רק לי היה מלאי, ועשיתי הון לא קטן מהעניין הזה." כצפוי כולם השתתקו, וחיכו לשמוע מה לי יש לומר על מין קריאת תגר מקצועית שכזו.

"זו דוגמה מצויינת לרעיון נכון ויישום שגוי." כך עניתי לו. "בכלל, כל הכלים הרעיוניים האלה הם נכונים ברמה עקרונית, אבל אין לקדש אותם. יש למצוא את הכלים הנכונים וליישם אותם באופן נכון לארגון, תוך התייחסות מתאימה לסוג העסק, לסביבה העסקית, לסיכונים וליכולות. ומי שמיישם את הרעיונות הנכונים האלה באדיקות דתית, ללא הטלת ספק ומחשבה אחראית, סופו להפסיד כמו מתחריך שלך."

היתה תחושה שם שהצלחתי לענות לו באופן נכון ומדוייק. וזה לא היה מאוד קשה, כי הרעיון שמאחורי התשובה הזו שלי מוכר לי מרוב המצגות שאותן אני מעביר בנושא. כמו שאיכותו של הטכנאי לא נמדדת בגודל ארגז הכלים שלו ובתכולתו, אלא באופן בו הוא עושה בהם שימוש, כך אצלי ביישומים הנ"ל.

ולגבי הדרך הנכונה לבחירת ה'כלים' ותוכנית היישום שלהם – על זה כבר בפעם אחרת.

מקווה שנהניתם מעוד רשומה המקצועית בתחום.
ומי שלא מפחד מקריאה באנגלית - התחלתי להעלות את החומר באופן מסודר תוכנית בבלוג ייעודי - כאן.

סופ"ש מהנה לכולנו!




יום רביעי, 28 במאי 2014

ייעוץ ניהולי


לפני כמה ימים ישבתי עם גל לשיחה קצרה. מתוך כוונה לעזור לי ולהכיר אותי ללקוחות פוטנציאליים, הוא שאל אותי ישירות "איך אפשר בקצרה לתאר מה אתה עושה?". אז תיארתי לו בקצרה, אבל חשבתי שגם תיאור ארוך יותר לא יזיק. אני כותב פה לא פעם על עבודתי, אבל תמיד אלו סיפורים ממוקדים על פעילות ספציפית, ולא הסבר מקיף קצת יותר, כזה שנותן מושג כללי על המקצוע הלא שגרתי שלי. אמנם כתבתי פה פעם רשומה שעוסקת במה שאני עושה, אבל זה היה לפני כמעט 5 שנים, ורובכם ממילא לא הכרתם אותי אז. מה גם שבקריאה עכשווית אני חש שהייתי מסביר זאת אחרת.

אתחיל עם ההגדרה הכללית  - אני מייעץ לחברות איך לשפר את הביצועים שלהם תוך הפעלת עקרונות של מצויינות תפעולית. הרעיון המרכזי הוא שבכל חברה יש תהליכי עבודה שונים – שיווק, מכירות, ייצור, רכש, שירות, כ"א, וניהול כללי. רק שלרוב לא ממש מתכננים במסודר את התהליכים הללו, ועם השנים הם הופכים ללא יעילים. ובנוסף לאי היעילות, שביעות הרצון של העובדים נפגעת, כי אין בהירות, אין תקשורת טובה, יש האשמות הדדיות (וכסת"ח נלווה), וכן הלאה צרות.

במסגרת של פרוייקט גדול להטמעת תרבות של מצויינות (בהזדמנות קרובה ארחיב), יש לרוב כמה שלבים עיקריים:

אבחון
במשך כמה ימים (שניים שלושה, בד"כ), אני מנסה להבין את הבעיות המרכזיות של הארגון. לאבחון שלושה מרכיבים – ראיונות עם אנשי מפתח; סיור ותצפיות בשטח הפעילות (רצפת הייצור, המשרדעם, ישיבות וכד'); מעבר על הדוחות הפיננסיים והתפעוליים של החברה כולה והמחלקות השונות.
מתוך שלושת המרכיבים הנ"ל אני מנסח דו"ח שמתאר את הממצאים ומציע תוכנית פעולה, ומציג אותו כטיוטה להנהלה, לדיון ואישור תוכנית עבודה כללית כפי שמוגדר.

התנעה
לאחר שהתקבלה הסכמת ההנהלה לתוכנית, מתניעים אותה במהלך מרוכז של כמה ימים. מתחילים בהדרכה שכוללת שיתוף בממצאים של האבחון, הסבר על השיטה ועל תוכנית העבודה המוצעת.
לאחר ההדרכה הכללית המרוכזת, עוברים לעבוד עם צוותי העבודה המקצועיים כפי שהוגדרו בתוכנית – צוות שיווק, רכש ושרשרת אספקה, תפעול, מכירות וכן הלאה, בהתאם לטיבה של החברה ותחום עיסוקה. מתחילים עם כל צוות בקצת היכרות אישית ושבירת קרח. הצוותים הללו יעבדו יחד לאורך זמן ארוך. בהמשך, מגדירים עם כל צוות מדדי ביצוע, אותם מדדים שמבחינת הצוות יגדירו מה משמעותה של הצלחה. אלו מדדי מפתח (באנגלית זה KPI – Key Performance Indicators) שיסייעו לנו להבין אם יש שיפור בביצועים ובכמה. כמו כן, מתחילים בתהליך של סדרי עדיפויות לשיפור – רישום התהליכים שאותם רוצים לשפר, עפ"י האבחון או אחרים. לרוב, מה שמפריע יותר, מאוס יותר ומבאס יותר, מקבל עדיפות גבוהה יותר.

יישום
העיקרון המנחה הוא שיפור מתמיד. עם כל אחד מהצוותים מתחילים בסדרה של פגישות, כשכל פגישה מתמקדת בתהליך אחר שנדרש לשפר. בהתאם למורכבות הבעיה, כך הזמן שמוקדש לפתרון שלה. אם ניתן, מחלקים לנושאים קטנים. הרעיון הוא שאוסף שיפורים קטנים שמבוצעים באופן מתמשך מובילים לשיפור גדול.
בנוסף, ישנם תהליכי ניהול שמפקחים על ההתקדמות בצוותים. יש ישיבת הנהלה שבה חברים ראשי הצוותים, בה מדווחים על ההתקדמות ועל ההישגים (כולל סקירת ה-KPI), ודנים בבעיות בנושאים שבתפר בין הצוותים.
עם התקדמות התהליך, מוכנסים כלים מתודולוגיים נוספים, מוקמים צוותים ייעודיים חדשים לפי הצורך, וגם מתניעים מהלכים גדולים יותר, שמצריכים יותר זמן ותשומת לב.

ולסיכום
המטרה המרכזית היא לעבוד יעיל יותר באופן שיאפשר ליצור יתרון על פני המתחרים ולייצר יותר פעילות. בכך להבטיח תעסוקה לעובדים ורווחיות לחברה. ייעול ושיפור אינם קשורים לפיטורין. זו טעות מקובלת בארגונים שבמקום לייעל באמת את התהליכים, פשוט מקצצים בכ"א. אם התהליכים לא מטופלים אז אי היעילות רק עולה מקיצוץ כ"א סתמי, מה שגורם להידרדרות החברה ולא לצמיחתה. עבודה נכונה מובילה לצמיחה ולשביעות רצון של כל המעורבים.
על הפרטים של התהליך כתבתי כבר כמה פעמים, כאמור, אבל לא באופן מסודר ושיטתי. מקווה לכתוב עוד על הנושא, שיבהיר עוד קצת על הרעיונות והיישום.

ושורה תחתונה
אז כתקציר, ניתן להגדיר את הקונספט כ-שיטה סדורה לשיפור ביצועים, שמשלבת עבודת צוות בתהליך של שיפור מתמיד תוך בקרת ביצוע במדדים מוסכמים. ואם תזכרו רק את זה, כבר הועלנו.
ועוד קצת מידע - באתר העסקי שלי: www.odopex.com

תודה, חברים, ולהתראות ממש בקרוב :-)

יום שישי, 30 באוגוסט 2013

RPP

ערב יום ראשון בתחילת מאי-2005, ניירובי. הסעה מביאה אותנו למתחם מלון/קאנטרי קלאב. כל אחד מקבל כובע צבעוני לפי הצוות שאליו הוא ישתייך, מזוודה מלאה ספרות מקצועית, ועם זה נכנסים לחדר הרצאות גדול הערוך ב-חי"ת. לאחר כמה מילות פתיחה ואוריינטציה, שלא בטוח כמה בדיוק קלטתי מהן, נכנס למרכז החי"ת קשיש יפני שמרצה ביפנית מלאה פאתוס ותנועות ידיים גדולות, ולידו, מחקה אותו בתנועות וחוזר אחריו באנגלית איש רזה בעל שיער לבן, ומאוד אנגלי. ככה התחילה ההכשרה האינטנסיבית של השבועיים ב-TPM, מה שהפך בהמשך המקצוע החדש שלי כיועץ בתחום הניהולי של מצויינות תפעולית.

באותה הרצאה, התקשיתי לעקוב אחר כולה, אבל ברגע מסויים, בהתלהבות גדולה, הוא הכריז RPP ואף ניגש וכתב זאת בענק על הלוח. ואז הסביר שכל יישום נשען על הנ"ל:
R=ResultsP=Process ועוד P=Presentation
 (שאח"כ תיקנתי לעצמי שהכוונה היא Public Relations או PR).


הוא הסביר את המובן מאליו, שיישום תורה ניהולית שכזו קודם כל צריך להיות מכוון לתוצאות – לחיסכון, ליעילות, לשיפור בפחת ולתפוקות טובות. וצריף תוצאות מדידות, כי רק תחושות שמשהו טוב זה לא מספיק. הוא גם הבהיר שיישום כזה להתבצע בתהליך נכון, Process מתאים, שבלעדיו לא תהיה המשכיות לתוצאות, ובקלות תהיה חזרה להרגלים הישנים. וגם זה היה די צפוי.

מה שהיה חדש לי, מהנדס שכמותי, זו תשומת הלב לגורם האנושי. ולשם כך יש להקפיד ולייצר חשיפה, שתגרום לאנשים להרגיש חלק מהעניין, שיהיו מודעים ושותפים להצלחות בכלל, גם של צוותים אחרים. אותה תחושת שיתוף שעליה גם כתבתי במסגרת הרשומות של "הכרה והוקרה" באיזכורים השונים. וואו, כמה התפתחתי בעצמי מאז, בהבנת הכוחות המניעים בארגונים, ובכלל בהבנת אנשים. די דפוק הייתי אז בעניין הזה.

בעקבות כך, אחת מהפעולות הראשונות שאני עושה בפרוייקט הטמעה שכזה, זה ליצור מערכת של PR - יחסי ציבור לפעילות. גם אם לא כולם משתתפים כבר בהתחלה, כולם מודעים. אז בפרוייקט הגדול האחרון, מעבר לכינוס כל העובדים לדברי פתיחה, התחלנו לפרסם עלון – Newsletter של הפעילות. נקבע כי מנהלת כ"א תהיה אחראית על איסוף החומרים, האחראי על ה-Social Media שבמחלקת השיווק יערוך, ואחת הבחורות המוכשרות תתרגם לספרדית, לגירסה דו לשונית.

מאז הופקו כבר 11 מהדורות (חודש בודד פוספס קצת, כי היה פער זמנים כשהתחלף האחראי הנ"ל על המדיה). אבל זה הלך קשה, והצטברו תסכולים אצל מנהלת כ"א, שהרגישה שזו משימה שקשה לה, ולא נוח לה לרדוף אחר החומרים. זה יצר מתיחות לא בריאה בצוות שנדרשנו לטפל בה.

הזמנו יחד לחדר את מנהלת השיווק, מנהלת כ"א, וצוות ההנהלה (שנשאר מפעילות קודמת). זה נושא מספיק חשוב. התחלנו בלבחון מחדש את מטרות העלון הזה, וכתבנו אותן על הלוח: יחסי ציבור לפעילות (בעיקר זו שלי איתם) פנימה ולצוות המכירות החיצוני; מורל, הוקרה לעובדים ראויים; חינון והקניית ידע; בניית תרבות (של שיתוף במידע ועוד כל מה שקשור).

אז סימנו על הלוח אלו מהמטרות העלון משרת בפועל, בהצלחה סבירה, והיה משכנע לראות שאת כולן סימנו, כלומר שהעלון עומד ביעד שלשמו הוא קיים. גם הסכמנו שהעובדים מוצאים בו עניין, כי בהפסקות, הם לא פעם נראו מבלים בקריאה, הם לוקחים אותו הביתה, הם אוהבים לראות תמונות של עצמם בו, והם מעריכים (כך אמרו לא פעם) את המאמץ ותחושת החשיבות והכבוד שהם חשים מהעובדה שהוא דו-לשוני).

משהיה לנו ברור שהעלון חשוב ומשרת את המטרה (לא הייתי בטוח שמנהלת כ"א משכנעת בכך, והיה חשוב להדגיש זאת יחד ולהסכים), הגדרנו מה נושאי התוכן שרצוי שיהיו בכל עלון: 1. הוקרה – לציון תקופות העסקה (וותק שמאוד נחשב), סיפורים של פעולות שיפור ותרומתן לארגון ולעובדים, תרומה מיוחדת לפעילות; 2. הקניית ידע בתחומים שונים שקשורים בעבודה; 3. הודעות חשובות כמו שינויי איוש ותפקידים, פרישה, הכשרות עובדים וכיו"ב.

הנושא הטעון ביותר היה עניין הקניית הידע. כי מישהו צריך לכתוב מאמרים קצרים, וזה היה נראה כתסכול. אז חילקתי דפים, ובמשך כמה דקות כל היושבים בחדר כתבו רשימת נושאים שראוי להקדיש להם מאמר קצר. כשסיימנו, הקראנו את הרשימה, הארנו והוספנו, וכך יש בנק עצום של נושאים טובים (39) לשנים הקרובות. גם ברור למי צריך לפנות בעניין, ככה שזה די פשוט (לי יש שם 15, ומעניין היה שכל הנושאים הרגשיים, כמו עבודת צוות, הוקרה, בטיחות והדרכות באו ממני, המהנדס..).

אחרי שסיימנו, חזרתי לנקודת ההתחלה, ושאלתי "אם כך, למי מכוון העלון יותר – פנימה לארגון, או החוצה?" ומהתשובה הברורה (פנימה), היה ברור שמי שראוי להיות אחראי על העלון זו אכן מנהלת כ"א ולא מנהלת השיווק.

אז קבענו לו"ז לאיסוף החומר וכתיבה - להגיש עד ה-15 לחודש, כדי שיהיה מוכן עד למועד חלוקת המשכורות השבועיות האחרון של החודש. ועוד נקבע שמנהלת כ"א שנוכחת בפגישות השבועיות תבחר אחד מסיפורי ההצלחה של פעולות השיפור, שמדווחים בישיבות האלה, ותבקש מזה שהוביל אותה לכתוב עליו דיווח (בתוספת תמונות, ככל הניתן).




סה"כ פעילות של שעתיים, שהתחילה בתסכולים ונגמרה בחיוכים. ובינתיים כבר כתבתי עוד מאמר לעלון, שמצטרף ל-9 שכבר כתבתי. כצפוי..
איזה כיף של מקצוע.

שבת שלום חברים
ושנה נהדרת ומוצלחת לכולנו